"העיר הלבנה", כינוי שהפך לשמה השני של העיר תל אביב, קיבלה הערכה והוקרה רבה לאורך השנים, בשיאם ההכרזה של ארגון אונסק"ו לפני 20 שנה בדיוק כאתר מורשת עולמית לשימור. אירועים ופעילויות רבות שמו את העיר הלבנה במוקד ותיירים רבים מגיעים במיוחד לסייר בין ריכוז המבנים הייחודי בעיר. אך יחד עם ההערכה, הגיעה גם ביקורת נוקבת כלפי המבנים שנזנחו ואיבדו מזמן את צבעם הלבן והקושי של העיר להתפתח ולהצטופף תחת מגבלות השימור המחמירות שלא מאפשרות התאמה לאורח החיים העדכני בעיר ההומה.
תערוכה חדשה בשם "התנגדויות", שנפתחה באמצע יוני בבית ליבלינג שברחוב אידלסון 29 בתל אביב, מאירה נקודת מבט נוספת לנושא המדובר. התערוכה שאצרה אדריכלית סברינה צגלה תציג את הקונפליקטים שעלו במהלך 20 השנים מאז הכרזת אונסק"ו (ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם – טל"ר), על העיר הלבנה כאתר מורשת עולמי.
העבודות המוצגות בתערוכה דנות בעיקר במנגנון שימור המבנים בתל אביב ובקונפליקט הקיים בין שימור המבנים ההיסטוריים לבין הפיכתם לאובייקט מלאכותי והיכולת של התושבים לפעול ולחיות בו, או במילים אחרות, בין האינטרס הפרטי לבין האינטרס הציבורי.
16 צפייה בגלריה
בית ליבלינג. בניין שעבר שימור ושוחזר כחלק משייכותו לסגנון הבאוהאוס
(צילום: יעל שמידט)
"בתקופה שבה תל אביב-יפו עוברת תהליכי בנייה, התחדשות ופיתוח מואץ, ובישראל נרשמים ביטויי התנגדות אזרחית נרחבים, התערוכה מבקשת לבחון את הפוטנציאל היצירתי הטמון בקונפליקטים ובמתחים שמתעוררים סביב תכנון ושימור המורשת הבנויה", מתארת צגלה בטקסט שמופיע בכניסה לתערוכה.
"מקצף גל ועננה, בניתי עיר לי לבנה" (מתוך השיר עיר לבנה של אריק איינשטיין, מילים ולחן: נעמי שמר)
המוצגים בתערוכה, שתתקיים עד לנעילתה ב-30 בדצמבר 2023, נוצרו בעקבות תוכנית "הדירה". התוכנית נערכה במשך חמישה חודשים ועסקה בשאלות כמו האם שימור היסטורי של מרחב מגן על ערכים חברתיים כוללים? איך מחליטים מה חשוב לכולם? מי נהנה מהשימור? כיצד השפיעה תוכנית השימור על המרחב העירוני בתל אביב, ומה עתידה? שאלות אלו מגולמות ביצירות המוצגות בתערוכה שנועדה לעורר אותן ולפתוח אותן לדיון.
התוכנית הייתה חלק ממחקר שבוחן את האתגרים העולים ממדיניות בתחום שימור המורשת הבנויה, בעיקר באתרים המוכרזים על ידי אונסק"ו כאתרי מורשת עולמית. מחקר שנעשה בשיתוף עם המעבדה למדיניות תכנון בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון ובייעוצם האקדמי של פרופ' ניר מועלם, ד"ר עינת מנדלסון שוורץ ואדריכלית עדי אלחלל הרפז.
תוכנית "הדירה" והתערוכה מקבלות כפל משמעות מתוקף קיומן בתוך בית ליבלינג, בניין שעבר שימור ושוחזר כחלק משייכותו לסגנון הבינלאומי - הבאוהאוס. הבניין תוכנן בשנת 1936 עבור בני הזוג טוני ומקס ליבלינג על ידי האדריכל המוערך וזוכה פרס ישראל, דב כרמי. בתוך החדרים המשוחזרים שוכנות יצירות האמנות שדנות ביכולת של התושבים להביע את עמדתם כלפי התוכניות העירוניות שגם הובילו לשימור המבנה.
