אם לא יקרה משהו דרמטי – בעוד פחות משבוע, ב-16 ביולי, ייסגר חלון הזדמנויות להתנגד לתוכנית שיוזמת הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) בביצועה של נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים) להרוס חלק מכיכר התרבות בתל אביב, המכונה לרוב כיכר הבימה, לטובת הקמת שתי תחנות המטרו. כחלק מהתוכנית לחפירת הרכבת התת קרקעית, כיכר התרבות צפויה להיהרס בחלקה, גם אם באופן זמני, לטובת מיקום שתי כניסות לרכבת מתוך הכיכר. כעת יוצאות בנותיו של יוצר הכיכר, דני קרוון ז"ל - נועה קרוון-כהן, תמר קרוון ויעל קרוון ורעייתו - למאבק ציבורי הכולל עצומה במטרה לשנות את התוכנית ולהציל את הכיכר שהפכה לסמל.
עוד בנושא:
כיכר התרבות, או בשמה המלא כיכר התזמורת על שם ליאונרד ברנשטיין, שבה ניצבים התיאטרון הלאומי הבימה, היכל התרבות וגן יעקב, עוצבה ותוכננה על ידי קרוון בשיתוף עם משרד אדריכלות הנוף תמא תכנון מרחב אורבני. ב-12 השנים שחלפו מאז הקמתה של הכיכר בלב תל אביב היא הספיקה להפוך לסמל (אם כי לעיתים שנוי במחלוקת, בעיקר סביב היעדר הצל), למוקד בילוי עבור התושבים וגם לאתר מרכזי לקיום הפגנות ומחאות.
במכתב ההתנגדות שהגיש קרוון עצמו לפני כשלוש שנים נכתב: "תוכנית הקו המרכזי של מטרו גוש דן עתידה להוביל להפקעה של כיכר התרבות. אני המום וכואב על פרטי התוכנית והשלכותיה, אשר ללא צל של ספק עתידים לפגוע בכיכר באופן בלתי הפיך, ולשנות לחלוטין את האיזון המיוחד שנוצר בה ומושך אליה קהל רב. כיכר התרבות (כיכר הבימה) היא יצירת אמנות שלמה. כל שינוי בה הוא פגיעה בזכות המוסרית שלי כיוצר הכיכר ובזכות החוזית שהובטחה לי על ידי עיריית תל אביב. בשל כך אני דורש לשמור עליה בשלמותה, על כל מרכיביה השונים, ומבקש למצוא חלופה לתוכנית הנוכחית"
השקמה, הגינה השקועה והבריכה יהפכו לתחנת רכבת?
בין מרכיבי הכיכר אפשר למנות את עץ השקמה הוותיק על הגבעה, בריכה שבה משתקפת הסביבה, גינה שקועה שעוצבה לדמות את המשתלה שהייתה במקום ואת הפסל "התרוממות" על שלושת הדיסקיות העגולות שיצר האמן מנשה קדישמן ומיוצג בכל לוגו שמתאר את מוסדות העיר.
"לפי התוכניות המקורית של הוועדה לתשתיות לאומיות, תוואי קו המטרו (M2) תוכנן לעבור ברחובות דיזנגוף וקפלן. בשנת 2019 חל שינוי בתוואי הרכבת שממוקם כעת ברחובות החשמונאים ובן ציון", מספרת קרוון-כהן, יזמת ואוצרת של פרויקטים אמנותיים ובתו של קרוון, "התוואי החדש העמיד את הכיכר בסכנה מכיוון שחלק גדול משטחה יועד בשלב הזה להיהרס, באופן זמני לפחות, ולשמש כשטח התארגנות, כפי שקורה היום בכיכר רבין".
כל תוכנית חדשה בסביבה עירונית צפופה נדרשת לתאם ולדייק את השינויים שמתוכננים בתוך הבינוי הקיים. קרוון-כהן חזרה והדגישה כי ההתנגדות היא לא כלפי התוכנית ובטח לא כלפי הקמת קו המטרו. אך, לדבריה, יש להביא בחשבון את הערכים והמקומות שייהרסו לטובתו ולהתקדם בצעדים מדודים יחד עם המתכננים האחראים על הכיכר כדי למצוא פתרונות חלופיים, או לפחות להציע פגיעה מינימלית. בשלב זה נראה כי המיקום המוצע עבור יציאות המטרו, סכמטי ככל שיהיה, בא על חשבון מרכיבים מהותיים של הכיכר. העלאת המודעות לנושא וההתנגדות בשלב זה, על פי חוק התכנון והבנייה, היא קריטית על מנת שהמיקום הסכמטי לא יתקבע ואולי גם ייבנה בפועל.
