מאז ומתמיד מצב החירום מלווה לפרקים את שגרת החיים של האוכלוסייה הישראלית. המציאות הביטחונית הובילה להקמת תעשייה שלמה ופיתוחים טכנולוגיים שנועדו למגן. שילוב תקנות פיקוד העורף כפרקים בחוק התכנון והבנייה מנוגד לביטוי שתבע אולמרט בשנת 2007, כשאמר "לא נמגן את עצמנו לדעת". ביטוי שעומד למבחן מאז השבת של 7 באוקטובר. אותה שבת שחורה העמידה בספק את יכולת המיגון והעלתה שאלות לגבי יכולת האדריכלות להגן על המבוצרים בה, והאם זה צריך להיות תפקידה?
"אנחנו לא מכירים עוד מקום בעולם שבו העיסוק במיגון המבנים כל כך נוכח. אבל בשבילנו זה חלק מהבסיס לתכנון. וכתוצאה מכך, אין במדינה בניין שלא הושפע מדרישות המיגון", מספרים האדריכלים שי וינשטיין וגיל ועדיה. השניים שותפים למשרד שהקימו יחד, וינשטיין ועדיה אדריכלים, ומתמחים כיום בתכנון מבני חינוך ומרכזים רפואיים - מבנים שבהם המיגון הוא מחמיר והכרחי. "לפעמים לא שמים לב לכך כמבקרים בגלל מיקום המרחבים הממוגנים בלב הבניין, אבל זה משפיע על גודל המבנה, הצורה שלו ולעתים גם על העיצוב שלו", הם מוסיפים.
צורת המבנה – לפי הירי מעזה
"בתכנון מוסדות רפואיים, יש מחלקות שלמות שחייבות להיות ממוגנות מכיוון שהן צריכות להתקיים גם בזמן חירום, האתגר במבנים אלו הוא לתכנן מבנה נוח ונעים וגם לעמוד בתקנים של פיקוד העורף", מסבירים וינשטיין ועדיה, "אך כשהבניין כולו צריך להיות ממוגן, ההשפעה היא דרמטית". כך למשל מרכז בריאות ושיקום עזרא למרפא בשדרות תוכנן כולו כמרחב מוגן.
16 צפייה בגלריה
יש מחלקות שחייבות להיות ממוגנות. מרכז שיקום עזרה ומרפא שדרות, וינשטיין ועדיה אדריכלים
(צילום: עמית גרון)
16 צפייה בגלריה
האתגר הוא לתכנן מבנה נוח ונעים וגם לעמוד בתקני פיקוד העורף. מרכז שיקום עזרה ומרפא שדרות
(צילום: עמית גרון)
"למרות שהאינטואיציה הבסיסית היא לא למגן ולעשות את המינימום הדרוש על פי פיקוד העורף, בחרנו למגן את הבניין מפני איום הרקטות מכיוון עזה", הם מפרטים, "מרכז השיקום בשדרות נבע כולו כתוצאה מהיכולת להתמגן. הוא ממוגן כולו לרסיסים בגלל חוסר היכולת להתפנות יחד עם המטופלים למרחבים מוגנים בפרק זמן של 15 שניות. ניצלנו את הדרישות כיתרון ושילבנו אותן לכל אורך תהליך התכנון. צורתו של המבנה, זווית שיפוע הגג ומיקום הפתחים להכנסת אור, הם תוצאה ישירה של בדיקת זוויות הנפילה מכיוון רצועת עזה".
האיזון בין קירות הבטון האטומים הדרושים למיגון לבין השאיפה להכניס אור עקיף יצרו פתחים קטנים ועגולים באזור החצר של בריכת השחייה, ופתחים עיליים מעל גרמי המדרגות עם חצאי קונוס מבטון שמחפים עליהם. צדו המזרחי של הבניין מנוגד לכיוון נפילת הטילים, שם הפתחים הקשתיים רחבים וגבוהים.
הכניסה למבנה ממוקמת בחזית המערבית הפגיעה. לכן, תוכנן פתח כניסה עמוק בין שני קירות בטון שמוביל למבואה כפולה. המבואה מתפקדת, הלכה למעשה, כאזור הפרדה בין החוץ לבין הפנים. הראשונה מוגנת בתוך קירות הבטון כחצר סגורה והשנייה פנימית יותר ומופרדת בחציצה של קיר זכוכית בעלת זיגוג המוגן מפני פגיעת רסיסים.
המיון והטיפול הנמרץ ממוגנים – ובאמצע חצר פתוחה לשמיים
מבנה נוסף בתכנונם של וינשטיין ועדיה, בית הילד במרכז הרפואי זיו בצפת מחולק לשניים מבחינת תפקודו במצב חירום. מצד כביש הגישה אל המבנה הוא נראה כבעל קומה אחת המתפרסת מעל למצוק כדי להעניק נגישות וחופש תנועה לילדים. התפרסותו נמשכת גם באוויר אחרי שמסתיים המצוק, בתמיכת עמודי בטון רחבים. באזור הזיזי, המרחף מעל העמודים, מוקמו חדרי האשפוז שצופים אל הנוף הגלילי.
