למעצב הפנים רועי זליחובסקי יש סטודיו תל אביבי שעובד על פרויקטים בכל רחבי הארץ, אבל הוא מעיד על עצמו שחיפה היא העיר שמגיעה למקום השני מבחינת כמות הפרויקטים שעשה בה, אחרי תל אביב. זה קשור, הוא מסביר, לעובדה שעבודות מגיעות בזכות המלצות מפה לאוזן, אבל גם לחיבה שלו לדירות בעיר. "לכל כך הרבה דירות שם יש נוף פתוח לים", הוא אומר. "הכול פתוח ומואר ובלי בניינים מסתירים, וזה משפיע מאוד כמובן על פנים הדירות. זו באמת עיר מהממת שגם קל להגיע אליה ברכבת, בניגוד למקומות אחרים בארץ, והבעיה היחידה היא שקשה להתנייד בה בלי מכונית פרטית".
גם הדירה בת 120 מ"ר בשכונת כבביר שעל הכרמל בורכה בנוף לים, אבל סובלת מכמה מהאתגרים האופייניים לעיר. "בגלל הבנייה על צלע ההר יש להרבה דירות צד אחד שפונה לים אבל צד שני סגור מאוד, שבעצם פונה לתוך ההר כך שאין בו חלונות או שהחלונות ניבטים לאיזשהו פיר", מסביר זליחובסקי. הוא הגיע לדירה לבקשתם של בעליה – בני זוג שלהם ארבעה ילדים בגילאי בית ספר – שגרו בדירה כבר שנים ורצו לרענן ולעצב אותה. לפני שפנו אליו עבדו עם האדריכלית ליעד זיו בריקמן. היא בנתה לבית תוספת קטנה שאפשרה ליצור בו חדר נוסף עם חלון כדי להכיל את המשפחה הגדלה, וזליחובסקי נקרא לעצב את פנים הדירה ולרענן את הצבעוניות ואת החומרים. "הייתה להם מגבלה תקציבית והם לא רצו לעשות שינויים מהותיים במבנה, אבל כן לרענן ולהכניס צבעים וחומרים חדשים", הוא נזכר.
ספרייה רב־שימושית
דלת הכניסה לדירה נפתחת אל מסדרון שבצידו הימני חדר אחסון נטול חלונות, בצידו השמאלי המרחב הציבורי ובסופו כניסה לחדרי השינה. "במקור המסדרון הזה היה בעצם חלק מהסלון", מסביר זליחובסקי, "וכדי ליצור הפרדה ולאפשר כניסה הדרגתית לדירה יצרנו בו ספרייה גדולה ופתוחה". הספרייה, שנבנתה על ידי VAK WOOD, נגרות על פי תכנון של המעצב בגמר פורניר עץ אלון אירופאי לבן משולב בצבע לבן. היא משמשת לכמה מטרות: היא מייצרת הפרדה סימבולית בין המבואה לסלון, מוליכה את העין לכיוון הרצוי, מוסיפה שטח אחסון פתוח וגם מסתירה את גב הספה, שלפני השיפוץ נראה לעין כבר עם הכניסה לבית. "היא אלמנט עיצובי מרכזי בבית, והחומריות, הצבעים והמבנה המקושת שלה חוזרים בו במקומות נוספים", הוא מסכם.
על הקיר במסדרון מימין תלויה מראה עגולה עם מקום קטן לאחסון מפתחות, שמשקפת את המרפסת עם הנוף לים. מול המראה פונים אל המרחב המרכזי הכולל את הסלון, פינת האוכל והמטבח. בסלון, מספר זליחובסקי, היה קושי במיקום של הטלוויזיה משום שלמעשה יש כאן רק קיר אחד – שניים מהצדדים של הסלון פתוחים למרחב והשלישי הוא ויטרינה גדולה המובילה למרפסת. כדי לפתור את הבעיה בלי לסובב את הספה כך שתפנה לקיר בנה זליחובסקי משרבייה צמודה לוויטרינה ותלה את הטלוויזיה עליה. מולה ניצבים ספה בצורת האות ר' גדולה, רכה וחומה עם רגלי ברזל שחורות (מהחנות "אסף רהיטי איכות") וכריות צבעוניות, שטיח בהיר ושולחן קפה מעץ עם משטח עליון מטרצו של סטודיו Tani Mor.
