סטיילינג לצילומים: רוית קרמש
בני זוג בשנות ה-30 לחייהם, מהנדסים תושבי מושב היוגב שבעמק יזרעאל, זכו לבנות את ביתם על שטח הרחבה עבור משפחתם הצעירה. בן המושב עם שרשרת דורות ארוכה במקום, בת זוגו ושלושת בניהם הקטנים, ביקשו ליצור לעצמם בית נעים ומרווח, שיהיה כיף לחזור אליו בסוף היום ולארח בו בנוחות.
השניים שכרו את שירותיה של האדריכלית סיון יתום, שמתמחה בבנייה פרטית מודעת אקלים, וזו המליצה לשכור גם מעצבת פנים לבחירתם, כבר בשלב הראשון. "לאחר פגישה ראשונית והבנת הצרכים המורכבים, חשבתי שזה יהיה רעיון טוב להכניס מעצבת לתמונה, כדי שנוכל לעבוד בצמוד ולתת פתרונות מיטביים", אומרת יתום. "הרעיון היה לשבת ולחשוב ביחד מראש על כל התרחישים, ולייצר בית שעונה על כל הבקשות של הזוג".
את המעצבת שני סלע הכירה יתום לראשונה בפרויקט הנוכחי, ומאז היא מעידה כי שתיהן הפכו לחברות טובות. "הלוואי שכל פרויקט היה זורם ומתחיל בצורה כזו מההתחלה", היא אומרת. "יש תפיסה כזו שבה עיצוב נחשב לסטיילינג בעיקר, אבל היא מוטעית. עיצוב הפנים נותן מענה לאתגרים רבים, בין השאר, מקומות אחסון ייעודיים, מיקסום תפקידם של קירות הבית, אפילו חשיבה על הריהוט הקיים שנכנס עם המשפחה אל תוך הבית. כשמעצבת באה אחרי שהכל בנוי וקיים האפשרויות שלה מאוד מוגבלות. לעתים היא אפילו שוברת קירות ומשנה את חללי הפנים. אך כשעיצוב הפנים והאדריכלות מתהווים יחד – הכל זורם חלק יותר".
מבט אקלימי על בית המגורים
בשלב הראשון בחנה יתום את המגרש. "מכיוון שהמגרש פינתי יש לו שתי חזיתות עיקריות. מצד אחד כביש בחזית, היכן שהכניסה, ומצד שני חזית פתוחה נוספת שלא גובלת עם בית שכן", היא מסבירה. במהלך תכנוני היא בחרה למקם את מרפסת הכביסה דווקא בחזית הקדמית לכביש, והעניקה ממד של פרטיות על ידי קיר חזית גבוה בשילוב רפפות עץ.
הבית, ששטחו 180 מ"ר, מורכב משתי מסות עיקריות, הגבוהה עבור החלל הציבורי הפונה לכיוון דרום-מערב, למיקסום של אור ואוורור טבעיים, והנמוכה עבור חללי המגורים, אלה פונים לכיוון צפון מזרח. החלל המרכזי תוכנן בגובה של 3.4 מטרים, כך שיבלוט מבחוץ ויוסיף עניין למבנה. "המשחק העיצובי עם שתי המסות בתוספת 'חריצים' במסה הנמוכה ודגש בדמות גוון טיח כהה יותר ליצירת תחושת עומק, מעניקים למבנה פרופורציה של בית", מסבירה יתום.
"היה לי חשוב ליצור מבנה שנראה טוב, נקי ויזואלית ומאוזן מבחינה עיצובית. אם הייתי יוצרת קובייה אחת מסיבית, הוא היה מזכיר מבנה ציבורי, ואני רציתי ליצור בית מגורים עם פרופורציה אנושית, של בית, לכן שברתי את המסה הגדולה הזו". תכנון הפתחים נעשה אף הוא בצורה חכמה, עם חלונות "מרווין" שמכוונים לכיוון הרוח ומוצללים באופן שמכניס תאורה טבעית, מבלי לחמם את החלל.
