"אני אוהבת לחשוב אחרת ולמצוא פתרונות עיצוב יצירתיים ופונקציונליים, באמצעות תכנון מחדש, נגרות ייחודית, ושילובי צבע וחומרים", מכריזה מעצבת הפנים מיכל וולפסון, שתכננה חדר-קובייה ייחודי במרכז חלל ציבורי, בפנטהאוז של משפחה בת חמש נפשות מנס ציונה.
בני זוג בשנות ה-40 לחייהם פנו לוולפסון וביקשו לרענן ולעצב את הבית שלהם. "הם רכשו את הפנטהאוז מזוג מבוגר לפני כשבע שנים, אבל למרות שהסגנון לא היה לטעמם, הם נאלצו לדחות את השיפוצים מטעמי תקציב", היא מסבירה, "בסופו של דבר הם קראו לי לאחר שהצליחו לארגן תקציב מתאים, וביקשו לתכנן חדר נוסף שישמש כחדר עבודה עבור אב המשפחה שעובד מהבית".
בדירה שבה חמישה חדרים מתפרשת על פני 200 מ"ר, בחלוקה כמעט שווה בין החלל הציבורי לפרטי, אך לדברי המעצבת, מכיוון שהחללים הפרטיים היו מתוכננים בצורה מצוינת, היא בחרה בדרך אחרת. "ראיתי שהחלל המרכזי לא נוצל היטב. בפינה עמדה פינת אוכל שניכר היה שלא משתמשים בה, כי על השולחן היו הרבה ספרים וניירת. היא הייתה כמו ׳פיל לבן׳, ולקח לי זמן להסביר לבני המשפחה שהם ממש לא זקוקים לה".
לדבריה של וולפסון להרבה לקוחות ישראלים יש נטייה להשאיר את פינת האוכל, למרות שיש גם אי בבית. "הרבה פעמים אני מוותרת על אחד מהשניים, כי אין באמת צורך בשניהם. ביחד עם העובדה שמיקום פינת האוכל מראש לא היה נוח ומרוחק יחסית מהמטבח, וגם שהמשפחה הזו לא מארחת הרבה - לא היה בה באמת צורך והחלטנו לוותר עליה", היא אומרת.
צבעוניות הבית מתבססת על גוונים מונוכרומטיים, עם הבלחות צבע משמחות ממשפחת הוורודים והירוקים, שמשלימים זה את זה
סגנון בלי הגדרה
וולפסון מסבירה כי לאחר שהבינה את הצרכים של בני המשפחה, בעזרת שאלון פרוגרמה מקיף, היא החלה לתכנן את החלל. "הבית היה במצב מאוד בסיסי, עם קירות לבנים, בלי אמירה ואופי, מטבח סמי-סגור ומחסור במקומות אחסון. למרות שהוא היה מרווח הוא לא הרגיש בית. לא היו טקסטיל ואביזרים מתאימים בחלל והכל היה 'שטוח'", היא מציינת.
במסגרת השיפוץ נשברו קירות, נבנה חדר חדש, תוכנן מטבח מחדש, הוחלפו החיפויים, שודרגו התשתיות, חדרי הרחצה ודלתות הפנים בבית – ומחמישה חדרים הורחבה הדירה לשישה. על הריצוף המיושן הותקן פרקט עץ אלון חם וטבעי לתחושת הומוגניות והמשכיות בחלל. "כששאלתי את בעלת הבית לגבי הסגנון האהוב עליה, היה לה קשה לענות", אומרת וולפסון, "היא לא ידעה להגדיר סגנון ספציפי, אז הסתכלנו על פרויקטים ועל תמונות השראה, והיא הצביעה על מה שהיא אוהבת".
המעצבת התחברה להעדפות הלקוחה והגדירה את הפרויקט כמודרני-חמים. "הכל מעוצב בקווים נקיים ובצבעוניות נעימה, בלי להיכנס להגדרות", היא אומרת בחיוך. צבעוניות הבית מתבססת על גוונים מונוכרומטיים, עם הבלחות צבע משמחות ממשפחת הוורודים והירוקים, שמשלימים זה את זה. "אני מאוד אוהבת לעשות שימוש בגוונים, בחומרים ובטקסטורות מתוך מטרה לתת ערך מוסף לעיצוב, ולתרום ליצירתיות ולעושר של החלל", אומרת וולפסון, "הדגש בחלל ניתן לתכנון פרטי נגרות לצד תכנון תאורה פונקציונלית - אלה מעניקים את הטון וקובעים את האווירה בבית".
