יש אנשים שהדחף היצירתי מלווה אותם מילדות ולא עוזב אף פעם, גם אם דרכם המקצועית הולכת לכיוון אחר. זה היה הסיפור של אניה אפשטיין, כלכלנית במקצועה, שעלתה לארץ לפני 16 שנים ועבדה במחלקת כספים במשרד עורכי דין בתל אביב. "כל השנים עשיתי דברים בבית", היא מספרת, "צבעתי, הדבקתי טפטים, עשיתי כל מה שיכולתי בתקציב מוגבל. כשעברתי לדירה שלי בזכרון יעקב חלמתי לעצב אותה לפי הטעם שלי. אבל המשכתי לעבוד בתל אביב וכל הזמן הייתי בעבודה או בדרך לעבודה או בדרך לחוגים של הילדים, ולא היה לא זמן ולא כסף".
עוד בעיצוב ואדריכלות:
לפני כמה שנים החליטה אפשטיין לצאת לדרך עצמאית שמשקפת את יכולותיה האומנותיות. היא עשתה קורס בהום סטיילינג ופתחה מיזם לאירוח מפגשים וסדנאות בנושאים שונים בביתה. מהשילוב של שני אלה נולד הצורך לעצב את הבית מחדש, והיציאה לעצמאות יחד עם הילדים שגדלו (בניה של אפשטיין, שלמה ויעקב, היום בני 15 ו-16) יצרה את מעט הזמן הנחוץ. מגבלת התקציב לא השתנתה וחייבה את אפשטיין לשפע של יצירתיות, חשיבה מחוץ לקופסה וניצול מלא של יכולותיה בתחום.
התחילה בכניסה והמשיכה הלאה
הכניסה לדירה שלה בת שתי הקומות בזכרון מתבצעת דרך דלת צבועה ירוק-טורקיז כהה שקבועה בקיר שצבוע באותו הצבע ומוקפת בעבודות אמנות שונות שאפשטיין אספה עם השנים. "זה קיר שאני כל הזמן משנה בו את המיקומים ואת היצירות", היא מספרת, "יש בו עבודות של ציירים שאני מכירה אישית, חלקם מהארץ, למשל ילנה דניסנקו ופולינה ווליצ׳וק, ומחו"ל, למשל אולגה טוקרנקו מאוקראינה וילנה סושצ׳יך מרוסיה". מימין לדלת ניצב ארון מתכת אדום של איקאה שמצאה ברחוב.
הבית מלא צבעים נועזים במידה כזו, שמפתיע לשמוע שלא תמיד זה היה כך. "לא מיד היה לי אומץ לצבוע את כל החלל הציבורי בירוק הכהה", אומרת אפשטיין, "אז התחלתי מהקיר של דלת הכניסה והמשכתי הלאה". את הקיר משמאל לכניסה צבעה בעצמה בפסים של לבן וזהב. ההשראה לזהב, היא מספרת, הגיעה מהמתלה שסמוך לקיר. במקור מדובר בארון ספרים מאיקאה, שאפשטיין הוציאה ממנו את המדפים ואז חיברה אותם מחדש כשהם מקבילים לקיר. על הפסים שנוצרו הרכיבה מתלי פילים מוזהבים שנקנו ב-H&M home, ובהשראתם צבעה חלקים מהרהיט בזהב וגם את הקיר מאחוריו.
פסי הזהב נפסקים בקטע הקיר שבו מתחיל גרם המדרגות, אבל גם כאן לא נשאר שטח ריק. על הקיר שמלווה את העולים והיורדים תלתה אפשטיין אוסף של מסגרות ריקות. "את הראשונה מצאתי ברחוב כשהייתי עם הילדים בחופשה בנצרת", היא נזכרת, "ומשם זה המשיך. עכשיו אנשים פשוט נותנים לי מסגרות שהם לא צריכים כי הם יודעים שאני אוספת".
אם פונים ימינה מהכניסה מגיעים למטבח שבו ארונות בהירים על רק אותו ירוק-טורקיז שממשיך גם לכאן. במהלך חידוש הבית החליפה אפשטיין את הידיות משחור-לבן לידיות עץ שהולמות את הגוון הירוק וקושרות את המטבח אל פינת האוכל. "הזמנתי אותן בעלי אקספרס, הן עלו בערך 100 שקל, וכל המראה של המטבח השתנה", היא משחזרת. מעל למשטח העבודה תלוי אוסף הספלים הצבעוני של אפשטיין על מוט תלייה פשוט מאיקאה, ומעל לאלה מדף ("שהיה זרוק אצלי בבית") שהיא צבעה בירוק והדביקה על חלקו התחתון זוג כלים לנוי. "בינתיים זה מחזיק", היא צוחקת.
בהמשך פינת האוכל, שאליה צירפה אפשטיין כיסאות חדשים-ישנים שמצאה במרקט-פלייס בפייסבוק וריפדה מחדש בבדים בעלי דוגמה דומה וצבעים שונים. ציור גדול של פלמינגו של הציירת ילנה דניסנקו מוסיף עוד צבע, ואפשטיין מסבירה שיש לה חיבה מיוחדת לדוגמאות של ציפורים, שניכרת כאן ובמקומות רבים אחרים בבית. האהיל נקנה בג'ינג'ר.