"לכל אורך הפרוגרמה בניתי את הסיפור האקלימי, שהתבסס על מחקר דוגמת באילו שעות יהיה מקסימום אור, היכן האור של הבוקר נכנס ראשון, ולפי זה תוכננו החלונות", היא מסבירה. "המטבח פונה לכיוון דרום, זה הכיוון של האור הטוב שרוצים להכניס פנימה, אך חשוב לתכנן הצללה דרומית כדי שהשמש תאיר מספיק, אבל לא תחמם מדי את הבית בקיץ, זה כלל בסיסי בבנייה מודעת אקלים".
בהתאם לזאת נקבע גם חלון צר ועליון הפונה מזרחה, מעל הארונות והמקרר במטבח, שמטרתו לשחרר אוויר חם, לתרום לסירקולציה מיטבית של אוויר ולהכניס את אור הבוקר לחלל. "האוויר הצח נכנס לבית מהפתחים המערביים, וכשהוא מתחמם הוא עולה למעלה ויוצא מבעד לחלון", מסבירה האדריכלית. "זה עיקרון פיזיקאלי שצריך להיות מודעים לו, כדי ליהנות מזרימת אוויר טובה".
הכל בחלל אחד
הצרכים המשמעותיים של הלקוחות בתוך הבית היו בעיקר מיקסום חללי האחסון ברחבי הבית, שכן, לדבריהם הם נוטים לחוסר סדר משמעותי. בהתאם לכך יצרו האדריכלית והמעצבת "חדר בלגן", חדר ארונות וחדר שירות סגורים, ומרפסת שירות. בנוסף לאלה, הציעו למשפחה פתרונות אחסון ייעודיים, דוגמת פרטי נגרות מכילים, בהתאם לצרכיהם המדויקים, לטובת הפחתת העומס הוויזואלי. "צורך נוסף שעלה הוא בית נוח שמאפשר להישען אחורה ולהירגע אחרי יום עבודה", אומרת מעצבת הפנים סלע. "מכיוון ששני בני הזוג עובדים כמהנדסים בתחום המחשבים ומבלים שעות רבות מול המסך, היה לנו חשוב להעניק להם חלל מזמין ונעים, שיהיה כיף לחזור אליו בסוף היום".
בתוך הבית שלושה חדרי שינה, חדר משפחה פתוח עם אפשרות לסגירה עתידית, לטובת חדר שינה נוסף, או להפוך אותו לגרם מדרגות שיוביל לתוספת של קומה עליונה. הוא עוצב בקווים מודרניים, אך משדר אלגנטיות מבלי להיכנע לטרנדים ברי חלוף. "עשינו עבודה מקדימה מקיפה", אומרת סלע. "ביקרנו אותם בביתם הקודם כדי להתרשם מההרגלים שלהם, וראיינו אותם בפירוט. איך הם מתארגנים בבוקר, כמה מארחים בדרך כלל והיכן, איפה שמים את הדברים כשהם נכנסים הביתה. זו גם הסיבה שבעלת הבית זכתה לחדר ארונות סגור. כיום אני כמעט שלא עושה חדרי ארונות, אבל חרגתי ממנהגי, מכיוון שהיא הסבירה לי שהוא מבולגן לרוב. לכן הצעתי פתרון של דלת סגורה, שתשאיר את הבלגן מאחור".
