פחות מחודשיים לאחר פתיחת הביאנלה לאדריכלות בוונציה תחת הכותרת "מעבדת העתיד", נערך בתחילת יולי הכנס של ארגון האדריכלים הבינלאומי, ה-UIA, בקופנהגן שבדנמרק. כמו הביאנלה, גם הכנס עסק השנה במשבר האקלים וכונה "Sustainable Futures – Leave No One Behind". ה-UIA וכל המדינות החברות בו מתכנסות מדי שלוש שנים, כל פעם בארץ אחרת, כדי להעלות נושאים ולדון בסוגיות שעתידות להשפיע על עתיד האדריכלות והחברה. הפעם מנסה ארגון ה-UIA להפוך את השאלות שמוצגות גם בביאנלה לכדי אסטרטגיה לפעולה מעשית שתאפשר קיום של מגוון ביולוגי והכלה חברתית.
ארגון ה-UIA מתואר כמעין ארגון הדומה לאו"ם המתמקד באדריכלות ובתכנון עירוני, כך על פי ד"ר עדנה לנגנטל, נציגת התאחדות האדריכלים בישראל ב-UIA. עוד הוסיפה לנגנטל כי "דרך ההשתתפות בארגון אנחנו למדים על הנעשה בעולם ומייבאים רעיונות ואסטרטגיות לתכנון. וגם שואפים להחזיר את השפעתה של ישראל בתחומי התכנון". כל הנציגים בארגון מחולקים לקבוצות בינלאומיות שדנות בנושאים גלובליים, מציגות פרויקטים רלוונטיים ומעשירות את הידע הקיים.
"בעקבות נושא משבר האקלים שעמד בבסיס ההתכנסות הפעם לא עסקו באדריכלות בלבד", תיאר דוד קנפו, יו"ר התאחדות האדריכלים לשעבר, מרצה בטכניון ושותף במשרד קנפו כלימור אדריכלים, "לפחות מחצית מהדוברים והמציגים הגיעו מתחומים שונים לחלוטין של אקלים, פוליטיקה, כלכלה ועוד. כמו כן, ברוב ההתכנסויות וההרצאות לא עסקו בהצגת פרויקטים חדשניים, ויוצא דופן אלא נערכו דיונים שהובילו לתחושת בהילות כלפי הכיוון שאליו אנחנו הולכים".
16 צפייה בגלריה
כנס UIA: ארגון האקלים של האו"ם פרסם כי ענף הבנייה אחראי על כ-40% מצריכת האנרגיה העולמית
(צילום: דוד קנפו)
הבהילות של הנושא קשורה גם בנתון שפורסם על ידי ארגון האקלים של האו"ם, שלפיו, ענף הבנייה אחראי על כ-40% מצריכת האנרגיה העולמית. "אך הפעם, התמקד הכנס בהשלכות ההתחממות הגלובלית", מוסיף קנפו, "כבר היום נמדדת כמעלה וחצי מעל לטמפרטורה הממוצעת שהייתה טרום המהפכה התעשייתית שהחלה במאה ה-18. ברגע שימדדו כ-2.5 מעלות, כלומר בעוד כמעלה, קרוב לשני מיליארד אנשים יצטרכו לעזוב את מקום מושבם ולהגר. מדובר בתרחיש אפוקליפטי בהיקף גלובלי שמנובא לשנת 2050. אבל התנודות האקלימיות, המשבר הכלכלי והמלחמה בין רוסיה לבין אוקראינה מעידים על הימצאותנו עמוק בתהליך שבסופו ההגירה והצורך ההישרדותי למצוא פתרונות למקורות מים ומזון ישנה את המציאות כפי שאנחנו מכירים".
