למשקיף משנת 2021 אחורה, מצטיירת תמונה מאוד ברורה: 2020 תיזכר כשנה שבה התלות של החברה האנושית בטכנולוגיה עלתה שלב. למעשה, שנת הקורונה סיפקה לנו הצצה לעתיד הולך ומתקרב בו למכונות יש כוח עצום - לחיוב ולשלילה - על חייו של האדם.
פיתוחים שעלולים להיראות שוליים, כמו רקע של חוף ים בזמן ישיבת זום או פילטר באינסטגרם שמעוות את הפנים, הם חלק מהנושא הכי מתפתח כיום בעולם הטכנולוגיה, הנקרא בינה מלאכותית (Artificial Intelligence, או בקיצור AI). מתחום דעת שמדובר בעיקר בחוגים של חובבי מחשבים ומדע בדיוני, נכנס השיח ליומיום של רבים. בקצרה, מדובר בניסיון לגרום למכונות לפעול בצורה שמדמה את מה שנתפס בעינינו כחוכמה אנושית, ובדגש על כזו שמסוגלת לנתח מידע, ולהשתמש בידע הזה כדי לקבל החלטות ולבצען בצורה בה המוח האנושי פועל.
נשמע מלחיץ? לצד חובבי תיאוריות קונספירציה, שרואים בהתפתחות תחום הידע הזה את תחילת קץ הימים, קיימים לא מעט אנשים שרואים בבינה מלאכותית הזדמנות לשנות גם את עולם הרוח. כמה מהיוצרים המעניינים ביותר שרותמים את הבינה המלאכותית ליצירה - החל בעיצוב ואמנות, דרך כתיבת שירה ועד יצירת מוזיקה - מוצגים בכנס GTC השנתי של ענקית הטכנולוגיה אנבידיה (NVIDIA), שזכתה השנה לגרסה דיגיטלית וחינמית (בדרך כלל עולה ההרשמה לכנס כ-300 דולר), שתרוץ עד סוף השבוע (11-16.4) באתר החברה.
לתערוכה הדיגיטלית לחצו כאן
"היוצרים שנבחרים להציג בגלריית הבינה המלאכותית חייבים להיות יוצאים מן הכלל, ולא רק מבחינת הדימויים שהם מייצרים, אלא גם בתהליך שבו הם יוצרים", מספרת ל-ynet האוצרת והמנהלת האמנותית של הגלריה, הת'ר שואל (Heather Schoell). "כשאמנים יוצרים באמצעות בינה מלאכותית, הם יוצרים משהו שניתן לחלוק עם קהל גדול יותר מאשר קהל שמשתמש בפטנט טכנולוגי, וזה ערך עצום שמזין את הטכנולוגיה ואת הקהל כאחד. מדענים מנסים למצוא דפוסים קבועים ולגרום לדברים לעבוד, בשעה שאמנים, מטבעם, לוקחים סיכונים, הם רוצים ליצור משהו שונה, והמטרה שלהם היא להגיע מעבר לגבולות המצופה".
אחד מהיוצרים הדיגיטליים המובילים בעולם כיום, שמציג את עבודותיו בכנס הדיגיטלי, הוא רפיק אנדול (Refik Anadol). אנדול הוא מעצב טורקי שחי בלוס-אנג'לס, שמגדיר את עצמו כ"אדריכל בינה מלאכותית". עבודותיו מוצגות בגלריות הנחשבות בעולם, ובסטודיו שלו מועסקים אנשי מקצוע כמו מעצבים, אדריכלים ומוזיקאים, לצד אנשי מחשבים ומדעני מוח. היצירות שנוצרות בסטודיו של אנדול מבוססות על מנגנוני בינה מלאכותית שלומדים מאגרי מידע עצומים ומייצרים להם נראות פיזית שבימים כתיקונם מוקרנת על ובתוך מבנים עירוניים, שממירה אותם למרחבי חלום הזויים ומדהימים.
