חזון "החיים על המים" הפך בשנים האחרונות מאוטופיה למציאות, לפחות בכל הנוגע לעולם האדריכלות. פרויקטים שמוקמים על המים נעשו שכיחים יותר ומקובלים. שינויי האקלים, הצפיפות ההולכת וגוברת בערים, הצורך בשטחים פנויים וטכנולוגיות מתקדמות הם חלק מהסיבות להתפתחותם ולהקמתם של פרויקטים על גבי נהרות, אגמים, ימות או איים מלאכותיים. בעגה המקצועית מדברים על "אדריכלות צפה". הצצה לארבעה פרויקטים מרחבי העולם שנבנו על המים ונועדו לציבור הרחב מבהירה שהאפשרויות אינסופיות מבחינת חומרים, גדלים, צורות ושימושים – בנייה צפה עולה על כל דמיון.
בריכה ציבורית ובית תרבות
הדוגמה הראשונה מגיעה מהמדינה הנורדית שבצפון אירופה – פינלנד – שנחשבת גם לאחת המדינות המאושרות בעולם על פי דו"ח האושר של האו"ם. הפרויקט, שנמצא בנמל הישן של הלסינקי וקרוב לשוק האוכל המקומי, משלב בריכה ציבורית ומרכז תרבות ונקרא "בריכת הים של אלאס" (Allas Sea Pool). הפרויקט מחולק לחלק צף ולחלק הבנוי על הקרקע. החלק הצף כולל שלושה סוגי בריכות בגודל 3,000 מ"ר – אולימפית, בריכה לילדים ובריכת מי ים – והוא נבנה בעזרת עמודי בטון עמוקים המחוברים לקרקעית הים. החלק השני, בגודל 6,000 מ"ר, נמצא על הקרקע וכולל מרכז תרבות, שלושה סוגי סאונות, בית קפה, מסעדה, חדרי תחזוקה, מרפסות גג ואזורי ישיבה רבים. צורתו המיוחדת של המבנה עוצבה בהשראת נופים פיניים מקומיים באזור הלסינקי ונועדה גם לספק הגנה מפני הרוחות החזקות באזור.
מי שאמון על תכנון הפרויקט הוא משרד פיני מקומי בשם Huttunen-Lipasti Architects, שזכה לתכנן את המבנה במסגרת תחרות בינלאומית שבה השתתפו משרדי אדריכלים מכל העולם. בריאיון שהתקיים עם האדריכלים לאחר סיום הבנייה הם סיפרו על תהליך התכנון: "הרגשנו שהשימוש בעץ בלב ליבה של העיר, באחד הנכסים הבולטים בפינלנד, מצריך אדריכלות בעלת חזון ברור ודגש על פרטים מורכבים כדי לתת ביטוי לאותו חזון. כל משטחי העץ בבניין עשויים מעץ אשוח כהה. היה לנו חשוב לבחור גוון עם מראה אחיד שגם במבט מבפנים החללים החיצוניים נראים כולם חלק מאותו רצף".
למה לבנות דווקא על המים? אחת הסיבות לבניית הבריכות על גבי המים היא השטח הקטן יחסית שהוקצה לפרויקט והמחשבה התכנונית לשלב בין מבנה שחצי ממנו על הקרקע וחצי על המים. "כבר בשלב התחרות, כשהבנו שהפרויקט ממוקם בנמל הלסינקי, היה לנו ברור שאנחנו מעוניינים למסמס את הגבול בין המרחבים ולהשתמש במים כקרקע לכל דבר", הוסיפו האדריכלים.
ביתן פופ-אפ זמני צף
במסגרת הביאנלה האירופית לאמנות עכשווית בציריך, שווייץ, שהתקיימה לפני כמה שנים, נבנה על גבי נהר לימאט ביתן זמני ששימש כמעין פלטפורמה צפה לאירוח הביאנלה וקיום אירועים. הוא נקרא "ביתן ההשתקפויות" (Pavilion of Reflections) ונועד גם להיות נקודת מפגש, בית קולנוע להקרנת סרטים ומרחב פתוח ונעים לציבור הרחב ולאורחי הביאנלה. הביתן נבנה על ידי צוות של 32 סטודנטים לאדריכלות כחלק מסטודיו לעיצוב באוניברסיטת ETH ציריך ובניצוחו של המעצב הבריטי-שווייצרי טום אמרסון (Tom Emerson). הביתן עשוי כולו מעץ ואמור לדמות מרחב עירוני אינטימי המוקף בחמישה מבנים הכוללים מגדל, טריבונת ישיבה, בר, מרפסת שמש ובית קולנוע.
הפרויקט החל בתחרות רעיונות בין קבוצות קטנות של סטודנטים, שממנה זוהו ופותחו הרעיונות המבטיחים ביותר עד שנבחרה ההצעה הנוכחית. במהלך התהליך עבדו הסטודנטים בצוותים קטנים על חלקים שונים בפרויקט ואף בנו אבות טיפוס בקנה מידה 1:1. בנוסף לתהליך התכנון השפיעו טכניקות הבנייה המיוחדות שנבחרו על התכנון: הביתן עשוי כמעט כולו מעץ (אשוחית אירופית), וכל החיבורים תוכננו כך שהתחברו יחדיו בפשטות ובאופן יבש, ללא צורך בחלקי חיבור נוספים. הסטודנטים עבדו במשך עשרה חודשים, החל משלבי התכנון העיצוביים והטכניים ועד לבנייתו של הביתן בשטח.
