מאמצע המאה ה-19 החלו להופיע ספרים ומדריכים למגדלי צמחים ביתיים באנגליה ובצרפת. נקודת זמן זו בהיסטוריה עשויה להיראות מקרית, אך היא נעוצה בשינוי הדרמטי שהתחולל בבתים הפרטיים בנקודה זו בדיוק, והיא ביטול "מס החלונות". מס זה היה מס רכוש שהונהג באנגליה החל מהמאה ה-17, שחושב לפי מספר החלונות במבנה. הדבר הוביל לכך שבעלי בתים רבים אטמו בלבנים את חלונותיהם כדי להימנע מתשלום גבוה.
9 צפייה בגלריה
האובססיה לאור באדריכלות ובעיצוב העכשוויים: מרדף אחר איכות חיים
(הדמיה: איל יוסינגר אדריכלים)
למס הנודע לשמצה נהוג לייחס את מקור הביטוי Daylight robbery, שבעברית היה צריך להיות "שוד אור היום". אחרי מחאה ממושכת כנגד החוק, בוטל החוק לתשלום המס באנגליה בשנת 1851. בצרפת בוטל החוק רק ב-1926. בתקופה זו של עיור מואץ ותנאי תברואה ירודים, הביא ביטול מס החלונות לגישה מחודשת לאור טבעי ולאוויר בתוך הבתים. אלה, יחד עם שיפורים טכנולוגיים שאפשרו את הגדלת ממדי החלונות ושיפור החימום המרכזי בבתי מגורים, עודדו את כניסתם של עציצים ביתיים. המסקנה המתבקשת היא שצמחים, ובאופן מיוחד צמחי הבית, דומים מאוד לבני האדם שחיים לצדם ולצרכיהם הבסיסיים - מים, אוויר צח ושפע אור טבעי.
9 צפייה בגלריה
שוד אור היום: חלונות סגורים באירופה כתוצאה ממס חלונות גבוה שבוטל באמצע המאה ה-19
(צילום: Shutterstock )
צמחים משתמשים באור השמש כמזון ומתרגמים אותו לאנרגיה זמינה. האנרגיה הזו, למעשה, היא הבסיס לכל צורות החיים על פני כדור הארץ - מאוכלי העשב ועד לטורפים. בעוד שצמחים רבים זקוקים לשמש ישירה, צמחי הבית דומים לבני האדם, המעריכים אור טבעי לא ישיר ואף זקוקים לו. אם אתם מגדלים צמחים ביתיים, כנראה שכבר התחלתם לחפש אחר נקודות האור הטובות ביותר בבית. ייתכן גם שהדבר ישפיע על השיקולים שלכם בבחירת דירתכם הבאה או בתכנון הבית.
עיקר האור שמגיע אל תוך הבתים שלנו הוא מוחזר, לא ישיר, ובמילים אחרות - אין די ממנו. אל כל פינה בבית, בכל רגע ביממה ויום בשנה, מגיעה כמות אור שונה, ולכן פינת הצמחים הטובה ביותר היא המקום הקרוב ביותר לחלון המואר ביותר שיש בביתכם. על הרצפה, על רהיט או תלויים באוויר - הציבו את הצמחים אל מול החלון ולא מצדדיו, מתחתיו או מעליו.
אור לא רק מזין את הצמח, אלא גם נותן לו את יופיו: הוא מאפשר לו לגדול בריא, מלא ושופע, נותן לו את צבעיו ומגדיר את גווני העלים. כך, צמח נבול וסובל עשוי להיות רעב לאור - הדבר יכול להתבטא בחיוורון או באיבוד עלים, ברגישות גבוהה לעודף מים ובהיחלשות כללית שתהפוך אותו לפגיע למזיקים. כדי להגדיל את כמות האור בבית - ננסה לפתוח תריסים כמה שאפשר, נעדיף וילונות בצבע בהיר, דקים ושקופים ככל הניתן, ונעדיף צבעי קיר בהירים שלא יבלעו את מעט האור שכן נכנס פנימה אל הבית.
תחת גפן ותאנה
"צמחים בבית הם בעצם הקנרית במכרה הפחם", מסביר האדריכל איל יוסינגר, ומתייחס לשימוש בציפורים בתוך מכרות פחם בעבר, כדי להתריע על נוכחות של גזים רעילים. יוסינגר עוסק בשיטות בנייה מתקדמות, בנייה ירוקה ובקשר שבין בריאות האדם לסביבה המתוכננת והבנויה שבה הוא חי. בשמונה השנים האחרונות הוא מתכנן מבני תיירות, חינוך, בריאות ומגורים, ולפני כשנתיים הקים את Build-Up, מכללה לבנייה ירוקה המכשירה אנשי מקצוע מתחום הבנייה לשינוי המתבקש בסביבתנו. הוא מסביר כי לאור טבעי חשיבות מכרעת בתכנון מבנים.
