זה לא סוד שהקיץ הוא עונת הנדידה בין בתים ובין דירות. רבים מנצלים את ההפוגה מהלימודים ואת החופש הגדול כדי לשנות את סביבת המגורים, לשפר את הדיור ולשדרג את איכות החיים. למשוואה הרגילה נכנסה בקיץ 2024 גם המלחמה ואיתה החיפוש אחר דירה עם ממ"ד. הכטב"ם מתימן שנחת לאחרונה בתל-אביב השפיע גם הוא על השוק והכניס עוד משתנים למערכת השיקולים.
האם הכטב"ם הזה ישנה את פני המיגון הביתי בישראל? הוא כבר משנה, אף על פי שכרגע מדובר באירוע יחיד, כך לפחות לדברי האדריכל עופר רוסמן, בעלים-שותף בסטודיו XS ויועץ למנהל התכנון בסטודיו המחקרי IPLAN. "הממ"ד הישראלי עובר מהפכה תפיסתית, והתפוצצות הכטב"ם בתל-אביב מדגישה את חשיבותו", הוא אומר. "בעוד שבעבר שימש הממ"ד בעיקר כחדר שינה ספרטני, חדר עבודה או אפילו מחסן, בשנה האחרונה הוא נהיה מוצר מבוקש וחלק אינטגרלי מהבית. כדאי לדאוג שהוא ישתלב בשגרת החיים הביתית כדי לאפשר לבני המשפחה ליהנות מהגנה בלי לוותר על איכות החיים ועל העיצוב. כך תמקסמו את הממ"ד".
לא רק אתם חשים את הבהלה לממ"ד בקרב משפרי הדיור, ובכלל. לדברי רוסמן, עד לאירועי 7 באוקטובר, הייתה מגמה בתכנון רבי-קומות של הוצאת הממ"ד מהדירה למרחבים מוגנים קומתיים (ממ"קים). "המטרה הייתה ליצור דירה גמישה לשינוי עם קירות שמאפשרים עדכון מהיר וזול, פתחים גדולים ונוחים לתפעול, ללא אביזרי מיגון גסים. מאז 7 באוקטובר חל שינוי תפיסתי במגמה הזאת. הרוכשים רוצים לשפר את איכות החיים במצב חירום על ידי מרחב מוגן, רב-תכליתי, פרטי וזמין שמאפשר להם שהות ארוכה בו. הדרישה לממ"דים חזרה, ובעקבותיה אפילו יזמים שהחזיקו בתוכניות מאושרות של מבנים עם ממ"קים, שינו כיוון ותכננו מחדש ממ"דים בדירות חדשות למכירה", הוא מסביר.
אך יש גם פתרון ביניים – אפשר להוסיף חדר מוגן בדירה אם אין בה ממ"ד. "היום מקבלים בעלי דירות עם ממ"ד 10%-11% יותר בשכר הדירה לעומת דירות דומות ללא ממ"ד, כך לפי נתונים של חברת בדיקת הדירות We Check ולפי ניתוח של לשכת שמאי המקרקעין", אומר רן נאור, מנכ"ל אורטק מערכות מיגון. "לפי הנתונים, בפחות מ-40% מהדירות המוצעות להשכרה יש ממ"ד, מה שמוביל לעלייה בביקוש. בדירות שנבנו לפני 1992 אין ממ"ד בדרך כלל, אלא אם הוסיפו במהלך השנים מגדל ממ"דים לבניין במסגרת שדרוג כלשהו".
אז איך מוסיפים מיגון אם אין אפשרות להוסיף ממ"ד הדורש אישורים ותהליכים?