מפינת האוכל ממשיכים לסלון, כאן מתחלף הצבע הכהה לקיר בטפט פרחוני דומיננטי שנקנה באתר נקסט תמורת 35 שקל לגליל והודבק לא רק על הקירות אלא גם על התקרה בתוך נישה קטנה שבאחד מהצדדים. לצבעוניות העזה מוסיפה נברשת שאפשטיין צבעה בצבע אקרילי כתום. הספה המרופדת נקנתה מזמן באיקאה ועברה עם אפשטיין מדירות קודמות, ואת הספה עם מסגרת העץ מצאה במרקט-פלייס בפייסבוק והחליפה לה ריפוד. לשתי אלה הוסיפה כיסא נדנדה בכחול בוהק וערסל מקרמה תלוי ("כל מי שבא מיד מתיישב עליו", היא אומרת). במרכז הסלון ניצב שולחן קפה מעץ שקיבלה מחברים ועליו זוג עציצים עם קקטוסים שאפשטיין קישטה בפסיפס שיצרה משברי ספלים מהאוסף המדובר. שני השטיחים שמונחים במרכז הם דוגמה לאופן שבו ההכרח הכלכלי יוצר פתרונות מעניינים. "אחרי המון חיפושים הבנתי ששטיח בגודל מלא יהיה יקר מדי, וקניתי שניים קטנים יותר מאיקאה. יצא גם חסכוני וגם יצירתי ומעניין בעיניי", היא אומרת.
חדר שינה בצבעים רוגעים
חדר השינה של אפשטיין, באותה הקומה, צבוע בצבעים רגועים באופן יחסי לשאר החללים בבית. הקירות והתקרה נצבעו באפור, ועל קיר אחד גדול יצרה מה שנראה כמו טפט, אבל למעשה הוא דפים מודבקים. "זה ספר שקראתי ברוסית ואהבתי, וקניתי באנגלית בתקווה שאגיע לזה כדי לתרגל את השפה", היא מספרת, "אני מאוד אוהבת לקרוא ספרים והם נותנים לי המון השראה, אבל את הספרייה מיקמתי בסלון ולכן חשבתי שזו תהיה דרך טובה להכניס את המילים גם לכאן. זאת באמת הייתה עבודה מאתגרת מאוד שלקחה לי בערך שבוע. הדבקתי משהו כמו אלף דפים, וזה הצריך הרבה ריכוז כדי שהכול ייראה טוב".
מסביב למיטה זוג שידות צד שאפשטיין קנתה מיד שנייה וצבעה, ועליהן זוג מנורות לילה מאיקאה. הבסיס של אחת מהן, היא מספרת, נשבר והיא החליפה אותו באגרטל זכוכית ירוק כהה. מעל למנורה הזו מדף שעליו תלויות שתי תמונות שבה צולמה בעלת הבית עצמה על ידי חברה צלמת. על הקיר הניצב תלוי מתלה מתכת עם ציפורים שאפשטיין אוהבת במיוחד, ולצידו המעבר מאזור השינה אל חדר הארונות כוסה בווילון מיוחד שאפשטיין הכינה בעצמה מקופסאות קורנפלקס ואטבי נייר. "זה משהו שהיה מוכר בברית המועצות לשעבר", היא מספרת, "שם היינו מכינים אותו מגלויות. זאת עבודת נמלים ונעזרתי במשפחה וחברים, אבל אני חושבת שזה היה שווה כי הווילון יחד עם מדף הציפורים מוסיפים צבע לחדר שהיה מונוכרומטי הרבה יותר משאר חדרי הבית".
חדר עבודה מהאגדות
החדר האחרון הוא חדר עבודה שמשמש גם כחדר אורחים, ואפשטיין מתארת אותו כ"חדר קצת מהאגדות, עם תקרה שנצבעה בזהב". על קיר אחד הודבק טפט עם רקע כחול כהה ודוגמה שיוצרת אשליה כאילו נתלו על הקיר אין-ספור תמונות של חיות.
הקירות האחרים נצבעו באותו גוון כחול, ועל אחד מהם תלתה אפשטיין תמונות אמיתיות של חיות שפיתחה מצילומים של חברה שביקרה באפריקה. הריהוט כולל שולחן עבודה מעץ שנקנה מיד שנייה ולצידו אחד מהכיסאות שרופדו במסגרת חידוש פינת האוכל.
מראה שהמסגרת שלה נצבעה בוורוד פוקסיה ומנורת עמידה שאפשטיין ליפפה סביב האהיל שלה חוטים עבים שקנתה בחנות יצירה. שטיח צבעוני ושפע של כריות שנקנו בחנויות שונות. ולבסוף שידה, שלדברי בעלת הבית כבר עמדה להיזרק וברגע האחרון הוחלט להעניק לה חיים חדשים. אפשטיין צבעה אותה בדוגמאות גאומטריות של שחור ולבן והוסיפה נגיעות של זהב בפסים ובידיות. את אווירת האגדות שביקשה לשוות לחדר השלימה באמצעות אגרטל עם ענפים עבים, צלחות נוי שאספה במקומות שונים בעולם וזוג פמוטים משוק הפשפשים.
