קשה לשים את האצבע על סיבה אחת ויחידה שבגללה סובל ענף האדריכלות בישראל מהמשבר ארוך השנים שפוקד אותו. לבירוקרטיה הסבוכה ולמאבקים הפנימיים בהתאחדות האדריכלים מצטרפת השבוע גם עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים, שמגישים האדריכלים נגד רשם האדריכלים והמהנדסים - הארגון האחראי מטעם זרוע העבודה במשרד הכלכלה, על תהליך הרישום והרישוי של המהנדסים והאדריכלים בארץ. העתירה מתבצעת בעקבות כשלים רבים שלטענתם התרחשו במבחן רישוי האדריכלים שחל ביוני האחרון.
כבר עשור שפורום האדריכלים הצעירים, כיום חלק מהתאחדות האדריכלים, נאבק במבחן הרישוי שמתקיים פעמיים בשנה, אליו ניגשים מאז 2009 אדריכלים שסיימו את חמש שנות לימודי התואר הראשון ועברו שלוש שנות התמחות נוספות. במסגרת המבחן, שמחולק לשני חלקים ונמשך למעלה משמונה שעות באולם עמוס, נבחנים כ-100 אדריכלים על הידע שלהם בחוק ובתקני התכנון והבנייה, ונדרשים לשרטט בעפרונות ובסרגלים תכנון מפורט של מספר מבנים במגרש נתון, לפי פרוגרמה מבוקשת. עלותו של המבחן הוא 1,000 שקלים, והנכשלים בו מחויבים לשלם את מלוא הסכום כדי לגשת למועד נוסף.
"הרבה סטודנטים שוקלם שלא לקבל את רישיונם, ולא לעבוד במקצוע שלמדו במשך חמש שנים, כדי להימנע ממבחן הרישוי", אומרת בריאיון ל-ynet מור פרבשטיין, שותפה להגשת העתירה לבית המשפט ויו"ר סניף חיפה של התאחדות האדריכלים. "למרות האווירה הקשה סביבו, ניגשנו למבחן ביוני האחרון והתסכול שנגרם כתוצאה ממנו גרם לנו להפסיק לעמוד מהצד ולדרוש מענה".
האסון ששינה את התכנון בישראל
ראשיתו של מבחן הרישוי נעוצה באסון ורסאי שהתרחש ב-2001. כתוצאה מכשל מבני, קרסה תקרת אולם האירועים "ורסאי" בירושלים, וגררה את מותם של 23 בני אדם ופציעתם של מאות נוספים. בעקבות האסון, הוקמה "ועדת זיילר" לבטיחות מבנים, שאחת ממסקנותיה הובילו לתיקון חוק האדריכלים והמהנדסים משנת 1958. כך, כל אדריכל שסיים את לימודיו אחרי שנת 2009 נדרש במבחן הרישוי ובשלוש שנות ההתמחות במשרד אדריכלים מוכר. כך, מסמכי המסקנות של הוועדה נולדו כדי 'לטפל בחוליי ענף הבנייה', אך בפועל יוצרים מכשול נוסף העומד בפני אדריכלים צעירים ומשפיע על ענף האדריכלות הישראלי ככלל.
"בשביל לשפר את סטנדרט הבנייה בישראל שונו תנאי ההתמחות ובעצם נאספו כל תנאי ההתמחות הכי קשים ממדינות בעולם לכדי 'מפלצת התמחות'", מספר נדב הייפרט, פעיל בהתאחדות האדריכלים, ובארבע השנים האחרונות מלווה אדריכלים הניגשים למבחן. "המפלצת הזו כוללת גם שלוש שנות התמחות, גם כללים נוקשים לגבי מי הם האדריכלים שאפשר לעבור אצלם את ההתמחות, וגם את מבחן הרישוי. כפי שהוא מתנהל כיום, הליך הרישוי מייצר חסמים במקום להכניס אדריכלים נוספים לשוק".
