העיר לוד עלתה פעמים רבות לכותרות על בסיס המורכבויות הרבות שבה, שגם הובילו להתפרצות אירועי קיץ 2021, אך ייחודיותן של התוכניות העירונית שנרקמות בה עתידות להאיר רובד נוסף – וחיובי - של העיר ההיסטורית. נראה כי פתיחתו של מוזיאון הפסיפס על שם שלבי וייט ולאון לוי לפני כשנה סימן את נקודת הפתיחה לצמיחה המואצת של התכנון העירוני של לוד. המשכן לאומניות הבמה, שנמצא בשלבי תכנון מתקדמים וצפוי להיבנות במהלך שנת 2024 בפאתי העיר העתיקה, מסתמן כפרויקט הדגל הבא.
הפרויקטים הציבוריים ותוכניות עירוניות חדשניות שכבר החלו להתממש מבקשים להחיות מחדש את המרחב הציבורי בעיר, כחלק מהסכם הגג שנחתם בשנת 2017 מול המדינה ומעניק תמריצים לרשויות המקומיות עבור הקמת יחידות דיור חדשות. "המטרה היא להכין את השטחים הציבוריים עוד לפני שהדיירים החדשים מגיעים כדי להגביר את המוטיבציה להגיע ולהגדיל את תחושות הביטחון והשייכות של התושבים למקום," מספר עשהאל גדות, מנכ"ל החברה הכלכלית בלוד (המכונה כלכלית לוד), שהוקמה כחלק מהסכמי הגג.
נראה כי לוד הפיקה לקחים מערים אחרות בארץ, דוגמת ראשון לציון ונתניה, שבהן אושרו והוקמו שכונות חדשות בפאתי העיר לפני חידוש וציפוף מרכזן הוותיק. שלביות שהובילה ליצירה של שכונות לווין ולהזנחה של מרכזי הערים, שרק בשנים האחרונות זוכים להתעוררות מחודשת. לעומת זאת, עיריית לוד מקדמת את ההתחדשות העירונית של מרכז העיר, במקביל להקמת השכונות החדשות שיביאו לתוספות של כ-17,000 יחידות דיור.
שכונת רמת אשכול, שנמצאת בליבה ההיסטורי של העיר ועמדה במוקד מאורעות 2021, עתידה לשנות את פניה במסגרת תוכניות התחדשות עירונית שמקדמת העירייה. "הממצאים הארכאולוגיים וההיסטוריה העשירה שהתפתחה בה לאורך השנים יחד עם מוסדות התרבות העירוניים מהווים הזדמנות עבורנו בהחייאת מרכז העיר והפיכתו למוקד תרבותי ותיירותי", מסביר גדות, "לכן, חלק גדול מהתקציב בהסכם הגג כמו גם רווחים שנוצרו ממכירות השטחים בשכונות החדשות נוצלו לטובת תכנון הפרויקטים בלב העיר".
עירוב שימושים ברמת אשכול
התוכנית להתחדשות העירונית של שכונת רמת אשכול מתוכננת על ידי משרד האדריכלים דרמן ורבקל. "התוכנית של השכונה ההיסטורית מבוססת על עירוב השימוש המתקיים בשכונה. היום, לצד מוסך פועלת מסעדה ולצידה חנות ומבנה מגורים. אותו מגוון הגדיר גם את הבינוי החדש בשכונה על פי שכבות", מסביר האדריכל אלי דרמן, שותף ומייסד המשרד, "השכבה הראשונה מתייחסת לשימור של המסחר במפלס הרחוב. השכבה השנייה מתקיימת מעל גגות המבנים המסחריים שישמשו כשטח ציבורי פתוח או כחצרות של גני ילדים ובתי ספר שיפעלו שם. ומעל הקומות הציבוריות, השכבה השלישית מיועדת עבור יחידות מגורים. שכן, במסגרת התוכנית צפויות להתווסף כ-6,000 יחידות דיור בשכונה ל-1,000 היחידות הקיימות", מפרט דרמן.