"בליבה של התערוכה מוצגות צורות של התנגדות כביטוי לקונפליקטים הנוגעים לשימור ופיתוח המרחב העירוני. באמצעות ריבוי נקודות המבט המוצגות בה - מהמחקרי אקדמי ועד מגוון הפרקטיקות האמנותיות (צילום, מיצג, וידאו, פיסול ומיצב) - מבקשת התערוכה להרחיב את מושג ההתנגדות", מוסיפה צגלה.
16 צפייה בגלריה
בית ליבלינג. מבנה בסגנון הבאוהאוס שמארח תערוכה על התנגדויות לעיר הלבנה
(צילום: יעל שמידט)
מראה אחיד ופונקציונלי, וכעת גם תחת שימור
אולי זה המקום להרחיב על הייחוד של הסגנון הבינלאומי, המוכר גם בשמו – באוהאוס. הוגי הסגנון שהתפתח בבית הספר באוהאוס בגרמניה דגלו בגישה לבנייה זולה ופשוטה למראה, מתוך הצורך לתת מענה לבעיות חברתיות וכלכליות לאחר מלחמת העולם הראשונה. בין עקרונותיו הבולטים אפשר לציין את האוניברסליות ואת המראה האחיד של המבנים ועל כן הצבע הלבן, החלונות האופקיים הרחבים והמרפסות הבולטות. כמו כן, הפונקציונליות שגיבשה אסתטיקה הנובעת מתוך השימוש במבנה והצרכים שהוא נועד לשרת על חשבון קישוטיות שנתפסה כמיותרת.
"העיר הלבנה" הוא הכינוי שניתן לכמה משכונות תל אביב בעקבות הצבע הלבן המאפיין את הסגנון הבינלאומי שרווח בהן. האזור המכונה כך התפתח בסוף שנות ה-20 בעיקר בתחום שבין רחובות אבן גבירול ממזרח, אלנבי מדרום, נחל הירקון מצפון וחוף הים ממערב (אם כי יש מבנים בסגנון גם בפלורנטין ובשכונות דרומיות בעיר). שם, תנופת הבנייה של העיר הושפעה בעיקר מהעלייה הרביעית והחמישית מגרמניה ומהתפיסה הסוציאליסטית ששלטה בארץ. אלו הובילו את המתכננים לאמץ את ערכי הסגנון הבינלאומי והתנועה המודרנית שהתפשטה ברחבי אירופה ולהתאים אותם לתנאי האקלים בארץ. בין המבנים הציבוריים הבולטים המשויכים לסגנון אפשר לציין את קולנוע אסתר בכיכר דיזנגוף ואת בית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד שבו הכריז דוד בן גוריון כל הקמת מדינת ישראל. רוב המבנים בסגנון נועדו למגורים.
הבנייה המהירה המבוססת על יציקות הבטון, חומר עמיד ונגיש, יחד עם הפשטות והצניעות המאפיינת את הסגנון תאמו לרוח הציונית שאימצה את הגישה המודרנית. ואכן, בתוך פחות מ-20 שנה נבנו בתל אביב יותר מ-4,000 מבנים מודרניים שמהווים את האוסף הגדול בעולם של מבנים מודרניים. הכמות והצפיפות של המבנים היו הסיבה העיקרית להכרזתה של אונסק"ו על העיר הלבנה כאתר מורשת עולמי ביולי 2003.
אחד הנימוקים הנוספים התייחס לשילוב יוצא הדופן שנוצר בין הסגנון והעקרונות שמאפיינים אותו לבין המיקום וההקשר הגיאוגרפי והתרבותי. ההכרזה של אונסק"ו גרמה לתל אביב להימנות יחד עם שבע ערים מודרניות בלבד בכל העולם והביאה להכרה בערך השימור וביתרונותיו התיירותיים והתרבותיים. כתוצאה מכך החלה עיריית תל אביב לקבוע מגבלות בנייה והנחיות עיצוב מחייבות לאזור בכדי לשמור על מאפייני הסגנון ועל המרקם העירוני ההיסטורי.
