מנפילת הבסטיליה במהפכה הצרפתית, דרך הפיגוע במגדלי התאומים ועד ההשמדה השיטתית של אתרים ארכיאולוגיים בסוריה ובעיראק בידי דאעש: כיבוש, השחתה והרס של סמלים ארכיטקטוניים מהווים בעתות מלחמה אמצעי שכיח לפגיעה בערכים, בתרבות ובמורשת של מי שמוגדר כאויב. נראה כי גם כעת, במלחמה שמתרחשת באירופה במאה ה-21 בין רוסיה לאוקראינה, נעשה שימוש באסטרטגיה זו. בהתחשב בהיסטוריה העשירה של המרחב האוקראיני, נראה כי שפע של מטרות אדריכליות עומדות בפני סכנה.
"באוקראינה קיימים אתרי מורשת עולמית רבים", מסבירה ד"ר מרינה אפשטיין-פלוש, ילידת סנט פטרסבורג, ומרצה בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון ובחוג לשימור במכללת גליל מערבי. "בראשם כמובן יש את קתדרלת סופיה הקדושה בקייב ואת העיר העתיקה של לבוב, מהתקופה הגותית מהמאה ה-13. באוקראינה קיימים מבנים מכל שכבות האדריכלות, גם בארוק, גם אר-נובו".
אתרי המורשת העולמית עליהם מדברת אפשטיין-פלוש הם אתרים מוגנים שנבחרו על ידי אונסק"ו – ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם – שנבחרו ככאלה בזכות חשיבותם המיוחדת למורשת התרבותית של האנושות כולה. בתוך הרשימה ניתן למצוא בין היתר את חרסונסוס, מושבה יוונית מהתקופה הקלאסית מהמאה ה-5 לפני הספירה בחצי האי קרים, ואת כנסיות העץ הייחודיות בהרי הקרפטים שבמערב אוקראינה.
12 צפייה בגלריה
כנסיית סיינט ג'ורג', אחת מכנסיות העץ הייחודיות בהרי הקרפטים שנכנסו לרשימה של אונסק"ו
(צילום: ויקימדיה)
באתרים הללו, וברבים אחרים, שזורים מקטעים מרתקים מההיסטוריה האדריכלית והתרבותית של כלל האנושות, וכעת, בעת מלחמה, עומדים בפני סכנת פגיעה ממשית. מזכ"לית אונסק"ו, אודרי אזולאי, אמרה לאחרונה בהצהרה של הארגון כי "עלינו לשמור על המורשת התרבותית הזו, כעדות לעבר אך גם כווקטור לשלום בעתיד. על הקהילה הבינלאומית החובה לשמר אותה עבור הדורות הבאים". בינתיים נדמה כי הקריאה של המזכ"לית טרם תורגמה למעשים, והיקף ההרס רק ממשיך לגדול.
המורשת האדריכלית של חקרוב
דוגמה עצובה להרס שכבר התרחש ניתן למצוא בפגיעה במוזיאון איבנקיב שבפרברי קייב, שנשרף עד היסוד בימים הראשונים לפלישה. בתוך כך נהרסו 15 מעבודותיה של האמנית המוערכת מריה פרימצ'נקו, אשר מהווה סמל של ממש לאומנות העממית האוקראינית.
גם חרקוב, העיר השנייה בגודלה במדינה, אשר מהווה מרכז תעשייתי, תרבותי ואקדמי חשוב, ספגה אבדות משמעותיות. "חרקוב נקראה בירת הקונסטרוקטיביזם של אוקראינה. יש בה מטובי המבנים של המודרניזם של בין מלחמות העולם", כתב בפוסט פייסבוק נציג אוקראיני של דוקומומו, ארגון בינלאומי שחרט על דגלו את שימור האדריכלות המודרניסטית.
