תחרויות אדריכלות ברחבי העולם זוכות לתשומת לב רבה, עם פרסים כמו "הבניין הטוב ביותר לשנת 2024", "פרויקט המגורים המוצלח ביותר" או "המלון היוקרתי והמפנק בעולם". אבל מה לגבי פרויקטים מוצלחים ואיכותיים במרחב הציבורי? פרויקטים שמתמקדים בחידוש כיכרות היסטוריות, פארקים עירוניים ואפילו בהצבת רהיטי רחוב? כאן נכנס לתמונה הפרס האירופי למרחב ציבורי עירוני המוענק מדי שנה לפרויקט הציבורי המצטיין ברחבי אירופה. השנה עלו לשלב הגמר פרויקטים עם רגישות היסטורית ואקולוגית כמו מזבלה היסטורית שהפכה לפארק ציבורי וירוק, טיילת מהמאה ה־19 ששוחזרה ופארק חדש שהוקם בתוך מפעל ישן.
המרחב הציבורי מקיף אותנו ומהווה חלק מהותי מחיי היומיום שלנו בערים: הרחובות שבהם אנו הולכים לבית הספר או לעבודה, המקומות שבהם ילדים משחקים, אזורים שבהם אנחנו פוגשים את בעלי החיים והצמחייה, המרחבים הפתוחים שבהם אנחנו עוסקים בספורט, מטיילים עם הכלב, עורכים פיקניק או פשוט נרגעים. המרחב הציבורי הוא למעשה "הסלון" הפתוח שלנו תחת כיפת השמיים. בשנים האחרונות, ובמיוחד בעקבות משבר הקורונה, חשיבותו של מרחב ציבורי איכותי התגבשה לכדי מדיניות סדורה בערים רבות בעולם ובמיוחד באירופה.
ערים קטנות ובינוניות מככבות
לכבוד המהדורה לשנת 2024, בחרו צוות השופטים הבינלאומי של הפרס האירופי למרחב ציבורי עירוני (European Prize for Urban Public Space) כעשרה פרויקטים נבחרים: חמישה בקטגוריה כללית וחמישה בקטגוריית "חזיתות ים". בסך הכול, הוגשו השנה 297 פרויקטים מ־35 מדינות שונות באירופה, והפיינליסטים הגיעו מבלגיה, ספרד, גיאורגיה, אירלנד, איטליה, הולנד, פולין ושווייץ. רוב הפרויקטים שנבחרו בשלב הגמר ממוקמים דווקא בערים קטנות ובינוניות, מה שמוכיח במידה רבה שפרויקטים איכותיים של מרחבים ציבוריים קיימים גם מחוץ לערים הגדולות. המהדורה הנוכחית של הפרס מציגה לראשונה את קטגוריית "חזיתות ים", בתגובה לפגיעותן של ערי חוף אירופאיות בשנים האחרונות בעקבות שינויי האקלים.
הפרס האירופי למרחב ציבורי עירוני הוא יוזמה של מרכז התרבות העכשווית של ברצלונה (CCCB), שנוסד בשנת 2000. התחרות נועדה להעניק פרסים לפרויקטים מצטיינים בעיצוב, שינוי ושיקום של מרחבים ציבוריים בערים אירופאיות. היא מציעה זווית ייחודית על ערי אירופה ושואפת לשמש כפלטפורמה לדיון באתגרים הקשורים למרחב הציבורי העירוני, תוך שיתוף פעולה עם מומחים ומוסדות אדריכליים, אקדמיים ותרבותיים ברחבי היבשת. בראש חבר השופטים הבינלאומי עומדים אדריכלי נוף ומעצבים בעלי שם עולמי. הנה הצצה לחמישה פרויקטים נבחרים שעלו לשלב הגמר, והזוכים יוכרזו ב־29 באוקטובר.
פארק המזבלה בוורשה
כיצד מזבלה עירונית עם היסטוריה מורכבת הופכת לאחד הפארקים היפים ביותר בוורשה? זה בדיוק הפרויקט היוצא דופן בשם Warsaw Uprising Mound - פארק ציבורי שהוקם בשטח ששימש כמזבלה שהכילה הריסות ופסולת ממלחמת העולם השנייה והפכה בהדרגה לגבעה מלאכותית בגובה 35 מטר מעל הקרקע. הפרויקט הוא דוגמה מוצלחת לחיבור בין טבע עירוני ובין ההיסטוריה של העיר. הפארק נמצא בדרום מזרח העיר והוא משלב אלמנטים של זיכרון והנצחה יחד עם מרחבים ציבוריים ירוקים ופונקציונליים. בשנות ה־90, בראש הגבעה, ביוזמתו של אחד ממשתתפי מרד ורשה, הוקמה אנדרטה המנציחה את סמלי תנועת ההתנגדות הפולנית במלחמת העולם השנייה. תכנון הנוף כולל שבילים פתוחים, מקומות ישיבה מוצלים ונקודות תצפית המאפשרות למבקרים להתחבר לרגעי העבר. השילוב בין ההיסטוריה המקומית ובין מרחבים ציבוריים ייחודיים ונעימים הופך אותו לאתר משמעותי שמכבד את זכרם של הנופלים, לצד יצירת מרחב דינמי ומזמין לציבור.