מפגש עם מתנגדי התוכנית
עם זאת, אותה הכרזה הובילה גם למפגש ראשון בין המתכננים ואנשי עיריית תל אביב-יפו לבין ציבור המתנגדים לתוכנית. "המפגש שהתקיים ב-2003 היה בעיקרו מפגש קצוות בין זכות הקניין וחופש הפרט לבין טובת הכלל והוא מסמן רגע של משא ומתן ודיון על ערכים, אינטרסים ונורמות, שהשפיעו לימים על המרחב העירוני בתל אביב", מתארת צגלה.
משא ומתן מסוג זה מקבל מקום בתהליך התכנון, בדרך כלל, לאחר פרסום תוכנית מסוימת שעתידה להיבנות במרחב העירוני ונקרא שלב "ההתנגדויות", ומכאן גם שם התערוכה. זהו שלב שבו כל בעל עניין במקום רשאי להביע בפני הרשות המקומית, עיריית תל אביב במקרה זה, את התנגדותו לתוכנית ואת הסיבה לכך. כך, לצד ביטויי התנגדות אומנותיים שיצרו משתתפי התוכנית, מוצגים גם קטעים מתהליך הגשת ההתנגדויות ב-2003.
לילה לבן: חוגגים את ההכרזה
מסורת חגיגות הלילה הלבן שהחלה ביולי 2003 ומציינת את יום הכרזתו של אונסק"ו על "העיר הלבנה" של תל אביב בתור אתר מורשת תרבות עולמית, תיערך גם ביום חמישי הקרוב, 29 ביוני. הלילה הלבן הוא חגיגה הכוללת עשרות אירועים הנערכים במקביל ברחבי העיר משעות הערב ולתוך הלילה.
כחלק מאירוע הלילה הלבן יערך סיור לילי בחלל התצוגה של קרן הבאוהאוס, ברחוב ביאליק 21, בתערוכה שעוסקת בריהוט שעיצב ויצר מרסל ברוייר, אחד מהאדריכלים החשובים והמוכרים בקרב תלמידי ומורי הבאוהאוס. ובמרכז הבאוהאוס ברחוב דיזנגוף 99 יתקיים אירוע פתיחת תערוכה שאצר מיכה גרוס בנושא שימור והתחדשות: בנייני באוהאוס והסגנון הבינלאומי בתל אביב.
העיר משלבת כעת בין מיתוגה כעיר תיירות בינלאומית לבין מיתוגה כ"עיר ללא הפסקה". יחד עם שלל אירועי התרבות וההופעות, יתקיימו גם אירועים בנושא שימור והתחדשות הסגנון הבינלאומי. כך, במקביל להופעותיהם של ריף כהן בנמל יפו, איפה הילד וקרולינה בגן הפסגה וקותימן בפארק התחנה, ייערכו סיורים וחגיגות במבנים הבינלאומיים הפזורים ברחבי העיר.
במסגרת אירועי לילה לבן ייערך גם אירוע "סְלִילִי, ספִּירָלִי, לוּלְיָנִי" בבית ליבלינג, במקביל לתערוכה. מדובר בערב סאונד ופרפורמנס בהשראת הבלט הטריאדי של אוסקר שלמר והוא יתרחש בחללים השונים של המבנה, כשבכל חלל יופיעו רקדנית לצד מוזיקאית והדי התנועה והדי הקול יתמזגו ברחבי הבניין לאירוע חד פעמי.
16 צפייה בגלריה
סְלִילִי, ספִּירָלִי, לוּלְיָנִי, במסגרת אירועי לילה לבן בבית ליבלינג
(צילום: רוני וסלי ונעם נוי)
אפשר לומר כי שילוב הבניינים ההיסטוריים באירועי הלילה הלבן מוסיף עוד שכבה לשאלות שעומדות בבסיס התערוכה "התנגדויות". האם הנגשת הבניינים המשוחזרים לציבור רחב יותר במסגרת אירועי תרבות עירוניים מחזקת את ניתוקם מההקשר המקורי לשמו הוקמו והופך אותם מלאכותיים? או שמדובר במטרת השימור ועצם הפעילויות החדשות בהן מקנות להם ערך מוסף ורלוונטיות גם בימים אלו?
פורסם לראשונה: 08:09, 28.06.23