נבחרו 20 משרדי אדריכלות ותכנון בארץ להציג פרויקטים המתמודדים עם הנושא של משבר האקלים. הדגש שניתן לבחירת הנציגים היה אופן הטיפול במרכזי ערים היסטוריים ושכונות ותיקות וייחודיות
התחדשות עירונית באשקלון
יחד עם הדיונים וההרצאות, כחלק מהכנס נערכה תערוכה בינלאומית. התאחדות האדריכלים הישראלית שחברה בארגון הקימה ביתן שיציג את הניסיון שיש לישראל דרך דוגמאות של התחדשות עירונית. לשם כך הוכרזה תחרות שבסופה נבחרו 20 משרדי אדריכלות ותכנון בארץ להציג פרויקטים המתמודדים עם הנושא בעשור האחרון. הדגש שניתן לבחירת הנציגים היה "אופן הטיפול במרכזי ערים היסטוריים ושכונות ותיקות וייחודיות", על פי הקול הקורא של ההתאחדות להגשת המועמדות.
16 צפייה בגלריה
הצעה לתכנון רצועת החוף של העיר אשקלון
(הדמיות באדיבות משרד מן-שנער אדריכלים ומתכנני ערים)
אחד הפרויקטים שנבחרו להציג בביתן הישראלי הוא תכנון רצועת החוף של העיר אשקלון. משרד מן-שנער אדריכלים ומתכנני ערים שאמון על הפרויקט הציג את האתגרים שעלו בתהליך תכנון רצועה באורך של כשמונה קילומטרים. רצועת החוף נזנחה בחלוף השנים, כתוצאה מתכנון שאפתני של מלונאות. "במהלך עבודתנו על תוכנית המתאר של אשקלון הבנו כי המרחב המוזנח הזה כמה לשינוי, שינוי שיחצה את גבולות הרצועה עצמה ויעודד התחדשות עירונית עמוקה. אחד ההיבטים המרכזיים בתוכנית היא הוספת מגורים בשטחים אלה שיועדו כמעט במלואם לשימושי מלונאות שכאמור לא התממשו. מייעודי קרקע למלונאות בלבד, בתוכנית החדשה צומצמו שטחי המלונאות ל-13% בלבד", כך נמסר מצוות התכנון במשרד.
16 צפייה בגלריה
הצעה לתכנון רצועת החוף של העיר אשקלון
(הדמיות באדיבות משרד מן-שנער אדריכלים ומתכנני ערים)
16 צפייה בגלריה
הצעה לתכנון רצועת החוף של העיר אשקלון
(הדמיות באדיבות משרד מן-שנער אדריכלים ומתכנני ערים)
16 צפייה בגלריה
הצעה לתכנון רצועת החוף של העיר אשקלון
(הדמיות באדיבות משרד מן-שנער אדריכלים ומתכנני ערים)
התוכנית כוללת שני חלקים נפרדים וביניהם ממוקמת המרינה הקיימת. בקטע הדרומי, התכנון שואף ליצור מרקם עירוני באמצעות רחובות חדשים ושדרה מרכזית המחברת את העיר עם הטיילת. שם מתוכננים שימושים מעורבים של מסחר, מבני ציבור ומגורים הכוללים כ-3,500 יחידות דיור. בקטע הצפוני כולל התכנון פיתוח של טיילת חדשה מקבילה לפארק החוף הקיים. טיילת זו תכלול חזית עירונית מסחרית פעילה ומעליה מבני מגורים עם אפשרויות דיור מגוונות הכוללים כ-1,800 יחידות דיור נוספות וכ-500 חדרי מלון. בנייני מגורים רבי קומות ימוקמו בדופן המזרחית וביניהם שטחים פתוחים ירוקים המתחברים זה לזה וכן, לפארק החוף ממערב.
פארק אקולוגי עירוני בנהריה
פרויקט נוסף המתמודד עם התחדשות עירונית של העיר הצפונית, נהריה. הפרויקט מתוכנן סביב נחל הגעתון, על ידי משרד בוכמן הוקמן אדריכלים. גם במקרה זה, הטבע העירוני משולב בתכנון וכאן הוא מיועד לשמש כפארק אקולוגי שיימשך לרוחבה של העיר. התכנון שהציע משרד האדריכלים כולל ארבעה שלבים. בשלב הראשון, תכנון מוקדים בעל נקודות המפגש בין הנחל לעיר. בשלב השני, תכנון פארק עירוני, כשנקודות המפגש שמלוות את אפיק הנחל מובילות אליו ומרחיבות אותו. הפארק העירוני מתוכנן כמסדרון אקולוגי בין השטחים הפתוחים ממזרח לעיר עד לחוף הים שייצור מאזן כוחות חדש בין הצרכים העירוניים לאלו האקולוגיים. השלב השלישי הוא הוצאת תנועת כלי הרכב הפרטיים מרצועת נחל הגעתון וחיזוק השימוש בשבילי אופניים ותחבורה ציבורית. ובשלב האחרון, יצירת רצועת בינוי אינטנסיבית לאורך הנחל באמצעות קידום תוכניות של פינוי בינוי ושילוב של שימור מבנים בעלי חשיבות ערכית ועירוב שימושים של מסחר ומוסדות ציבור יחד עם המגורים.
