אם הזדמן לכם לבקר לאחרונה בסביון, סביר שדוממתם את מנוע הרכב מול אחד הבתים החדשים והמרשימים ביישוב, ובכלל. החזית הקדמית יוצאת הדופן, שמורכבת ממצולעים חדים ותלת-ממדיים, יוצרת מעין כוכב אבסטרקטי שממנו אי-אפשר להתעלם. לא מדובר במרכז העוסק באסטרונומיה או במוזיאון, אלא בבית פרטי בסביון בשטח של כ-400 מ"ר בנוי על מגרש של כדונם וחצי.
מי שאחראיים ליצירה הזו הם דן והילה ישראלביץ, בעלי משרד ישראלביץ אדריכלים, שידועים בחתימת ידם יוצאת הדופן ובתכנון בתי יוקרה אולטרה-מודרניים ומורכבים. ניכר כי גם הפעם הם הצליחו להוציא לפועל קונסטרוקציות מורכבות שמאתגרות את חוקי הכבידה.
"זהו ביתם של זוג בשנות ה-40 לחייהם עם שלושה ילדים. אבי המשפחה הוא הבעלים של אחת החברות המצליחות בתחום הבנייה, כך שמדובר באדם שמבין, מוקיר ומעריך אדריכלות ועיצוב", אומרים האדריכלים. "הבקשה של בני הזוג הייתה ברורה: ליצור בית בארכיטקטורה ייחודית, לא עוד בית מודרני וגנרי אלא מבנה בעל ערך אסתטי גבוה שהוא One of a kind. בו-זמנית היה להם חשוב ליצור מרחב מחיה שמקדש את ערכי המשפחתיות וההדדיות, וכך היה. יצרנו עבורם חוויית מגורים שבה פונקציות האירוח והבילוי המשותפות נמצאות במרכז, ואילו אגפי מגורים נפרדים מאפשרים אינטימיות מקסימלית".
ריאה פנימית הכוללת חצר ובריכה
הבית תוכנן כך שיש אזורי מגורים נפרדים ופרטיים לכל אחד מבני המשפחה. "בפועל, התחושה היא שכל אחד מבני המשפחה נהנה ממעין ריזורט פרטי, אך עם זאת פריסת החללים תוכננה כך שסוויטות המגורים של כולם, בלי יוצא מהכלל, נהנות מהריאה הפנימית שכוללת במרכזה חצר אירוח מאובזרת ובריכה גדולה", מוסיפים השניים.
"החזית הקדמית מהווה פרשנות ויזואלית ומופשטת למוטיב המשפחתיות שהתבקשנו להדהד והיא תוצר של עולם ההשראות הפנימי והרגשי שלי", מסביר ישראלביץ. "נזכרתי בעצמי כילד, מהלך ברחובות השכונה שבה גדלתי בתל-אביב, רואה את אורות בתי השכנים מבצבצים מבעד לעלוות העצים, ואת המראות האלה ביקשתי לתרגם בחזית הקדמית של הבית הזה בסביון. מבעד לחרכים שבסבכת המתכת השזורה בצלעות המחודדות, נגלים נצנוצי אור שמסמלים וחוגגים את המשפחתיות ואת תחושת ה'ביחד' שהבית הזה אוצר בתוכו. חום ואהבה הם מסוג הדברים שאנחנו חווים ונוצרים בזיכרון כרגעים בלתי נשכחים, וכאן תרגמתי את התחושות המופשטות האלה לכדי מיצג מובנה ומוחשי".
18 צפייה בגלריה
החלל המרכזי הכולל את המטבח, פינת האוכל, הסלון והיציאה לחצר האחורית
(צילום: עודד סמדר)
איך נוצרה החזית הלא שגרתית?
"מכיוון שהצורניות הגיאומטרית היא הלכה למעשה נגזרת של תחושות, היא תוצר של מלאכת פיסול. יצרתי חזית שבפועל הייתה מאתגרת מאוד למימוש ברמה ההנדסית. כדי שתצא לפועל על פי תוכנית, נדרשתי לבנות מודלים תלת-ממדיים ולהגיע לאתר הבנייה לעתים תכופות ולבצע עם אנשי המקצוע את החיבורים אחד לאחד, בהתאם למה שראיתי בעיני רוחי. את מוטיב המצולעים שבחזית שחזרנו באינטרפרטציות ובמינונים שונים הן בעיצוב הפנים והן בחזית חצר האירוח האחורית".
הדרמה במבנה מתחילה בחזית המונומנטלית אך בהחלט לא עוצרת שם. עם פתיחת שער הכניסה, ששובץ כחלק אינטגרלי מהסבכה הכהה והמתכתית, חולפים על פני בריכת שיקוף שבסופה ניצבת דלת הכניסה לבית. "בבריכת הנוי יצרנו איים לעצי נוי והתקנו על גבה מדרכי בטון רחבים ומרחפים. בקצה שלה נמצאת הוויטרינה הקדמית וממנה כבר נגלים בבירור האגף המשותף וחצר האירוח האחורית. דלת הכניסה, שעשויה מפלטות פח מושחרות ונישאת לגובה של 4.5 מטרים, היא למעשה האלמנט האטום היחיד", מסביר ישראלביץ.
