בחודשים האחרונים, הנוף הציורי של חופה המזרחי של קופנהאגן משתנה בצורה דרמטית. מתוך המים הצלולים של הים הבלטי, חומת אבן מאסיבית המזכירה שובר גלים ענק הולכת ונבנית מתוך הקרקעית ומשתרכת כמה מטרים אל תוך הים. החומה הזאת היא למעשה אבן הפינה הראשונה של פרויקט שאפתני ועתיר תקציב להתמודדות עם שינוי האקלים ועליית פני הים סביב בירת דנמרק: חצי אי מלאכותי שעתיד להתפרס על פני 2.8 קילומטרים רבועים אל מול חופי העיר, כדי להגן עליה מפני שיטפונות. לטענת ממשלת המדינה, חצי האי "לונטהולם" הוא גלגל הצלה חיוני לעיר השוקעת. עבור רבים אחרים, הוא נתפס בתור ההפך הגמור: "פיל לבן" יקר, מזיק ומיותר.
"לונטהולם" הוא אחד מהפרויקטים הגדולים ביותר באירופה להתמודדות עם נזקי ההתחממות הגלובלית. לאחר השלמתו, חצי האי מיועד להכיל 35 אלף תושבים, לשמש כסכר מפני הצפות עבור קופנהאגן, ואמור להתחבר אל העיר עצמה באמצעות מערכת נרחבת של רכבות תחתיות, מעבורות וכבישים מהירים. אלא שהפרויקט השאפתני שנועד, על פני השטח, להציל את הבירה הדנית מפני שינויי האקלים, גורר אחריו ביקורות חריפות מכיוון לא צפוי – פעילי האקלים.
תנועות ועמותות למען איכות הסביבה, המפלגות הירוקות במועצת העיר ובפרלמנט, עשרות אלפי אזרחים ואפילו ממשלת שבדיה השכנה, מוחים בתוקף נגד הקמת הפרויקט. הסיבה המרכזית, אומרים המתנגדים: הקמת האי המלאכותי תחריב את המערכת האקולגית הימית באזור.
"הביצה הסרוחה" של קופנהאגן
כשהפרלמנט הדני ועיריית קופנהאגן הכריזו לראשונה על פרויקט "לונטהולם" בשנת 2018, ראש הממשלה דאז לארס לקה-ראסמוסן כינה אותו "ביצת הפתעה" בעלת שלוש שכבות, שתאפשר לעיר להתמודד עם שלוש מהבעיות הגדולות ביותר שלה: דיור, תחבורה, ואקלים. "התפתחותה המואצת של קופנהאגן אומרת שבסופו של דבר ייגמרו שטחי הבנייה שלה. חצי האי יסייע להוסיף שטחי בנייה חדשים למטרופולין ולהוריד את מחירי הדיור, או לכל הפחות למנוע מהם להרקיע שחקים", אמר לקה-ראסמוסן.
את המטרה הראשונה, דיור, צפוי להשיג חצי האי, כאמור, באמצעות הוספת שטחים חדשים למגורים בעיר. בירת דנמרק מאכלסת כיום יותר מ-1.4 מיליון תושבים, כ-23% מתושבי המדינה, ומהווה את המרכז הכלכלי, העסקי והתרבותי החשוב ביותר במדינה הנורדית. במקביל למגמת עיור מואצת בעיר בשנים האחרונות, מחירי הדיור בה הולכים ועולים, והיא נחשבת לאחת מהערים היקרות בעולם. על פי תכניות הבנייה של חברת By & Havn שאמונה על הפרויקט, האי ישופע פארקים, אזורים טבעיים, בנייני מגורים ומשרדים לעשרות אלפי תושבים, ויכלול תעסוקה לכ-20 אלף עובדים.
כחלק מהפרויקט, קו מטרו חדש ייבנה מתחת למים ויצטרף למערכת התחבורה הציבורית המחודשת בעיר. זאת, לצד תעלה תת-קרקעית שתחבר את תושבי "לונטהולם" לכביש המהיר המרכזי בקופנהאגן, שמגיע עד שבדיה. לבסוף, חצי האי יוקף ב-7 קילומטרים בנויים שיגנו גם עליו מפני עליית פני הים. תהליך הבנייה יתחלק לשניים: הכנת הקרקע, שעתידה להסתיים ב-2035, ובניית חצי האי והתשתיות הנלוות אליו, עד 2070 לפחות.
