עבור החולפים ברחוב יפו העמוס בירושלים, בדרך אל שוק מחנה יהודה ולמרכז העיר, קשה שלא להבחין במבנה הדו קומתי היפהפה, משכנו המקורי של בית החולים שערי צדק. בעיר לא חסרות פנינים אדריכליות ציוריות שכאלה, אך לבית החולים הוותיק ולסיפורו שמור מקום של כבוד בהיסטוריה הירושלמית. כעת, אחרי גלגולים רבים ושימושים רבים לא פחות, ניצב המבנה בפני פרק חדש, כשבחדרים בהם התאשפזו חולים במאה הקודמת, עתידים להתאכסן אורחי מלון בוטיק שייפתח בשנים הקרובות.
"שערי צדק נחנך ב-1902 ונחשב לבית החולים היהודי המודרני הראשון בארץ ישראל, והייתה לו השפעה עצומה על ירושלים במשך עשרות שנים", מספר ל-ynet האדריכל גיורא סולר, שאמון בימים אלה על תהליך שימור המבנה והכשרתו לקראת תפקידו החדש. בסוף השבוע הקרוב (18 בנובמבר), סולר גם יערוך סיור בבית החולים ההיסטורי במסגרת אירועי "בתים מבפנים" בירושלים, ויגולל את עברו המרתק באוזני המשתתפים, רגע לפני שהמקום נסגר לרגל השיפוץ.
"הסיפור של המקום מתחיל כבר ב-1873, כשמטעם בית החולים 'ביקור חולים' שבעיר העתיקה, נשלחו העיתונאי יואל משה סלומון ומנהל החשבונות של חברת ההתיישבות היהודית, שלמה זלמן בהר"ן לעווי, לגייס כסף מיהודי פרנקפורט כדי לשפר את בית החולים הקיים", מסביר סולר. למרות המטרה הראשונית, אנשי הקהילה היהודית החליטו שבכסף יש להשתמש לצורך הקמתו של בית חולים חדש ומודרני.
על מציאת המיקום המתאים לבניית בית החולים היה אמון רופא גרמני-יהודי צעיר בשם ד"ר משה וואלאך, שמצא חלקה מתאימה ברחוב יפו, בסמוך לשכונת שערי צדק, באותם ימים בכניסה לעיר ירושלים. "מכאן גם נבע שמו של בית החולים. ד"ר וואלאך ניהל את המתחם במשך 45 שנה ואף קבור בו", מוסיף סולר. "הירושלמים הוותיקים לא מכנים את המקום בשמו הרשמי, אלא כ'בית החולים וואלאך'".
מודרני לתקופתו
מי שמונה לתכנן את הבניין החדש היה האדריכל הטמפלרי תיאודור זנדל, אדריכל חשוב ופעיל מאוד בארץ ישראל שמוכר בעיקר בעקבות תכנון המושבה הגרמנית שרונה ומבנים חשובים נוספים בירושלים ומחוץ לה. זנדל תיכנן את בית החולים כמבנה ארוך וסימטרי עם שלושה אגפי רוחב המצויים לאורכו. הכניסה הראשית ממוקמת במרכז המבנה, ומרפסת ארוכה בעלת שלושה פתחים עם קשתות שניצבת מעליה, משווה למקום אווירה רשמית וטקסית. "מרפסת שכזו מתאימה מאוד לקבלת קהל, ולא לבית חולים", מסביר סולר ומוסיף כי "אבן הראשה מעל לפתח הכניסה נראית כמו כתר, אבל זו למעשה חומת העיר ירושלים".
למרות התקופה שבה נבנה, לא ניתן להכניס את המבנה לקטגורייה מסויימת. "קשה להגדיר את המבנה בסגנון מסוים", מסביר סולר. "הוא לא ניאו קלאסי, בטח שלא אקלקטי כמו הבתים בתל אביב למשל, אבל מה שכן - הוא מודרני לתקופתו, לא רק בסגנון הבנייה אלא גם בשיטות הטיפול שננקטו בו. ד"ר וואלאך הביא לפה ציוד רנטגן, שהיה אז דבר חדש מאוד, היה חדר ניתוח גדול, ובצילומים היסטוריים של המבנה רואים שבחדרי החולים הייתה צמחייה. ההבנה שצמחייה היא דבר מיטיב, גם היא חשיבה מאוד מודרנית".
