לפני קצת יותר משנתיים החליטו בני זוג, שלהם שלוש ילדות קטנות, לעזוב את הדירה ששכרו בתל־אביב ולעבור לבית שכבר היה ברשותם בהוד־השרון ושאותו השכירו לאחרים. היתרונות מבחינתם היו ברורים: מדובר בבית פרטי גדול של 220 מ"ר בנוי על מגרש של 330 מ"ר, צמוד לבתים של הוריו ואחותו של אב המשפחה, ובעל מעברים בין חצרות הבתים שיוצרים תחושה של קיבוץ משפחתי קטן.
למרות היתרונות היו לא מעט אתגרים בנוגע לבית. הוא נבנה בלא פחות מחמישה מפלסים שונים, כל אחד מהם מובנה כך שהיה כמעט בלתי אפשרי לשנות את מבנה המפלס ולארגן מחדש את הפונקציות השונות של הבית. ולא פחות חשוב, המשפחה עמדה בפני נסיעת עבודה בת שנתיים לארצות־הברית וביקשה להתחיל את העבודה לפני הנסיעה ולהמשיך אותה בשלט רחוק כדי לחזור לבית משופץ.
למשימת העיצוב גויסה האדריכלית שירלי נחמנה, שהלכה עם בני הזוג לעשות את הקניות הגדולות יותר של השיפוץ – הריצוף, הפרקטים והכלים הסניטריים – עוד לפני הטיסה והמשיכה לעבוד על הבית בשני ערוצים מקבילים, כשבני המשפחה כבר רחוקים. השיפוץ התבצע מול אביו של בעל הבית וקרוב משפחה נוסף, ואת בחירות הריהוט עשו ביחד דרך אתרים אמריקאיים שונים, הזמינו לכתובת של המשפחה בארצות־הברית - ואז הביאו אותם לארץ במכולה עם שובם לישראל. כשחזרה המשפחה לארץ אחרי שנתיים, הבית היה מוכן והם עברו אליו מיד. תחילה לווה המעבר בשימוש ברהיטי פלסטיק זמניים עד שהמכולה הגיעה - והגרסה הסופית המקסימה והצבעונית של הבית קרמה עור וגידים.
בהשפעת המגורים באמריקה הלטינית
על הסגנון הייחודי של הבית, שהושפע בעיקר מעיצוב מקסיקני, הוחלט כבר מההתחלה. "בני הזוג טיילו בכל העולם ויש להם אמנות שנקנתה באמריקה הלטינית, אפריקה ומזרח אסיה", מספרת נחמנה. "ההורים של בת הזוג היו בשליחות במקסיקו, כך שהיא מכירה את המדינה והושפעה ממנה, וכל אלה הובילו לזה שממש מההתחלה בחרנו בסגנון אקלקטי וצבעוני עם השפעה מקסיקנית חזקה".
הסגנון הייחודי שנבחר בולט עוד לפני הכניסה, במבואה החיצונית שנצבעה בירוק, ושלה שודכה דלת עתיקה מעץ לצד קישוטים מאוסף המסכות של בני הזוג. "ההחלטה לצבוע את המבואה בירוק התקבלה בשלב יחסית מאוחר", אומרת נחמנה, "והצביעה הפכה אותה מנקודת מעבר לחלל תחום שנעים לשהות בו". בכניסה לבית יש ארון גדול לנעליים, תיקים ומעילים שנצבע בלבן כך שישתלב בקיר, ומהצד השני שידה פרחונית קטנה שנועדה למפתחות. השידה נועדה להוסיף צבעוניות וגם לתחום את החלל. משמאל נראה גרם מדרגות עם מדרכים מעץ וחזיתות שחופו באריחים מהחנות של רוחמה שרון – כל מדרגה מחופה באריחים שונים.
"בגלל מבנה המפלסים של הבית כמעט ולא היה אפשר לעשות בו שינויים מבניים", מסבירה נחמנה, "השינוי המרכזי שבכל זאת עשינו היה בגרם המדרגות. במקור החלק התחתון שלו עשה סיבוב ופנה לעבר שירותי האורחים, ואנחנו החלטנו ליישר אותו כך שהוא פונה לחלל הקומה. זה מקל על הגישה למדרגות, חושף את היופי שלהן למי שנכנס, ונוסף לכך המהלך שחרר לנו מקום בפינה שקודם היו בה גם המדרגות האלה, גם הדלת לשירותי האורחים וגם המדרגות שיורדות למרתף. השינוי אפשר לנו להרחיב את המדרגות שיורדות למרתף שבו ממוקם חדר המשחקים, והצלחנו אפילו להוסיף פינת עבודה קטנה בחלק העליון של המדרגות".
