רובנו צפויים לבלות בסתיו ובחורף הקרובים בבית הרבה יותר ממה שחשבנו ותכננו. אחד האלמנטים שאפשר לשדרג ומהר הוא הירוק שעוטף אותנו. אז איך יוצרים ג'ונגל סבוך ופראי במרפסת או בגינה בזמן קצר? לפניכם מדריך כיצד ליצור לבד בכמה צעדים פשוטים מרחב ירוק ומרגיע.
עוד בנושא:
הכנת אדניות: הגודל כן קובע
ראשית בחרו את מכל השתילה, ועדיף כמובן כמה מכלים. קריטריון חשוב הוא הגודל: העדיפו מכל בנפח גדול מבלי שיפריע לשימושים האחרים במרפסת. קריטריונים נוספים יהיו כמובן העיצוב (צבע, צורה וטקסטורה), עמידות החומר (רלוונטי במיוחד ככל שהעציץ יעמוד בשמש ישירה), המשקל (לאדנית קלה יש יתרון של ניידות), והתקציב. קיימים בשוק מכלים ממגוון חומרים – חרס, בטון, פיבר-קליי (חרס מעורב בפיברגלס המוריד את משקל האדנית), ברזל, פלדת בליה (קורטן), פלסטיק (טיפ: חפשו פלסטיק עשוי חומרים ממוחזרים), עץ ועוד.
אם אתם אנשי DIY תוכלו ליצור בעצמכם אדנית ממכל ברזל, אמאייל או פח שימורים גדול. אפילו אמבטיה ישנה או חבית שיצאו משימוש יוכלו להיות המכל שלכם לג'ונגל הביתי.
אחרי שתחברו את המכל - חשוב ביותר לקדוח חור ניקוז בתחתית. תכננו את מיקום החור לפי המקום שיהיה לכם נוח שהמים ייצאו ממנו. קרן פורטה ואמיר ליפשיץ מ״אורבן רטרו גארדן״, המתמחים במכלי שתילה ענקיים, ממליצים: "אם יש לכם אפשרות הוסיפו נקז פלסטיק (טכנורם) המוברג לתוך החור, כך תוכלו לחבר אותו לצינור ניקוז שמוביל את המים למקום המיועד לכך. אפשר לשרשר כמה אדניות יחד לצינור ניקוז אחד מרכזי. אם האדנית מיועדת לפנים הבית - תוכלו לסגור את הנקז בפקק ולפתוח אותו רק בעת ריקון המים לתוך קערה".
ליפשיץ הוא גנן מקצועי ומתוך ניסיון של יותר מ-20 שנה, הבחירה שלו היא במכלי ברזל בתור החומר העמיד ביותר לאורך זמן לגינון חוץ. "בהנחה שנעשה שימוש במתכת מגולוונת איכותית – זו הבחירה המוצלחת ביותר כדי ליצור גינה בעציצי ענק. בנוסף מומלץ להוסיף איטום בתחתית ובחיבורים כדי לשמור על המכל לאורך שנים מפני האקלים הקופח, הרטיבות וחומרי הדישון. תוכלו לעשות זאת על ידי מריחה או התזה של ספריי זפת או חומרי איטום ביטומניים", הוא מסביר.
אם יש לכם בבית כלי עבודה בסיסיים לנגרות – מסור, דבק נגרים ומברגה – תוכלו להכין בקלות אדנית עץ אפילו משאריות קרשים. שכבת לכה תוסיף לאורך החיים שלהם בתנאי חוץ. בבחירת וחיתוך הקרשים לא חובה לדייק, ודווקא חוסר הדיוק הוא שיוצר מרווחים קטנים בין הקרשים מהם יוכלו להתנקז המים. אפשר לשתול ישירות בתוך אדנית העץ, אך אם תרצו להאריך את חיי האדנית, מומלץ להוסיף ריפוד פנימי שיבודד בין העץ לבין המצע הלח, למשל יריעת ברזנט עמידה למים ואפילו ניילון עבה. אל תשכחו ליצור חורים מקבילים לחורים שתיצרו בעץ או לרווחים בחיבורים בין הקרשים כדי שיהיה ניקוז. כדי להגיע לרמת בידוד גבוהה תוכלו להוסיף נקז שיעבור גם דרך שכבת הבידוד וגם דרך העץ, מרחו מסביבו חומר איטום.
מה נשתול באדניות?
