בקצה הגבעה בקיבוץ רגבים, משקיף על רפת רחבת ידיים, יושב ביתם החדש של זוג קיבוצניקים ושני ילדיהם. היא עובדת סוציאלית מקיבוץ בצפון והוא טייס בן המקום. הם הכירו בעת לימודיהם בבאר שבע, נישאו וחזרו להקים כאן את ביתם המשותף.
כבר בעת שחרורו מהצבא, ידע בן הזוג שהוא רוצה להקים את ביתו במקום שבו גדל, לכן התקבל לחברות בקיבוץ ורכש שטח לבנייה עתידית. הוא בחר מגרש פינתי על גבעה בקצה היישוב, צמוד לבית הוריו. "אף אחד לא רצה את השטח הזה, בגלל שהוא נמצא על גבעה מסולעת עם מדרון תלול שבתוכו משובצות מערות קבורה עתיקות", הוא מספר, "היה קשה לדמיין שאפשר לבנות פה משהו".
שנים אחר כך, ב-2015 כאשר התחילו בני הזוג לתכנן את ביתם, הפכו כל התנאים הבעייתיים הללו לכוח המניע של הפרויקט המורכב. "הרעיון המוביל של התכנון היה להשתלב בטופוגרפיה ובטבע הקיים ולא לפגוע בגבעה", מסבירה אדריכלית הפרויקט, ליאת בעבור, בת הקיבוץ גם היא. "לכן החלטנו שלא לבנות קומה שנייה שתבלוט לגובה, ובמקומה לחפור בעומק הגבעה קומה תחתונה.
על המגרש שגודלו חצי דונם תכננה האדריכלית מבנה בצורת טרפז, בעל קומת מגורים עיקרית החולשת על 140 מ"ר ויושבת על רכס הגבעה. חפורה מתחתיה נמצאת קומת מגורים בת 50 מ"ר, שתשמש בעתיד כיחידה לילדים.
עץ, אבן ואור
משביל הגישה התחתון המוביל אל הבית, נראה המבנה כמסה לבנה ושטוחה בת שתי קומות, שלפניה טרסות בטון מדורגות ובתוכן גינות קטנות. לאורכן מטפס גרם מדרגות, תחום בקיר העשוי מאבן טבעית המוביל אל מרפסת כניסה רחבה. המרפסת מרוצפת אבן חולית ומקורה בפרגולת ברזל דקיקה, שבמבט על "סוגרת" את צורת הטרפז של הבית.
הכניסה לבית נתונה בתוך קוביית אבן, המובילה אל חלל מאורך ופתוח המשמש כחלל הציבורי של הבית. חלל זה מרוצף אבן מצרית בגוון חום בהיר ובקירותיו קבועים חלונות הזזה גדולים מעץ בהיר. בקדמת החלל נמצא סלון ריבועי מוקף בחלונות ותחום בקיר אבן שחודר מבחוץ, שמהדהד את הכניסה.
הסלון מרוהט בספות אתנחתא גדולות בגוונים בהירים בצורת חצי גורן, ולצדו, בחציו השני של החלל, ממוקם המטבח עם פינת האוכל. במטבח פס של ארונות נמוכים בגוון כחול בהיר שמסתיים ביחידת ארונות גבוהים מאלון כהה. במרכז המטבח ניצב אי עבודה קטן, צבוע בכחול גם הוא, שתוחם את אזור ההכנה. מעברו השני ממוקם שולחן האוכל העשוי עץ מלא.
ויטרינה של דלתות הזזה באורך שלושה מטרים מפרידה בין המטבח והחצר המקורה, שבה נמצא שולחן אוכל נוסף. "היה לנו מאוד חשוב שהקשר בין המטבח לחוץ יהיה מיידי, ושהסלון יהיה יותר סגור ולא מקום שעוברים דרכו החוצה", מסבירים בני הזוג את הפתיחות בין המטבח למרפסת.
בין הפרטי לציבורי
רצועה של יחידות נגרות, קבועות וניידות, תוחמת את האזור הציבורי משאר חלקי הבית. יחידת הנגרות הראשונה היא ארון התארגנות הממוקם בנישה בכניסה, אחריה ספריית ברזל ועץ אוורירית ודו-כיוונית, ולבסוף קיר ארונות המטבח הגבוהים.
