גוגל אוהבת אדריכלות יוקרתית ואייקונית. רק לפני מספר חודשים היא חנכה את המטה החדש שלה בעמק הסיליקון – מבנה ענק דמוי אוהל מחופה בכ-50 אלף פאנלים סולאריים שתכנן עבורם אדריכל העל ביארקה אינגלס. כעת הכריזה ענקית הטכנולוגיה האמריקנית על בניין נוסף שיצטרף בקרוב למאות המשרדים שבבעלותה: מרכז ג'יימס ר. תומפסון (James R. Thompson Center - JRTC) בשיקגו.
שלא כמו במטה החדש והנוצץ בקליפורניה, הפעם מדובר במבנה בן כמעט ארבעים שנה שלא פעם דובר בעיר על הריסתו. מרכז ג'יימס ר. תומפסון קרוי על שמו של מושל מדינת אילינוי ושימש כמקום מושבו במשך 14 שנים. זהו מבנה בסגנון פוסט מודרני שתוכנן על ידי האדריכל הגרמני-אמריקני הלמוט יאן (Helmut Jahn), ונרכש בידי גוגל בסכום של כ-105 מיליון דולר. רכישת המבנה בחודש שעבר הוציאה את המבנה הוותיק שהפך לאייקון מסכנת ההריסה שמרחפת מעליו במשך שנים, לשמחתם של לא מעט חובבי ארכיטקטורה ושימור.
גוגל, לה יותר מ-1,800 עובדים בשיקגו, צפויה לאכלס את מרכז תומפסון בן 17 הקומות בתחילת 2026, לאחר שיפוץ מאסיבי והתאמה טכנולוגית ועיצובית לצרכיה. הבניין ממוקם במרכז העסקים הראשי וההיסטורי של העיר שמכונה The Loop, ובעברית – "הלולאה", שאותו מקיפה רכבת עילית. מרכז תומפסון ממוקם בנקודה אסטרטגית שבה מתלכדים שישה קווים של אותה הרכבת, עובדה שהופכת אותו לנגיש ואטרקטיבי במיוחד עבור עובדי החברה.
שקיפות ממסדית בשנות ה-80
מרכז העסקים של שיקגו מאופיין בגורדי שחקים מלבניים וזהים למדי, שהופכים את המבנה שרכשה גוגל ליוצא דופן בנוף, בין היתר גם בגלל קומת הקרקע שלו, שצבועה בגוון אדמדם. מרכז תומפסון המעוגל שתכנן יאן בשנות ה-80 של המאה הקודמת, תופס שטח של בלוק עירוני שלם. אחת מחזיתותיו "מתעגלת" ומשאירה מקום לכיכר ציבורית בקדמתו, ויתר החזיתות ישרות ומקבילות לקו הרחוב. אם תהיתם מאיפה הוא מוכר לכם – מרכז תומפסון הופיע בסרט "באטמן" האחרון, ושימש כ-Gotham Square Garden, אם כי צילומי הפנים נערכו ב-O2 ארנה בלונדון.
9 צפייה בגלריה
יוצא דופן בנוף המגדלים: מרכז תומפסון התחיל כמבנה ממשלתי
(צילום: ajay_suresh, ויקיפדיה האנגלית)
במקביל לייחודיותו הניכרת כלפי חוץ, נראה כי האלמנט האדריכלי הבולט במבנה נמצא דווקא בפנים: חלל מרכזי (אטריום) עגול ורחב ידיים שמקורה בתקרת זכוכית, שנמשך מקומת הקרקע ועד לקצה העליון שבקומה ה-17. גם כאן שולט הצבע האדום, לצד קירות מחופים בפאנלים כחולים. במקום להסתתר מאחורי קירות בטון, מערכת התנועה במבנה, שכוללת מעליות ומדרגות ממתכת, חשופה לעיני המבקרים בחלל המרכזי. כך נוצר אפקט שמשווה למבנה מראה של יצור "חי" שנמצא בתנועה מתמדת.
9 צפייה בגלריה
מבט אל חלל הפנים יוצא הדופן של המבנה שהפך לאייקון פוסט מודרני
(צילום: Kenneth C. Zirkel, ויקיפדיה האנגלית)
חלל הפנים יוצא הדופן קשור בשימושו המקורי של הבניין כמבנה ממשלתי שנפתח ב-1985. כך, ארגון המשרדים סביב חלל ציבורי מרכזי שמאפשר מבט אל כל הקומות בבת אחת, ביקש לבטא ערכים כמו שקיפות שלטונית וקשר בין הציבור לשלטון. "הבניין היה הזדמנות ליצור הצהרה אחרת לגבי ייצוג של מבנה ממשלתי ולחבר אותו לעיר", סיפר ב-2017 האדריכל בסרט תיעודי שנעשה על המקום, "זה לא היה עוד מבנה משרדים, ולא היה אמור להיות עוד מבנה משרדים". הסרט התיעודי הקצר ששמו Starship Chicago ("חללית שיקגו"), על שם הכינוי הפופולרי של המבנה, נעשה במטרה להעלות מודעות לערכים האדריכליים, ההיסטוריים והחברתיים שלו, מחשש שייהרס.