"בשנת 2013 נרשמו 12,700 אדריכלים והיום, כמעט עשור אחר כך, יש בישראל 13,700 אדריכלים רשומים ורק מחצית מהם עוסקים באדריכלות. לשוק מצומצם וריכוזי יש השלכה ישירה על עלות התכנון, והביקוש הוביל לעליית שכר האדריכלים ב-40 אחוזים בשנתיים האחרונות. תהליך ההתמחות לא הוכיח את עצמו - הוא לא שמר על המקצוע ולא הרים את הרף"
ואכן, לאחוזי המעבר הנמוכים של מבחן הרישוי, שנעים בין 50 ל-70 אחוזים לצד הפרמטרים הנוקשים לצליחת תקופת ההתמחות יש השלכות ישירות על הענף. "בעשור האחרון מספר האדריכלים בארץ עלה רק באלף", מסביר הייפרט. "בשנת 2013 נרשמו 12,700 אדריכלים והיום, כמעט עשור אחר כך, יש בישראל 13,700 אדריכלים רשומים ורק מחצית מהם עוסקים באדריכלות. לשוק מצומצם וריכוזי יש השלכה ישירה על עלות התכנון, והביקוש הוביל לעליית שכר האדריכלים ב-40 אחוזים בשנתיים האחרונות. גם לאיכות התכנון יש השלכות כספיות, אבל בזה כבר יותר קשה לשכנע ואלו רק חלק מהסיבות לכך שתהליך ההתמחות לא הוכיח את עצמו - הוא לא שמר על המקצוע ולא הרים את הרף".
את רישוי האדריכלים - לאדריכלים
זו לא הפעם הראשונה שבה עלה לדיון מבחן הרישוי. ב-2018 פורום האדריכלים הצעירים וח"כ יוסי יונה ממפלגת המחנה הציוני יזמו את הצעת החוק "רפורמת האדריכלים הצעירים", בטענה שהליך ההתמחות ומבחן הרישוי אינם משקפים את הידע המקצועי הנדרש. באותה ההצעה, הם ביקשו לתקן עוולות נוספות שפגעו באדריכלים הצעירים כמו האפשרות להתחיל את ההתמחות במהלך שנת הלימודים הרביעית, הרחבת היצע האדריכלים שבמשרדיהם ניתן להתמחות, ואישור חופשות לידה וימי מילואים כחלק מתקופת ההתמחות. הנתון המפתיע באמת הוא שוועדת הכלכלה אישרה את הצעת החוק ואף המליצה לבטל את מבחן הרישוי ולהחליפו בהשתלמויות מקצועיות, אך התקווה לשינוי תנאי המבחן לא מומשה - והוא נותר כפי שהיה.
5 צפייה בגלריה
"הליך הרישוי מייצר חסמים במקום להכניס אדריכלים נוספים לשוק". אדריכל נדב הייפרט
(צילום: יעל פרנקל)
כדי שהמלצת הוועדה לבטל את המבחן תיושם, נדרשת חקיקה שתקודם על ידי חברי כנסת בממשלה. "לצערי, אני לא חושבת שיש כאלה שזה מעניין אותם", אומרת נעם לוי, אדריכלית ושותפה להגשת העתירה, "מעמד האדריכלים בארץ שחוק ויש לנו מעט מאד כוח בזירה הפוליטית. מעבר לכך, יש הרבה בעלי אינטרסים שמרוויחים מהקושי של אדריכלים צעירים להיכנס לזירת התכנון בארץ".
