"יצרנו את חלל הדירה בשכונת לבונטין בתל אביב תוך התייחסות לארבעת הקריטריונים - חדשנות, פונקציונליות, יצירתיות, קיימות", מספרים צמד האדריכלים אירנה קרוננברג ואלון ברנוביץ, זוג בחיים ושותפים למשרד שהקימו ברנוביץ + קרוננברג.
למרות שהשניים מוכרים בזכות פרויקטים גדולי ממדים ובינלאומיים, בעיקר בתחום האירוח (מסעדות, בתי מלון, מועדונים), את הפרס הראשון של מגזין FRAME לשנת 2024 בקטגורית Living הם קיבלו על דירה קטנה שעיצבו בגודל 47 מ"ר בתל אביב. הפרויקט, שעליו היה אחראי האדריכל ספיר יחיאל, גבר בתחרות על עשרות פרויקטים מרחבי העולם. טקס ההכרזה התקיים שלשום בהונג קונג בנוכחות בכירים בתעשיית האדריכלות והעיצוב.
מפלט בדלת ליד
"אנחנו גאים להציג את קונספט העיצוב הפנימי שלנו לדירת מגורים יוצאת דופן בשטח של 47 מ"ר בלב תל אביב", אומרים השניים. הדירה, השוכנת באחד המבנים האייקוניים בסגנון אר-דקו, עברה תכנון אדריכלי מחודש בידי השניים ונהפכה מדירה ישנה ששימשה למגורים לדירה המשמשת משרד עם חדר אחד, חלל מרכזי וכמה פתרונות יצירתיים לתחושת שלווה במרחב הקטן. בדירה יש חלל עבודה משולב הכולל מטבח עשוי נירוסטה עם מסתור מחופה עץ, חדר שינה וחדר רחצה.
הדירה תוכננה כמרחב עבודה המשתלב כהמשך ישיר של הדירה הסמוכה שמשמשת למגורים, מעין שלוחה. היא מתאפיינת בפלטת צבעים אחידה של עץ דאגלס-פיר, שמשרה תחושת חום ומפלט מהעולם שבחוץ. "נוכחותו האחידה של העץ על גבי הקירות, הרצפה והתקרה והעיצוב הביופילי יוצרים רצון להתחבר לטבע גם כשהוא לא בהישג יד", הם אומרים. "גווניו המוארים של העץ והמרקם הטבעי שבו מקרינים אנרגיה מרגיעה אך ממריצה, ומשמשים כרקע מעודן לאמנות ולריהוט".
"כלי תקשורת שונים מדירים את רגליהם מכל מה שמריח ישראל וטורקים את הדלתות בפנינו, תרתי משמע. מצער שכך הם פני הדברים, אבל השמש תשוב לזרוח והדלתות ייפתחו בחום"
לדבריהם, ההשראה לדירה הקומפקטית החלה בחקר עיצובי מערות. הדירה בנויה בצורת האות L, כשכל חלק מתמזג וזורם בהרמוניה לשני כדי ליצור מראה הרמוני. "הפרויקט מדגיש את השימוש במרחב דרך פתרונות ייחודיים בכל אזור בדירה המשמשים למטרות פונקציונליות", מוסיפים האדריכלים.
איך מרגיש להיות אדריכלים יהודים וישראלים הפועלים בזירה הבינלאומית בשנה האחרונה?
"נראה שעולם הנדל"ן עם סגנון החיים הבינלאומי ממשיך כהרגלו לבנות, ליצור ולהגשים את ההבטחה לקהלי היעד השונים שלו. בסופו של יום The business of business is business ולכן עבודתנו ממשיכה ללא לאות וביתר שאת גם בשנה האחרונה. עם זאת, בכל הקשור לפרסום עבודותינו בדיגיטלי או בדפוס, המציאות שונה לגמרי. כלי תקשורת שונים מדירים את רגליהם מכל מה שמריח ישראל וטורקים את הדלתות בפנינו, תרתי משמע. מצער שכך הם פני הדברים, אבל השמש תשוב לזרוח והדלתות ייפתחו בחום".
מהי חשיבות הפרס בעיניכם?
"FRAME הוא אחד ממגזיני עיצוב הפנים המובילים בעולם, אם לא החשוב מכולם. מאז השקתו ב-1997 מוביל אותו החזון להציב את אדריכלות הפנים על המפה כמקצוע יצירתי שחשוב לא פחות מעיצוב ומאדריכלות. לא הפתיעה אותנו היושרה שלו בעצם בחירתנו לאור המצב. FRAME ידוע ביושרתו המקצועית, ובהתאמה לא בחל בדבר פרט לערך העיצוב עצמו, נקי ומזוקק. זהו כבוד גדול שהדליק לנו נורה קטנה בלב בימים עגומים אלה. היא ממחישה לנו שהדרך שניסחנו לנו לחיים – עובדת".
לאור פרויקטים גדולי ממדים שעיצבתם, למשל מלונות W ומגה-מסעדות, מה משך אתכם לעצב דירה קטנה מאוד?