חדרי האשפוז שאינם ממוגנים פונים אל הנוף, אזור המיון והטיפול הנמרץ נבנו כמרחבים מוגנים וביניהם תוכננה חצר בצורה אובלית פתוחה לשמיים. יחד עם מחלקות הטיפול הרפואי שמוגנו, תוכנן האודיטוריום עם מושבים שיכולים להתקפל לטובת קליטה של מחלקת האשפוז שאינה ממוגנת. "הנחיות פיקוד העורף מתייחסות להיבטים הפיזיים של מעטפת המבנה", מדגישים וישטיין ועדיה, "אך כדי שהמבנה יתפקד גם בחירום, יש להתחשב בכל התשתיות הדרושות כדי להפעיל אותו ולעבוד בו. לכן, מערכות החשמל והמים מוקמו בחללים תת קרקעיים ממוגנים אף הם".
להטמיע את המיגון בלי שיבלוט יותר מדי
"דרישות המיגון כל הזמן משתנות - עובי הבטון, מרחקים בין הפתח לקירות מגן, רוחב פתחי הדלתות, סוג החלונות ועוד. אלו עולמות שלמים שאנחנו, כאדריכלים, מחויבים לפעול לפיהם", מדגישים האדריכלים. יחד עם הגדרות עובי הבטון וכמות הפלדה שמשולבת בו כדי שיתפקד כמרחב מוגן תקני, פותחו גם אלמנטים המשולבים בכל מבנה מאז שנות ה-90, כמו דלתות וחלונות הדף. החדר שהפך להיות חדר ככל אחד מחדרי בית המגורים כולל שני פתחים בלבד, מצד אחד הם נועדו לתפקד כפתחי מילוט – שני פתחים למקרה שאחד מהם ייחסם ומצד שני, פתחים מינימליים שיאפשרו את חיי השגרה.
עם השנים, ביקשו פיתוחי התעשייה להקל על השימוש היומיומי באמצעי המיגון. ביניהם אפשר לציין את הכיס שתוכנן עבור חלונות הפלדה, על מנת שיסתיר אותם בזמן שגרה. לדלת הפלדה הכבדה נוספת דלת עץ נוחה יותר לשימוש יומיומי, ולעתים אדריכלים ומעצבים רבים מתכננים נישה מגבס הגורמת לדלת להתאחד עם מישור הקיר שנגדה. כך, המיגון הפך לחלק בלתי נפרד מהאדריכלות בארץ.
"השאיפה היא להפוך את המרחב המוגן לחלק אינטגרלי מהבית, ללא חריגות או הבלטות שייחודיות רק לו", אומרים האדריכלים במשרד העיצוב והאדריכלות אטלייה שפועל מקיבוץ לוחמי הגטאות, "אחת הדרכים להטמיע את הממ"ד היא לתכנן אותו במפלס נמוך יותר מהבית, אך המערכות הדרושות לשם כך כרוכות בעלויות נוספות. עבודת התכנון הופכת למורכבת יותר כשמתכננים תוספת של ממ"ד לבית קיים, בייחוד היום, עם עליית הדחיפות של הדרישות מאז תחילת המלחמה ואישור הוראת השעה הנותנת פטור מהוצאת היתר להקמת התוספת".
16 צפייה בגלריה
להפוך את המרחב המוגן לחלק אינטגרלי מהבית, ללא חריגות או הבלטות. בית פרטי, קיבוץ לוחמי הגטאות
(צילום באדיבות אטלייה)
"כאדריכלים היינו שמחים לתכנן בלי המיגון. הוא מביא לעלויות יותר גבוהות וגם להתפרסות על פני שטחים גדולים יותר. עם זאת, המחויבות למגן את המבנים בארץ מביאה אותנו לנסות ולהבין איך אפשר להשתמש במיגון - ועדיין ליצור מרחב מואר ונעים"
מיגוניות במרחב הציבורי
על פי הערכות מבקר המדינה, כ-30% מהבתים בישראל אינם עומדים בדרישות המיגון של פיקוד העורף. על כן, מפעלים שהתמחו בייצור אלמנטים מבטון החלו לייצר גם מיגוניות בטון. בניגוד למרחבים המוגנים התקניים על פי פיקוד העורף, המיגוניות מיוצרות במפעלים ומוצבות, על פי דרישה, באתרים ברחבי הארץ. וולפמן תעשיות הוא אחד המפעלים המייצר אותן. "עיסוקו העיקרי של המפעל הוא ייצור מוצרי בטון לטובת תשתיות כמו צינורות, אבני שפה וגם אלמנטים מבטון במנהרות הרכבת הקלה. מיקומו באזור התעשייה של אשקלון והצורך במיגון העוטף גרמו לנו להתמחות ולהתחיל לייצר גם מיגוניות", מספר שמשון נגאוקר, מנהל תחום מיגונים בחברת וולפמן תעשיות בע"מ. כאן תוכלו לקרוא על מסע מצולם בין מיגיוניות בארץ.