"כדי לקשר את מרכז העיר עם שאר השכונות המקיפות אותו, יצרנו מערך של רחובות חדשים המבוססים על התשתית הקיימת ומאפשרים בצורה ברורה את המעבר מצפון לדרום, ממזרח למערב ובעיקר מחזקים את התנועה למרכז השכונה. ההתחשבות במרכז העיר ההיסטורי באה לידי ביטוי גם בגובה מבני המגורים", מדגיש דרמן, "באזור ההיסטורי המבנים יהיו נמוכים יחסים ויגיעו לגובה מירבי של שש קומות, ובהיקף השכונה מוקמו הבניינים הגבוהים יותר שמגיעים לגובה של עד 25 קומות".
לא עוד "הפספוס של ישראל"
תוכנית נוספת, בשם "הס גולדברג", שמתוכננת לא רחוק משם על ידי משרד האדריכלים HQ מביאה לידי ביטוי את נפח הבנייה הגבוה יותר ומציעה פתרון להתמודדות עם השטחים הסמי-ציבוריים שנמצאים בין מבני המגורים. רבים ממבני המגורים בעיר כיום הם מבני שיכון ארוכים, המכונים גם מבני רכבת, שנבנו על ידי משרד השיכון ברחבי הארץ בעשורים הראשונים להקמת המדינה כדי לספק דיור לעולים רבים שהגיעו ארצה. השטח הפתוח הרחב שביניהם הוביל לקשיים רבים ולהזנחה מכיוון שאינו חלק מהשטח הפרטי של בניין המגורים והוא גם לא חלק מהרחוב הציבורי שנמצא תחת אחריותה של העירייה.
תהליכי ההזנחה הובילו את ארז אלה, מייסד ושותף במשרד האדריכלים HQ, להתייחס לעיר כאל "הפספוס של ישראל" ביחס למיקומה המרכזי בארץ. האסטרטגיה של המשרד הייתה לייצר הבחנה ברורה בין השטחים הציבוריים לבין אלו הפרטיים כדי להימנע משטחים אפורים שעליהם אין בעלות. לכן, כחלק מהתוכנית נקבעו הנחיות ברורות כלפי אופי הבנייה הכוללות את בניית המבנים על קו הרחוב, ללא חצרות קדמיות ונסיגה ממנו, קיום פעילות מסחרית או ציבורית בקומות הראשונות שפונות לרחוב ומיקום יחידות המגורים בקומות העליונות.
נראה כי לוד הפיקה לקחים מערים אחרות בארץ, דוגמת ראשון לציון ונתניה, שבהן אושרו והוקמו שכונות חדשות בפאתי העיר לפני חידוש וציפוף מרכזן הוותיק
פרויקטים באזור ההיסטורי
כחלק מהתוכנית לציפוף העיר, כל התשתיות העירוניות עוברות שיפוץ, מוסיף גדות. "על פי התקדמות שלבי התוכניות העירוניות, אנחנו מחדשים גם את כל תשתיות המים והחשמל ומתחילים לבנות מקטעים מתוך רשת שבילי הולכי הרגל והאופניים שכבר אושרו כחלק מתוכנית האב של העיר. הביצוע בשלבים יוצר מצבים לא ברורים בהם מקטע של שביל אופניים עוד לא מתחבר לזה שאחריו אבל בסופו של דבר כל התהליכים יתחברו יחד", הוא מסביר.
אותה גישת תכנון הובילה למימוש של פרויקטים ציבוריים ביוזמת העירייה עוד לפני אישור התוכניות עצמן בזכות "תוכנית הפעולה" שהציעו משרד האדריכלים. כך, במקביל לעבודה על תוכנית השכונה העירונית, עבדו במשרד דרמן ורבקל על תוכניות לביצוע מידי באזור ההיסטורי. "במקום מבני השיכון הישנים יקומו חדשים אבל העוגן של השטחים הציבוריים כבר יהיה קיים", מסכם גדות את האסטרטגיה שבה נקטו.