לפני ההגעה למשתלה לבחירת הצמחים, או לטובת התייעצות עם גנן או בעל ניסיון, בררו כמה נתונים בסיסיים לגבי התנאים שיעמדו בהם: האם תגיע שמש ישירה לצמחים, ואם כן למשך כמה שעות ביום ובאילו שעות? אם אינכם יודעים בדקו זאת לאורך יום אחד. הקפידו לבדוק בפינה המיועדת לאדנית, ולא באופן כללי בכל המרפסת. כמו כן ציינו במשתלה אם יש תנאים מיוחדים שהצמחים יצטרכו לעמוד בהם, כמו רוחות חזקות במרפסת בקומה גבוהה, מליחות גבוהה בקרבת הים או טמפרטורות גבוהות או נמוכות במיוחד. נתוני האקלים הם הראשונים לסנן לפיהם את הצמחים שתוכלו להשתמש בהם.
הבחירה באדנית גדולה תוביל לאפשרויות שתילה מגוונות יותר. ככל שמכל השתילה קטן, כך תהיו מוגבלים בצמחים שתוכלו לבחור. "במכלים בגובה של 60 ס"מ או יותר אפשר לשתול עצים", מסביר ליפשיץ, "למכל קטן יותר, בגובה של 40-30 ס״מ, מתאימים צמחים עם שורשים נמוכים ובעיקר צמחי תבלין, פרחים עונתיים, ירקות ושיחים קטנים". שימו לב שצמחים אלו יתאימו לרב לשמש מלאה, חלקם לשמש חלקית.
לגבי כל צמח שתבחרו - בררו מה אורך חייו, כלומר האם הוא עונתי או רב-שנתי. האם תרצו להחליף אותם בכל עונה אך להשיג פריחה וצבעוניות כל השנה, או שתעדיפו מינימום החלפה או השקעה.
רבים מבקשים לגדל צמחי תבלין מכיוון שקוסם להם הרעיון של לקטוף מהאדנית היישר לסלט או לתבשיל. גיל ארטו, גנן בעל ותק של 20 שנה המתמחה בגינות גג ומרפסות, ממליץ לבחור את התבלינים העמידים ביותר: רוזמרין, מרווה ולואיזה, שיכולים לגדול יפה כל השנה. "הם יכולים לגדול בשמש מלאה ואפילו בחצי צל", הוא מסביר.
אם המיקום המיועד של האדנית הוא מוצל לחלוטין, דהיינו שבכל שעות היממה אין בו שמש ישירה בכלל, תוכלו לשתול צמחים טרופיים, שמתאימים גם לפנים הבית. יתרון נוסף של הצמחים הטרופיים: הם ירוקי-עד ולא תצטרכו להחליף אותם.
שלב אחרון חביב שיכריע את הבחירה הוא האסתטיקה. אילו צמחים יפים בעיניכם? מהי צורת הצימוח המבוקשת, בהתאם לעיצוב שאתם רוצים להשיג – נישאת לגובה, מתפרשת לרוחב או נשפכת ומשתרעת? והאם יש אזור מסוים בתמונת הנוף לפניכם שתרצו לסוכך עם צמחים? למשל להפריד ביניכם ובין השכנים או בין הפנים לבין הרחוב הסואן, וכך הלאה.
ג'ונגל, אבל קטן
אם יש לכם מקום מוגבל מאוד - זו לא סיבה לוותר על מרפסת מוריקה או על גינה שופעת, רק בקנה מידה מצומצם יותר. הפתרון: לבחור באדניות קטנות תלויות על מעקה המרפסת. שימו לב, יש לתלות אדניות קלות משקל. מה תוכלו לשתול במקרה של אדניות קטנות מאוד, שרוחבן וגובהן יהיה כנראה לכל היותר 20-15 ס"מ? אפשרות אחת תהיה סוקולנטיים וקקטוסים, בזכות מערכת השורשים שלהם. הם ירוקי-עד ותוכלו למצוא סוקולנטיים לשמש מלאה, שמש חלקית ואפילו לצל. החיסרון הוא בממדים שלהם, אם כי יש סוקולנטיים שיוכלו לתת נפח כמו של שיח קטן (קרסולה סגלגלה, נצחה שיחית, סביון מכחיל), סוקולנטיים נשפכים (כמו סביון כדורי ופניני), ואפילו סוקולנטיים עם פריחה משמעותית כמו הפורטולקה הרב-שנתית. כאן בכתבה תוכלו לראות אילו סוקולנטיים נבחרו לכל אחד מכיווני החלונות בבית - סוקולנטיים לשמש מלאה, לשמש חלקית וגם לצל מלא.
עוד אפשרויות לשתילה באדניות מעקה קטנות מציע ארטו: "תוכלו לשתול פרחים עונתיים כמו אמנון ותמר ולוע הארי, מנובמבר ועד אפריל, ולאחר מכן להחליף אותם בווינקות - מאפריל ועד סוף אוקטובר. שימו לב, כל אלו מתאימים לשמש מלאה. בחצי-שמש תוכלו לשתול גרניום שהוא רב-שנתי, הוא גם מפיק ניחוח וגם פריחה. ובצל מלא תוכלו לשתול ביגוניות".