צלעות, זוויות ושחור-לבן ביניהן
הבית תוכנן בצורת האות L, כשבצלע אחת תוכננו האגף המשותף וחדר מאסטר להורים, ובזו השנייה נמצאות סוויטות השינה של הילדים. מבעד לכל החללים נגלית החצר הגדולה שבמרכזה בריכה מלבנית גדולה. בקצה הסמוך למשטח האירוח תוכנן Fire Pit בנוי בצורניות רכה ומעוגלת, ששוברת את המסה הגיאומטרית החדה והדרמטית של המבנה ומתחברת לתמה המשפחתית והמחבקת שביקשו האדריכלים ליצור. את הצורות המצולעות הדהדו המתכננים גם בחלקו האחורי של הבית, הפעם בדמותה של פרגולה מתכתית שמתכנסת ומסתיימת בקיר משולש, שמהווה רמז לחזית הדרמטית מהעבר השני – הפונה לרחוב.
"המבנה הוא אורתוגונלי (עתיר ניצבים מאונכים, יפ"נ), ואת הכנפונים המצולעים בחרנו להביא לידי ביטוי בעיצוב הפנים, הפעם בצורה מבוקרת ומינימליסטית יותר", אומרת ישראלביץ. הצורניות הגיאומטרית באה לידי ביטוי בתקרות הלא סטנדרטיות באגף המרכזי ובחדר המאסטר של ההורים, המורכבות ממשולשים ומרכסים שדרכם בוקעים התאורה הטכנית והמיזוג. כך גם בגופי התאורה הדקורטיביים, בכוננית בסלון וברהיט האי שבמטבח – הקווים החדים בהחלט שם, פשוט בצורה מרוככת יותר".
18 צפייה בגלריה
עוד מבט מהפנים לעבר הבריכה ואזור האירוח החיצוני, חלקו תחת פרגולה זוויתית
(צילום: עודד סמדר)
הבית מאופיין בחלונות גדולים ורבים שכמו מטשטשים את החלוקה המסורתית בין הפנים ובין החוץ. "הוויטרינות והחלונות מהווים חלק מרכזי בבית. האור והצל שחודרים דרכם מעצימים את תלת-הממדיות של האובייקטים ומשפיעים על הצבעוניות ועל החומריות. כך למשל, הריצוף באגף המרכזי זורם החוצה גם לאזור הבריכה, ואת הקיר בסלון בחרנו לחפות באבן על כולו. גם את הקיר במטבח שיבצנו בארונות בגוון טיטניום דומיננטי. יש מהמטבח דלת נסתרת שמובילה לאגף ההורים, וגם היא עשויה מאותו חומר כדי לייצר ניקיון ויזואלי. האלמנטים מעוצבים באותה שפה, וכל אחד מהם נותן מקום של כבוד לאחר, כדי שהמכלול כולו יעבוד", מוסיפה ישראלביץ.
הריהוט ברובו שחור ולבן, עם הבלחות קלות של צבע, בדמות ספת בועות בגוון בורדו בסלון וכורסאות בירוק ובריפוד גיאומטרי המשלב ירוק. כורסאות בועות דומות יש גם בחדר השינה ובחדר הארונות, והן בולטות על הרקע הכהה של החללים. הריהוט המאופיין בקווים נקיים נבחר בדקדקנות כדי לתת לאדריכלות את מלוא הבמה ולא להאפיל על המבנה. הריהוט המינימליסטי לא חוסם את החללים ומשאיר הרבה מקום פנוי.
אגף השינה של ההורים ממוקם בהמשך לאגף האירוח ומנותק לחלוטין מחדרי הילדים ומאזור השירות. "בחדר השינה יצרנו קיר כוח עוצמתי מאבן כהה בפריסת Bookmatch (כמו בספר פתוח, יפ"נ) שנושאת על גבה דמות פרפר", אומרת האדריכלית. "בדומה לאגף הציבורי, גם מעל האזור הזה מרחפת תקרת המשולשים מתוך מחשבה שנכון יהיה לחבר בין שתי הזירות כך שכשמתבוננים בהן מבחוץ הן נקראות כמקשה אחת רציפה".
בהמשך נמצא חדר הארונות שלו יש שני פתחים לחדר רחצה שקוף הפונה לחזית הקדמית. בין שני המישורים האלה יצרו האדריכלים פטיו היקפי, עם צמחייה שנראית מבעד לפתחים, ובהמשך חוצצת סבכת העיגולים בין המרחב הפנימי לרחוב למקסימום פרטיות אך עם הכנסת אור טבעי.
"עבור קיר האסלה בחרנו חיפוי אבן ירוקה שמהווה למעשה את האלמנט הצבעוני יחיד בחלל, שרובו ככולו כהה. כך היא משתלבת עם הגינון שבחוץ", מסבירה ישראלביץ. "ככלל, בדומה לבית כולו, גם בחלל הזה בחרנו לעבוד בשיטת השכבות והשקיפויות, ודוגמה לכך היא אמבטיית Free Standing שקופה שאינה חוסמת את האור ומאפשרת לראות דרכה את הצמחייה בחוץ. בתוך כך יצרנו מערך ארונות אמבט מנותק מהקיר ובו הטמענו שני כיורים מעוגלים עשויים קוריאן, שיחד עם המראות העגולות משתלבים היטב עם סבכת העיגולים ברקע".