"המאבק מוצדק. רשם האדריכלים מטפל בהליך הרישוי בצורה חובבנית. לבחון תכנון של מבנה שבוצע במשך חמש שעות זה זילות של המקצוע. אם אדריכל ישקיע מעט שעות בתכנון, זה גם ייראה כך"
"יש נושאים שטופלו והועברו לחקיקה של הכנסת למרות חילופי הממשלות, אבל בנושא המבחן החליטו פשוט לא לטפל. מי שמשלם הם האדריכלים הצעירים שניגשים למבחן מחפיר", מסבירה אורנה אנג'ל, יו"ר התאחדות האדריכלים שנכנסה לתפקיד באוקטובר האחרון. "המאבק מוצדק. רשם האדריכלים מטפל בהליך הרישוי בצורה חובבנית, ולכן ההתאחדות מלווה את האדריכלים הצעירים. בדיוק כפי שלשכת עורכי הדין אחראית על תהליך הרישוי של עורכי הדין בארץ, כך על התאחדות האדריכלים להיות אחראית על הליך התמחות האדריכלים הצעירים. לבחון תכנון של מבנה שבוצע במשך חמש שעות זה זילות של המקצוע. אם אדריכל ישקיע מעט שעות בתכנון, זה גם ייראה כך".
במידה רבה, נראה שמבחן הרישוי שנערך ביוני האחרון היה בבחינת הקש ששבר את גב הגמל, וזה שהניע את האדריכלים שנבחנו בו להגיש את העתירה לבית המשפט המחוזי. "המבחן אינו משקף כלל את עבודת האדריכל", אומר הייפרט. "צריך לייצר תנאי סף שיהיו ראויים לאדריכלים שכבר עברו חמש שנות לימודים ולפחות שלוש שנות התמחות. למרות ההמלצות לביטול המבחן, הוא ממשיך להתנהל באותה צורה מיושנת מועד אחרי מועד. בכל פעם אחוזי המעבר מאוד נמוכים, וכמות הערעורים היא בהתאם.
"בכל מועד מוגש ערעור קולקטיבי מטעם הנבחנים על הכשלים והטעויות החוזרות במבחנים, אך הפעם, בניגוד לערעורים קודמים שהוגשו וקיבלו מענה תמציתי ולקוני לעתים גם כעבור חצי שנה, קיבלו הנבחנים תשובה אגרסיבית ומתלהמת". כך, במכתב התגובה החתום בידי רשם האדריכלים נכתב כי "הנבחנים היו צריכים לגלות בשלות ובגרות מקצועית. התנהלותם אינה מקובלת ומעידה על רמה מקצועית בלתי מספקת שמעלה בספק את כשירותם לגשת לבחינה".
"הפוליטיקאים טומנים ראשם בחול"
בעוד כחודש יתקיים המועד הבא של מבחן הרישוי, בעוד שהערעור הקולקטיבי על המועד האחרון טרם קיבל התייחסות - סוגייה שמשאירה עשרות אדריכלים בסטטוס לא ידוע. "עבדנו מאוד קשה בהליך הערעור והעתירה – על גיוס חוות דעת מקצועיות, ניתוח החוק וגיוס כספים", מפרטת לוי. "במובן מסוים היה יותר קל ופחות יקר לגשת למועד נוסף, אבל ככל הידוע לי, רוב העותרים לא מתכוונים לגשת למועד הבחינה הקרוב. אני באופן אישי לא מוכנה להסתכן שוב בהשקעת זמן, אנרגיה וכסף במבחן שנערך בצורה כזו. בתקווה שבית המשפט אכן יפסוק לטובתנו ויביא לשינוי אמיתי בהתנהלות הרשלנית הזו".
"העתירה הוגשה במטרה לפסול שאלות מהמועד האחרון שנפלו בהן כשלים וליקויים מקצועיים. בניגוד למועדים הקודמים, הרשם חרג מסמכותו והודיע כי לא ניתן יהיה לערער על הבחינה. התאגדות הראשונה שלנו כנבחנים הייתה בראש ובראשונה להילחם על זכותנו החוקית לערער. וגם לאחר שנאלץ 'לאפשר' את הגשת הערעורים, הם נדחו על הסף בטענות מבישות. במידה ותתקבל העתירה שלנו על ידי בית המשפט, אנחנו נוכל לקבל את הרישיון שנמנע מאיתנו, ולא פחות חשוב מכך, אולי אותה פסיקה תביא לשינוי אמיתי לטובת הנבחנים במועדים הבאים", מסכמת לוי.