את האדניות עדיף לתלות ולהפנות לצד הפנימי של המעקה, על מנת שלא להסתכן בנפילתן, או להיעזר באיש מקצוע שיעגן אותן בבטיחות ובאחריות בצד החיצוני.
האדנית המעורבת: כך תשתלו צמחים בגבהים ובצורות צימוח שונות
כדי להשיג מראה פראי יותר – אפשר לשתול מגוון צמחים ביחד וליצור מעין ערבוביה. באדניות הגדולות תוכלו לשתול צמחים בעלי צורות צימוח שונות, למראה שופע ומלא. פורטה וליפשיץ מציעים לתכנן מראש את פיזור הצמחים בשלוש טבעות שתילה: ״במרכז המכל שתלו צמח שיגיע לגובה, ואם האדנית גדולה מספיק תוכלו לשתול עץ בוגר״. הם ממליצים על עצי הדרים לשתילת חורף, כי כבר באביב הם יפריחו ניחוח הדרים משכר ובחורף הבא תזכו ללימונים או לתפוזים. ״סביב העץ, בטבעת השנייה ממקמים כשלושה שיחים גבוהים. כדאי לבחור צמח בוגר וחזק יחסית. בקשו במשתלה ׳גודל 4׳ שמשמעו נפח ארבעה ליטרים. מועמד אפשרי שייתן לכם פרחים צבעוניים הוא לוע הארי החד-שנתי. מועמדים רב-שנתיים יהיו פלקטרנטוס או אנג׳לוניה".
בטבעת השלישית, הם ממליצים: ״מקמו צמחים בגודל 12 או 15 ס"מ, זהו קוטר המכל, והציבו אותם במרחק של לפחות חמישה ס״מ משולי המכל. בחרו בצמחים משתרעים כמו ליקופית בטטה או בסלסלי הכסף העדינים והחינניים, שניהם צמחים עונתיים שתצטרכו להחליף. חלופות רב-שנתיות יהיו דיכונדרה או קיסוס. ודאו עם המשתלה שהצמחים הנבחרים מתאימים לתנאי השמש/צל שיש לכם, ובכל מקרה ודאו שבין הצמחים שאתם שותלים יחד אין צמחים עם שורשים תוקפניים, כמו פיקוסים, שיפריעו לצמחים האחרים״.
הצעת הגשה: האדנית המרגיעה
פורטה וליפשיץ מציעים לנו קומפוזיציית צמחים שיש להם סגולות מיוחדות ומבוקשות בארצנו, במיוחד היום, והיא רגיעה. ״בחרנו מכלים ברוחב 30 ס"מ ובגובה 40 ס"מ, שיתאימו גם למרפסת קטנה. בחרנו להם צמחים בעלי מערכת שורשים נמוכה. מולנברגיה נימית הקרויה גם זיפנוצה תהיה הצמח הגבוה והמשמעותי. לאורך האדניות בחרנו צמחי תבלין ובושם: רוזמרין זנב שועל, לבנדר משונן, קנרי ורפואי, מרווה אינדיגו ופרובסקיה. הצמחים האלו זקוקים לשמש מלאה ולהשקיה יומיומית סדירה – כזו שמרטיבה את כל מצע השתילה״, הם מסבירים. אם אתם לא בטוחים, כדאי להתייעץ לגבי התנאים שיש לכם עם המשתלה לפני הרכישה ולוודא שהצמחים יתאימו להם.
"בחרנו את הצמחים האלו מכיוון שרוזמרין ולבנדר הם צמחי תבלין מוכרים שהוכח שיש להם סגולות הרגעה ועושים בהם שימוש רב בשמנים ותמציות שונות. הפרובסקיה ייחודית בגלל שתי סיבות: היא נחשבת צמח בושם מרענן וחיוני והיא פורחת בצבע כחול וסגול בהיר. הצבעים האלה נחשבים מרגיעים ונעימים לעין. אבל המיוחדת מכולן היא המולנברגיה הנימית (זיפנוצה). היא גדולה מאוד (כדאי אפילו לקשור אותה בעדינות כדי לכוון את הפריחה השיבולית שלה) ויוצרת איוושה נעימה ברוח - צליל מרגיע של שדה פתוח. חשוב לזכור שזיפנוצה הוא צמח שמשתלט ומתרחב והופך למרכזי, לכן יש למקם אותו במרכז אדנית עגולה או לבד באדנית ייעודית".