אייקון פוסט-מודרני
מרכז ג'יימס תומפסון נבנה כאמור בסגנון הפוסט-מודרני, סגנון שהתפתח בשנות ה-60 כתגובת נגד לאדריכלות המודרנית הנוקשה וחסרת הקישוטים שרווחה במחצית הראשונה של המאה ה-20. הסגנון הפוסט-מודרני נתפס לעיתים קרובות כ"קשה לעיכול", בעיקר בגלל הנטייה לשימוש מוגזם בצבעים, דימויים וקלישאות אדריכליות. ברשימת המבנים המפורסמים בזרם ניתן למצוא את כיכר איטליה בניו אורלינס (Piazza d’Italia) בעיצובו של האדריכל צ'ארלס מור, או את בניין הגלריה הממלכתית החדשה של שטוטגרט (Neue Staatsgalerie) בתכנונו של האדריכל הבריטי ג'יימס סטירלינג.
9 צפייה בגלריה
על טעם ועל ריח? כיכר איטליה בניו אורלינס, אייקון פוסט מודרני נוסף
(צילום: ShutterStock)
זמן קצר אחרי שנפתח, הפך מרכז תומפסון לאייקון פוסט-מודרני חשוב. לצד המשבחים ומי שהתפעלו מהיכולת האדריכלית וההנדסית, המרכז החדש עורר סערה ו"זכה" ללא מעט השמצות. היו טענות על מראה לא אסתטי ומכוער והיו שזעמו והאשימו כי מדובר באדריכלות שמונעת מאגו ותו לא.
למרות שחלפו ארבעה עשורים מאז נפתח המרכז, יש מי שעדיין לא התרגלו למראה שלו. בשנת 2018 הוא הוכתר על ידי מגזין טיים אאוט שיקאגו כאחד מ-15 המבנים המכוערים ביותר בעיר, שם נכתב כי "מרכז תומפסון תוכנן לכאורה לקראת עתיד שבו הכל גדול ומבריק, אך מדובר בכאב עיניים (פשוטו כמשמעו ביום שמשי) שמאכלס מתחם אוכל גרוע וצובר חשבונות חשמל שערורייתיים".
יופי הוא אמנם דבר סובייקטיבי, אך עניין שאי אפשר להתווכח עליו הוא חוסר היעילות של המבנה בכל מה שקשור לאקלים שבתוכו. מלבד בוהק השמש המסנוור שחוזר מחזית הזכוכית שלו, מרכז תומפסון ידוע לשמצה כמקום שחלל הפנים שלו לא מבודד כלל. בקיץ הוא חם, ובחורף הוא קר בצורה קיצונית. עם השנים המבנה הוזנח מאוד, ובנוסף לעלות התפעול השוטף הגבוהה שעומדת על 17 מיליון דולר בשנה, הוא צבר חוב של 326 מיליון דולר בעלויות תחזוקה שנדחו. הצרות שהביא איתו מרכז תומפסון הובילו את ממשלת אילינוי ועיריית שיקגו להכריז על מכירתו ב-2015, וכך גם עלתה האפשרות שייהרס.
"יחסוך למשלמי המיסים כמיליארד דולר"
קניית מרכז תומפסון בידי גוגל וההכרזה על שיפוצו, הורידה מהשולחן, כאמור, את האופציה להריסתו של המבנה האייקוני. אך אנחת הרווחה לא מגיעה רק מכיוונם של חובבי האדריכלות והשימור, אלא גם מממשלת אילינוי. "ההסכם הטרנספורמטיבי הזה יחסוך למשלמי המיסים שלנו כמעט מיליארד דולר במהלך שלושים השנים הבאות וירחיב את המוניטין של שיקאגו כאחד ממרכזי הטכנולוגיה הגדולים לא רק של ארצות הברית, אלא של העולם", הכריז מושל מדינת אילינוי ג'יי. בי. פריצקר במסיבת העיתונאים בסוף חודש יולי.
על שדרוג המבנה והתאמתו לחייו החדשים בגוגל יהיה אמון משרד האדריכלים של הלמוט יאן, שכאמור תכנן את המבנה האייקוני, אך ללא מייסדו. האדריכל הלך לעולמו בשנה שעברה בגיל 81, כשבמהלך רכיבת אופניים נפגע בידי שני כלי רכב בפרברי שיקאגו. ממשיכי דרכו במשרד האדריכלים אחראיים לשמור על המורשת האדריכלית שהשאיר אחריו, ומבטיחים לדאוג שגם מרכז תומפסון בגרסתו המשודרגת יבטא את הערכים המקוריים אליהם התכוון.
"כחברה שמבינה את הבניין ואת הפוטנציאל שלו טוב יותר מכל אחד, משרד יאן מתכבד להיות חלק מהצוות שידמיין את מרכז ג'יימס ר. תומפסון", אמר אוון יאן, נשיא המשרד ובנו של הלמוט יאן, לאתר האדריכלות The Architect's Newspaper. "העיצוב המקורי של מרכז ג'יימס ר. תומפסון התרכז בשקיפות של הממשלה, ועכשיו הוא יציג את הפתיחות של הטכנולוגיה, אשר במובנים רבים מייצגת את הרעיון הראשוני של הבניין שתוכנן למאה ה-21".