קרוון ז"ל הספיק להעביר את התנגדותו הנחרצת
במכתב ההתנגדות שהגיש קרוון עצמו לפני כשלוש שנים נכתב: "במתווה הנוכחי, תוכנית הקו המרכזי של מטרו גוש דן עתידה להוביל להפקעה של כיכר התרבות - שעל יצירתה עמלתי במשך יותר מעשור - מתושבי העיר ומהציבור הכללי. אני המום וכואב על פרטי התוכנית והשלכותיה, אשר ללא צל של ספק עתידים לפגוע בכיכר באופן בלתי הפיך, ולשנות לחלוטין את האיזון המיוחד שנוצר בה ומושך אליה קהל רב. כיכר התרבות (כיכר הבימה) היא יצירת אמנות שלמה. כל שינוי בה הוא פגיעה בזכות המוסרית שלי כיוצר הכיכר ובזכות החוזית שהובטחה לי על ידי עיריית תל אביב. בשל כך אני דורש לשמור עליה בשלמותה, על כל מרכיביה השונים, ומבקש למצוא חלופה לתוכנית הנוכחית".
נדחו ההתנגדויות להרס הכיכר
מתוקף חוק התכנון והבנייה של ישראל, לאחר פרסום תוכנית חדשה, אפשר להגיש התנגדויות ומאז פרסום התוכנית נערכו דיונים על כל ההתנגדויות שהוגשו כלפיה. אולם למרבה הצער, ההתנגדויות שביקשו לשמור על הכיכר לא התקבלו, ויתרה מכך, לפני שלושה חודשים פורסמה ההחלטה לפיה ההרס הזמני של הכיכר יהפוך לקבוע כשתחנות הרכבת מוקמו בתוך הכיכר עצמה ולא מעבר לרחוב מרמורק מדרום. כך, שלמרות שהתחנה כולה ממוקמת מתחת לקרקע ומתחברת לחניון התת קרקעי הקיים, מיקום היציאות מהתחנה עתיד להפוך למופע קבוע בכיכר שהשלכותיו עליה טרם ידועות לגמרי.
קרוון-כהן הדגישה כי "השינוי בתוואי הרכבת יחד עם האיסור על כריתת עצי הפיקוס בשדרות רוטשילד וברחוב מרמורק ומיקום התחנות בתוך הכיכר תוביל לתוצאה הרסנית כלפי הכיכר וכלפי העצים בה. הכיכר כיצירת אמנות וכמקום בילוי ופנאי עבור התושבים תיהרס יחד עם העצים הקיימים אף שסומנו לשימור בתוכנית המקורית. מיקומן של היציאות המתוכננות מסכן את העצים שצומחים בה, ביניהם, שדרת הברושים, עצי הצאלון ועץ השקמה הוותיק שעל הגבעה".
כחלק מהגשת ההתנגדות לשינוי התוכנית, הופצה עצומה בשם "הצילו את כיכר הבימה!" ובמשך חמשת הימים מאז השקתה הצליחו לאסוף בה יותר מ-2,500 חתימות. "כמות החתימות מדגישה את חשיבות המקום לא רק עבור משפחת האמן שיצר את המקום, אלא גם עבור כלל הציבור ששוהה בו ונהנה ממנו. הכיכר היא נכס תרבותי", מסכמת קרוון-כהן.
בזמנים שבהם הכיכרות העירוניות הופכות למעגלי תנועה או לשטחי התארגנות בשם הפיתוח והקדמה, עולה השאלה אלו מקומות יישארו לרווחת הציבור. השאלה עולה בעיקר על רקע החזרה בעולם בתכנון רכבות עיליות כדי לחסוך בעלויות היקרות של חפירה.
"הכיכר היא יצירת פסל גן עירוני"
הכיכר ממוקמת בקצה של שדרות רוטשילד ודרכה אפשר להמשיך ברצועת השדרות התל אביביות לשדרות ח"ן ולשדרות בן ציון. כינויה נובע ממיקומה בין מוסדות תרבות לאומיים, ממערב תיאטרון הבימה, ובכיוון השעון, ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות, לשעבר והיום ביתן אייל עופר, והיכל התרבות וכן גן יעקב. כדי להשלים דופן ממזרח הוסיף קרוון שדרה של עצי ברוש ולצידם רצף של קשתות מרובעות שמובילות גם לחניון התת קרקעי שנמצא מתחת לכיכר ומספק חנייה רבה לבאי ההצגות והקונצרטים מכל רחבי הארץ.