"לונטהולם", פרויקט שהיקפו יותר מ-20 מיליארד קרונות דניות (2.4 מיליארד דולר), אמור לממן את עצמו: על ידי שימוש באדמה ממוחזרת מאתרי בנייה אחרים בעיר ומכירה מוקדמת של שטחי הבניה העתידים על האי, הפרויקט לא רק אמור להחזיר את ההשקעה אלא אף לאפשר על הדרך את בנייתה של תעלת כלי רכב למרכז העיר. על פי ההערכות, "לונטהולם" יוכל לייצר רווח של 440 מיליון דולר לממשלה רק במכירת קרקעות על האי ליזמי נדל"ן.
8 צפייה בגלריה
מבט אל מבצר טרקונר הסמוך למפרץ קופנהאגן. מאחוריו מתוכנן לונטהולם
(צילום: Shutterstock )
לבסוף, ואולי חשוב יותר מכל, חצי האי אמור להגן על נמל קופנהאגן, וכך על העיר כולה, מעליית פני הים ולהוות לסכר עצום מול מרכז העיר. בתור אחת מהערים הנמוכות בעולם – כשבעה מטרים מתחת לפני הים – קופנהאגן נערכת לעלייה של עד 100 ס"מ בפני הים עד שנת 2100, וכבר היום סובלת מהצפות ומשיטפונות בתקופות סוערות בשנה.
אך תנועות אזרחיות, כמו גם שתי מפלגות במועצת העיר קופנהאגן, טוענות בנחרצות: "ביצת הקינדר" הזו סרוחה. התיוג הירוק של הפרויקט, אותו הם מאשימים ב-"גרין-וושינג" (green-washing), הוא הטעיה של הציבור. בפועל, טוענים המתנגדים, לא רק שחצי האי לא יסייע נגד השיטפונות, אלא שתהליך הבנייה שלו יוצר נזק הרסני למערכת האקולוגית באזור, ירעיל את נמליה של קופנהגן ויערער את הרכב המליחות של הים הבלטי כולו.
"לונטהולם מוצג כגלגל ההצלה של קופנהאגן מפני הצפות וכפתרון מגורים ידידותי לסביבה, אבל אין סיבה להאמין שהוא ישיג אף אחת מהמטרות הללו. זו דוגמה בוטה לגרין-וושינג"
"לונטהולם מוצג כגלגל ההצלה של קופנהאגן מפני הצפות וכפתרון מגורים ידידותי לסביבה, אבל אין סיבה להאמין שהוא ישיג אף אחת מהמטרות הללו", אומר פרדריק סנדביי, בכיר בארגון האקלים הדני "קלימבוולזן" שהגיש עתירה לפרלמנט האירופי נגד הפרויקט. "זו דוגמה בוטה לגרין-וושינג", הוא קובע בריאיון לארגון התקשורת פוליטיקו.
"קופנהאגן תהיה רועשת ומזוהמת כל ימי חיי"
הביקורות על הפרויקט מגיעות מכיוונים רבים, חלקם בעלי אינטרסים פוליטיים וחלקם מטעם אקטיביסטים ואזרחים מודאגים. החשש המרכזי שמביעים המתנגדים הוא מפני "חוסר הסתגלות" (Maladaptation), מונח שמתייחס לאדריכלות שנועדה להתמודד עם שינויי האקלים אבל יוצרת בעצמה נזקים סביבתיים כבדים.
לאחר אישור התכנית בפרלמנט בדנמרק ביוני 2021, קבוצת הפייסבוק, Stop Lynetteholm! (עצרו את לונטהולם!) המונה 16 אלף חברים, הובילה הפגנה המונית מחוץ לבניין הפרלמנט כדי למחות על המהלך. עקב המחאה, חברת הבנייה By & Havn (חברה ציבורית בבעלות משותפת של עיריית קופנהאגן וממשלת דנמרק) נאלצה לשנות את תוכניות הבנייה שלה לאחר מחאות המתנגדים.
אחד מהחששות הכבדים ביותר הוא מפני חפירות ההכנה לפרויקט. על פי מומחי אקלים רבים, השלכת בוץ ואדמה חזרה אל הים במסגרת החפירות סביב נמלי העיר עשויה לזהם את המים ולפגוע אנושות במערכת האקולוגית. "קשה לומר בדיוק מהם החומרים הרעילים בשאריות הבוץ, אבל אנחנו יודעים שחלק מהן מגיעות מאזור נמל ישן, ומכילות הכול – החל משאריות צבע ועד לחלקי ספינות ישנות שנטמנו מתחת לנמל", אמרה קת'רים האמיץ', אחת המפגינות החברות בקבוצת הפייסבוק של מתנגדי הפרויקט בריאיון ל-CNN. גורמים מטעם חברת הבנייה מתעקשים כי שאריות האדמה המושלכות במסגרת החפירות לא יהיו מזוהמות, על אף שהשיטה שבה היא מתכננת להשתמש "כבר לא באופנה".