"הכמותי מעולם לא הנחה אותנו בדרכנו. קטן יודע להיות גדול, וגדול יכול להפוך לקטן וחסר משמעות. ובהתאמה, דבר חבר השופטים בנימוקיו להעניק לנו את הפרס: The project clearly shows how small architecture can compete with bigger architecture. המקום שבו אנחנו אוהבים להיות הוא מחוץ לאזור הנוחות, להמשיך להתפתח, ללמוד ולהשכיל, ולגלות מקומות חדשים בתוכנו. זה הכוח המניע שלנו והוא חזק מאיתנו".
מה היו האתגרים בפרויקט? איך התמודדתם איתם?
"האתגר הגדול בעינינו הוא פיצוח הנרטיב – מה החלל הזה רוצה להיות. מה שהתחיל כדירה נעשה בידינו מקום מפלט, נווה-חיים, שני מושגים שמתכתבים עם חוויה שמעבר ליומיומי, מעבר לכאן ועכשיו. שני המושגים מנגישים ללקוח עולם חדש, הרחק מהשביל המוכר והידוע".
עבור מי עוצבה הדירה? מה היה הקונספט?
"ברגע שניסחנו את הנרטיב, כל השאר התפתח בטבעיות ובהתאמה למהותו. את התשובה לנרטיב קיבלנו כשנכנסנו לדירה בפעם הראשונה וגילינו כי הבנות של הלקוח הפכו את הדירה לעולם משחקים דמיוני משלהן, אסקפיזם של ילדות במיטבו שהרגיש כמו מאהל של שמיכות בלב המדבר. הרגשנו שהתפרצנו לעולם חדש ובלתי צפוי ושאנחנו מביטים לנרטיב בעיניים. רצינו לשחזר את החוויה עבור הלקוח, איש עסקים שגר עם משפחתו בדירה דלת ליד, שביקש חלל לעבודה ומנוחה ולשם כך רכש את הדירה הצמודה. בבוקר הוא יוצא מדלת ביתו, פוסע שני צעדים ונכנס לעולם אחר המהווה את מפלטו היומי".
זו דירה שנראית "לא מכאן" ומזכירה יותר בקתת עץ ביער אירופי. מה הוביל את בחירת החומרים והשילובים?
"מפלט עבורנו הוא מקום של אתחול מחדש, לא מוכר, לא ידוע, ועם זאת נגיש, מחבק, מרווה ומעורר השראה. הטבע יודע לעשות זאת בצורה מדהימה וייחודית, ובכלל, טבע הוא המקום לאבד את עצמך או למצוא את עצמך. השימוש כמעט רק בחומר אחד בכל החללים מעצים את נוכחותו של הטבע גם כשהוא הרחק מאיתנו ובזאת מקנה חוויית חלל שמעבירה את הלקוח לעולם דמיוני ופנטסטי לחלוטין. בסופו של יום הוא חוזר אל המקום המוכר והידוע".
אדריכלות קטנה שמתחרה בגדולה
בין נימוקי השופטים שהעניקו לברנוביץ וקרוננברג את הפרס היו, בין היתר, דבריו של האדריכל Matteo Ferrari שאמר: "הפרויקט מראה בבירור כיצד ארכיטקטורה קטנה יכולה להתחרות בארכיטקטורה גדולה יותר. המרחב מביא רוגע אך בו זמנית מייצר חוויה מפוארת. הטיפול באור מחזק את הנפחים, וההמשכיות בשימוש בעץ מספקת חום ולכידות".
התחרות היוקרתית של FRAME מתקיימת מדי שנה, כשהפרויקטים מגיעים מרחבי העולם ונמדדים במדדי איכות כמו חדשנות ויצירתיות, קיימות ופונקציונליות. "תכנון של דירות קטנות ועיצובן הוא תרגיל ביצירתיות ובניהול משאבים", אומרים ברנוביץ וקרוננברג. "בתכנונן נדרשים האדריכלים ומעצבי הפנים לפתרונות חכמים למיקסום כל סנטימטר, וזה מה שבלט בדירה הזו".
השניים חתומים על שורה של פרויקטים בינלאומיים, בהם רשת מלונות W, רשת מלונות Sir, מסעדות מיסטר פורטר וכן שורה של פרויקטים בארץ, בהם מלונות הרברט סמואל, מסעדת פאסטל, מסעדת יפו-תל אביב, מבנה הבורסה לניירות ערך, מבנה במכון ויצמן למדע, ועוד.
על מה אתם עובדים בימים אלה?
"עובדים על מסעדת MR Porter Park Line London. בעבר תכננו את מסעדות מיסטר פורטר באמסטרדם, איביזה וברצלונה, וזו שבלונדון תיפתח לקראת סוף השנה. במקביל אנחנו עובדים על The Cube - Canary Wharf London, מתחם משחק ובילויים בשטח של כ-3,000 מ"ר המאגד בתוכו, ברים ומסעדות המשרתים את המשחק החברתי The Cube. מתכננים כרגע מתחם נוסף כזה ב-Birmingham ועוד אחד בשיקגו".