בתקופה שבה החתירה לאותנטיות גוברת על השאיפה לאסתטיקה מופתית, רבות הביקורות על תמונות "לפני ואחרי" בשדרוג בתים. את הרעיון של החללים המסודרים והמתוקתקים, שנראים מתאימים לקטלוג אך לא למשפחה, מחליף קונספט עיצובי שמקדם נינוחות, ומשדר מראה "לא מתאמץ" שקל לשחזר גם הרבה אחרי שמעצבי הפנים וצוותי הצילום עזבו.
9 צפייה בגלריה
לא חוששים מעומס ויזואלי: קלאטרקור
(עיצוב: פלביה גרסיה. צילום: ליאור טייטלר עבור נירלט)
מגמה זו, שפורחת לאחרונה ברשתות החברתיות, זכתה לשם קלאטרקור (Cluttercore) ושמה במרכז את ה-Clutter, באנגלית "בלאגן" או "ערבוביה". שוחריה של המגמה העיצובית המתוייגת כ-#Cluttercore ולה שיאי צפיות בטיקטוק ובאינסטגרם, מאמינים שהיא מגלמת מפגש בין כאוס מאורגן עם גישת ה-"יותר הוא יותר". לשיטתם, הקלאטרקור חוגג חללים ביתיים שאינם מושלמים, אך מאורגנים בקפידה בעזרת אוספים וחפצים יפים ורבי-משמעות שמעשירים אותם והופכים את דייריו למאושרים יותר. החל באוספים, יצירות אמנות ועד ספרים שממוינים לפי צבע או גודל, האסתטיקה העמוסה והנועזת היא לא בשביל כולם, אבל היא בהחלט מעוררת תגובה או חיוך.
מקורו של הקלאטרקור הוא בטרנד הקוטג'קור, שאותו אימץ דור ה-Z מתוך מטרה לשלב ערכי שלווה כפרית ופשטות בבית, בשונה מאורח החיים האינטנסיבי והמתועש שסביבנו. בבסיס שתי המגמות עומד הרעיון שהבלאגן אינו פוגם באסתטיקה הכללית, ואף יכול להוסיף חן ורוך לחללי הבית.
בלאגן כדרך עיצוב אקספרסיבית
כמו המקסימליזם שנולד בשנות ה-70, כך גם הלך הרוח המבולגן שבבסיס הקלאטרקור. שניהם נתפסים כתגובה לשנים של סגנון מינימליסטי ומאופק, ברוח המשפט האגדי שטבע האדריכל לודוויג מיס וון דר רוהה בשנת 1947, Less is more – "פחות זה יותר", שעיקרו הוא היופי שבפשטות.
כך, את סגנון הקלאטרקור מובילה מנטרה מנוגדת ואיקונית לא פחות, המיוחסת לאדריכל האמריקני ממייסדי הסגנון הפוסט-מודרני, רוברט ונטורי: Less is a bore – פחות זה משעמם. תפיסה זו מאפשרת חיי נוחות משוחררים יותר, ומלאים באמירה אישית. בהמשך לה, נוקטים מעצבי פנים רבים באותה גישת "בלאגן מתוכנן", שמאפשר התנהלות יומיומית זורמת יותר, אך בו בעת מותיר בית מאורגן ואסתטי למראה.
9 צפייה בגלריה
חלל עם חיים: צבעוניות נעימה ופריטים שמציתים אושר
(עיצוב: גילי אונגר. צילום: שירן כרמל)
נראה שאפילו כוהנת הסדר והניקיון היפנית מארי קונדו חזרה בה מהמרדף. פילוסופיית הארגון של קונדו, שיטת "קונמארי", נשנעת על מה שמכונה ביפנית "קוראשי", דרך חיים שמקדשת סדר ומינימליזם כדי להוביל לחיים מאושרים. עם זאת, העולם לא עצר מלכת כשהודתה בחודש שעבר במאמר של הוושינגטון פוסט, שביתה כבר לא מסודר כפי שהיה בעבר. "עבור רבים חלל שמאורגן בצורה מושלמת אינו מציאותי", היא צוטטה בכתבה. "עד עכשיו הייתי מסודרת באופן מקצועי, אבל די ויתרתי על זה עכשיו, כשאני מבינה שמה שחשוב לי זה ליהנות מבילוי עם הילדים בבית".