בכנס הנוכחי, יציג אנדול את תוצאותיו של מחקר בן חמש שנים שנקרא Machine Hallucinations (הזיות של מכונה, ד"מ). בסדרת היצירות שנוצרו מתוך המחקר, נלקחים אימג'ים ונתונים מהזיכרון הקולקטיבי של האנושות, ביניהם תמונות מהחלל החיצון, מהטבע על כדור הארץ ומערים כמו ניו-יורק, שטוקהולם, ברלין, איסטנבול ולוס-אנג'לס. באמצעות בינה מלאכותית, מתפרקים הדימויים המוכרים והופכים לתמונות חדשות - טבע שלא התקיים מעולם, חתך לא קיים בנוף של עיר מוכרת ופני שטח של כוכב שמעולם לא נתגלה בידי האנושות.
"כל יצירה מתחילה בחלום שלי"
"תמיד הערצתי את היכולת האנושית לזכור, ללמוד ולדמיין", מספר אנדול ל-ynet. "העניין הוא שמדובר בחוויות סובייקטיביות מאוד, ואי אפשר ליצור באמצעות חלום או זיכרון. כיוצר אני מנסה לקחת את המברשת שלי ולהפוך אותה למברשת 'חשיבה', לטבול אותה במוח של מכונה ולהשתמש בתודעה של המכונה כבצבעים. ביצירות אני מקבל השראה מהזכרונות הקולקטיביים של האנושות, מאגרי מידע שלי כאדם אין דרך לזכור את כל מה שיש בהם, אך בינה מלאכותית יכולה להגיע קרוב מאוד לכישורים הקוגנטיביים של האדם, לקחת מיליונים של אובייקטים כאלה ולתרגם אותם למשהו אחר".
ביצירות נוספות, משתמש אנדול במה שהוא מכנה "האובססיה" שלו להדמיות של נוזל, תחום גרפיקה שלא קשור רק לבינה המלאכותית, ומשתמש בו כדי ליצור המחשה חזותית של מאגרי מידע שונים. באמצעות שילוב של אמצעים טכנולוגיים מתקדמים, הוא מתיך את מאגרי המידע אל מבנים פיזיים ומייצר מציאות ביניים הזויה, מרגשת ומפעימה. "בשימוש בחללים ארכיטקטוניים כקנבס, אני משתף פעולה עם מכונות כדי לגרום לבניינים לחלום ולהזות", הוא מספר.
"כל יצירה מתחילה בחלום שלי, אבל אני לא נהנה להיות לבד או לדמיין לבד, ואוהב לסמוך על שיתופי פעולה ועל תהליך חשיבה משותפת. הדבר החשוב ביותר עבורי הוא שהאמנות שלנו תהיה מיועדת לכל אחד, בכל גיל, מכל רקע ומכל תרבות. כדי להשיג את החוויה הגלובלית הזו, אנחנו מנסים למצוא נרטיב חדש, שפה חדשה לאנושות. הסטודיו שלנו מורכב מ-14 אנשים מ-10 מדינות שונות. המחקר של Machine Hallucinations מאפשר לנו להעמיק ולהסביר דברים לאנושות מנקודות מבט שונות".
"אחרי שנת קורונה קשה, עלינו לרפא את עצמנו"
אם חשבתם שיוצר דיגיטלי יהיה מבסוט מהמעבר המוחלט למרחב הווירטואלי בעקבות מגפת הקורונה - טעיתם. אנדול מסביר שדווקא בתקופת הקורונה, בה נאלץ שלא להשתמש במרחב פיזי כדי להציג את עבודותיו, הוא גילה עד כמה חשוב הממשק שבין האדם ליצירה. "העבודה שלי מנסה למזג את הפיזי עם הווירטואלי וליצור גשר ביניהם. גיליתי שכאשר עולמות פיזיים ווירטואליים מתחברים, יש סיפור חדש, פוטנציאל חדש, יקום חדש של דמיון שלא נראה, שלא נחקר", משתף אנדול.