קשה לנבא את השלכות המתקפה על תקנות המיגון של פיקוד העורף. אבל יש טכנולוגיית בנייה שפועלת לקבל את אישור פיקוד העורף כבר משנת 2016. טכנולוגיית הבנייה בשם ICF (Isolated Concrete Foam) המשווקת בארץ על ידי חברת אקובילד. "השיטה הומצאה בשנת 1965 בקנדה ומבוססת על יציקת קירות הבטון בתוך תבנית של פוליסטירן מוקצף, הדומה לקלקר", מספר מנכ"ל ובעלי החברה, דורון ערוסי. כמו ה-GPS, המיקרוגל ונייר הדבק שפותחו עבור הצבא והפכו לחלק מכל בית, כך התפתחה גם שיטת הבנייה הזו כדי לתת מענה מהיר וזול לבניית מוצבים של צבא ארצות הברית. משם, התפתחה לבניית מרתפים בקנדה ולאחר מכן, עלתה לגובה ותפוצתה בעולם התפשטה.
16 צפייה בגלריה
טכנולוגיית בנייה המבוססת על יציקת קירות הבטון בתוך תבנית של פוליסטירן מוקצף, הדומה לקלקר
(צילום באדיבות אקובילד)
16 צפייה בגלריה
השיטת נולדה כדי לתת מענה מהיר וזול לבניית מוצבים של צבא ארה"ב ומשם התפשטה והגיעה גם לארץ
(צילום באדיבות אקובילד)
"העיקרון המוביל את הטכנולוגיה המוצעת על ידי חברות הביצוע בארץ הוא השימוש בחומרים קלים יחסית עבור תבנית היציקה ויצירת קיר כמקשה אחת", מסביר רון פלד, בעל הסטודיו לעיצוב ואדריכלות אקו דיזיין. את הקיר הבנוי יחד עם התבנית שמחזיקה את היציקה ומייצבת אותה אפשר לחפות, לאחר מכן עם כל חומר שנבחר על ידי הלקוח או על ידי האדריכל. "בניגוד לבלוקים החלולים שמהם, בדרך כלל, בונים את קירות המבנים שבין העמודים, קירות הבטון היצוקים מגנים על המבנה מפני פגיעת רסיסים", מוסיף פלד.
"נוסף על ההיבט הבטיחותי, יציקת הבטון האחידה כוללת כמה יתרונות. מבחינת העיצוב, היא נותנת חופש מסוים ביצירת הפתחים בקירות שכבר לא תלויים במיקום העמודים הנושאים את המבנה", מתאר פלד, "מבחינה סביבתית, יכולת הקירות לבודד מפני חום וקור מספקת יתרון מהותי בבנייה המדברית. כמו כן, הרכבת המערכת באתר, כמו לגו, מקצרת את זמני הבנייה".
16 צפייה בגלריה
יציקת בטון במקום בלוקים חלולים, ויש גם יתרון עיצובי. בניית בית ברתמים, בתכנון סטודיו אקו דיזיין
(צילום: דורון טאוב)
"היינו שמחים לתכנן בלי המיגון"
"למרות שהשיטה טרם אושרה על ידי פיקוד העורף לבניית הממ"דים, המלצתי ללקוחות רבים להשתמש בה עבור בניית ביתם. כתושב העוטף, אני מבין את הצורך במיגון, אבל אני לא מסכים עם התפיסה לפיה אנחנו צריכים להתמגן ולהוסיף עוד שכבות של בטון ואמצעי הגנה. אני לא חושב שהפתרון טמון במיגון. בטח כשכל עלויות המיגון מתווספות לעלויות הבנייה שהן גבוהות גם כך", מסכם פלד.
"כאדריכלים היינו שמחים לתכנן בלי המיגון", אומרים וינשטיין ועדיה, "המיגון מביא לעלויות יותר גבוהות וגם להתפרסות על פני שטחים גדולים יותר של תכנון. עם זאת, המחויבות למגן את המבנים בארץ מביאה אותנו לנסות ולהבין איך אפשר להשתמש במיגון - ועדיין ליצור מרחב מואר ונעים". הם מסכימים עם ההנחה שהמלחמה לא תעצור את מירוץ ההתמגנות אבל הביעו תקווה שאולי ישקיעו מיליונים בשלום במקום להשקיע מיליונים בבטון.
לדעה הזו מצטרף גם האדריכל ערן שקד, מייסד ומנכ"ל CityBee אדריכלים: "ממ"ד והממ"ק (מרחב מוגן דירתי ומרחב מוגן קומתי) לא מהווים פתרון הרמטי למקרה של התקפות. ככל שנפתח אמצעי מיגון, ימצא האויב דרכים לעקוף את ההגנות. ואם נמשיך במירוץ ההתמגנות, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו חיים במבצרי בטון מסוגרים. עלינו לחפש בעולם האסטרטגי, המדיני והצבאי פתרונות שימנעו את ההתקפות על אוכלוסייה אזרחית, ועלינו, כאדריכלים, לדאוג שהיישובים והבתים יהיו מקומות שבהם נחוש ביטחון כדי לקיים שגרה".