האלמנט המקורי הראשון שנראה בחלל, הוא חדר "הקובייה", שמשמש הן כחדר עבודה והן כחדר משחקים עבור הילדים. "היה לי חשוב לתכנן אותו בקפידה, ולא ליצור חדר פשוט שבנוי מקירות גבס", היא מוסיפה.
ניצול שטח נדל"ני מבוזבז
הכניסה לבית מובילה לחלל המרכזי. מצד שמאל תכננה וולפסון קובייה בעבודת נגרות מוקפדת, שנצבעה בגוון ירוק-מרווה מעושן ועדין, וטומנת בחובה אפשרויות אחסון נסתרות וגלויות. "לפני השיפוץ החלל היה פתוח, ושם הייתה ממוקמת פינת האוכל, מה שהיה בעיניי שטח נדל"ני מבוזבז", מזכירה וולפסון, "חלל הסלון הרחב הוקטן מעט לטובת החדר הנוסף, ונוצר שם חלל ריבועי אינטימי יותר". בנוסף, מסייעת הקובייה להגדיר מחדש את החללים השונים, ומשמשת גם כמבואת כניסה. דלת הכניסה לחדר נטמעת ולצדה נישת ישיבה להתארגנות, מחופה בעץ אלון, עם ספסל וארון לאחסון מעילים, תיקים, נעליים, דייסון ועוד.
את חדר העבודה והמשחקים עיצבה וולפסון באופן שמתחבר עם הנגרות מבחוץ, כיוון שהחדר נשאר פתוח רוב הזמן, ולא סגור, וגם נראה כבר מהכניסה לבית. הקיר המרכזי נצבע בגוון ירוק-עמוק, מאותה משפחת גוונים, ועליו מדבקות בסגנון טראצו. בפינת המשחק של הילדים נתלה מדף בגוון טרקוטה מעל שולחן עץ, ולצד השולחן הוצב ספסל אחסון עבור הצעצועים בסוף היום. "לפני כן הילדים שיחקו בכל מקום אפשרי והסלון הפך למגרש משחקים, אבל עכשיו לפחות יש אפשרות להכניס את הכל פנימה לחדר, ולשמור על סלון מאורגן", מסבירה המעצבת.
בצד של חדר המגורים נצבע הקיר בגוון הירוק המעושן, כדי ליצור השלמה ויזואלית לקובייה. פאה זו משמשת כקיר דקורטיבי, שבצדו מותקנת כוורת מדפים עם גב מחורץ, המשמשת כספרייה שבה משובצים גם פריטי נוי.
על הקיר הסמוך הותקן מזנון מרחף, בחיפוי פורניר עץ אלון טבעי, ולצידו כוורת מדפים פתוחה בגוון טרקוטה, עם גב מחורץ, הזהה לדוגמה בגב הכוורת שבצד הקובייה. הספה ממוקמת ממול, ומהווה חוצץ אלגנטי בין הסלון למטבח.
המטבח, שהיה סגור בחלקו בגלגולו הקודם, נפתח בעזרת שבירת קיר וניצב כעת מול חדר המגורים. המטבח עוצב בסגנון מינימליסטי ומודרני, עם ארונות אחסון בצורת ח' בגוון אפור עמוק עם נימה כחולה, כשבמרכזם משטח עבודה וחיפוי שיש לבן. במקביל לארונות ניצב אי עבודה רחב באורך 2.5 מטרים, בחיפוי שיש הזהה למשטח העבודה, והוא משמש כפינת ישיבה יומיומית ועבור אירוח. משני צדדיו יש ארבעה כיסאות בר שחורים עם רגלי מתכת, ומעליו תלויים ארבעה גופי תאורה מעץ, בגוון תואם לגוון הפרקט, שמשלימים את שעון עץ על הקיר הסמוך.