במרכז המבנה ומאחורי ספריית הברזל, ממוקם חלל משולש בעל גובה כפול, המחבר בין החלק הציבורי לחלק הפרטי של הבית, אותו מכנה האדריכלית "פטיו". בחלק העליון של קירות הפטיו קבועים חלונות עץ, ורצפה דמויית טרה-קוטה תוחמת אותו מהחלל הציבורי.
23 צפייה בגלריה
מאחורי ספריית ברזל אוורירית המפרידה בין החלל הציבורי לפרטי, נמצא "פטיו" - חלל בעל גובה כפול שבחלקו העליון קבועים חלונות עץ
(צילום: שי גיל )
תפקידו של הפטיו הוא לחבר בין החלק הציבורי לחלק הפרטי של הבית והוא עצמו משמש כעוד אזור בילוי משפחתי; יש בו מסך נגלל עם מקרן, ארונות משחקים ומדפי ספרים לילדים שנטמעים בתוך הקירות, וגם פינת עבודה קטנה.
בשתי פאות המשולש שיוצר חלל החיבור, מסודרים חדרי השינה והרחצה של בני הבית. בפאה אחת חדר עבודה, חדר רחצה וחדר ילדים משותף, ובפאה האחרת נמצאת יחידת ההורים.
23 צפייה בגלריה
החומריות ביחידת ההורים ממשיכה את החלל הציבורי: עץ, טקסטיל ונגיעות צבע כחול
(צילום: שי גיל )
החדרים הפרטיים קטנים יחסית, אך בני הזוג מספרים כי מדובר בבחירה שביצעו: "הדגש בתכנון היה על חללי בילוי מרווחים, ובתמורה חדרי השינה קטנים אך פרקטיים". חלל הפטיו הוא גם המקום בו קבועות מדרגות לקומה התחתונה. כעת הגישה חסומה עם ריצוף, אך בבוא העת תיפתח ותשמש כקומה לילדים, כשיבגרו.
חיבור למקום
ההתייחסות לסביבה המקומית שהובילה את התכנון האדריכלי, ליוותה גם את בחירת החומרים שנמצאים בבית. "היה לנו חשוב שהחומריות תהיה קשורה למקום", מסבירים בני הזוג, "לכן בחרנו בחיפוי של אבן טבעית בקירות החוץ של הסלון, ברצפות אבן ובחלונות עץ".
בתכנון גם הייתה מחשבה אקלימית. "הבית נבנה בשיטת בנייה מתקדמת עם רמה גבוהה של בידוד, ובהתאמה לכך נבחרו גם חלונות עם בידוד כפול ומשקופי עץ עבים", מסבירה האדריכלית. "המיקום הגבוה והפתוח שלו, הפתחים הגדולים שמאפשרים כניסה ויציאה של אוויר, והחלונות הגבוהים שמוציאם אויר חם החוצה, כולם ביחד מייצרים אקלים מאוד נעים בבית".
החיבור למקום, שנמשך כבר 40 שנה, כגילו של בעל הבית שנולד וגדל כאן, מתבטאת גם בחוץ, בטיפוח הגינות שמסביב לבית. "אני מאוד קשור לאדמה ולא מרגיש בבית עד שהגינה נראית טוב", הוא מסביר. את התחזוקה והטיפול השוטף של הגינה עושים בני הזוג בעצמם, אך את התכנון וההקמה עשו בעזרת הגנן דרור פרקר.
על פי העיקרון של גינון בר קיימא, חילק פרקר את השטח מסביב לבית לגינות קטנות עם צמחייה מותאמת. בטרסות הבטון והאבן תבלינים ושיחים ארצישראלים, בשטח האחורי גינת ירק שמשתנה לפי עונות השנה, ולבסוף, במדרון החשוף של הגבעה נשתלו צמחים שאינם דורשים השקייה מרובה, ועצים האופיניים לאזור רמת מנשה, כמו עוזרר, ליבנה, קטלב ומילה סורית. המרפסת הראשית, שפונה לכיוון צפון, מוצלת כמעט כל השנה וצופה מלמעלה אל המדרון המטופח, שבעתיד יהפוך לחורש ים תיכוני.
קבלן: פלס בניה מתקדמת. חלונות: WOODWIN. שלד: מייטק. מערכת קיר: גולמט. ריצופים: טופולסקי. אבן: ארמון אלחמרא. גינון: דרור פרקר. עבודות נגרות: ערד ברנס.