בתחילת החודש הופצצו בידי הצבא הרוסי מספר נקודות מרכזיות בחרקוב, בראשן כיכר החירות הגדולה, בה נמצא מבנה הגאספורם, המכונה גם "ארמון התעשייה", סמל בולט של הזרם הקונסטרוקטיביסטי – זרם מודרניסטי שרווח באדריכלות הסובייטית של שנות ה-20 וה-30. למעשה, מדובר במספר מבנים נפרדים שמחוברים על ידי גשרים תוך עיצוב חדשני ושימוש יעיל בטכנולוגיות הבנייה וחומרים חדשים, ועל כן מועמד כיום המבנה גם הוא לקבלת התואר של אתר מורשת עולמית.
למרבה המזל המבנה לא נפגע בהפצצות, אולם מבנה הממשל, בית האופרה ובניין הפילהרמונית אשר סמוכים למבנה נפגעו אנושות. "זאת לא רק קטסטרופה הומניטרית, אלו לא רק פשעי מלחמה, זהו הרס ברברי של המורשת האדריכלית של ערים אוקראיניות, של הזיכרון שלנו, של התרבות שלנו", הוסיף הנציג של דוקומומו. לאחר ההפצצה של הכיכר גם נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, התייחס להרס ואמר כי "אנחנו נלחמים למען האדמה שלנו ולמען החירות שלנו. כל כיכר, אחרי מה שקרה היום, לא משנה מה שמה, תיקרא 'כיכר החירות', בכל עיר בארצנו".
בתי כנסת וכנסיות: אתרי דת בסכנה
המבנים שכבר נפגעו והמלחמה שלא נגמרת, מעוררים את החשש שאתרים נוספים יוחרבו, כמו גם אתרי המורשת היהודית הרבים שפזורים בכל רחבי המדינה. "המרחב היהודי האוקראיני הוא מאוד משמעותי. יש שכבה יהודית אדריכלית מאוד חשובה: עיירות קטנות, בתי קברות וכמובן בתי כנסת", מסבירה אפשטיין-פלוש. בין בתי הכנסת הבולטים ניצבים בית הכנסת "כורל הגדול" בקייב מסוף המאה ה-19, ובית הכנסת "בז'ובקבה" במחוז לבוב, מסוף המאה ה-16.
גם זיכרון השואה הועלה על סדר היום, עם ההפגזה של מגדל הטלוויזיה בקייב, בסמוך לאתר ההנצחה לטבח ההמוני בבאבי יאר. "מה הטעם לומר 'לעולם לא עוד' במשך 80 שנים אם העולם נותר דומם כשפצצה נוחתת באותו המקום בבאבי יאר? חמישה נהרגו. ההיסטוריה חוזרת על עצמה", צייץ זלנסקי בחשבון הטוויטר שלו.
ואולי האתר שמעורר הכי הרבה דאגה, אליו נשואות כל העיניים, הוא קתדרלת סופיה הקדושה שבקייב, הסמל האדריכלי הגדול של אוקראינה. המבנה הלבן בעל הכיפות הירוקות והזהובות נבנה במאה ה-11 ומהווה פיסה מרהיבה של אדריכלות ביזאנטית ובארוק אוקראיני.
"זה לא רק אתר מורשת עולמית, זה לא רק מקום מקודש באוקראינה ובכל העולם, הוא מקודש גם לרוסים", מסבירה אפשטיין-פלוש. "הסלאביים נולדו באזור הזה של אוקראינה. הסלאבית העתיקה זה מכאן, זה לא ממוסקבה. לעומת קייב, מוסקבה היא עיר יחסית צעירה. אני לא חושבת שהרוסים יפגעו בה מכיוון שגם בשבילם זה מקום חשוב. כל האזור הזה הוא מתחם שהוא לגמרי היסטורי". ובכל זאת, החשש מפגיעה בקתדרלה נובע גם ממיקומה מעורר הדאגה בלב קייב, בקרבה לבניין שירות הביטחון של אוקראינה, יעד מובהק שעל הכוונת הרוסית.