"תוכנית הפעולה כוללת המלצות לפרויקטים ברחובות או במבנים היסטוריים בעיר שיבוצעו על ידי העירייה, מפרט דרמן, "אלו פרויקטים ציבוריים שאפשר לבצע באופן מידי, מכיוון שלא נדרשים עבורם תהליכי אישור ארוכים. ייחודה של 'תוכנית הפעולה' נובע מקידום ההתחדשות של המרחב הציבורי, במקביל לבנייה הפרטית של מבני המגורים. פיתוח השטחים הציבוריים מגדילה את איכות החיים של התושבים במקום ומשביחה את ערך הקרקע וכך כולם מרוויחים - התושבים, היזמים והעירייה". אפשר לומר כי פירוק תהליכי התכנון והבנייה הארוכים לשלבים מאפשר קידום של תוכניות ופרויקטים נקודתיים אמנם, בשלב הראשון, אך בעלי השפעה על איכות החיים בשכונה קיימת.
אחד הפרויקטים שבוצע במסגרת "תוכנית הפעולה" ונפתח לפני כחודש הוא פרויקט כיכר השוק. השיפוץ כלל הוספת גופי תאורה כחלק מהריצוף החדש של הכיכר. מצידה המזרחי של הכיכר, על רחוב הרצוג המסחרי הוקצה שטח עבור מבנה שיוקם בעתיד וייתן דופן מסחרית לכיכר. ביניהם תוכנן קירוי לאורך הרחוב שיקל על ההליכה בו בימי הקיץ החמים ובימים גשומים. מדרום לכיכר, בשוק עצמו נבנה קירוי שישרת את הדוכנים של שוק הירקות והפירות בימי שני וחמישי בהם פועל ואת שאר התושבים בשכונה בשאר ימות השבוע.
פרויקט נוסף שהוצע ונמצא לקראת תחילת הבנייה הוא חאן אל-חילו. נוסף על שחזור ושימור המבנה מהתקופה העות'מאנית, מתוכנן סביבו שטח ציבור פתוח על ידי דרמן ורבקל אדריכלים וחניון שישמש את המבקרים במקום. כאשר, על גבי מקומות החנייה שכבר זמינים לשימוש, שוחזרו השבילים ההיסטוריים מהתקופה העות'אמנית.
עוד על הפרק: משכן לאומנויות הבמה
בסמוך לעיר העתיקה, כחמש דקות הליכה מכיכר השוק לכיוון צפון מזרח, מתוכנן המשכן לאומנויות הבמה, גם הוא על ידי משרד האדריכלים HQ. המבנה מתוכנן על פני כ-6,000 מ"ר והוא עתיד לכלול, בין היתר, אולם אודיטוריום עם 900 מושבים, אולם עבור מופעי פרינג', תיאטרון חיצוני, מרכז קהילתי, מסעדה וחנייה תת קרקעית. עוד ישולבו בו אלמנטים של מבנה היסטורי קיים באתר וחשיפה של כבשנים מתקופת האימפריה הרומית שהתגלו בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו במקום בתחילת עבודות הבנייה.
"הבחירה במיקום המשכן אינו מקרי", מסבירה האדריכלית גל גבריאל, מהנדסת העיר, "בחרנו בנקודה אסטרטגית במרכז הגיאוגרפי של העיר, בו גם מתוכננת תחנת רכבת מסוג BRT, בדומה למטרונית של חיפה. נוסף על הפעילויות התרבותיות בו, המשכן נועד לשמש כשער כניסה לעיר העתיקה מצפון, במקביל לשער הדרומי שמסומן על ידי מרכז הפסיפס שנחנך בשנה שעברה".
"למשכן לאומנויות הבמה יש הרבה פרשנויות, אך בדרך כלל מדובר במבנה מופנם כיוון שעיקר הפעילות בו מתרחשת באולם סגור," מסביר אלה, כשמתאר את תהליך התכנון, "בהתחשב בפרויקטים של ההתחדשות העירונית שעוטפים את המגרש יחד עם תחנת המטרו שעתידה להיבנות בו, אנחנו הצענו להפוך את היוצרות ולתכנן מבנה שמציג את אירועי התרבות גם כלפי חוץ ומשלב אותם בעיר".