כדי להכין את הקרקע נדרשת חפירה והזזה של 800 מיליון טון של אדמה סביב חצי האי. לצד השלכת הבוץ המזוהם חזרה לים, השלמת התהליך הזה דורשת 350 נסיעות משאית ביום לאורך כל תהליך הבנייה, שיגבירו את התנועה, הרעש, וזיהום האוויר בעיר. עבודות הבנייה המאסיביות בעיר, חוששים התושבים, יהפכו את קופנהאגן לאתר בנייה למשך עשורים. אפילו מוזיאון העיר קופנהאגן הביע את התנגדותו לפרויקט, בטענה שהבנייה עלולה להרוס או להחריב ממצאים ארכיאולוגים חשובים בקרקעית הנמל. בסופו של דבר, אומרים המתנגדים, המטרה האמיתית של הממשלה היא להרוויח כסף מהפרויקט ולכסות את חובות המדינה, ולא להתמודד עם שינויי האקלים.
"המפגינים נגד הפרויקט מרגישים שזכות הבחירה שלהם נלקחת. לפי התוכנית הנוכחית של הפרויקט, העיר הולכת להיות כבולה ל-70 או מאה שנה. החלטנו לגור בקופנהאגן כי זה מקום שנעים לחיות בו. עכשיו היא עומדת להיות אתר בנייה למאה הקרובה. מבחינתי זה אומר שקופנהאגן תהיה רועשת ומזוהמת מעכשיו, במשך כל ימי חיי"
"המפגינים נגד הפרויקט מרגישים שזכות הבחירה שלהם נלקחת", אמר ל-CNN ניקולס וולהד, חבר גם הוא בקבוצת הפייסבוק. "לפי התוכנית הנוכחית של הפרויקט, העיר הולכת להיות כבולה ל-70 או מאה שנה. החלטנו לגור בקופנהאגן כי זה מקום שנעים לחיות בו. עכשיו היא עומדת להיות אתר בנייה למאה הקרובה. מבחינתי זה אומר שקופנהאגן תהיה רועשת ומזוהמת מעכשיו, במשך כל ימי חיי".
האתגר המרכזי של פרויקט הענק: שכנוע הציבור
ביוני 2021, ארגון האקלים "קלימבוולזן" הגיש עתירה לפרלמנט האירופי, ובה נטען כי הפרלמנט הדני עבר על חוקי האיחוד. על פי הארגון, הפרלמנט וחברת By & Havn לא העריכו כראוי את ההשפעה הסביבתית של בניית לונטהולם כשכללו בדוח הסביבתי שלהם רק את השפעות בניית חצי האי עצמו ולא את התשתיות הנלוות לבנייתו. זאת תוך עבירה על החוק האירופי, שדורש כי כל פרויקט בסדר גודל כזה יעמוד בסטנדרטים של השפעה סביבתית.
המחלוקת תפסה גם את תשומת ליבה של השכנה שבדיה. המתח בין שתי המדינות הגיע לשיאו בתחילת 2022 לאחר שחברת By & Havn השליכה בוץ במסגרת ההכנות לבנייה אל אחד המזחים הרדודים בדרום העיר כדי לפנות מקום לחצי האי החדש, באזור הגבול הימי בין המדינות. בעקבות המשבר, חברת הבנייה הפסיקה להשליך את האדמה באזור, והודיעה שתשתמש בשאריות האדמה לבנייה בתוך חצי האי עצמו.
דו"ח מאוחר ומעמיק יותר, שניסה להעריך את השפעתו האקולוגית של הפרויקט פורסם באוגוסט האחרון, לאחר תחילתו של תהליך הבנייה. גם הדו"ח החדש, אומרים ארגוני הסביבה, אינו מספק ומתעלם מחלק מהנזקים הסביבתיים שיביא עמו חצי האי לקופנהאגן ולמערכת האקולוגית. למרות זאת, הפרלמנט האירופי דחה את העתירה בספטמבר האחרון, בטענה שהפרויקט תוכנן כראוי ובהלימה עם הסטנדרטים שמציב החוק האירופי.
למרות הפעולות המשפטיות נגד הפרויקט ומחאות הציבור, נראה שנכון לעכשיו אין דרך חזרה. שלב הבנייה הראשון של "לונטהולם" מתקדם כמתוכנן לפי לוחות הזמנים ועתיד להסתיים כבר השנה. לפי שעה, האתגר המרכזי שעומד בפני הפרויקט הוא לא אישורים משפטיים, הערכות אקלים, או משאבי בנייה, אלא שכנוע הציבור.
