המבנים של משה ספדיה גרנדיוזיים. אפשר לאהוב את זה, אפשר לבקר את זה, אבל להתעלם מהחללים החווייתיים והמרשימים שהוא מייצר במיומנות כה רבה – לא ניתן. רק לפני כשנתיים חנך ספדיה מתחם קניות ראוותני בשדה תעופה בסינגפור שבליבו גן טרופי ענק ומפל המים המלאכותי הגדול בעולם, מתחם ששיגע את המבקרים והפך במהרה ליקיר האינסטגרם. כעת, נדמה כי הוא מנסה לשחזר את ההצלחה עם מבנה חדש - גם הוא סובב סביב גן מקורה רחב ידיים, הפעם בסאו פאולו, ברזיל.
15 צפייה בגלריה
המרכז החדש לחינוך ולמחקר של בית החולים ע"ש איינשטיין בסאו פאולו
(צילום: Timothy Hursley, באדיבות ספדיה אדריכלים)
המבנה החדש, שהוקם בעלות של כ-120 מיליון דולר, משמש כמרכז לחינוך ומחקר רפואי, מעין שלוחה של בית החולים ע"ש אלברט איינשטיין הסמוך, שנחשב לבית החולים הטוב ביותר באמריקה הלטינית ("שם הצילו את בולסונארו כשניסו להתנקש בו", אומר ספדיה) המרכז החדש, בעל חמש הקומות, מתפרש על פני כ-12 אלף מ"ר ומורכב משני אגפים מרכזיים: אגף מזרחי ללימודי רפואה, ואגף מערבי למחקר, המכיל את מעבדות ומתקני בית החולים. גולת הכותרת של המבנה היא הגן המקורה, שנמצא בנקודת החיבור שבין שני האגפים ומשמש כלב הפיזי והסימבולי של היצירה האדריכלית.
"המחשבה הייתה שזה יגרום למגע ולקשר בין החוקרים לבין הסטודנטים (משני האגפים השונים, א"ק) ושזה ייצור אוירה מיוחדת", מסביר ספדיה בראיון ל-ynet, בשיחת זום ממקום מושבו בסינגפור. הגן הפנימי, המקורה בשלוש כיפות זכוכית, תוכנן בשיתוף עם אדריכלית הנוף הברזילאית איזבל דופראט, ומורכב משלושה מפלסים מרכזיים שבהם נשזרו פונקציות ציבוריות כמו מסעדה, אודיטוריום וחללי תצוגה. הוא רוצף באבן מקומית, מכיל שפע של עצים וצמחים מקומיים, ומוקף במסדרונות היקפיים שמחברים בין האגפים. לאורכם של המסדרונות הרחבים מוקמו גם חללי מפגש ולמידה אינטימיים שצופים אל נוף הפנימי המרהיב.
כשהוא נשאל עד כמה הותרת רושם אצל המבקרים ויצירת דימוי פנטסטי של גן הכלוא בתוך מבנה, הם אלו שהנחו אותו בתהליך התכנון, מסביר ספדיה שהגן נולד דווקא מטעמים פונקציונאליים. "הרעיון של הגן התפתח בשלבים. בשלב הראשון היה ברור שתהיה חצר פנימית בגלל הפרופורציות של האתר, ואני רציתי שלכל כיתה ומעבדה יהיו חלונות גם כלפי חוץ וגם פנימה, אל הגן. אחר כך היה ברור שצריך להגן על הגן מהגשם, וכך התפתח הרעיון. בשלב מסוים החלטתי גם לתת גיאומטריה, שיכולה להזכיר קצת את הגוגנהיים, של שלוש טבעות שמתכתבות עם צורת הגג, שיש לו שלוש כיפות".