חיבורים במתחם התחנה בירושלים
משרד מליס אדריכלים ומתכנני ערים בחרו להציג את פרויקט "מתחם רכבת החאן", או "מתחם התחנה" שממוקם בלב המסלול התיירותי של ירושלים. הימצאותו לצד חלק מהאתרים החשובים בעיר, דוגמת, שכונת ימין משה, גן הפעמון, גבעת התנ"ך והכנסייה הסקוטית מקנה לו חשיבות רבה מבחינה עירונית. המתחם החולש על פני שטח של כ-80 דונם הוא חלק מתחנת הרכבת העות'מאנית העתיקה שכבר שוקמה והוסבה לשימושי פנאי ותרבות. לאחר סגירת תחנת הרכבת, התפתחו במקום אזורי תעשייה וחניונים שהובילו לניתוק בין השכונות. ולכן, גם במקרה זה, המשרד ניצל את ההזדמנות הטמונה במקום לחזק את הקשרים העירוניים ולחבר בין המתחם אל טיילת שרובר והמושבה הגרמנית מדרום.
16 צפייה בגלריה
פרויקט "מתחם רכבת החאן" או "מתחם התחנה" בלב המסלול התיירותי של ירושלים
(הדמיות באדיבות מליס אדריכלים ובינוי ערים)
16 צפייה בגלריה
פרויקט "מתחם רכבת החאן" או "מתחם התחנה" בלב המסלול התיירותי של ירושלים
(הדמיות באדיבות מליס אדריכלים ובינוי ערים)
"אתגר נוסף שעמד בפני המשרד בתכנון המתחם הוא בעלויות הקרקע שנמצאות בחלקן בידיים פרטיות ולא אפשר תכנון כולל של האזור", סיפר בריאיון אדריכל אמיר אלכופר והוסיף כי הפתרון שמצאו היה לנסח כללים אחידים בנוגע להגדרת השימושים וייעודי הקרקע, לגובה הבנייה בסביבה ההיסטורית בהתאם לשיקולי אקלים ועוד. במהלך התכנון הושם דגש על איכות מרחב רציף, מרובה עצים וצמחייה, שיטיב עם הולכי הרגל בשילוב תחנות רכבת קלה ותחנת רכבת תת קרקעית שעתידה להיבנות במקום.
שתי גישות לשימור
נושא השימור מאפיין שני פרויקטים נוספים שהוצגו בכנס, המביאים לידי ביטוי גישות שונות לתכנון תוספת בנייה במרקם עירוני קיים בתל אביב. הראשון, "פרויקט אסותא", ממוקם בצפון הישן של תל אביב ותוכנן על ידי משה צור אדריכלים בוני ערים. בפרויקט, מגדל מגורים בעל צפיפות גבוהה משולב במערך של מבנים קיימים המשויכים לסגנון הבינלאומי, המכונה באוהאוס, ויועדו לשימור. לפי משרד האדריכלים: "מטרת שילוב הבינוי החדש והאינטנסיבי במרקם הקיים נועד להגדיל את מספר יחידות הדיור, לייצר שטחים ציבוריים חדשים ולהעשיר את החיים האורבניים בסביבה".
