כשחושבים על הטכניון – אוניברסיטת המחקר הוותיקה בחיפה ואחד המוסדות האקדמיים הטובים בעולם - הציפייה היא שהוא יהיה מקום אפרורי וקר, שמתמקד בעיקר בתוכן אקדמי ומציע סביבה עיצובית סטנדרטית ופונקציונלית בלבד. אבל כשנכנסים לטכניון, מתגלה הפתעה מוחלטת: עיצוב חדשני וצבעוני שמשלב בין אסתטיקה ובין פונקציונליות באופן לא צפוי. זהו מקום המפגיש בין חללים רב־תכליתיים חדשניים ובין חדרי מוזיקה עם בר בסגנון ניו יורק ושלל חללים מעוצבים בסגנון דינמי וצעיר. איך זה קרה? תתפלאו לשמוע, אבל לצד צוות המרצים והחוקרים, לטכניון יש גם מעצב בית - ניב שני, הפועל לצד שני מעצבים נוספים.
בחמש השנים האחרונות שני תכנן ועיצב חללים רבים לפקולטות שונות כמו הפקולטה למדעי המחשב והפקולטה להנדסת מכונות, ובהם חדרי סגל לישיבות, כיתות, היכלי אודיטוריום, חדר מוזיקה, פינות ישיבה אלטרנטיביות, מבואות, משרדים, קפטריות ועוד.
איך הפכת למעצב הבית של הטכניון?
"פנו אליי בעקבות פרויקט שעשיתי בעבר – עיצוב חדרי קריוקי במרכז הקונגרסים בחיפה. עיצבתי מתחם בגודל של 1,200 מ"ר ובו 17 חדרי קריוקי, כשכל חדר שונה בתכלית אחד מהשני על פי קונספט של מדינות שונות בעולם, כמו מצרים או אנגליה. אנשי הסגל של הפקולטה למדעי המחשב התארחו בחדרי הקריוקי לערב גיבוש וממש התרשמו מהעיצוב. זימנו אותי לפגישה ומשם התחילה הדרך שלי בטכניון".
למה בכלל הטכניון צריך היה מעצב צמוד?
"כשהגעתי לטכניון, מלבד המבנים החדשים שנבנו כתוספת לקמפוס, הוא היה בסגנון נורא מיושן. היו מבנים לשימור שלא עברו חידוש במשך 30 שנה. הבקשה ממני הייתה שאחדש את העיצוב ואצעיר את החללים מבחינת הנראות והפונקציונליות, כך שיתאימו יותר לסטודנטים הצעירים. בטכניון אהבו את ההתנהלות שלי מול הספקים השונים ואת העובדה שבעיצוב שלי יש תשומת לב לכל פרט ופרט".
צבע, ים וטיפול באקוסטיקה
הפרויקט הראשון של שני בטכניון היה עיצוב הפקולטה למדעי המחשב. "הפקולטה כללה בעבר חלל עם קיוביקלים שאפשרו מרחבי למידה אישיים, אבל לא אפשרו חיבור ואינטראקציה בין הסטודנטים של הפקולטה", הוא מסביר. "המטרה בעיצוב הייתה לייצר מרחב רב־תכליתי, שיאפשר למידה אישית לצד אינטראקציה קבוצתית בין הסטודנטים. תכננתי פינות ישיבה אלטרנטיביות עם אזורי לימוד לצד אולפן מוזיקה, חדרי ישיבות, מטבחים ומשרדים".
שני, בן 44 מהיישוב נירית, אב לתאומים, מעצב זה 20 שנה דירות ובתים פרטיים, לצד מוסדות, משרדים, חנויות ומתחמי פנאי ובילוי. כעת הוא מברך על האתגרים שנקרו לו כמעצב הבית של הטכניון. "אחד האתגרים הגדולים היה הקמת התשתית – החלל משתרע על 1,200 מ"ר והיה צריך להעביר תשתיות של מיזוג, חשמל ומים, כשהתקרה נמוכה במיוחד. הלוגיסטיקה הייתה מורכבת, אבל הצלחנו להתגבר על כך בעזרת מנהל הבינוי ואנשי המקצוע שעבדו איתנו בשיתוף פעולה", מסביר המעצב.
בעיצוב האודיטוריום המשמש להרצאות הוחלט ליצור אווירה מרגיעה באמצעות פלטת צבעים של ים – כחול ואפור. בנוסף, נעשה שימוש באלמנטים אקוסטיים דמויי חתולי ים שנתלו מהתקרה ובחיפוי קיר עם טקסטורה מעניינת המזכירה גלי ים. לעומת זאת, חללים אחרים בפקולטה משדרים ווייב נועז וצבעוני יותר, ובהם חדרי המשחק והקפטריה. שם שולבו חיפויי קיר עם קרשי בנייה שעברו עיבוד ובשילוב הצמחייה יצרו חלל מעניין עם אקוסטיקה מיטבית.
תשעה פרויקטים במקביל, כולל גגות
אחרי העיצוב לפקולטה למדעי המחשב, פנו אל שני שיעצב חללים לפקולטות נוספות, ובהן הפקולטות לביולוגיה, לארכיטקטורה, להנדסה כימית, לאווירונאוטיקה ולהנדסת מכונות – פרויקט שהושק ממש לאחרונה. "החלל בפקולטה להנדסת מכונות שימש בעבר כתקרה של חניון והוחלט לצקת את הרצפה, להנמיך את החניון ולייצר חלל רב־תכליתי", מספר שני. "תכננו חלל מרשים בגודל של 400 מ"ר עבור הסטודנטים של הפקולטה. הוא כולל מערכות ישיבה מפנקות ויוקרתיות, עם חיפויים אקוסטיים ועבודת גרפיקה. הריהוט נבחר בקפידה, ובניגוד לריהוט המשרדי הקונבנציונלי הוא משדר חמימות וביתיות. בתכנון התאורה הבאנו בחשבון את צורכי הסטודנטים, ולצד תאורה המיועדת להירגעות יש גם תאורת עבודה המאפשרת למידה יעילה".
בימים אלו שני ממשיך לעצב במרץ חללים נוספים בטכניון, ועובד על עוד תשעה פרויקטים שונים בקמפוס, בין היתר על חדרי ישיבות, גינות גג גדולות המשתרעות על שטח של אלף מ"ר ויותר, על חדרי סגל, מעבדות, אודיטוריומים, כיתות ועוד. "חשוב לציין שבניגוד למתחמי סטודנטים אחרים שבהם יש אחידות בחללים השונים, בטכניון אנחנו שמים דגש על כך שכל חלל יהיה שונה מבחינת החומרים והצבעים. כך נוצר עניין של ורסטיליות, והדבר מאפשר לסטודנטים לשנות אווירה שתורמת לחוויית הלמידה. אני מקבל הכרת תודה מטורפת מאנשי הסגל והסטודנטים שנהנים מאוד מהעיצוב שהותאם עבורם במיוחד", אומר שני.