"כיום אפשר להוסיף חדר מוגן מאושר פיקוד העורף בתוך שבוע. זהו שיפור מיגון המאפשר להתנהל בדירה בעת חירום בלי לרוץ למקלט בזמן אזעקות. אפשר למגן את חדר השינה, או כל חדר אחר בבית, כולל דלת וחלון מוגנים בתקן ממ"ד. לאחר מכן מבצע קבלן השיפוצים גמר גבס רגיל, והחדר משמש לאותן מטרות בדיוק כמו לפני המיגון. אופציה כזאת מאפשרת למגן חדר במהירות ללא צורך בהיתרים ואישורים".
מה עלות הוספת המיגון לבית קיים?
"מ-95 אלף שקל, שאפשר להוסיף את הסכום למשכנתה, לפי תקנות חדשות של בנק ישראל, כך שהעלות החודשית נגישה והיא אף מכוסה בשכירות שעולה בהתאם. חשוב להדגיש כי דיירים כיום ממעטים לשכור דירה בלי ממ"ד ברוב אזורי הארץ".
להיות עם, להרגיש בלי
אם אתם מבני המזל שמצאו דירה עם ממ"ד, לרוב תרצו לשדרג ולעצב את המרחב המוגן עד כדי העלמת נוכחות אביזרי המיגון משגרת היום, בבחינת מה שאני לא רואה – לא קיים. זו בשורה של ממש, כי בעזרת אביזרי מיגון אפשר לשפר את התחושה בממ"דים ברמה האסתטית והנוחות התפעולית. "הבולט שבהם הוא דלת הזזה 'דלית' שכבר קיימת בשוק אך טרם אומצה באופן רחב כסטנדרט. מדובר בדלת כנף מסיבית שנכנסת בקלות לכיס בקיר ונעלמת כשהיא אינה בשימוש. הפתרון מאפשר לחיות במרחב מוגן בלי לראות באופן תמידי את אביזרי המיגון וכך ליהנות מהממ''ד בדיוק כמו מכל חדר אחר. בבית הישראלי הממוצע הורגלנו לנוכחות דלתות המיגון, ששכחנו שיש להן הופעה בולטת בסביבת המחיה", אומר רוסמן.
"רכיב אחר שדורש העלמה הוא צינורות הברזל המגושמים (פלאנג'ים) שנועדו לאטום/להחדיר אוויר מסונן בעת חירום. בשלב זה, מגוון המתאמים, הברזים והשסתומים שמופיעים בממ"ד הם בבחינת מפגע אסתטי שפוגם בתחושה הביתית. עד שהמראה של המוצרים האלה ישתפר, אפשר ליצור הסתרה בעזרת שילוב רהיטים מאווררים או כאלה הניתנים לפירוק שיצניעו את הצינורות בלי למנוע את הפונקציה שלשמה הותקנו".
מה בנוגע לחלון בממ"ד?
"החלונות המסיביים של הממ"דים פוגמים במראה של חזית הבניין. מבחינה תפעולית הם כבדים, מגושמים וקשים לשימוש. בערים מסוימות אף חל איסור על הפניית חלונות הממ"דים לחזית הרחוב מטעמי אסתטיקה. גודל החלון האופייני בממ"ד הוא מטר על מטר, והוא מותקן בגובה 105 ס"מ מפני הריצוף וכך מונע אפשרות של צפייה בנוף במצב שכיבה במיטה. בהג"א מצאו פתרון יצירתי לבעיה במוסדות הרפואה: יצרו חלון צר וגבוה המאפשר צפייה בנוף בשכיבה וכך, אגב, שיפרו את רווחת המטופלים. בשנה האחרונה אושר הפתרון גם לתחום המגורים, אך הדרישות המחמירות של ההתקנה לא מתאימות לבניין מגורים רגיל. אני משוכנע שאם פיתוח החלון ברוח זו ימשיך לשוק הפרטי, הוא יאומץ באופן נרחב".
איך עוד אפשר לשלב בין מיגון לנוחות?