9 צפייה בגלריה
כמה אופי: מחשבה ייחודית בגישת "יותר זה יותר"
(אדריכלות ועיצוב: בועז שניר. צילום: ולרי זיוז)
9 צפייה בגלריה
גלי נוסטלגיה: הצגה אמנותית של הדברים האהובים שברשותכם
(עיצוב פנים: שני מור. צילום: שי גיל )
הבלאגן המאורגן נוצר מתוך מחשבה ייחודית וכמו "מספר סיפור" אישי בעזרת חפצים בעלי משמעות - מנפתולי הזיכרונות ועל גלי הנוסטלגיה - ופחות מנושא כללי שמאגד סביבו את החלל. החל מאוספים מתקופת הילדות ועד מזכרות משפחתיות או פריטים מיוחדים מטיולים ברחבי העולם. עם זאת, בעוד שהמקסימליזם מבכר עירוב של סגנונות, שימוש בצבעים עזים ונועזים, הקלאטרקור מציג לראווה בצורה אמנותית את הדברים האהובים שכבר ברשותכם, להבדיל מגיבוב אקראי של פריטים בחלל.
רוצים לאמץ את הסגנון? הטיפים האלה יעזרו:
- קו דק עובר בין חלל מעוצב כהלכה לבין חלל עמוס ומגובב, ואילו כאוס מאורגן (Cluttercore) הוא סימון הגבול שבין הבלאגן לאסתטיקה. אם תארגנו את הפריטים בשיטה שתעזור לכם להבין לאן כל דבר שייך – תשיגו מידה של סדר בבלאגן.
- אל תשתמשו בחפצים "סתם" כדי למלא את החלל או "סתם כדי להעמיס", אלא היעזרו בפריטים משמעותיים שיעשו לכם טוב ויציתו שמחה בליבכם כשתסתכלו עליהם. הבלאגן המאורגן אמור לסייע לכם לבטא את עצמכם נאמנה, להציג סיפור חיים, תחומי עניין ואת כל מה שמשמח אתכם.
- חשוב ליצור מעין "איים של מנוחה" לעיניים, ולא ליצור עומס בכל פינה אפשרית. אפשר לעשות את זה בשיטת השכבות: אמנות גבוהה שעונה על הקיר, אלמנט קטן כמו עציץ או פסלון מלפנים, ושכבה בינונית מאחור. שחקו עם גוונים וחומרים והעניקו תחושת עומק לחלל והימנעו מגימיקים, בדרך למראה מלא רבדים ותחכום. עציצים וצמחייה הם דרך נהדרת ליצור המשכיות, אך מבלי להעמיס על החלל מבחינה ויזואלית.
- היעזרו בעקרונות קנה מידה ופרופורציות כדי לאזן את המראה, כך תוכלו לשלוט בעומס של הדפסים ולבחור דוגמאות קטנות לצד דוגמאות גדולות, כדי שאלה לא יתחרו באלה, או לעטר קיר שלם ביצירות אמנות ושאר שכיות חמדה בגדלים שונים.
- תוכלו להתחיל את הבלאגן המאורגן שלכם על רהיט כמו כוננית או ספריה, כדי לוודא שאתם מתחברים לזה: נסו לסדר את הספרים לפי צבעים או לפי גדלים בספריה, ולספר סיפור קטן בעזרת האוספים שלכם ומציאות וינטאג'.
9 צפייה בגלריה
ביתכם הוא המקום למי שאתם: אוסף נוסטלגי בחלל הציבורי
(עיצוב: לבנת כהן מרין. צילום: גדעון לוין)
- חשוב לא פחות להסתכל על התמונה בכללותה ולעצב את חללי הבית בצורה אורגנית ולא מנותקת. נסו ליצור הלימה בין החוץ לפנים ולגבש את המראה הכולל להצגת סגנון קוהרנטי וזורם.
- תוכלו לרתום את גוון הקיר כדי להדגיש או לטשטש את הבלאגן. צביעת ספרייה בגוון הקיר תיתן דגש לפריטים שמשולבים בפנים, ולחילופין, דגש מיוחד לצבע הרהיט יבחין אותו וידגיש אותו מהשאר. חשוב לא ליצור תחרות בין פריטים, סגנונות או הדפסים, אלא לבחור באלמנטים שישרתו אתכם ויחמיאו לחלל.
