ברחוב אחד העם 13 במרכז תל אביב ניצב במשך שנים רבות אחד המבנים הייחודיים בעיר – בניין נדיר המחופה כולו באבן ירושלמית. מראהו יוצא הדופן והלא שגרתי בולט בעיר שבה שלטו חזיתות לבנות וקווים ישרים בסגנון הבינלאומי והאקלקטי, הבאוהאוס. כל מי שעבר לידו לא יכול היה שלא לתהות איך הגיע רעיון כזה של חיפוי אבן ירושלמית למרכז תל אביב. לפני כעשור רכשה קבוצת ישראל-קנדה את הבניין והחליטה להקים במקומו מבנה חדש לחלוטין ויוצא דופן לא פחות, הפעם בלי שמץ של אבן ירושלמית. המבנה, המכונה בפי האדריכל פיצו קדם "בניין התחרה", תוכנן כפרויקט ייחודי המשלב יוקרה עם אווירה קהילתית ושיתופית, כשהחוץ הייחודי לא מסגיר את הפנים הירוק.
המבנה המקורי, בן חמש הקומות, נבנה בסוף שנות ה-30. הוא חופה, כאמור, באבן ירושלמית והיה בעל חלונות קטנים. מי שתכנן את הבניין הקודם הוא משרד האדריכלות ״רפפורט גלייברמן פרנקל״ והוא נבנה עבור בנק ״קופת עם״, אך עד היום לא ברור מה הוביל לבחירה יוצאת הדופן של החיפוי. לאורך השנים עבר הבניין גלגולים שונים, ובעשורים האחרונים שימש כמשרדים של בנק לאומי, בעוד שבקומת הקרקע פעל סניף של רשת הסופרמרקטים "ויקטורי". לפני חמש שנים החלה קבוצת ישראל-קנדה בתכנון מחדש של המבנה, שנהפך לבניין מגורים מפואר בשם "אחד". הפרויקט החדש מתפרס על שטח של 7,800 מ"ר, מתנשא לשש קומות וכולל 69 דירות בגדלים שונים – החל מדירות קטנות של 40 מ"ר ועד דירות גדולות ומרווחות, כולן בעיצוב מוקפד ומודרני.
בניין התחרה ברחוב אחד העם, אדריכלות: פיצו קדם
(צילום: עמית גרון)
ליצור תחושה של קהילה
את הפרויקט קיבל לידיו המשרד של קדם, הנחשב לאחד האדריכלים המוערכים בארץ, והוא נעשה בשיתוף אס או אדריכלים (אדריכלים מובילים: הדס עינב ואלחנדרו פיינרמן; קבלן: הנקו בניה; אדריכלית נוף: מאזא ארכיטקטורה; עיצוב תאורה: אורלי אלקבס; אלומיניום: פרואל). "כשקיבלתי לידיי את הפרויקט הבנתי שהדרך להפוך את המבנה למגורים איכותיים היא להרוס אותו ולתכנן בניין חדש מהיסוד", מסביר קדם. לדבריו, "איכות האדריכלות והדירות שתוכננו בבניין החדש עדיפה בהרבה על פני ניסיון לשפץ מבנה ישן, שלא היה מותאם לצרכים ולסטנדרטים של מגורים עכשוויים בעיר". גישה זו באה לידי ביטוי בתכנון שמאזן בין עיצוב יוקרתי לפונקציונליות מודרנית, תוך שמירה על הקו הייחודי המזוהה עם משרדו של קדם.
אחד האתגרים המרכזיים בתכנון הפרויקט היה ההתמודדות עם מבנה המגרש הארוך והצר, תוך יצירת כמות דירות גדולה ומגוונת שכולן ייהנו מכיווני אוויר מספקים וממ"ד. "מכאן נולד הרעיון לתכנן פטיו פנימי רחב במרכז הבניין – מעין חצר פתוחה לשמיים", מספר קדם. "המטרה הייתה ליצור חוויות שונות המתקיימות זו לצד זו ומשתקפות בשתי חזיתות: חזית אחת פונה אל האזור העירוני התוסס של מרכז תל אביב, ואילו החזית הפנימית שקטה, ירוקה ונעימה – ניגוד משלים שמעשיר את חוויית המגורים". ואכן, החצר הפנימית מזכירה אווירה של מושב. הבחירה בפטיו פתוח לא רק שיפרה את התאורה הטבעית ואת אוורור הדירות, אלא גם נועדה לחזק את הקשרים החברתיים בין הדיירים. "בבניינים רבים בארץ אין חלונות הפונים זה לזה, והדיירים בקושי נפגשים", מציין קדם. "רצינו ליצור בבניין הזה תחושה של קהילה – מקום שמעודד אינטראקציות בין השכנים". לדבריו, הפטיו הפתוח יוצר סביבה שמחברת בין הדיירים ומאפשרת דינמיקה חברתית ייחודית, שהופכת את מרחב המגורים למעין מבנה קהילתי עירוני ומודרני.
