מאז 7 באוקטובר הפכה הטראומה לחלק בלתי נפרד מחיינו, במידה כזאת או אחרת. לפי מחקר חדש, שערכו האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת קולומביה והמרכז לבריאות הנפש שלוותא, יותר מחצי מיליון ישראלים נמצאים בסיכון לפתח פוסט־טראומה בעקבות המלחמה, בהם גם ילדים. החוקרים התבססו על גודל האוכלוסייה ושכיחות PTSD (הפרעת דחק פוסט-טראומטית) משוערת בכל קטגוריית חשיפה, והסיקו כי כ־5.3% מהאוכלוסייה הישראלית עלולים לפתח פוסט־טראומה לאחר מתקפת הטרור. סקר אחר, שערכו איגוד רופאי הילדים ועמותת "גושן" לבריאות ורווחת הילד בקהילה, מצא ש־83% מהילדים בישראל סובלים ממצוקה רגשית בעקבות המלחמה. לצידם יש ילדים רבים אחרים שמתמודדים עם משבר רגשי, וזה עוד לפני 7 באוקטובר.
מלבד המישור הטיפולי התומך, כדי לספק עבורם מענה עוטף ברובד הפיזי יש לתת את הדעת לעיצוב המרחב שבו הם מקבלים את הליווי, שכן היום התפיסה הרווחת היא שמדובר במכלול של אלמנטים ובהם גם המוחשי, והוא נועד לחזק את הילדים ולתרום לחוסן הנפשי שלהם.
פיתוח חוסן נפשי אצל ילדים
(ynet)
"הסביבה משפיעה על כולנו – כשאנחנו נכנסים לחלל מסוים, מצב הרוח שלנו משתנה בהתאם לאווירה במקום, והאווירה היא פועל יוצא של העיצוב, בדגש על בחירת החומרים, הצבעים, המרקמים, כמות האור וכך הלאה", אומרת שרית שני חי, מעצבת מולטי־דיסציפלינרית המתמחה בעיצוב מרחבים לילדים יותר מ־30 שנה. "בשנים האחרונות יש הכרה בכך שלסביבה הפיזית יש השפעה על ההתפתחות הרגשית, הקוגניטיבית והמוטורית של הילד. אפשר להשתמש בעיצוב ככלי לשינוי וליצור תשתית שתומכת בטיפול בילד ומשפיעה גם על המשך החיים שלו. הילדים חווים את הסביבה דרך החושים, ובאמצעות שימוש בטקסטורות ובצבעים מסוימים אנחנו יכולים ליצור מרחב שמגרה את הדמיון, מעודד את המעורבות של הילד ויוצר תחושה של שייכות וביטחון".
לצד עיצוב חדר השינה של הילד, יש הקפדה גם על עיצוב המרחב הציבורי שבו הוא נמצא כמו מוסדות חינוכיים, מחלקות לילדים בבתי חולים ומרכזים פסיכולוגיים וטיפוליים אחרים. "התפקיד שלי כמעצבת הוא להיות קשובה לחזון של המוסד הציבורי, כשהילדים הם כמובן במרכז ואנחנו קשובים לצרכים שלהם", אומרת שני חי. "כשמעצבים מרחב לילדים חשוב לשים לב לעיצוב בגובה העיניים של הילדים. אנחנו מביאים בחשבון את הפרופורציות של הילד ומעצבים סביבה שמונגשת עבורו ונותנת תחושה מזמינה. לאחר מכן אנחנו בוחרים את הצבעוניות – אפשר להשתמש בצבעים שיוצרים אווירה רגועה, או דווקא בצבעוניות שיוצרת התלהבות ושמחה. בעיצוב מרכז טיפולי עדיף לבחור בפלטת צבעים ניטרלית שלא יוצרת רעש. בנוסף, חשוב להכניס אור טבעי ולשלב צמחייה. מחקרים מראים שצמחים תורמים להחלמה שלנו".
"בעיצוב מרכז טיפולי עדיף לבחור בפלטת צבעים ניטרלית שלא יוצרת רעש. בנוסף, חשוב להכניס אור טבעי ולשלב צמחייה. מחקרים מראים שצמחים תורמים להחלמה שלנו"
סגנון נורדי בהיר ופרחים כדי להרגיע
אחד הפרויקטים של שני חי הוא עיצוב מרכז מעין - מרחב טיפולי לפרט ולמשפחה הממוקם בלב תל־אביב. מרכז מעין נולד מתוך אובדנה האישי של ליהי גבע, מנהלת המרכז ובעבר מנהלת בית ספר לחינוך מיוחד. מעין, בעלה של ליהי ואבי ילדיה, נפטר ממחלת הסרטן בגיל 44 בלבד. במטרה להמשיך את מורשתו וצוואתו, הוקם המרכז המעניק מעטפת טיפולית רחבה לילדים ולמבוגרים – טיפולים רגשיים, טיפולים פרא־רפואיים כמו קלינאיות תקשורת ומרפאות בעיסוק, אבחונים פסיכודידקטיים ונוירופסיכולוגיים, סדנאות וטיפולים לקבוצות ומרחב חוויה לגיל הרך.