חללים נקיים עם נגיעות מפתיעות
חלקו השני של הבית כולל את החדרים ואליהם מגיעים במסדרון שהדלת המובילה אליו נמצאת בסמוך לדלת הכניסה לבית. בקצה המסדרון יש מבואה מרכזית שמובילה לחדרי השינה והרחצה. באגף הזה נמצאים חדר המאסטר של ההורים, שירותי אורחים, ממ"ד, חדר השינה של הבנים וחדר השינה של הבת. "יש שם מעין נקודת מפגש שבה נישה לספרים ולאחסון, ספסל קטן ושטיח בהיר עם בסגנון בוהו-שיק למרגלותיו", מסבירה וולפסון.
משמאל למבואה ממוקם חדר הרחצה של הילדים, מחופה באריחים אפורים מוארכים, שבו אמבטיה על רקע קיר אריחים בהזמנה מיוחדת. "בחרתי להתפרע יותר בחלל הזה וליצור קיר דקורטיבי מעניין בעזרת האריחים היפים, שעושים את ההבדל", אומרת המעצבת. ארון אמבטיה מרחף בחיפוי פורניר אלון עם ידיות אינטגרליות בדוגמה מעוגלת ומעליו מראה עגולה מכניסים חמימות לחלל הרטוב.
קירות חדר ההורים נצבעו בגוון פודרה עם נגיעה חומה, שמכניס לחלל אווירה חמימה ועוטפת. במרכז הוצבה מיטה זוגית עם מראשות מרופדות בבד אפור ורך, ומשני צדדיה גופי תאורה עגולים צמודי-קיר ושולחנות צד מתכתיים, במקום שידות מגירה מסורתיות. וילונות רכים ולבנים משתפלים מתקרה ועד רצפה ומכניסים תחושה של רוך. "על הרצפה בחרתי לפרוס שטיח אתני ששובר את המראה הנקי", אומרת המעצבת, "יש בו נגיעות של ורדרד עם אדום-בורדו, והוא מכניס עומק לחלל".
חדר הרחצה עוצב בקווים דומים לחדר הרחצה של הילדים, עם חיפוי אחיד לרצפה ולקירות, למראה נקי והמשכי, וארון אמבטיה מחופה בפורניר אלון, עם ידיות אינטגרליות. השירותים, שהיו קודם לכן מאחורי דלת סגורה, נפתחו והחלל הוגדל ושולב לאחד. "בגלל הפרופורציות בחלל בחרתי באריחים זהים לריצוף ולחיפוי, שעוזרים לשדר מראה 'קובייתי', כמו בחלל הציבורי", היא אומרת. להשלמת המראה הנקי היא שמרה על סגנון מינימליסטי עם דגשים בשחור בדמות ברזים, ידיות, וספסל קוריאן בשטח המקלחון.
בשירותי האורחים שילבה המעצבת בין אריחים גדולים באפור, לבין אריחי סטון-ווש בגוון כחול-ים עם נגיעה של אפור. אלה משתקפים גם מבעד למראה העגולה שעל קיר הכיור. לצדה, בהרמוניה צורנית, משתלשל גוף תאורה בדמות חישוק, עם שמנורה עגולה בתחתיתו.
שני הבנים שוכנו בחדר אחד, ובעתיד הם צפויים להפריד כוחות, כשאחד מהם יעבור לממ"ד, שכיום משמש כמחסן. קירות החדר נצבעו בתכלת מעושן ומעודן, עם פריטי ריהוט מעץ בהיר ורך, בהם שולחן עבודה ומיטת קומתיים. "קודם היו בחדר שתי מיטות, אך מיטת הקומתיים מפנה המון שטח יקר", מסבירה המעצבת.
הבת אמנם בת שלוש, אך עוצב עבורה חדר פרקטי שעתיד לשמש אותה שנים ארוכות. "האמא רצתה לעצב לה מראש חדר שהוא פחות ילדותי", אומרת וולפסון. מיטה רחבה ומרופדת בגוון טרקוטה הוצבה בצד החדר, לצדה שידת ראטן קומפקטית. "הבחירה במיטה זוגית הייתה פרקטית מיסודה, מכיוון שחדר זה משמש לפרקים כחדר אירוח לבני משפחה", מסבירה המעצבת. הקיר נצבע בגוון פודרה ועליו מדבקות קיר קטנות בשחור-אפור. שטיח אתני למרגלות המיטה ושפע של טקסטיל הופכים את החדר לנעים, גם כשהבלגן בשיאו.