מעין חממה במרכז הבית
ממול לדלת הכניסה ממוקמת פינת המשפחה ואחריה הסלון, מימין אטריום גדול תחום בשלושה קירות ופתוח לגינה מעברו הרביעי, ואחריו המטבח. "אני במקצוע הזה כבר הרבה שנים ולא נתקלתי בבית עם מבנה כמו של הבית הזה", אומרת נחמנה. "קומת הקרקע מחולקת לאזורים שכל אחד מהם ממש עומד בפני עצמו, ובמרכז יש אטריום שמפריד ביניהם. שקלנו כניסה להליך רישוי שיכניס את האטריום לשטח הבית, אבל המבנה שלו כולל עמודים וקורות שבכל מקרה אי אפשר לבטל, כך שלא ניתן באמת להטמיע אותו בחלל. החלטנו לקחת את החיסרון ולהפוך אותו ליתרון שייצור לבית מרכז ירוק – בתמונות הצמחייה רק התחילה לגדול, אבל ציידנו את המקום במערכת השקיה שמבטיחה שהצמחים ישגשגו – וגם יכניס פנימה אור. במקור היה לאטריום קיר ויטרינה יחיד ואנחנו החלפנו את כל הקירות שלו בוויטרינות וכך גם הכנסנו עוד אור לבית וגם חיברנו בין חלקי הבית, כך שאפשר לראות את המטבח מהסלון".
המטבח ניצב בחלל צדדי די מרווח וכמעט סגור, ולכן הוחלט למקם את פינת האוכל ממש בתוכו. הצבעוניות הייחודית שלו התחילה מחיפוי הקיר בצבע תכלת שמצאו המעצבת ובעלי הבית לפני שהם עזבו, ולהם שודכו כיסאות מפורמייקה עם הדפס פרחוני מלא צבע שהם מצאו בארצות־הברית. "לזה התאמתי מטבח קולור בלוק: הארונות הנמוכים בצבע אחד - ירוק, הארונות הגבוהים בצבע אחר - כחול, הארונות התלויים בצבע שלישי – אדום. וכל אלה 'נתפרו' ביחד עם גון החמרה של הקירות. בלתי אפשרי להעביר דקויות של צבע על מסך של מחשב, ולכן במקרה הזה בני הזוג פשוט סמכו עליי", מסבירה נחמנה.
16 צפייה בגלריה
מטבח צבעוני מאוד. רוב הפריטים בבית נקנו בארצות הברית ונשלחו במכולה
(צילום: שירן כרמל)
שולחן האוכל הגדול שניצב במרכז החלל נקנה גם הוא בארצות־הברית והוא מאופיין בפלטה מעץ אלון מיושן שמקנה לו מראה כפרי והופכת אותו לידידותי מאוד עבור משפחה עם ילדים קטנים. בשלב מאוחר יחסית של התהליך נוסף גם המדף הפתוח שמעל לחלון, כדי לאפשר עוד מקום לעבודות האמנות של בני הזוג ולהכניס אותה לתוך המטבח.
פינת משפחה מול סלון – ושניהם צבעוניים מאוד
הסלון מחולק לשני חלקים שניצבים זה מול זה – סלון אירוח ופינת משפחה. פינת המשפחה נראית לעין מיד כשנכנסים וכוללת זוג ספות בריפוד שטיח שנקנו בארצות־הברית ונבחרו כך שיהיו נוחות מאוד ומתוך מחשבה על הנראות של גב הספה הבולט לעין. הן ממוקמות על שטיח צבעוני שעוזר לתחום את החלל, ולצידן ספרייה גדולה בסגנון רטרו שנחמנה תכננה במיוחד. "קיר הספרייה נולד מבקשה של בעלי הבית", היא מספרת, "כדי שיהיה עוד מקום לספרים שלהם וגם לעבודות האמנות, ואני הוספתי לו אחסון סגור כדי ליצור פחות עומס בחלל ומשום שזה בסופו של דבר הכי פרקטי". את החלל תוחמת גם ההנמכה בתקרה שהייתה כאן עוד קודם, שמכילה את מערכת מיזוג האוויר ועומדת בניגוד לתקרה הגבוהה והמשופעת עם קורות העץ שבסלון הרשמי.