"המרכז, המשתרע על 200 מ"ר, היה בעבר חלל משרדים, והיה צורך לערוך בו שינוי עיצובי מקיף", מספרת שני חי. "לליהי היה חשוב שכשהילדים נכנסים למרכז הם ירגישו בו נינוחים, וכך גם ההורים והמטפלים. בחרנו בסגנון עיצוב נורדי עם פלטת צבעים בהירה ועץ טבעי. במבואת הכניסה המקדמת את המטופלים, יצרנו מעין כוכים המאפשרים לילדים ולהורים לשבת בנינוחות ובנונשלנטיות, ובהם פינת עבודה המתאימה להורה שמעוניין לעבוד על הלפטופ בזמן ההמתנה. מאחורי שולחן הקבלה יש ארונות אחסון עם הטבעה עדינה של פרחים. בנוסף, יש ספסל ישיבה מרופד שמסביבו צמחייה. בחלל המרכזי נערכות תצפיות על הילדים תוך כדי משחק. שילבנו שם מטבח לילדים בגובה העיניים, קירות טיפוס עם מזרנים, שולחן יצירה ולוחות אינטראקטיביים בקירות".
גבע, מייסדת ומנהלת המרכז, מספרת: "המרכז ממוקם בכיכר רבין, באזור סואן ורועש. אז היה לי חשוב שכשנכנסים יהיה ניתוק מהרעש וההמולה ושתהיה אווירה שקטה, רכה ונעימה. בנוסף, המרכז מיועד גם לילדים וגם למבוגרים אז היה לי חשוב שיתאים לילדים, אבל שלא יהיה ילדותי מדי. שרית הצליחה לתת מענה לצרכים האלה ויצרה מרחב מופלא שמעורר תגובות חיוביות רבות. איך שהילדים נכנסים הם ישר רצים לפינות שהם אוהבים ומתלהבים מהמקום. ילדים לא צריכים הרבה, רק מקום שיראה אותם".
גוני פסטל, טבע וקירות פעילים
פרויקט נוסף ששני חי הייתה אחראית עליו הוא עיצוב המרכז הפסיכולוגי־חינוכי בקריית־עקרון. במרכז פועלים פסיכולוגים מומחים המעניקים שירותי טיפול פסיכולוגי לילדים, למתבגרים ולבני משפחתם, אבחון פסיכולוגי והתערבויות מערכתיות שונות. בנוסף מתקיימות במרכז קבוצות הורים, קבוצות ילדים לטיפול בטבע, הדרכת מתנדבי שנת השירות וקבוצת מנהיגות למועצת הנוער.
"הפרויקט נעשה בשיתוף המועצה המקומית והוא ענה על הצורך של התושבים במרחב טיפולי מתאים", אומרת שני חי. "המרכז, שנבנה מאפס, משתרע על 300 מ"ר והוא מחולק לאזור המיועד לילדים בגיל הרך ולאזור המיועד למתבגרים. בחרנו בצבעוניות מעודנת בגוני פסטל ועשינו שימוש רב בעץ ובצורות גיאומטריות. יצרנו ספסלי ישיבה מרופדים להורים ולילדים בצבע תכלת המשדר אווירה רגועה בזמן ההמתנה לטיפולים השונים, והילדים יכולים לשחק במגוון המשחקים עם לוחות התלויים על הקירות. באזור המתבגרים העיצוב מדבר באותו סגנון, אבל בצבעוניות בוגרת יותר. רצינו להשתמש בשפה מאוד פורמלית, אבל גם בו־זמנית פשוטה. בארונות האחסון יצרנו חיתוכי עץ ותלינו דימויים של ילדים בצורה אבסטרקטית. כך למשל יצרנו דימוי של ילדה שדגה בים וילד הרוחץ בנהר. המטרה הייתה להכניס את הטבע פנימה, משום שלטבע יש השפעה על הנפש. המרכז יוצר אווירה של בית ובכך מחזק את תחושת השייכות ומחזק את החוסן של הילדים".