"יש פה כאוס שהוא כולו אוזלת יד של הפוליטיקאים שטומנים את ראשם בחול ולא משקיעים את המאמצים במקצוע שהוא כל כך חברתי ומשמעותי לחיים של תושבי ישראל", אומרת אנג'ל, ומתארת את ההשלכות של תהליך הרישוי על מקצוע האדריכלות ובאופן ישיר על משבר התכנון בארץ. "האוכלוסייה במדינה מוכפלת, ובמקביל נבנית פה עוד ארץ. אז כדי שלא נחזור על הטעויות שקרו ב-74 השנים האחרונות, צריך לשמור על האנשים המוכשרים שכבר לא עוסקים במקצוע שאותו למדו במשך שנים ארוכות".
מרשם האדריכלים והמהנדסים וזרוע העבודה נמסר בתגובה:
"לעניין הגשת הערעורים - תקנות המהנדסים והאדריכלים קובעות כי הרשם ימסור לנבחן החלטה לעניין השגתו בתוך 45 ימים, ואכן הרשם השיב לערעור בפרק זמן זה בהתייחס לכלל הטענות ואף קיבל באחת מן השאלות את ההשגה והעניק ניקוד מלא בה.
לעניין ההמלצה לביטול הבחינה - תקנות המהנדסים והאדריכלים קובעות חובת בחינה כתנאי לקבלת רישיון באדריכלות. מועצת ההנדסה והאדריכלות הינה גוף מייעץ לרשם ולשרה, ומכאן שההחלטות במועצה נשקלות על ידם ומרביתן מאומצות על ידי הרשם. אין בהמלצה זו של המועצה כדי לבטל את התקנות ואת חובת הבחינה. נבהיר כי האגף הבכיר להסדרת עיסוקים בזרוע העבודה בשיתוף המועצות המקצועיות עמל בימים אלה על קידום תקנות ייחוד הפעולות המסדירות את הענף, במטרה לתת מענה לכלל האתגרים העתידיים בתחום. במסגרת זו, נבחן גם נושא בחינת הרישוי.
לעניין הקשר בין שאלות הבחינה לבין עבודת האדריכל - נבהיר כי מטרת הבחינה היא לבחון את כלל הידע המצוי בידי המתמחה כחלק ממאגר כלים כולל, כבסיס לתכנון. על הנבחן להפגין ניסיון תכנוני תוך הבנת החוק והתקנות, הצלבת הידע הפרקטי, השליטה בניתוב הסוגיות הנתונות לידיו ואיתור התשובה, כפי שהוא אמור לעשות בעבודתו השוטפת. כלל הנושאים בבחינה מהווים חלק מהותי ועיקרי בעבודת האדריכל, לפיכך, על האדריכל להכיר את תחומי התוכן ומערכות הבניין המהווים חלק אינטגרלי מהתכניות עליהן הוא אחראי ואותן הוא מתכלל, לכן, הליך התכנוני יכול לקרות במספר חלופות, אך כל חלופה עונה על הדרישות והמגבלות. הבחינה לא מבקשת לבחון את איכות התכנון אלא את הכרת התהליך בהתבסס על נתונים. כל זאת, כדי להבטיח שהאדריכלים בעלי רישיון (להם ישנן סמכויות תכנון בלתי מוגבלות) יתנו מענה לצרכי השוק ולשם שמירה על בטיחות הציבור.
לעניין הטענה על סתירות בין תקנון הרשם לשאלות הבחינה - טענות אלו הועלו במסגרת הערעור הקולקטיבי ונבדקו לעומק ע"י הרשם אשר השיב באופן מפורט כי אין ממש בטענות".