גישה שנייה ומינימלית יותר מבחינת היקף הבנייה, מציעה שימור של המבנים בתוספת של שלוש קומות בלבד. המשרד אודו אדריכלים הציג שלושה מבנים לאורך רחוב שנקין, שהוא בעל חשיבות רבה לשכונה ההיסטורית, ומשמש דוגמה להתחדשות העירונית שמתהווה בו לאורך השנים. במשרד אודו אדריכלים מתארים את תהליך התכנון של מבנים אלו כהמשכיות בין שני פרקים באותו סיפור. "השאלות העולות בתהליך השימור מתייחסות למה שנשאר פיזית במקום ומה נותר כזיכרון בלבד. כשאנחנו מתכננים תוספת לבניין המוגדר לשימור, השאיפה היא ליצור בניין בעל חזות שלמה במבט ראשון וחשיפה של השכבות ההיסטוריות בבחינה יותר מעמיקה. כך שייווצר דיאלוג בין המבנה ההיסטורי לבין התוספות החדשות", אומרים האדריכלים.
16 צפייה בגלריה
הצעת שימור ל-3 מבנים ברחוב שינקין תל אביב
(צילום: ליאור אביטן, באדיבות אודו אדריכלים)
16 צפייה בגלריה
הצעת שימור ל-3 מבנים ברחוב שינקין תל אביב
(צילום: ליאור אביטן, באדיבות אודו אדריכלים)
כעת, מסתמנת התארגנות אזורית שתאגד את המסחר בהיקף מצומצם יותר. ככל שייווצרו יותר שווקים מקומיים, כך תגדל התחייה של האזור, ידגיש מחדש את הזהות המקומית ויועיל גם לכדור הארץ שלא יידרש להתמודד עם בזבוז האנרגיה שנובעת מהשינוע האינטנסיבי של הסחורות בין קצוות העולם
שמירה על הטבע? בונים בשיטות בזבזניות
"הביתן הישראלי ונושא ההתחדשות העירונית שאיחד אותו הצליח והיה רלוונטי במסגרת הנושא של שמירה על קרקע ומשאבי הטבע באמצעות ציפוף הסביבה הבנויה", מספר קנפו. אך בו בזמן, הוא מדגיש את האתגרים שעוד עומדים לפני התעשייה הישראלית ואת הפעילויות שעוד יש לקדם. "האמצעים שמשתמשים בהם כיום בארץ עודם בזבזניים מבחינה אקלימית והגישה הכללית בארץ היא להרוס לפני הבנייה ולייצר כמויות גדולות של פסולת בנייה שלאחר מכן מבוצעת מחומרים שאינם תורמים להפחתת גז הפחמן הדו-חמצני שהם מייצרים", הוא אומר.
"בעשורים האחרונים בוצעה מעין עסקה פסולה בחסות הגלובליזציה, לפיה סין תייצר בזול חומרים שיימכרו לכל העולם", מסכם קנפו את משנתו, שאותה גם הציג במהלך הכנס, "כך, הסינים הפכו למעצמה השנייה בגודלה בעולם ומנגד שאר העולם בזבז המון משאבי טבע ואנרגיה וגם לא התפתח בצורה מקומית. מה שהוביל לפגיעה ברקמה העירונית, הכלכלית והתרבותית של כל מדינה בפני עצמה. תהליך קריאת ההשכמה החל עם תחילת המשבר הכלכלי של שנת 2010 ובעיקר עם התפרצות נגיף הקורונה שאילץ את כל העולם לחזור לעשייה ופיתוח פנימי, מקומי".
"כעת, מסתמנת התארגנות אזורית שתאגד את המסחר בהיקף מצומצם יותר. ככל שייווצרו יותר שווקים מקומיים, כך תגדל התחייה של האזור, תודגש מחדש הזהות המקומית ויועיל גם לכדור הארץ שלא יידרש להתמודד עם בזבוז האנרגיה שנובעת מהשינוע האינטנסיבי של הסחורות בין קצוות העולם. המלחמה בין רוסיה לבין אוקראינה והמחסור באנרגיה שרוסיה סיפקה עד אז לאירופה חיזקה גם את החיפוש של המדינות ביבשת אחר מקורות מקומיים לאנרגיה מתחדשת. באותו הקשר אפשר לראות בהסכמי אברהם כסנונית לארגון מקומי משלנו במזרח התיכון", אומר קנפו לסיכום.
פורסם לראשונה: 11:16, 19.07.23