מרכיבי הכיכר שנבחרו ועוצבו בקפידה על ידי קרוון כדי לאזכר את "תל אביב הקטנה" - הכינוי שניתן לשכונת אחוזת בית ההיסטורית. "הרעיון העומד מאחורי תכנון הכיכר הוא יצירת פסל גן עירוני שיצדיע לנוף ולצמחייה שהיו בה לפני התפתחות העיר ולפני בניית המבנים סביבה", כך על פי משרד תמא תכנון מרחב אורבני. עוד מתאר משרד התכנון כי "חלקיה של הכיכר הולכים ונגלים לעיני הצופה עם התקדמותו כמעין תמונת פסיפס ענקית פשוטה בצורותיה". זו אותה פשטות צורנית שמזוהה עם כל עבודותיו של קרוון, דוגמת אנדרטת הנגב, כיכר לבנה בפארק אדית וולפסון בתל אביב והקיר הדרומי של אולם מליאת הכנסת.
מתכנני המטרו מבקשים להרגיע
מחברת נת"ע נמסר: "תת"ל 102 כוללת תחנה בכיכר התרבות - תיאטרון הבימה. בתוכנית המופקדת סומנה כניסה מרכזית בשדרות רוטשילד וכניסה נוספת בשדרות בן ציון. בתחום הכניסה משדרות רוטשילד נכללו עצי פיקוס משמעותיים שסומנו לכריתה, דבר שגרר התנגדות, בין היתר של פקידת היערות, לתכנון המוצע. החוקרת מטעם מינהל התכנון שמונתה לדון בהשגות לתוכנית קיבלה את עמדת המתנגדים והמליצה לתכנן את הכניסה הראשית מתחום החניון ולא מתחום השדרה. ועדת המשנה של הוות"ל אימצה את המלצתה והנחתה את נת"ע לתכנן כניסה במיקום זה ולא את מיקום הכניסה בשדרה. נת"ע מחויבת לפעול בהתאם להנחיית ועדת המשנה, לפיכך נערך תכנון לכניסה מהחניון, שמוצג במסגרת המסמכים שפורסמו להשגות הציבור לפי סעיף 106 ב'. התוכנית מופקדת כעת להשגות וניתן להגיש התנגדויות לתכנון זה עד לתאריך 16.7.23".
ממינהל התכנון נמסר: "במסגרת הליך תכנון המטרו הושם דגש מירבי על שמירת המרחב הציבורי, כולל בתחנה המתוכננת בכיכר התרבות. לאחר שמיעת התנגדויות הציבור, המליצה החוקרת בתוכנית לשמר את עצי הפיקוסים הקיימים במתחם, ולתכנן את היציאה מתחנת המטרו דרך החניון התת קרקעי הקיים וממנו לכיכר, תוך שימור תפקוד הכיכר כולל האלמנטים היחודיים בה".
להלן תגובת עיריית תל אביב-יפו: "תחנת המטרו הבימה של קו M2 מתוכננת במסגרת תתל/102 - תוכנית לאומית המקודמת על ידי ממשלת ישראל ומתוכננת מטעם המדינה על ידי נת"ע. לאחר דיוני ההתנגדויות, שנשמעו ע"י חוקרת, החליטה הות"ל על פרסום מחדש של התוכנית לפי סעיף 106ב' לחוק ביחס לשינויים החדשים המוצעים. תחנת הבימה מתוכננת בתחום הדרך ותבוצע בשיטת כרייה מתחת לפני הקרקע. הכניסה והאזור הטכני של התחנה תוכננו במצב המופקד של התכנית בשדרות רוטשילד והצריכו כריתת 10 עצי פיקוס. בעקבות התנגדות פקידת היערות ובהמלצת החוקרת, החליטה הות"ל להעביר את הכניסה לתחום כיכר הבימה. בשלב העבודות אכן ייסגר חלק מהכיכר לצורך הביצוע, אבל במצב הסופי הכיכר תושב לקדמותה והמופע העילי של הכניסה יהיה מצומצם - פתח קטן יחסית עבור כניסה לתחנת מטרו שישתלב בכיכר. נציין כי השלב הנוכחי הוא ברמת תכנון מוקדם והתוכנית הסטטוטורית מאפשרת גמישויות שונות שייבחנו בתכנון מפורט ולקראת הביצוע, זאת גם לגבי מיקומה המדויק של הכניסה ואופן נראותה. נדגיש כי העירייה מגישה השגה לתוכנית כדי לאפשר את הגמישות המרבית בתכנון מפורט להוציא לגמרי את האלמנטים של התחנה מהכיכר וכך לא תהיה בכלל פגיעה בכיכר".