"למרות שאנחנו בעיצומה של מגפה, הלך הרוח שלי לא השתנה, אבל אחד האתגרים הגדולים היה לא לדעת מה יקרה. אני חושב שאצל אנשים כמוני שחוקרים את המרחב הווירטואלי כבר הרבה שנים, ביטול המרחב הפיזי הרגיש כמו משהו מתבקש. ועדיין, אני רוצה שאנשים יוכלו ללכת פיזית לחקור את היצירות שלנו, לשמוח, להיחשף לנקודות מבט חדשות. לאמנות יש פוטנציאל לרפא, להתחבר ולגרום לאנשים להירגע, להיות נינוחים. במיוחד עכשיו, אחרי שנת קורונה קשה, עלינו לרפא את עצמנו.
"אני מקווה שנוכל להשתמש באמנות שלנו כדי לרפא את הצער והבעיות העמוקים שלנו כאנושות. ממש לאחרונה פתחנו תערוכה חינמית באיסטנבול בשם Machine Memoirs: Space, שם חקרנו מערכי נתונים מהחלל, והפקנו מיצב וידאו וסאונד שאנשים יכולים להיכנס אליו. השתמשנו בבינה מלאכותית שחולמת בזמן אמת על משטחי מאדים חדשים. זה היה פרויקט מעורר השראה ומאתגר כאחד. שלחו לי תמונות של תורים באורך של יותר מקילומטר של אנשים מחכים לחוות אותו וקיבלנו תגובות נהדרות, עשרות אלפי מסרים חיוביים. כל כך משמעותי מבחינתי ועבור הסטודיו להרגיש שמה שאנחנו עושים יכול לתת ולעזור לאנושות".
לאן השימוש בבינה מלאכותית ייקח את עולם העיצוב והאמנות?
"אני חושב ששימוש בבינה מלאכותית באמנות יתפוס תאוצה בסביבות פיתוח משחקים. ככל שבינה מלאכותית וגרפיקה שנלווית לה יתקדמו, הווירטואלי יהפוך להרבה יותר "אמיתי". התהליך הזה יצמצם את הפער בין מהי המציאות ומהו הדמיון.
"אני מאוד אופטימי, ואני מאמין שהטכנולוגיה היא המראה של האנושות. לכן, מה שאנחנו יוצרים תמיד יהיה זהיר ועם מטרה מסויימת. אני מקווה שטכנולוגיה עוצמתית תרפא אותנו ותגרום לנו להחלים כמין, תמצא פתרונות לבעיות מורכבות ותהפוך את הבעיות הלא פתורות שלנו לפתרונות. אני מלא תקווה. היכולת לתת למכונות לחלום היא בידיים שלנו".
על עולם העיצוב והאמנות המתקרב יותר ויותר לעולם הטכנולוגיה אומרת שואל: "אני צופה שתחום אמנות הבינה המלאכותית יתרחב ככל שיותר אמנים וטכנולוגיות יגלו את הכוח של הכלים והסקרנות של התוצרים. לצד זה יהיו יוצרים שישתמשו בטכנולוגיה כאמירה חברתית, ויעלו שאלות כמו מי הוא היוצר ומה היא אמנות אם היא עשויה מבינה מלאכותית. גם אנשים שלא ראו את עצמם כאמנים לפני כן - אלא מהנדסים, חוקרי מידע ועוד - יגלו בעתיד שיש להם כלי אמנותי, שאיתו יוכלו לבטא את עצמם ואת הרעיונות שלהם".
אנדול, מצדו, לא יכול לחכות ליום בו הבינה המלאכותית תרכוש לעצמה עצמאות. "אם יגיע היום שבו מכונה תרצה ליצור תרבות משלה, אם המכונה הזו תרצה ליצור אמנות, אני אקבל אותה בברכה כיצור חי, אזמין אותה לסטודיו שלנו, ואני בטוח שאנחנו נהנה לעבוד ביחד", הוא מסכם.