כרקע משמשים קירות בגוונים עדינים של כחול וטורקיז ורצפת סומסום בהירה עשויה אריחים מלבניים גדולים. "לפני השיפוץ כל הבית היה מחופה בפרקט למינציה, וכשבאנו להחליף אותו התלבטנו איפה בכל זאת לשמר את מראה העץ החם בלי ליצור עומס. בסוף החלטנו שהעץ יגיע מהספרייה ומארונות המטבח, ואת הקירות צבענו בגוני כחול וטורקיז שנותנים קונטרה לחום ומתחברים לים שבחוץ", אומר זליחובסקי. "כל הקירות במרחב הציבורי צבועים ולא לבנים, אבל הצבעים שנבחרו עדינים ורגועים כך שלא נוצר עומס. הבחירה הזאת גם מקפיצה את האלמנטים שנותרו לבנים, למשל בספרייה, ומדגישה את הלבן שהופך לצבע בולט במקום גון רקע".
ליד הסלון ניצבת פינת אוכל ובה שולחן עץ עגול גדול עם רגליים שחורות מקליגריס; כיסאות מ"יונייטד סיטס" שגם הם משלבים רגליים שחורות עם מושב בגוונים חומים בהירים; גוף תאורה מזכוכית מ"שקע ותקע תאורה" וזוג הדפסים שמתחברים לצבעוניות הכללית, שנקנו ב"אקלקט עיצוב הדפסים".
תכלת וטורקיז במטבח
אחרי הסלון נמצא המטבח, שבו משיקולי תקציב נשארו כל הארונות המקוריים בדיוק כפי שהיו, אבל החזיתות, השיש והחיפויים הוחלפו.
"המטבח הקודם היה כפרי, בגוני שמנת עם שיש אפור בולט יחסית, ואנחנו הפכנו את היוצרות ובחרנו בארונות שמשלבים גוונים תכולים כמו אלה שבקירות הסלון, עם עץ שמתחבר לספרייה ושיש בהיר מאוד ופחות מורגש. הקיר מעל לשיש היה מחופה בריקים גם קודם לכן, אבל אנחנו החלפנו אותם בבריקים חדשים בהנחת פישבון שיוצרת עניין. את הרצפה חיפינו באריחים מצוירים שחוזרים אחר כך גם במרפסת", אומר זליחובסקי.
כשחוזרים אל המסדרון וממשיכים עד סופו, מוצאים משמאל את חדרה של הבת הגדולה, אחריו את חדר השינה של ההורים הכולל חדר רחצה פרטי, ואחריו חדר רחצה כללי ושני חדרי שינה נוספים. הראשון, שהוא גם הממ"ד, משמש את הבן האמצעי, והאחרון, שבו נעשתה הרחבה, משמש את שתי הבנות הקטנות.
כאן, מספר זליחובסקי, היה אתגר למקם את כל הפונקציות הדרושות בחלל הקטן יחסית שיש לו מעין צורת ר' שרק בקצה שלה נמצא החלון. "בנינו אלמנט נגרות ארוך שמתחיל כזוג מיטות זו אחרי זו עם שטח אחסון מתחתיהן, הופך לארון שמגיע עד לתקרה ומתחלף בסוף בשולחן עבודה ויצירה. הגובה של אלמנט הנגרות משתנה, אבל חלקו התחתון נשאר כל הזמן בגמר עץ וכך נוצרת שפה אחידה שגם מתחברת לפרקט שבו חיפינו את רצפת כל חדרי השינה ובכלל לחומריות ולצבעוניות של הבית כולו".
חדר הרחצה הכללי מאופיין במשחקי צבע וצורה של אריחים שחלקם משולשים וחלקם ריבועיים, בשלושה גוונים חוזרים שמהדהדים את הצבעוניות של הסלון. האריחים מחפים את הרצפה ומטפסים על חלק מהקירות, וקירות אחרים חופו באריחים אפורים גדולים כדי לספק להם רקע רגוע. גם כאן הנגרות מחופה בפורניר עץ ונגיעות של לבן, למשל, הידיות, מסגרת המראה או גופי התאורה הופכים לבולטים ומרשימים על הרקע הצבעוני.
