בנייני הרכבת שמאפיינים את רחובותיה הוותיקים של שכונת הדר יוסף נבנו בסוף שנות ה-40 של המאה הקודמת. המבנים היו בני שתי קומות, ובכל אחד מהם שש דירות בסך הכל, שלוש בקומת הקרקע ושלוש בקומה מעל. בסיור בשכונה עדיין אפשר לראות את המבנים המקוריים, שידעו ימים יפים יותר, ולעומתם את בנייני הרכבת המתחדשים שהולכים ומתרבים. כל דירה כאן זכאית להרחבה על פי תב"ע מקומי, בקומת הקרקע או בגג, מה שהופך את הקומות העליונות במיוחד לנכס ייחודי בעל שתי קומות ומרפסת גדולה.
בדירה מורחבת ומשופצת כזו ביקרנו הפעם. היא שייכת למשפחה צעירה, גרפיקאית בת 37 ואיש היי-טק בן 40, הורים לבת חמש ולבן שנתיים. לפני שעברו לכאן התגוררה המשפחה בדירה שכורה בת 80 מ"ר ברמת-אביב. "חיפשנו פרויקט שייתן לנו הכי הרבה תמורה ביחס למחיר, לא דירת ארבעה חדרים גנרית עם מרפסת שמש", הם מסבירים את הבחירה. "אז נכון, הפרויקט הזה לקח הרבה יותר זמן ויותר עבודה בשבילנו, אבל רצינו משהו שייתן לנו ערך מוסף להשקעה".
ב-2017 הם קנו את הדירה, קומה שנייה בת 95 מ"ר עם זכויות לתוספת של 40 מ"ר על הגג, והחלו לעבוד על תכנון הבית עם האדריכלים רענן שטרן ושני טל מסטודיו RUST. התכנון, קבלת ההיתר והשיפוץ עצמו ארכו שלוש שנים, ובמאי האחרון נכנסה המשפחה לגור בביתה החדש.
קומת השינה - בכניסה
גרם מדרגות פרטי מוביל מהמדרכה אל הדירה בקומה הראשונה. נכנסים דרך מרפסת מקורה קטנה אל מבואת כניסה מוארת עם חלונות לכל אורכה. אריחי הרצפה האפורים ממשיכים מהמרפסת פנימה, הקירות מחופים אריחים ריבועיים לבנים עם רובה שחורה, וארון כניסה בעל סיומת מעוגלת משתלב עם דלת הכניסה. המעקה ותריסי הרפפה שחורים כולם.
20 צפייה בגלריה
חדר המשפחה בקומת הכניסה, כאן מתנהלים בשעות הבוקר ואחרי שהילדים הולכים לישון
(צילום: איתי בנית)
משקוף שחור מפריד בין הכניסה, שגווניה שחור-לבן, לאזור המגורים עצמו, שמתאפיין בצבעוניות חמימה יותר. הדירה המקורית שהייתה כאן הפכה לקומת חדרי השינה של המשפחה. בעומק הקומה נמצאים שני חדרי ילדים, חדר ממוגן וחדר רחצה. בקדמת הקומה: יחידת ההורים, ובתווך, צמוד לכניסה, סלון משפחתי קטן.
"הקומה יכולה לתפקד כקומת שינה וגם כאזור בילוי משפחתי בזכות תוספת של סלון קטן ומטבחון נסתר במסדרון, בשביל היוגורט והקפה של הבוקר", מסביר האדריכל רענן שטרן. החלל מרוצף כולו פרקט אלון טבעי, והקירות צבועים לבן אפרפר מעט. פריטי הנגרות, החל מהספרייה בסלון ועד לארונות הבגדים והאמבטיה בחדרים, חוזרים ומשלבים בין אותם שני גוונים בהירים. שתי קורות מעוגלות מעניקות לחלל רכות נוספת, התזכורת היחידה שנשארה מהבית הישן, והן תוחמות את הסלון ואת חדר ההורים.
את חדרי הרחצה עיצב שטרן בסגנון שמזוהה איתו: חיפוי של כל קירות החדר, תוך שילוב בין שני סוגי אריחים פשוטים ומשחק בצורת ההעמדה שלהם. שני חדרי הרחצה, זה של ההורים וזה של הילדים, מחופים באותם האריחים: הרצפה באריח דמוי טרצו בגוון אפור, ששורה אחת שלו עולה על הקיר וממסגרת את גבולות החדר. הקירות: באריחים לבנים פשוטים, צרים ומאורכים. כל האריחים, כמו גם הפרקט והכלים הסניטריים, נקנו ב-MODY.