הפטיו הפתוח לשמיים מהווה אלמנט מרכזי בעיצוב, כשהוא מאפשר כניסה נוספת של אור טבעי אל הדירות ומוסיף תחושת מרחב. בלב הפטיו תוכננו עמודי צמחייה תלויים באוויר, המדמים יער הפוך. במבט ראשון העיצוב עשוי להיראות כגימיק עיצובי אך למעשה יש לו היגיון פונקציונלי. "מהרגע הראשון רצינו שכל הדיירים בבניין – מכל קומה ובכל גובה, כולל בקומה העליונה – ייהנו מנוף של צמחייה ירוקה, בין אם הם פותחים את החלון ובין אם עוברים במסדרונות", מסביר האדריכל. "אין עץ או צמח שיכול היה לגדול לגובה כזה בתוך הפטיו, ולכן בחרנו לעצב צמחייה תלויה". האלמנט ההפוך לא רק מספק פתרון עיצובי מרשים, אלא גם משלב מערכות השקיה מתקדמות ונסתרות, המוסתרות בקורות הברזל שמחזיקות את הצמחייה. "המערכת הזו מורכבת במיוחד, אך היא מאפשרת תחזוקה פשוטה יחסית ויוצרת חוויה ירוקה בכל גובה", מוסיף קדם.
בריכה שיתופית על הגג
אחת ההחלטות המפתיעות בפרויקט היא ההחלטה של היזמים לוותר על קומת פנטהאוז פרטית לטובת יצירת גג משותף לכלל דיירי הבניין. הגג עוצב כמרחב קהילתי יוקרתי הכולל בריכת שחייה, מטבח חיצוני, מקומות ישיבה מוצלים, שולחן אוכל משותף וצמחייה שופעת. "אני לא מכיר הרבה בניינים בתל אביב – או בכלל – שבהם הגג פתוח לחלוטין לכל הדיירים", אומר קדם. "הרעיון הוא לאפשר לדיירים להכיר זה את זה, לאכול יחד וליהנות ממקום בילוי בחוץ. זה יוצר הזדמנויות לקשרים חברתיים בתוך הבניין עצמו". לדבריו, הבחירה הזו משקפת את הגישה של הפרויקט, הרואה באדריכלות לא רק אמצעי ליצירת חללים פיזיים, אלא גם כלי לעיצוב חיי קהילה. "דרך התכנון האדריכלי אפשר להשפיע על אספקטים סוציולוגיים וחברתיים – לעודד חיבורים, אינטראקציות, ואפילו לבנות קהילה חדשה בתוך הבניין", הוא מסכם.
משרבייה מודרנית
אחד המאפיינים הבולטים של הבניין במבט מהרחוב הוא מעטפת התריסים הייחודית שלו, העשויה אלומיניום לבן מחורר עם תבנית חזרתית. התריסים, העוטפים את כל חזיתות המבנה, מזכירים במידה מסוימת את תריסי המשרבייה הערבית – הם מספקים ויסות של אור השמש ושליטה בפרטיות של הדיירים. התריסים תוכננו כמערכת הרמוניקה המאפשרת לדיירים לשנות את צורתם לפי הצורך, כך שניתן ליצור אפשרויות פתיחה שונות המשפיעות על הנראוּת של חזית הבניין באופן דינמי. "המערכת הזו מאפשרת משחק עדין בין פרטיות לחדירת אור. אני מאמין שכשהאדריכלות מגובשת בשפה אחידה ומדויקת, היא משרה רוגע ואיזון בתוך הכאוס העירוני", טוען קדם.
13 צפייה בגלריה
חזית הבניין נעשתה ע"י החברה הספרדית גראדהרמטיק (Gradhermetic) בברצלונה
(צילום באדיבות Gradhermetic)
החזית שמבליטה את הבניין ביחס לשכניו מצליחה לשלב בין חדשנות לשמירה על רוח "העיר הלבנה" של מרכז תל אביב ושל תפיסות הבנייה המודרניסטיות של שנות ה-50 וה-60. "בחרנו קווים נקיים, גיאומטריה פשוטה ושימוש במעט חומרים", מציין האדריכל. "חשוב לא לפחד מאבולוציה אדריכלית. למרות החריגות בעיצוב, הבהירות והפשטות מאפשרות למבנה להשתלב היטב במרחב ולספק חוויה רגועה לעיר". לדבריו, התגובות מהעוברים והשבים חיוביות במיוחד: "אנשים לא רואים בזה גימיק. הם מעריכים את ההרמוניה ואת ההשפעה הוויזואלית שמוסיפה איכות למרחב הציבורי".