בנובמבר האחרון, חברת By & Havn הודיעה כי היא תקים מועצה אזרחית שתמנה 66 תושבי קופנהאגן והאזורים הסמוכים, בניסיון לענות על הביקורות ההולכות ומחריפות מטעם הציבור. "אני חושב שהפרלמנט והעירייה מאחורינו", אומר האנס ווסהוס, מנהל פרויקט לונטהולם מטעם חברת הבנייה בריאיון ל-CNN. "יש ציבור בדנמרק שנגדנו, נכון, יש הרבה אנשים נגדנו, ויש להם רעיונות משלהם ואני יכול להבין את זה".
עידן חדש באדריכלות האקלים
"לונטהולם" הוא לא הפרויקט היחיד מסוגו בעתידה של קופנהאגן. למעשה, ארכיפלג מלאכותי שלם (קבוצת איים) עתיד להיבנות מול נמלי הבירה הדנית בעשורים הקרובים, גם הוא בניסיון להתמודד עם עליית פני הים וההצפות שכבר פוקדות את העיר. פרויקט קבוצת האיים, עוצב על ידי משרד האדריכלים MAST הממוקם בקופנהאגן ומתמחה בפרויקטים שמנסים לשפר את הקשר בין ערים וים. הפרויקט הייחודי כולל פלטפורמות צפות שנועדו להוות קרקע לבתי מגורים בעתיד. האי הראשון בפרויקט, המכונה CPH-Ø1, הושלם ב-2018.
פרויקט נוסף של חברת MAST הוא פרויקט "פלטפורמה C", מרחב ציבורי צף הממוקם לצד אחת מתעלות המים הדניות באזור המקיף את קופנהאגן. מטרת הפרויקט היא לספק אזורי פנאי נוספים לתושבי העיר, והוא כולל חוף ים, נמל עגינה לסירות קיאק, אזורי שחייה ופארקים. פרויקט נוסף של המשרד מכונה Land on Water, ומורכב ממודלים פשוטים בצורת קוביות ותיבות. הקוביות העשויות פלסטיק ממוחזר יכולות לשמש לאינספור שימושים – מגורים, אתרי קאמפינג, סאונות וכו'.
משרד אדריכלות דני נוסף שעוסק בסוגיית עליית מפלס המים הוא BIG, שבראשו עומד האדריכל-סלב ביארקה אינגלס (Bjarke Ingles). הפרויקט שנקרא Oceanix הוא למעשה עיר צפה שיכולה לאכלס עד 10,000 תושבים. פיתוח העיר הצפה נעשה בשיתוף המרכז להנדסה ימית של MIT וחוקרים נוספים בתחומי ההנדסה והעיצוב ברי הקיימא.
8 צפייה בגלריה
העיר הצפה הוצגה באו"ם כפתרון אפשרי לבעיית עליית מפלס המים העולמית
(OCEANIX/BIG-Bjarke Ingels Group)
העיר הצפה של אינגלס, שאף הוצגה באו"ם כפתרון אפשרי לבעיה העולמית, מושתת על יחידת בסיס אחת שחוזרת על עצמה שוב ושוב. התכנון המודולרי מאפשר לעיר להתרחב ולגדול לפי הצורך, שתשמש אפשרות נוספת לסביבת חיים ראויה בזמנים בהם הקרקע המוצקה לא תאפשר עוד מגורים. כל יחידת בסיס תוכננה בצורת משולש, ומהווה "שכונה" בשטח של 20 דונם בה יכולים לגור כ-300 תושבים. גובה המבנים בשכונה ינוע בין ארבע לשבע קומות, זאת כדי ליצור מרכז כובד נמוך ולהתנגד לרוחות האוקיינוס. בלב כל יחידה מתוכנן מרכז לחקלאות קהילתית שיאפשר לתושבים לאמץ אורח חיים יצרני ושיתופי. בנוסף, קודקודיו של כל יחידת משולש יהיו מונמכים בכדי להכיל רציפים לעגינת סירות וכדי ליצור אזורי מפגש שיאפשרו לתושבים גישה ישירה אל המים.
בדומה לפרויקט "לונטהולם", מרביתם של פרויקטי האדריכלות בקופנהאגן מתמקדים ביכולת להמשיך ליישב את העיר על אף משבר האקלים. בין אם הם מזהמים את המערכת הימית ובין אם לא, אף אחד מהפרויקטים לא נדרש לשאלה כיצד להאט את שינויי האקלים באזור, ולא רק להתמודד עם האסונות שהוא מביא עמו. מעל ראשו של כל פרויקט כזה מתנוססת ביקורת דומה: במקום לנסות להיאבק בהתחממות הגלובלית, הפרלמנט ומשרדי האדריכלים בסך הכל בונים מתחמי מגורים יוקרתיים שישמשו את עשירי העיר, ולא מציגים תוכנית אמיתית למיגון המערכת האקולוגית המקומית.