"לעומת אור מלאכותי, לאור טבעי מופעים מרגשים וחשובים. כיוון השמש וגובהה ברקיע משתנה ללא הרף, מחליף את גווניו, עוצמתו ואופיו, בעודו עובר דרך מסנני לחות ואבק", מסביר יוסינגר. "תרבויות רבות התעצבו בהתאם לאור הייחודי ולצל הקיים בארצן. כך למשל מתאר הסופר היפני ג'וניצ'ירו טניזאקי בספרו 'בשבח הצללים', איך יפן של טרום החשמל הייתה ממלכת עיטורי הזהב הבוהקים באפלולית הבתים, ולעומתו מייק ויקינג בספר 'הוגה - סוד האושר של הדנים' מתאר עם שמתקיים לאורם הרך של נרות שעווה. האקלים במחזותינו, למשל, מזמין חצרות עתירות צל, ומכאן הביטוי 'איש תחת גפנו ותחת תאנתו' כמשל לשלום ולרווחה. הגפן הצפוף בקיץ ויבש בחורף הוא צמח מושלם לאיקלום מבנים באופן סולארי פסיבי - חסימת שמש עודפת בקיץ והעברת חום רצוי בחורף".
9 צפייה בגלריה
שמש מערבית ישירה לסוקולנטים שנמצאים בחזית הראשונה. אור רך יותר נכנס הביתה ומאפשר הזנה של צמחים נוספים
(צילום: רינת טל)
יוסינגר מבדיל בין אור השמש המשתנה, המכיל קשת של גוונים, לבין האורות המלאכותיים שאנחנו חיים לצדם: ״לד ופלואורסצנט, שפיזיקלית אינם דומים לאור השמש או לאור המופק ממנורת הליבון, הם סטטיים ודלים באורכי גל. מבחינה אסתטית התוצאה היא חיוורת ופחות עשירה, ומבחינה בריאותית חושפת אותנו לגווני האור הכחול הקשור למתח, חרדה ואיכות שינה ירודה. לא לשווא עמים רבים סגדו לשמש כמקור לשפע ולחיים. הבריאות הפיזית והנפשית שלנו משתפרת מחשיפה לאור טבעי ודינמי, ונפגעת בהיעדרו, כיצורים שהתפתחו במשך מיליוני שנים בחממה המחזורית של אור, חושך ועונות השנה״.
השפעה זו על בריאותינו, מסביר יוסינגר, היא מדידה מאוד. "אחד מהמנגנונים בגופנו הקשורים ישירות לאור הדינמי של השמש הנו הבלוטה הצירקדית במוח, השעון הביולוגי שלנו. מחקרים עדכניים מראים ששעון זה דורש כיול לפחות אחת ליממה באמצעות חשיפה לאור טבעי – יציאה החוצה או ישיבה ליד חלון. פעולה תקינה של אזור זה במוח משפיעה על מהלכים הורמונליים בגוף, ויסות מערכת העיכול והתחדשות התאים. היעדר חשיפה לאור טבעי הנו גורם משמעותי בהשמנה, הפרעות שינה, דיכאון, עייפות, חוסר ריכוז וירידה בחשק המיני".
חשיפה לאור טבעי הוכחה כמשפרת את היכולות הקוגניטיביות שלנו. מחקרים רבים עוסקים בהשפעתו יכולת הלמידה, אך גם על ביצועים בעבודה, ויוסינגר מציג לנו לדוגמה אחד מהם: ״במחקרו מ-2017 הראה אלן הדגה – חוקר מוערך בתחום הבריאות בחללי עבודה, כי חלון הוא השקעה כלכלית טובה ביותר: הוא הצליח להתחקות אחר עליה בפריון עובדים שנחשפו לאור טבעי, השווה ערך ל-1,000 דולר בשנה לכל עובד. במשרד בו 100 עובדים למשל, חלון מתוכנן נכון, כזה שמכניס לחלל כמות אור נאותה ובמקביל מונע סינוור והתחממות יתר, מניב לא פחות מ-2 מיליון דולר בתקופת השימוש בו".
9 צפייה בגלריה
מרחב לימוד, חטיבת ביניים במרכז הארץ. אור עליון רך מייתר שימוש במנורות
(צילום: איל יוסינגר אדריכלים)
9 צפייה בגלריה
חלונות עליונים ומצללות אנכיות להכנסה נכונה של אור טבעי לחלל
(צילום: איל יוסינגר אדריכלים)
בין המשאבים החיוניים לגוף האדם שעליהם אחראי האור, ניתן למצוא גם את הוויטמין D, שמחסור בו נקשר למחלות לב, סוכרת מסוג 2, יתר לחץ דם והשמנה, פגיעה בספיגת הסידן, בהתפתחות העצמות ובתפקוד תקין של מערכת החיסון - בפרט רגישות לזיהומים במערכת הנשימה. "תופעה נוספת שנחקרה היא כי במבנים עניים באור טבעי צפויים להתפתח עובשים. נבגים של עובש אוהבים לחות ואפלה, והדבר פוגע באיכות האוויר בחדר עד לסכנה בריאותית של ממש", מסביר יוסינגר. "תסמינים אלה זכו להיכלל תחת הכותרת 'תסמונת הבניין החולה', וסייעו לרופאים כמו גם לאדריכלים לגבש המלצות תכנון למבנים בריאים יותר".