12 צפייה בגלריה
קירות פעילים ואטרקטיביים לקהל היעד. מרכז פסיכולוגי התפתחותי – קריית עקרון, תכנון ועיצוב: שרית שני חי
(צילום: רוני כנעני)
ד"ר יעל שפר, מנהלת המרכז הפסיכולוגי־חינוכי, מספרת: "המרכז הקודם היה מיושן, עם תשתיות רעועות, אקוסטיקה גרועה וחוסר בפרטיות. הציוד היה שבור והמרחב היה קטן, צפוף ונראה יותר כמו אולם של תנועת נוער מאשר קליניקה. המצב הירוד גרם לקשיים בגיוס פסיכולוגים ופגע בתחושת המקצועיות וההערכה כלפי הצוות. המטופלים חששו מהאיכות של הטיפול עקב המראה המוזנח של המקום. המועצה המקומית הכירה בחשיבות הנושא והחליטה להשקיע בהקמת מרכז חדש, משולב עם מרכז לגיל הרך. בישיבות המקדימות עם המעצבת שרית שני חי, הדגש היה על יצירת מרחב נעים ומזמין, תוך מתן תשומת לב רבה לפרטיות ולאקוסטיקה נכונה. כתוצאה מהעיצוב החדש, מדווח צוות המטפלים על תחושת סיפוק ועל מוטיבציה גבוהה יותר. כמות המטופלים גדלה משמעותית, וגם הביקוש לטיפולים בתשלום שכמעט ולא היו בעבר. בעקבות השינוי הגדול יש התעניינות רבה מצד סטודנטים להתנסות מקצועית במרכז. כשהמטופלים נכנסים למרכז ואומרים 'וואו', זה אומר שהצלחנו. העבודה המופלאה שנעשתה בעיצוב המרכז הפכה אותו למקום נעים ומזמין, הן עבור הצוות והן עבור המטופלים. העיצוב תרם רבות להצלחת המרכז ולשיפור איכות הטיפול בו".
12 צפייה בגלריה
העיצוב תרם רבות להצלחת המרכז ולשיפור איכות הטיפול בו. מרכז פסיכולוגי התפתחותי קריית עקרון
(צילום: רוני כנעני)
בית חולים בגישה שונה
כשמדובר במרכז טיפולי ששוכן בבית חולים – מקום מרתיע לילדים ולמבוגרים כאחד – הצורך בעיצוב מחבק משמעותי אף יותר מאשר במבנה קהילתי. המרחב החינוכי על שם ויצמן בהנהלת מיכל רז מיועד לילדים מגילאי 18-3 ופועל במחלקה הכירורגית בתל השומר. שני חי מספרת כי מדובר במרחב טיפולי חדשני, שנועד לתווך תהליכים ניתוחיים עבור הילד והמתבגר וזאת כדי למנוע חוויה שלילית או טראומטית שעלולה לקרות כתוצאה ממפגש עם אשפוז. החלל מחולק לשניים - מרחב פעוטות ומרחב למתבגרים. "עבור הפעוטות יצרנו סביבה משחקית שמדמה מיני־חדר ניתוח בשפה שתואמת את גילם הרך ואת השלב ההתפתחותי שלהם", מספרת המעצבת, "במסגרת התצפיות אף הוזמנתי להיכנס לניתוח כדי להתרשם מקרוב. העיצוב מתבסס על המשחק כדרך לעבד את המציאות. המטרה דרך המשחקים והבובות היא להתיידד עם הלא נודע, שמאבד כך מהמשמעות המאיימת והמפחידה שלו. הייתה לי תצפית על בת חמש שעברה ניתוח. מילדה חוששת, מופנמת ומסוגרת, היא החלה בהדרגה להתיידד עם הסביבה המשחקית, ותחושת השליטה שלה במצב חזרה אליה. בעצם הזדמן לי לראות בזמן אמת איך הסביבה המעוצבת משפיעה על המשתמש".
12 צפייה בגלריה
מרחב חינוכי לתיווך תהליכים רפואיים. מחלקה חינוכית ע"ש ויצמן, תל השומר, תכנון ועיצוב: שרית שני חי
(צילום: רוני כנעני)
12 צפייה בגלריה
משחקייה במחלקה המטו-אונקולוגית בית חולים לילדים דנה, תכנון ועיצוב: שרית שני חי
(צילום: עמית גרון)
מדריך ליישום בחדרי הילדים בבית
אפשר לשאוב השראה רבה מעיצוב ציבורי שתורם לחוסן של ילדים ובני נוער – ולהטמיע חלק מהעקרונות בסביבת העיצוב הביתית. בוריס סולטנוב, מרצה בכיר בבית הספר להכשרת מעצבי פנים של ברברה ברזין ומוביל מסלול ההום־סטיילינג בסטודיו, מעניק דגשים לעיצוב המסייע להתמודדות עם משברים:
צבע – לצבעוניות מדויקת יש השפעה אדירה על ההוויה במרחב. הפילוסופיה הסינית והפנג שואי מכוונים אותנו לבחירות מודעות ומדויקות של גוונים. גוני האדמה של אבן טבעית וחול, מעניקים לנו חזרה לבסיס הטבעי. לרוב כדאי להימנע מצבעוניות עזה ובוהקת.