את הפרויקט תכננו שני משרדים פולניים - משרד אדריכלות הנוף topoScape ומשרד האדריכלות archigrest. שני צוותי האדריכלים שמו דגש על תכנון נוף אינטראקטיבי ובעל משמעות היסטורית־תרבותית עמוקה. לעיצוב המרחב נבחרו אלמנטים טבעיים המשקפים את הסביבה המקומית ואת המורשת הייחודית של ורשה. כך למשל נעשה שימוש בצמחייה מקומית לצד אלמנטים מודרניים ויחד נותר איזון בין העבר להווה. החיבור הזה מאפשר לאנשים מכל הגילים לחוות את המתחם בדרכים שונות – בין אם דרך טיול רגלי או באמצעות נקודות תצפית מיוחדות. כך, מייצג הפארק תפיסה חדשנית של מרחבים ציבוריים שנועדו לא רק להנאה, אלא גם להנצחה ולהעמקת הזיכרון הקולקטיבי של התושבים.
הטיילת ההיסטורית מהמאה ה־19 ששוחזרה מחדש
פרויקט נוסף מגיע מעיר קטנה בספרד בשם ראוס. במסגרת הפרויקט שוחזרה הטיילת ההיסטורית של העיר והיא משלבת בין עיצוב איכותי להיסטוריה, צרכים אקולוגיים ופעילויות פנאי. הטיילת, שנקראת "בוקה דה לה מינה" (Boca de la Mina), היא יוזמה עירונית שנועדה לשמר את המסורת ההיסטורית של העיר ולהנגיש אותה לציבור הרחב. השביל, הקיים מאז תחילת המאה ה־19, שימש את תושבי העיר להליכה רגלית ולגישה למקורות מים טבעיים. במסגרת הפרויקט בוצעו עבודות שיקום נרחבות ורגישות במטרה לשמר את המאפיינים ההיסטוריים של השביל, לצד שדרוג התשתיות האקולוגיות, פתרון בעיות הניקוז באזור, שיפור הנגישות ושמירה על הצומח הייחודי הקיים בו כבר יותר ממאה שנים.
השדרוג מדגיש את החשיבות של חיבור הסביבה הטבעית וההיסטורית של העיר להתפתחותה המודרנית. החידושים בפרויקט כוללים שימוש בחומרים מקיימים ובעיקר שימוש בלבנים ייחודיות בצבע חום שהוכנו בעבודת יד לטובת הפרויקט. כמו כן, נוספו תאורות גן חסכוניות באנרגיה לאורך השביל ורהיטי רחוב המעוצבים בצורה הרמונית לנוף המיוחד של האזור. הפרויקט הוא חלק מפיתוח עירוני בר קיימא, המשלב שימור ערכים היסטוריים עם יצירת מרחב ציבורי נגיש ומזמין. מי שאמון על התכנון הוא משרד אדריכלות הנוף ותכנון הערים Batlleiroig המוערך מברצלונה, שזכה לשבחים ופרסים רבים על תכנון הפרויקט.
פארק ירוק בתוך מפעל תעשייתי נטוש
פרויקט אדריכלות הנוף CHAPEX בעיר שרלרואה בבלגיה מהווה חלק מתהליך התחדשות עירונית רחב היקף שעובר על העיר בשנים האחרונות, ומטרתו לשפר את המרחב הציבורי ברחבי העיר ולהפוך אותו לידידותי יותר לתושבים ולמבקרים. שרלרואה נחשבה בעבר המרכז התעשייתי המשגשג של בלגיה, אבל לקראת סוף המאה ה־20 עזבו את העיר רוב התעשיות הגדולות והיא עברה הידרדרות משמעותית. הפרויקט נמצא במפעל תעשייתי לשעבר בגודל 60 אלף מ"ר שהיה נטוש במשך שנים ושימש בעבר כאולם תצוגה בשם Palais des Expositions. כעת, לאחר שנים של הזנחה, הוסב המפעל לפארק ציבורי הכולל שבילים להולכי רגל ורוכבי אופניים, אזורים ירוקים, גינות קהילתיות ומקומות ישיבה רבים. המרחב החדש מציע חוויית טבע בתוך מרקם עירוני והפרויקט מדגים כיצד אפשר לשלב מחדש אתרים פוסט־תעשייתיים בנוף העירוני ובחיי הציבור.