כל הרהיטים בסלון נקנו בארצות־הברית, והוא כולל ספת קטיפה גדולה, כורסת רטרו אחת בריפוד עם דוגמה צבעונית ועוד זוג כורסאות מעוגלות עם ריפוד רקום. כל אלה עומדות על שטיח גדול מאוד ותכול ותחומות בשלושה מפתחים – ויטרינה וחלון לגינה וויטרינה נוספת שמובילה לאטריום.
הביקור בקומת הקרקע מסתיים בשירותי האורחים, עם דלת בצבע עז וטפט רב נוכחות עם דוגמת ציפורים עמוסה בצבעים. לטפט הותאמו גוף תאורה ופמוט טווסים מוזהבים שניצבים על ומעל ארון כיור מינימליסטי שהותאם לגודל החדר.
גם החדרים ססגוניים
חצי קומה במעלה גרם המדרגות נמצא אגף הבנות. יש כאן חדר שינה אחד עם חדר רחצה צמוד שנועד לשמש את הבת הגדולה, חדר נוסף שמשמש את שתי הבנות הקטנות יותר וחדר רחצה שמיועד להן. שני חדרי השינה חופו בפרקט והודבקו בהם טפטים בולטים שנבחרו בהתייעצות עם הילדות. לריהוט נבחרו רהיטי איקאה פשוטים יחסית, במחשבה שלא ירחק היום שיהיה צורך להחליף אותם, כשהילדות יגדלו.
עלייה של חצי קומה נוספת מובילה לחדר שינה לא גדול להורים שמצד אחד שלו יש חדר רחצה פרטי ומהצד השני יש חדר ארונות. כאן נצבעו הקירות בכחול והחלונות שמעל למיטה המרופדת הורחבו קצת. "היו כאן שני חלונות מאוד גבוהים, וזה דווקא עבד טוב כי הנוף מכאן לא מרשים והמיקום המוגבה של החלונות מאפשר לראות בהם רק עצים ושמיים", מספרת נחמנה. "לכן רק חיברנו את שני החלונות לחלון אחד רחב, בלי להגדיל אותם כלפי מטה".
עוד לגבי מתחם ההורים מספרת האדריכלית כי יש דיספרופורציה בין חדר השינה הצנוע בגודלו ובין חדר הרחצה הגדול מאוד, שבגלל המבנה הריבועי שלו היה מאוד קשה לשנות. בעצם, למרות הגודל שלו, כשהתחלתי לשרטט את כל הפונקציות שרצינו להכניס לתוכו – שירותים, מקלחון, אמבט עומד ושני כיורים – גיליתי שלא נשאר הרבה מקום, אז החלפתי את הדלת בדלת הזזה בסגנון אסם. הריצוף שנבחר הוא גרניט פורצלן דמוי טרצו עם אגרגטים צבעוניים מאוד בכחול, אדום, ירוק וצהוב. את המשך הצבעוניות בחדר דגמתי מתוך האגרגטים האלה, עם חיפוי קיר אחד בירוק, שידת כיור כחולה ומסגרת כחולה למחיצות הזכוכית של המקלחון והשירותים".
לדבריה, הבחירות האלה נעשו די בהתחלה, אבל בהמשך, אחרי שהכירה לעומק את בני הזוג, היא הבינה שהצבעוניות בחדר לא מספקת מבחינתם. בני הזוג אוהבים צבעים חיים ועמוקים. לכן הוחלט לצבוע גם את התקרה בירוק וכך להדגיש את הגודל של החלל.
לבסוף ממשיך גרם המדרגות למפלס נוסף, שכרגע לא מנוצל, עם חדר שיוכל לשמש בעתיד את אחת הבנות. הבית תוכנן מתוך התאמה לטעמים הייחודיים ולאוסף האמנות המרשים של המשפחה הצעירה, ויוכל לגדול בעתיד יחד איתה.