אדריכלות מוארת
"ישראלים מבלים כ-90 אחוז מזמנם בתוך מבנים, ועל כן הגדלת החשיפה לאור באדריכלות הנה יעד הכרחי בדרך לבריאות ולשלוֹמוּת (הגרסה העברית ל-Wellness, ר"ט). בתכנון מבנים חדשים, על האדריכל לסגל מודעות רחבה לגיאומטריית השמש בשמיים, כמו גם לדינמיות של האור, תכונותיו הפיזיקליות, וכפי שנזכיר בהמשך – גם הרגשיות. אור נכון בחלל בנוי אינו מסנוור או מחמם יתר על המידה, והנו אחיד בעוצמתו. בתכנון נכון מתאפשרת שליטה דינמית של המשתמש בעוצמת האור, אם באמצעות תריסים, רפפות או זכוכיות משנות גוון. כדיי להתחשב בכל אלה, המעשה האדריכלי חייב לנבוע מתוך רגישות רבה לכיווני חלונות ופתחים, סוגי מצללות, מבנים וצמחים בסביבת הבניין וחומרי הגמר".
ישנן שיטות רבות שבהן אדריכלים יכולים "לשחק" עם האור ולהתאים אותו לשימושים השונים במבנה. "בשנות ה-50 וה-60 בתל אביב, למשל, אדריכלים הסתכלו על המאפיינים האלה ותכננו בהתאם. בניין הסוכנות היהודית ברחוב קפלן לדוגמה, בנוי כך שעומק החלל הוא 10 מטרים ומכל צד שלו יש חלון, כך שאור טבעי, אחיד יחסית, נכנס משני הצדדים. בצד הדרומי של הבניין יש מדף אור שמכניס את האור עמוק יותר לחלל, ולכיוון צפון החלון פתוח ומקבל אור מכיפת הרקיע. כיום לעומת זאת, בידי האדריכל כלים מתקדמים עוד יותר לסימולציה של אור הצפוי בחלל בעונות ובשעות שונות, ובהתאם הם יכולים לתכנן את המבנה, להכניס את סוגי האור הרצוי בעתות הרצויות, ואף להשאיר למשתמש שליטה בכמות האור".
9 צפייה בגלריה
בית מגורים במושב. פתחי אור ממוקמים מעל למרכז הבית ומכניסים אור נוסף פנימה
(צילום: איל יוסינגר אדריכלים)
ומה לגבי מבנה קיים? יוסינגר מציע להשתמש במד אור, ממש כפי שיעשו האדריכל.ית, הצלמ.ת ומעצב.ת הצמחייה. "מד האור יכול לשפר את ההבנה שלנו באשר להתנהגות האור ועוצמתו. וחשוב לומר שגם במבנה קיים ניתן לשפר את כמות ואיכות האור הטבעי. שימוש במראות הנה שיטה עתיקת יומין מארמונות המלוכה באירופה, הצבת חומרי גמר מבריקים יכולה להציע אפקט דומה. בחירה בצבעים בהירים וטקסטורות חלקות לקירות, תקרות ורצפה מגבירה את כמות החזרי האור בחלל. כאשר אין אין כלל חלונות קרובים, יש אף פתרונות מתקדמים להכנסת אור טבעי באמצעות תעלות אור מיוחדות הכוללות סיבים אופטיים או מערכת עדשות ומראות".
כאדריכל המתמחה בקשר בין בריאות האדם למקומות בהם אנחנו חיים, יוסינגר פיתח בשנים האחרונות קטלוג תחושתי למצבי אור. "חיפשתי דרך להביע את התחושות הרגשיות המתעוררות בחשיפה לסוגי אור שונים, מעבר לתיאור הפיזיקלי של גוון, עוצמה וכיוון. השתמשתי בסינסטזיה - ניסיון לתאר את התחושה בדרכים שאינן רק חוש הראייה. כך למשל נולד אור 'דקרורי', שהוא מבחינתי אור ישיר וחד המטיל ניגודיות עזה בין אור לצל, ואור 'מתלטף' שהוא כינוי לאור חלבי ואחיד הנוחת כשמיכה ערפילית". הקטלוג של יוסינגר ייחשף בקרוב ואפשר יהיה ללמוד אותו בסדנאות המכללה לבנייה ירוקה.
"חשוב לזכור שהתחושה לגבי אור הנה אינדיבידואלית. נתקלתי באנשים ששקיעות מעוררות בהם עצב ודיכאון, ובכאלה שללא אור חזק וחד הם לא מצליחים להתחיל את הבוקר. על כן חשוב למפות את הרגשות המתעוררים כלפי סוגי האור הטבעי, ולהתאימם אישית למשתמשים במבנה".