חוויה של שהייה תחת עץ
ספדיה מספר שיצירת הגן גם הביאה עימה אתגרים תכנוניים מורכבים, ובראשם אתגרים אקלימיים: מצד אחד קיים הצורך לספק לצמחים כמה שיותר אור, ואילו מהצד השני נדרש האדריכל לייצר חללים נוחים אקלימית עבור המשתמשים, עם צל וטמפרטורות מיטביות. הפתרון לדילמה זו יושם בתכנון גג המבנה: "הגג מאוד מתוחכם – ומורכב משתי שכבות. שכבה אחת של זכוכית עם הדפסות, ושכבה של החומר הפלסטי ETFE שיש לה תכונות אקוסטיות. יחד זה יוצר אזורים עם הצללות מאוד מעניינות".
ספדיה מסביר שעל הזכוכית מודפסים כתמים חצי שקופים, המדמים כתמי צל שנוצרים מעלוות העלים. בכך הוא ניסה לייצר חוויה הדומה לשהייה תחת עץ רב עלים. הכתמים, שנראים מפוזרים על הגג בצורה טבעית, למעשה תוכננו באופן ממוחשב לפי צפיפויות שונות, בהתאם לפונקציה שיש תחתם, כדי לייצר הצללה אופטימלית: "התכנון הוא שיש כיסוי של 70 אחוז מהזכוכית באזורים שמאוכלסים על ידי אנשים, וזה יורד לאפס אחוז באזורים מעל הצמחייה, שזקוקים לאור השמש, כך שיש הדרגתיות והתאמה".
15 צפייה בגלריה
הכתמים עם הסידור "האורגני" על גג המבנה, שתוכננו באופן ממוחשב ליצירת הצללה של עלווה. במרכז הגן הושמו מעט נקודות כדי לאפשר כמה שיותר תאורה טבעית לצמחים
(צילום: Timothy Hursley, באדיבות ספדיה אדריכלים)
את מערכת ההצללה של הגג משלימות מערכות נוספות: "יש הרבה זכוכית מסביב לבניין הזה, באזור ה-70 אחוז, אבל הזכוכיות כולן מוצללות על ידי רפפות בעלות אוריינטציה אלכסונית והוריזונטלית. בנוסף לכך יש אזורים שהזכוכית בנסיגה עם צמחייה לפניה. הגג עצמו גם כן מאוד יעיל מבחינה אנרגטית ויש הרבה חומרים בבניין שהם כולם מקומיים". מאפיינים אלה גם הופכים את המבנה למועמד לתו התקן LEED זהב, תו התקן האמריקני המחמיר לבנייה ירוקה ומקיימת.
15 צפייה בגלריה
הגיאומטריה של המבנה מזכירה את מוזיאון גוגנהיים בניו יורק
(צילום: Timothy Hursley, באדיבות ספדיה אדריכלים)
כדי לדאוג שהצמחים יתפתחו כראוי בתוך המבנה הסגור, הותקנו בו מערכות מתוחכמות שפותחו במקור במשרד של ספדיה עבור ג'ול (jewel), הפרויקט שלו בשדה התעופה בסינגפור: "עבדנו במקביל על שני הפרויקטים. ג'ול נפתח לפני שנה וחצי-שנתיים. והבניין הזה נפתח עכשיו אבל הוא היה בבנייה במשך ארבע שנים בגלל מגפת הקורונה. הצוות של בית החולים, כולל אדריכלית הנוף הברזילאית, כולם באו לג'ול כדי לראות את זה, כדי להשתכנע שאפשר לייצר גן מקורה שעובד. גם חלק מהאלמנטים של אחזקת הצמחייה - אלמנטים שרוחצים את הצמחים ומספקים לחות - כל הפטנטים שפותחו כדי לאפשר את תחזוקת הגן בשדה התעופה הסינגפורי, אומצו במבנה בסאו פאולו".