משרד אדריכלות הנוף agwa שתכנן את הפרויקט, שם דגש על שימוש בחומרים מקומיים ובני קיימא, ועל שיקום המערכות האקולוגיות שנפגעו במהלך השנים עקב הזיהום התעשייתי. האדריכלים ערערו על מה שהפרויקט יכול היה להיות: במקום להחליף את האולם המרכזי בבנייה חדשה הם פשטו את הקירות החיצוניים של המבנה הקיים, כדי ליצור טרסות עירוניות מקורות. הקונספט העיצובי התמקד בחיבור בין העיר ובין סביבתה הטבעית, תוך יצירת מרחבים שמזמינים את הציבור לפעילויות פנאי וחוויה קהילתית. המתחם החדש מציע גם אזורים לפעילות תרבותית ואמנותית, מה שהופך אותו למרכז עירוני חי ותוסס, המדגיש את המעבר של שרלרואה מעיר תעשייתית למוקד חדשני של קיימות ועיצוב נוף עכשווי.
שבע התערבויות במונטה
הפרויקט המיוחד בכפר הקטן מונטה בדרום שווייץ הוא תוצאה של מחקר יסודי שנעשה, שבדק את הצרכים והאתגרים שאיתם מתמודדת האוכלוסייה המבוגרת בחיי היומיום. הפרויקט נקרא Seven Interventions in Monte כשהמטרה המרכזית הייתה לחדש ולחזק את הקשר בין תושבי הכפר המבוגרים ובין הסביבה הטבעית שסביבם, תוך התחשבות בערכים אקולוגיים, חברתיים ותרבותיים. הפרויקט כולל שבע התערבויות נופיות, כשכל אחת מהן נועדה לשפר את חוויית השהות בסביבה הפתוחה ולעודד אינטראקציה עם הנוף הטבעי. כל התערבות עוצבה בקפידה כדי לשמור על הרגישות האקולוגית של האזור ולחבר את התושבים והמבקרים לסביבה בצורה הוליסטית.
הפרויקט מאופיין בשימוש בחומרים מקומיים ופשטות צורנית, מה שמבטיח שההתערבויות משתלבות בצורה טבעית בנוף ומעניקות תחושת שייכות לסביבה המקומית. הפרויקט תוכנן על ידי משרד האדריכלים השוויצרי studioser שהוקם על ידי זוג אדריכלים רק בשנת 2019. האדריכלים הצליחו ליצור איזון בין עיצוב מתקדם ובין שמירה על המורשת התרבותית והטבעית של המקום. הפרויקט מדגיש את החשיבות של שילוב אדריכלות עם קיימות ומעורר השראה לחשוב מחדש על תפקידם של מרחבים ציבוריים ופתוחים בקהילה ובחיי היומיום. המתכננים שאבו השראה מהסביבה הקיימת ובלמידה מהרקע החברתי־היסטורי של המקום, מה שאיפשר להם ליצור התערבויות מדויקות, תוך כדי מעבר בין קנה המידה העירוני לפרטים קטנים.
יער עירוני בגיאורגיה
הפרויקט האחרון מגיע מהמדינה המזרחית ביותר ביבשת אירופה. עיריית טביליסי יזמה בשנת 2020 תוכנית לגיוון ולשיפור הבריאות של היער העירוני הנמצא בשטחה, במטרה לשדרג את הגישה לציבור עם שבילים ומתקני פנאי. פרויקט היער העירוני של טביליסי (Tbilisi Urban Forest) מהווה חלק משמעותי במאמץ לשימור ולפיתוח מרחבי טבע עירוניים בתוך נוף עירוני צפוף. במרכז עומד רכס נאריקלה The Narikala Ridge)) - ריאה ירוקה מרכזית המתפרשת לאורך רכס ההרים שמעל העיר העתיקה של טביליסי. המטרה המרכזית הייתה לשלב את היער בנוף העירוני תוך שמירה על המערכות האקולוגיות המקומיות, שיפור חוויית התושבים והתיירים ויצירת מרחבים פתוחים שיאפשרו פעילות פנאי, הליכה ושימור המורשת הטבעית של האזור.
משרד האדריכלות Ruderal נבחר לתכנן ולהוביל את המיזם, כשבראש ובראשונה הוא דאג לאזן בין שימור הטבע וההיסטוריה של האזור ובין פיתוח תשתיות מודרניות. המשרד עבד בשיתוף פעולה עם בוטנאים, זואולוגים, גיאוגרפים ומדעני סביבה, במטרה ליצור תוכניות מרחביות מפורטות ליצירת מגוון ביולוגי של מיני צמחים ועצים המותאמים לאקלים המקומי. התכנון משלב גם בנייה של שבילים להולכי רגל ורוכבי אופניים, פינות ישיבה ותצפיות נוף, תוך הקפדה על שמירה על ערכי הטבע, המגוון הביולוגי ושיפור הנגישות הציבורית ליער. המשרד שם דגש על עקרונות עיצוב בני קיימא שמטרתם להפוך את היער לנגיש יותר, מבלי לפגוע באיזון העדין של המערכת האקולוגית המקומית.