מאז ומתמיד הייתה ציריך עיר עם תרבות רחצה משמעותית עם מרחצאות שחייה ציבוריות על גבי הנהר בעיר. היא אף נחשבת לאחת הערים עם הכמות הגדולה ביותר של מתרחצים במים טבעיים באזור עירוני. הרחצה הציבורית משמשת גם כמעין מקומות חברתיים לבילוי קהילתי, כמו בתי קפה או ברים. חלק מהקונספט של הפביליון היה "לייצר פלטפורמה קהילתית לתושבי ציריך להכיר באופן בלתי פורמלי ושוויוני".
סאונה פרטית על האגם עם נוף עוצר נשימה
פרויקט שווייצרי נוסף הוקם בצד הצרפתי של המדינה, באגם ז'נבה – סאונה צפה. סטודנט לאדריכלות מאוניברסיטת לוזאן בנה במסגרת פרויקט הגמר שלו סאונה אישית שצפה על פני אגם ז'נבה ומציעה חוויה ייחודית עם נופים מרהיבים של הרי האלפים. גודלה של הסאונה הוא 2.2 מ"ר בלבד והיא נבנתה מעץ אשוח מקומי בעל עמידות גבוהה בפני מים ושמש. הסאונה נבנתה לאירוח של עד שלושה אנשים וכוללת גג משופע, תנור עץ, ספסל, חלונות זכוכית שקופים ודק חיצוני. היא נבנתה על גבי סיפון עם תחתית שטוחה המצוידת בחביות חלולות שמאפשרת למבנה לצוף כמו שצריך. אפשר להגיע לסאונה בשחייה קצרה, והגישה היא דרך דלת הזזה מזכוכית שעוצבה בהשראת דלתות הזזה יפניות מסורתיות הנקראות Shōji.
הוגה ומתכנן הסאונה, האדריכל Trolle Rudebeck Haar, אמר בריאיון לאתר Dezeen שההשראה שלו לפרויקט הגיעה מפינלנד (בירת הסאונות) כשהתגורר שם במשך תקופה וחווה את תרבות הסאונה המקומית. הוא קרא לפרויקט שלו Löyly שהיא המילה "סאונה" בפינית. "רציתי לבנות סאונה משלי ולחקור את נושא המיקרו-אדריכלות", אמר האדריכל הצעיר והסביר שבעתיד יהיה אפשר לשנות את הפרויקט ולהרחיב אותו לגדלים נוספים ולהשתמש בו במקומות שונים בעולם ולאירועים שונים. "לפרויקט יש פוטנציאל משמעותי להרחבה, ואני מקווה שהוא יוכל לשמש לאירועי פופ-אפ, לפסטיבלים ולאירועים שונים. הלוואי שקנה המידה יישאר קטן, ככה שפעולת הסאונה תישאר חוויה נעימה ואינטימית", הוא הוסיף.
בית הספר הצף באפריקה
הפרויקט האחרון מגיע מהצד השני של העולם, ביבשת אפריקה. מדובר באב טיפוס למבנה בית ספר צף שהוקם בלאגוס, העיר הגדולה ביותר בניגריה, והקמתו מפיחה תקווה בשכונת העוני מאקוקו. Makoko Floating School הוא פרויקט חינוכי וקהילתי, שהתחיל לפני כמה שנים במטרה לתת מענה לצרכים החברתיים והפיזיים של הקהילה המקומית בעקבות שינויי האקלים ותהליך העיור העובר על היבשת האפריקאית, ובפרט על העיר לאגוס. מטרתו העיקרית היא לייצר מערכות אקולוגיות אלטרנטיביות המבוססות על תרבות המים העירונית ומיועדות לאוכלוסייה השופעת של אזורי החוף באפריקה.
מבנה בית הספר נבנה מעץ ובמבוק מקומיים והוא צף על גבי מאות חביות פלסטיק בשימוש חוזר. המבנה עוצב בצורת פירמידה וכולל שלוש קומות: אזור משחקים גדול בקומת הקרקע, כיתות לימוד בקומה האמצעית ומרפסת וחלל לימוד אלטרנטיבי לשימושים שונים בקומה השלישית. הכיתות ממוקמות, כאמור, באמצע המבנה והן סגורות חלקית עם דקים מתכווננים המאפשרים להשתמש בחללי הכיתה לשימושים נוספים מחוץ לשעות הלימודים. הפרויקט כולל פאנלים סולאריים על הגג, מערכות לניקוז ולטיהור מי גשמים ושירותי קומפוסט. מי שאמון על הפרויקט הוא האדריכל והמעצב הניגרי-בריטי Kunlé Adeyemi והמייסד של משרד האדריכלים NLÉ שבסיסו באמסטרדם. פרויקט בית הספר הצף זכה בפרסים ובתחרויות רבות, ומאז הקמת האב-טיפוס הראשון בלאגוס בשנת 2020 הוא התרחב ופרוס כיום בחמש מדינות שונות על פני כמה יבשות.
גם במקרה הזה, הוחלט לבנות על המים מתוך מצוקת מקום, שכן לאגוס נחשבת לאחת הערים הצפופות ביותר באפריקה ואף בעולם כולו עם אוכלוסייה של 15 מיליון תושבים. על פי ההערכות, מדי יום עוברים לגור בעיר כ-2,000 אנשים נוספים, ורבים מהם חיים במגורים לא רשמיים או בשכונות סלאמס. אחת הסיבות לבניית בית הספר הצף היה בשל מחסור בקרקעות זמינות ברחבי העיר והצורך למציאת פתרונות מקוריים לבניית תשתיות.