הכניסה הראשית אל הבית היא מצידו של המגרש, דרך מדרכי בטון המובילים למבואת כניסה מקורה. זו מהווה מקום להתארגנות בכניסה וביציאה מהבית. הדלת נפתחת אל חלל ציבורי מרווח, שחושף גם דלתות זכוכית במסגרת עץ המובילות אל הגינה. החלל הגדול רחב ויזואלית הודות לאריחי גרניט פורצלן דמויי בטון בגודל של 120 ס"מ, שמחפים את חללי הבית כולם, כולל המרפסת, והודות לעובדה שאין בו הפרדות מבניות. "החלוקה בין הפונקציות השונות מתבצעת בעזרת מיקומי הרהיטים בלבד ואלמנטים כמו השטיח", מסבירה סלע. "כך מתאפשרת גמישות מרבית לתרחישים שונים, כמו סוגי אירוח ופעילויות".
במקום ארון מעילים מסורתי, יצרו השתיים מימין לדלת הכניסה "חדר בלגן" שמאפשר לבני הבית להשתחרר מהצורך לסדר ולארגן, ופשוט להחביא בו את הנעליים, התיקים והמעילים מעיני כל. "הוא מתפקד כמו חדר שירות, אבל יש בו מראה, מתלים למעילים ושפע של מקומות אחסון", מסבירה שני. לצדו של חדר הבלגן ממוקמים שירותי האורחים, שבהם קיר צבוע בטיח דמוי בטון, ואריחי משושה בגווני טורקיז.
עוד ועוד אור
משמאל לכניסה נמצא המטבח, שעוצב בקווים נקיים בשילוב של גרפיט ועץ מחמם לב ואווירה. הארונות נצבעו בשחור-גרפיט בגימור שלייפלק עם אחוז ברק נמוך, לתחזוקה נוחה ופשוטה. "המטבח הוא לב הבית הזה, בהתאם לדרישת הלקוחות שביקשו לקבל תחושת חמימות, אפשרות לישיבה בצוותא וכמובן לבשל ולהתנהל בצורה טובה", אומרת סלע.
שפע של מפתחים מכניס למטבח המון אור, בראשם החלון שמעל ארונות המטבח, שמכניס אור שמש ממזרח. "כששוטפים כלים זוכים לראות הרבה ירוק בעיניים, עם שטח פתוח שבהמשכו גני המושב", מוסיפה סלע. "אחד הדברים החביבים זה האפשרות לנופף משם לשלום לילדים בבוקר". עץ אלון טבעי שולב בנקודות שונות ובולטות במטבח, כמו במסגרות החלונות, בארונות הנמוכים שמול האי, במשטח העבודה שעל האי, בנישה שקבועה בו ובנישה נוספת שנקבעה בארונות המטבח, עבור מכונת קפה ומים. האי הרחב שגודלו 2.6 מטרים תוכנן בקפידה, וכולל מגירות עבור מחשב נייד, דברי דואר, כלי כתיבה ועוד. "בעצם לכל דבר יש מקום ו'כתובת' באי הזה", מציינת סלע.
סביב האי מוקמו חמישה כיסאות ישיבה מעץ תואם עבור יושבי הבית, אלה מתכתבים עם שולחן פינת האוכל שעשוי אף הוא מאלון טבעי. מעל האי שלושה גופי תאורה בגוון טורקיז, שמתכתבים עם המזנונים שבסלון הבית.
פונקציות כפולות
חדר המגורים תוכנן כך שיהיה מרווח וגדול דיו להכיל אפשרויות ישיבה שונות, ביחד ולחוד, עם שני צירים מרכזיים: אחד לכיוון פינת המשפחה, הכוללת ספת ישיבה וחלון רחב, והשני לכיוון המרפסת. הסלון מוגדר בעזרת שטיח גדול שנפרס במרכזו. עם ספה בגוון בז', כורסה בגוון חרדל ושידות אחסון רחבות בגוון טורקיז מעודן. גוונים אלה נוכחים, כמוטיב חוזר, גם בשאר חללי הבית. קיר הבידור חופה באריחי גרניט פורצלן מוארכים דמויי עץ, שמתכתבים עם שולחן העץ ועם החומריות בחלל. "החיפוי היה רעיון אסתטי בעיקרו", מסבירה סלע. "והבחירה בגרניט פורצלן נעשתה לטובת קלות הניקוי והתחזוקה".