"תהליך התכנון החל עם מיפוי של כל הפעילויות התרבותיות שמתרחשות היום בעיר לפי הבחנה בין פעילויות שדורשות אולם סגור לפעילויות שמתקיימות באוויר הפתוח, פעילויות בחינם מול אלו בתשלום וכדומה. את כל הפעילויות שילבנו במבנה שיאפשר להן להתקיים בו. כולן מוקמו אחת לצד השנייה בהיקף המגרש הטרפזי והמבנה עוטף אותן יחד. מיקום הפעילויות בהיקף המגרש מייצר חזית פעילה משני צידי המבנה, כאשר צד אחד שלו פונה לרחובות סביב והצד השני אל גן ציבורי", מפרט אלה.
בהדמיות המבנה אפשר לראות כי ההפניה של המשכן כלפי חוץ לא מתקיימת רק לאורך החזיתות של המבנה כלפי קומת הרחוב אלא גם לגובה בחלוקה שלו למפלסים. מלבד אזור המסעדה והאולם, כל שאר המבנה מורם מעל מפלס הרחוב ומקרה אותו. כך, נוצר מעבר ציבורי דרכו ומתחתיו. כמו כן, שיפוע של אחת מפאות המבנה נוצל לטובת מושבים מדורגים שישמשו עבור ישיבה או צפייה בהקרנות ומופעים שיתקיימו בחוץ.
החזון: מוקדי תרבות
"החזון שעומד מאחורי התוכניות של ההתחדשות העירונית היא לחזק את רשת הרחובות, את המוקדים העירוניים הקיימים ולייצר מוקדי תרבות נוספים. ריבוי מוקדי התרבות ומגוון הפעילויות שיאפשרו נועד לתת מקום לכל התרבויות והקבוצות החיות בעיר. משכן לאומניות הבמה הוא המוקד הבא בתור להיפתח ואליו יצטרפו בשנים הקרובות גם שחזור חאן אל-חילו שישולב בגן הבוסתן בעיר העתיקה ובדרום העיר, ספרייה ומדיה-טק", מתארת גבריאל את הבאות.
"התוכניות העירוניות מבקשת לבטא באופן רחב יותר את ההבנה הקיימת לפיה, פרויקטים במרחב הציבורי יצליחו לפעול רק אם כולם ירגישו שהם שותפים להם", היא מסכמת, "הפרויקטים הציבוריים שהעירייה מקדמת יחד עם כלכלית של לוד ושותפים נוספים מתוכננים יחד עם התושבים בשכונה שהיא מרחב המגורים שלהם. אנחנו משתדלים לייצר יותר מעגלי שיח ושיתוף של הציבור כלפי הפרויקטים האלו והיום אני יכולה לומר כי נוסף על רצונה של העירייה יש גם רצון גדול יותר גם של התושבים להשתתף".
לסיום אומר עשהאל כי "ההצלחה שלנו לקדם את התוכניות הן כתוצאה משיתוף פעולה עם הגורמים בעירייה ובעיקר בזכות ראש העיר, יאיר רביבו, שחזונו להתפתחות העיר והפעולות שהוא נקט ונוקט גם כיום מובילות את האפשרות לשינויים בשטח".
ראש העיר יאיר רביבו אומר על התוכניות הצפויות בעיר שהוא עומד בראשה כי "לוד היא העיר הצומחת והמתפתחת ביותר במרכז הארץ, שבמהרה תהפוך למרכז המגורים, התעסוקה והמסחר של מדינת ישראל. המהפכה של העיר לוד היא אחד המהלכים המוניציפליים המשמעותיים בישראל. אני משוכנע שלוד תהיה בתוך שנים בודדות אחת מהערים המתקדמות והמובילות במגורים ועסקים ותהווה אבן שואבת למשקיעים, חברות מקומיות ובינלאומיות וזוגות צעירים ומשפרי דיור החפצים באיכות חיים במרחק נגיעה מתל אביב".