"לעומת הכנף האימתנית של הדור הקודם, בדור החדש של חלונות ההזזה לממ"ד – פרופיל החלון והזיגוג המותר לשימוש אינם תואמים לעתים את דרישות התקן האקוסטי המחמיר. כשהחלון פונה לרחוב סואן, נדרש לעתים עובי זכוכית גדול המחייב פרופיל אלומיניום שאינו מתוקנן וכך מוביל לשימוש בחלון הכנף הישן והמגושם. בנוסף, הנחיות ההפעלה של חלונות ההזזה של הדור החדש מסתמכות על הסרת הכנפיים במצב חירום. לא כל דייר יודע שזה מה שנדרש לעשות, ולא כל דייר מסוגל לכך מבחינה פיזית. ילדים או קשישים עלולים להתקשות להוריד את כנפי האלומיניום בעצמם. לכן בפיתוחים עתידיים נדרש למצוא פתרון שיענה גם על מגוון התקנים הישראליים הקשורים לבידוד תרמי ואקוסטי, וגם לקהל משתמשים רחב שיוכל לתפעל את אביזרי המיגון בקלות".
ממ"ד קטן לדירות קטנות? אולי ההפך
רוסמן מאמין כי התמהיל של גודל הדירות בישראל במגמת שינוי ובעתיד יכלול יותר דירות קטנות שגודלן 55 מ"ר ואף פחות. הממ''ק, שהיה פעם הבטחה בבניינים מרובי דירות קטנות, נדחק בשלב זה לשוליים. הממ''ד חוזר לדירות, ומגדלי ממ''דים רבים נוספים לבניינים על שלל המגבלות התכנוניות שכרוכות בכך.
האם הגיוני שבאותן דירות יהיה הממ"ד תמיד בגודל סטנדרטי של 9 מ"ר, כפי שנדרש?
"מכיוון שבדירות קטנות הממ"ד משמש כחדר שינה ליחיד, אולי הוא דווקא צריך להיות קטן יותר – להכיל מיטה בלבד ללא ארון, שולחן עבודה ועוד", תוהה רוסמן. "ואולי בכלל להפך? לעתים ממ"ד של 9 מ"ר לא מספיק לפונקציות הרבות הנדרשות בחדרי שינה. לדוגמה, מיטה זוגית מרווחת עם גישה משני הצדדים, ארון בגדים רחב ידיים וסביבת עבודה נעימה. אולי כדאי לחשוב דווקא על ממ"דים גדולים יותר, המאפשרים שהות מרווחת לאורך זמן רב. דוגמה לכך אפשר לראות בפרויקט 'מיקרו' של חברת קרסו שתכנן משרד האדריכלים 'הפלטפורמה העירונית' וכלל ממ"דים של כ-14מ"ר בחלק מהדירות. הגודל החריג של הממ"ד איפשר לשלב פונקציות של שינה, עבודה, אחסון בגדים ועוד בחלל רחב ידיים ממוגן אחד".
לדבריו, בזמן האחרון יש דוגמאות קיצוניות יותר של חדרי מיגון דירתיים ענקיים הכוללים את חדר הרחצה. עולה התהייה, האם אנחנו ממגנים את עצמנו לדעת והאם הפסימיות הרגעית מהאירועים הקשים שחווינו דוחקת אותנו לפתרונות קצה שייצרו סביבות מחיה קשוחות?
איך מתקדמים מכאן?
"ההבנה המצערת שהמיגון הדירתי כאן כדי להישאר דורשת חדשנות ביצירת מוצרים איכותיים, פרקטיים ומעוצבים שיאפשרו להעלים את אביזרי המיגון הטראומטיים מהיומיום וייצרו מבנים נעימים, גמישים וקלים לתפעול. הפיתוח חייב לשלב מפתחים ממגוון תחומי ידע שיגרמו למוצרים להיות רלוונטיים ובכך יבטיחו אימוץ נרחב בשוק".
איך נדע שהצלחנו?
"כשבעוד עשר שנים ניכנס לחדר ממוגן בדירה חדשה ולא יהיה לנו מושג שהוא כזה".