בחדר הרחצה הבהיר המיועד לילדים, מונחים האריחים בצורה אופקית ועליהם מותקנים ברזים שחורים וארון כיור בגמר אלון. בחדר הרחצה האלגנטי והכהה יותר המיועד להורים מונחים האריחים בצורה אנכית. על הרקע הלבן חוזר השימוש בשחור במינונים גבוהים יותר: בברזים ובפרזול, בארון הכיור ובמראה, ובמחיצת המסגרות והזכוכית שמפרידה בין חדר השינה לחדר הרחצה.
מטבח על הגג
גרם המדרגות נקבע בקדמת הקומה, כך שמהלך התנועה אליו מהכניסה הוא קצר וברור. לתוך הפתח בתקרה הוכנס גרם מדרגות מברזל שחור מחופה מדרכי אלון תואמים לפרקט. לצדו ובהתאמה אליו הותקנה ספריית ברזל שחורה שמטפסת לכל גובה הקומה. פיר המדרגות נצבע באפור מעונן כדי להבליט אותו חומרית משאר הקומה. חלון סקיילייט מחדיר אליו אור מלמעלה.
גודלה של קומת התוספת העליונה הוא 40 מ"ר בסך הכל. היא בנויה בבנייה קלה וסביבה מרפסת גג בגודל 80 מ"ר. כאן נמצאים זה לצד זה מטבח עם פינת אוכל וסלון מרכזי, ובפינה מוצנעים שירותי האורחים.
המדרגות מסתיימות בקו המטבח ומופרדות ממנו בארון ויטרינה נמוך בשחור, הממשיך את ספריית הברזל ומשמש גם כמעקה. על רצפה אפורה ניצב מטבח בצורת האות ר', עם ארונות בגוון אפור בהיר ומשטח עבודה בגוון תואם שמחפה גם את הקיר. מערכת מסגרות עדינה בשחור תוחמת את אזור הבישול ומשמשת גם כמדף עליון דקורטיבי. במרכז ניצבת פינת אוכל עגולה מעץ מושחר. תיחום נוסף של החלל נעשה באמצעות הריצוף: בעוד המטבח רוצף באריחים אפורים, בסלון שנמצא מולו בהמשך הקומה חזר פרקט האלון, וכך נוצר סימון של שני אזורים שונים באותו מרחב מצומצם.
הסלון אינו גדול, אך מואר למדי. הוא יושב על רקע קיר בלוקים חשוף הצבוע בלבן ומסתיים בקיר ספרייה המשלבת מסגרות ונגרות בשחור-לבן. הריהוט מועט ופשוט: ספה אפורה וכורסת עץ דנית, שתיהן פונות לעבר הוויטרינה שנפתחת למרפסת הגג הענקית. במקום דלתות הזזה הותקנו כאן דלתות אקורדיון מעץ, שנפתחות במלואן ומאפשרות חיבור מלא ופתוח בין הסלון למרפסת. "40 מ"ר זה מאוד קומפקטי לסלון, מטבח ופינת אוכל", מעידים בעלי הבית. "במסגרת הנתונה והלא גדולה הוצאנו את המקסימום מהחלל לטובת אחסון. הוויתור היה כנראה על אי, אבל אנחנו משפחה קטנה, וזה לגמרי מספיק לנו".
את קומת התוספת חובקות שתי מרפסות: קדמית ועיקרית, המשמשת למשחק ולאירוח, ואפשר להשקיף ממנה על השינויים שעוברת השכונה, ומרפסת אחורית קטנה יותר שבה החלו לטפח גינת ירק הידרופונית. התחושה כאן היא של בית פרטי עם שתי קומות ומרפסת עצומה, אבל גודל החדרים מזכיר יותר דירה בעיר.
איך מתנהלים החיים בין שתי הקומות והסלון הכפול?
"בהתחלה באמת תהינו איך זה יתפקד ביומיום. בגדול, סביב זמן הארוחות אנחנו למעלה, ובערבים, אחרי שהילדים הולכים לישון, אנחנו נשארים למטה. הבקרים גם הם מתנהלים בקומה התחתונה. לרוב לא עולים למעלה לפני שיוצאים לגנים ולעבודה".
וההחלטה לבנות בעצמכם ולחכות שלוש שנים השתלמה?
"בהחלט. אנחנו רואים בשכונה הזו ובבית הזה את הקסם יותר מאשר במגדלים של צפון תל אביב. יש לנו מבט פתוח, יש אוויר, ואנחנו ויודעים שזה תמיד יישאר נוף אורבני נמוך, בלי מגדלים צפופים".
קבלן: "הצד המעשי"|ניהול פרוייקט: עופר סלינס, "רדמרק"|אריחים, פרקט וכלים סניטריים: מודי|תאורה: קרני תכלת|דלתות עץ וויטרינה: מרווין