צנוע כלפי חוץ, אקסטרווגנטי מבפנים
מאמץ נוסף בתכנון היה לייצר מבנה שאינו פוגע במרקם האורבני הסמוך לבית החולים. "מצד אחד של המבנה יש את בית החולים המסיבי ובצדו השני יש שכונת מגורים מאוד נחמדה, אז הקפדנו שקנה המידה של המגורים יישאר בפרופיל של הבניין שלנו. נטענו גם הרבה עצים", מסביר ספדיה. ואכן מבחוץ נראה המבנה צנוע למדי, בייחוד ביחס לחלל המרשים של הגן הפנימי, שמתגלה רק כשנכנסים למבנה.
15 צפייה בגלריה
מעבדה במבנה החדש: "רציתי שלכל כיתה ומעבדה יהיו חלונות גם כלפי חוץ וגם פנימה, אל הגן"
(צילום: Timothy Hursley, באדיבות ספדיה אדריכלים)
"הבניין מאוד מופנם", אומר ספדיה, "אבל בכל זאת רציתי להראות לסביבה החיצונית קצת ממה שקורה בפנים. כך, במרכז הבניין משני הצדדים יש חלון ענק, באזור של הכיפה האמצעית, שבו רואים ישר אל תוך הגן מהרחובות שמצפון ומדרום. זהו בעצם המקום שרואים את החיים של הבניין מבחוץ".
הגן הפנימי, למרבה הצער, סגור לציבור הרחב. ספדיה מנמק זאת מסיבות ביטחוניות: "הגן שתוכנן מסביב לבניין פתוח לכולם אבל הבניין עצמו סגור ומאובטח. זה מוסד יהודי והתפלאתי עד כמה העובדה שזה מוסד יהודי מביאה להסדרי ביטחון מיוחדים".
משאיר את היוקרה לחו"ל
נראה שהקו הגרנדיוזי העשיר בפנטזיה שמאפיין את הפרויקטים של ספדיה בחו"ל, לא מיתרגם לפרויקטים שלו בישראל. למרות שהוא מעיד שישראל הייתה קרקע לזנק ממנה הלאה לפרויקטים שהפכו אותו לאדריכל בעל שם בינלאומי, מדובר בפרויקטים צנועים יותר, קטנים יותר, ומה לעשות – זולים יותר. אל מול נתב"ג 2000, יד ושם ומרכז רבין, עומדים מונומנטים אדריכליים כמו מרינה סנדס ביי ומתחם ג'ול בסינגפור או הגלריה הלאומית של קנדה. בחו"ל, כך נראה, ידו של ספדיה חופשית וראוותנית יותר.
כשהוא נשאל על הסיכוי להקים מבנה כמו גן הזכוכית בסאו פאולו בישראל, ספדיה נראה משועשע. "בישראל אני מניח שהיה לוקח לי שלוש שנים רק לקבל אישור לתוכניות על פרויקט כזה", הוא מחייך. "בישראל לצערי, תמיד לוקחים את המכרז הכי נמוך, לא משנה מה. בסאו פאולו איכות הפרויקט הייתה מאוד חשובה לבית חולים. גם מאוד התפלאתי לטובה מאיכות הבנייה. חשבתי שהעבודה בברזיל תהיה יותר דומה לעבודה בישראל מבחינה זו, אבל היא לא פחות טובה ממה שהייתי מצליח להגיע אליו בסינגפור או באירופה".
15 צפייה בגלריה
טכנולוגיה דומה לאחזקת צמחייה: מתחם הקניות שבשדה התעופה בסינגפור
(צילום: Tim Hursley, safdiearchitects.com)
ובכל זאת, ספדיה מספר שפרויקטים חדשים בארץ מתחילים לקרום עור וגידים: "הפרויקט של בית אסיה שבשדרות שאול המלך בתל אביב, נמצא בשלב האחרון של אישורים. מ-6 קומות הבניין יהפוך לבן 30 קומות. יש עוד פרויקטים חדשים בירושלים ובתל אביב שקשורים במגורים ובמלונאות, שייחשפו לציבור בבוא הזמן".