צמחייה - הביופיליה, העוסקת בחקר השפעת הטבע על בריאותנו הפיזית והנפשית, מלמדת אותנו שכל אזכור לטבע או שימוש במוטיב טבעי בסביבה הביתית עשויים לתרום משמעותית לחיזוק הנפש, להתמקדות בטוב ולקידום תהליכי ריפוי וחזרה לאיזון. לכן, גוני הירוק המרעננים חייבים למצוא את דרכם גם לבית, רצוי בתצורת של צמחייה אמיתית (כמו עציצים או סידורי פרחים) או לחילופין באמצעות גוני ירוק על הקירות, מוטיב צמחי ירקרק בטפטים, ריפוד לכורסה, שטיח, מצעים, אביזרים ואף חלק מהריהוט.
12 צפייה בגלריה
אפשר ליישם את העקרונות בכל בית. חדר ילדים מרגיע, עיצוב: מעין רהב, בוגרת ביה"ס של ברברה ברזין
(צילום: אורית ארנון)
12 צפייה בגלריה
גוני האדמה של אבן טבעית וחול. Bebes Montessori Kingdom, עיצוב: שרון זלצמן
(צילום: יונתן תמיר)
טקסטורות – גירוי חוש המישוש הוא מפתח לחיבור רגשי עם הבית בכלל ועם חדר הילדים בפרט. עיצוב בקווים נקיים ומינימליסטיים הוא נפלא, אך מנוגד לתחושות שנרצה ליצור בימים טרופים אלו. מומלץ לבחור בריבוי טקסטורות אקלקטי, למשל, בעזרת מוצרי טקסטיל מגוונים. אפשר ליצור תמהיל של כריות פרווה מלאכותית, קטיפה, פשתן, כותנה, צמר, סאטן ועוד. אמנות קיר במקרמה מחבלים וחוטים בשילוב נוצות ישלימו את התחושה המגוונת. לקירות אפשר לאמץ אלמנט המזוהה עם העיצוב הטוסקני ולחפות אותם בטיח גרגיירים גסים שיוצר תחושה מחוספסת. בכל מקרה, כדאי לתכנן מראש כדי לא ליצור עומס ויזואלי והצפה חושית.
צורניות נטולת פינות – בפילוסופיה הסינית קוראים לפינות החדר הפונות פנימה (כמו למשל, גומחה) חיצי רעל. אם נרצה ליצור חלל שמתמקד בתרפיה בימים של טלטלה רגשית, כדאי להימנע מצורניות מלבנית חדה בריהוט. רהיטים שפינותיהם מתעגלות מעצימים את תחושת ההכלה, בדיוק כפי ששולחן אוכל עגול ידוע ככזה המייצר תקשורת משפחתית, תחושת חיבור וחיבוק בין בני הבית.
מוטיב של וואבי סאבי יפני – וואבי סאבי היא השקפת עולם המתרכזת בקבלת חוסר השלמות והארעיות. שריטות ופגמי זמן על חומרים טבעיים וחפצים בסביבתנו הם דרכו של הזן יפני ללמד אותנו שיעור על הכלה ועל קבלה עצמית. השלמות שבחוסר השלמות – זה המסר. וכשזאת האווירה, גם אם אינטואיטיבית, האדם הופך לסובלני יותר, בעיקר כלפי עצמו, אך גם לאחרים. הוא מתמסר לרעיון שהכול עובר, שלכל דבר יש את הזמן שלו, ובעיקר ששום דבר לא באמת פגום. גם לא הוא עצמו. את החוויות הללו, מעולם הוואבי סאבי, אפשר לייצר באמצעות שימוש בפריטי וינטג' ופרטי דקור שאינם חדשים: ריהוט שרואים עליו שפשוף ומעט שריטות מייצר סיפור והיסטוריה. כמו כן, מומלץ להעדיף חומרים טבעיים רכים יחסית שמתיישנים בחן ומייצרים עומק, כמו עץ, במבוק ואף בטון – כל אלה יקבלו תוך זמן קצר יחסית את סימני הזמן, פגמים קטנים ושריטות. אפקט ההתיישנות ימלא את החלל בחן טבעי, אותנטי, אנושי ומרגיע.