משרביית עץ גדולה תורמת לתחושת האוורור בחלל ומאפשרת זוויות צפייה נוספות על שלושת הבנים האנרגטיים של בעלי הבית, אל אזור המסדרון שבו חדרי הילדים. המשרבייה תוכננה בתוך נישה, כשבקירות המעובים שמשני צדדיה נקבעו ארונות אחסון, מצדו של המסדרון. "אחד מארונות האחסון נמצא מול פינת המשפחה, שם מסודרים כל המשחקים שמשמשים את בני המשפחה במגירות נשלפות. בסוף היום אפשר לארוז את הכל ולהכניס לארון בקלות", מסבירה סלע. "הארון השני, בהמשך המסדרון, ומול חדר הרחצה, משמש עבור המצעים והמגבות של הילדים". בסוף המסדרון עוצבה פינת עבודה קטנה וקומפקטית, לשימושו של בעל הבית.
חדר השירות, החדר הראשון מצד ימין במסדרון, משמש עבור מכונת הכביסה והמייבש, ובו גם כיור וארון אחסון. אחד הפרטים הייחודיים שבו הוא מגירת כביסה דו כיוונית שמחברת ונעה חדר השירות לחדר הרחצה של הילדים, ומייתרת את הצורך בהתניידות עם סלי כביסה.
נינוחות פרקטית
חדר הרחצה של הילדים חופה באריחים גיאומטריים בגוון כחול עמוק. "רצינו לעצב משהו עם אמירה, ולא להימנע מזה, ומכיוון שהמשפחה חובבת ים, בחרנו באותו אריח כחול שמדמה צדף גיאומטרי", מדגישה המעצבת. ארון האמבטיה עשוי מעץ אלון, ובו, כאמור, פתח לכביסה, שבתחתיתו מגירה שנשלפת בחדר השירות הסמוך. "הנגר כמובן סגר, לבקשתנו, את הדלתות, כדי למנוע מעשי שובבות ומעבר של הילדים לחדר השירות".
סוויטת השינה של ההורים מוקמה בסמוך לחדר המשפחה, בריחוק מה מחדרי הילדים, אך עדיין בקרבה יחסית. היא עוצבה בקווים נקיים ורכים, כשקיר גב המיטה מודגש בגוון טורקיז, במרכזו חלון רחב שממוסגר בעץ טבעי. המיטה הזוגית מוקמה במרכז, משני צדדיה שתי שידות וגופי תאורה משתלשלים בסימטריה. מול המיטה ספסל עץ לישיבה והתארגנות.
חדר הרחצה חופה באריחים דמויי שיש, עם נימים עדינים, ואילו תא המקלחון חופה באריחים דמויי עץ. בתא המקלחון תוכננה נישה רחבה בגודל האריח, וספסל בנוי לנוחות השימוש. ארון אחסון מרחף בגוון טורקיז, תואם את הצבעוניות בבית ובחדר השינה, מעליו משטח עץ וכיור מונח. "היה לי מאוד חשוב להכניס קצת צבעוניות וליצור המשכיות של הבית בעזרת הגוונים", מסבירה המעצבת. "שכל הבית ידבר באותו קו, ולא שכל חדר יעוצב בצורה שונה ואחרת רק כי אפשר".
שתי נשות המקצוע מעידות כי הן מאושרות מהתוצאה, ובעיקר מההתאמה המושלמת עבור בעלי הבית. "בסופו של דבר ההחלטה התכנונית תהיה זו שתקבע איך הם יחיו. האם יוכלו לשבת ביחד סביב האי, לאכול ולשוחח בצוותא, האם ישמעו בלילה ילד שמתעורר, ולא יהיו רחוקים מדי, האם יוכלו לצפות בקטנטנים שלהם משחקים, תוך כדי ביצוע פעולות אחרות", מסכמת יתום.