בחצר בית החולים הוקמה רפת שסיפקה למטופלים חלב טרי, ובמקום נחפרו שני בורות מים גדולי ממדים שנחשפו לאחרונה בידי צוות השימור. "הבורות נבנו כחלק אינטגרלי מהבניין, וחלק מהגג שלהם שימש כחצר האחורית של בית החולים, ואפשר שאיבת מים נוחה. היו צירים לשאיבת מים גם מבחוץ וגם מתוך בית החולים - זה מעיד על חשיבה ממש פרקטית וחכמה בתכנון".
קיומם של בורות המים היה ידוע שכן הופיעו בשרטוטים המקוריים של זנדל, אך האופן בו נשתמרו היה בגדר תעלומה. במסגרת הגילוי ירדו פנימה אנשי השימור והמודדים על מנת להעריך את גודלם ומצבם של הבורות. הם מצאו שני חללים באורך 12 מטר כל אחד שמתנשאים לגובה לפחות שישה מטרים. כל בור שכזה מקורה בקמרונות צולבים – אלמנט אדריכלי עתיק שאפשר למצוא לא מעט באדריכלות הגותית של ימי הביניים. "החללים האלו כל כך גדולים שמי שנכנס אליהם מיד חושב על קתדרלה או מערה. נוצר מראה מאוד רומנטי כי הצטברו שם מים ושורשים של עצים שמשתלשלים מהתקרה", הוא משתף מחוויית הביקור.
בנוסף לטכנולוגיות ולארכיטקטורה, גם ערכו החברתי של שערי צדק תורם להיותו מקום בעל משמעות. "יש לו ערך חברתי חשוב ביותר. היו שם אלפי לידות ומרבית מבני ירושלים נולדו שם. הוא מספר את סיפורה של החברה הציונית והחרדית בעת החדשה וזה משמעותי". הוא מתאר כיצד המקום הקפיד לשמור על צביון יהודי, כשמול הכניסה הראשית ניצבו דלתות עץ מגולפות שסימנו את בית הכנסת, והתקרה המעוטרת של בית התפילה קיימת עד היום.
17 צפייה בגלריה
בית התפילה בעל התקרות המצוירות קיים עד היום. אך האם ישרוד את השיפוץ?
(צילום: דניאל חנוך)
עם זאת בהיסטוריה של המקום אפשר למצוא גם אירועים פחות חיוביים, הידוע שבהם הוא רציחתו של ד"ר יעקב ישראל דה האן שהיה משפטן ואיש רוח יהודי יליד הולנד. דה האן שעלה לארץ ישראל והפך לחרדי, התנגד לציונות והיו שמועות כי בכוונתו לפעול לביטול הצהרת בלפור. ב-30 ביוני 1924 כשיצא מבית כנסת בשערי צדק הוא נרצח ביריות, מה שנחשב לרצח הפוליטי הראשון בארץ ישראל בתקופה המודרנית.
ממבנה נטוש למלון יוקרה
למרות עברו העשיר, ב-1980 בית החולים שערי צדק עבר למשכנו החדש בירושלים, ואילו המבנה הוותיק נשאר נטוש שנים ארוכות. רק באמצע שנות ה-90 הוא שומר על ידי האדריכלים יעקב ואמנון רכטר והפך למשכנם של משרדי רשות השידור, וכיום מתפקד כמרכז תרבות וכחלל לתערוכות אמנות. הפרק הבא בהיסטוריה של המבנה, כאמור, הוא להפוך למלון יוקרה כחלק מהפרויקט "מידטאון ירושלים" של חברת קנדה ישראל.
בסמוך למבנה המקורי של שערי צדק עתידים להיבנות ארבעה מגדלי קומות חדשים - שניים למגורים, אחד למשרדים ואחד שבו ישולבו מגורים ומלונאות. ברחוב יפו כבר ניתן להבחין בגדרות אתר הבנייה שמצביעות על השינוי המתקרב, אך מידטאון איננו הפרויקט היחיד באזור. לפי תוכנית הבניין העירונית, הכניסה לירושלים מתוכננת להיות רובע העסקים החדש של העיר, שיכיל כ-20 מגדלים, 60 אלף מקומות עבודה חדשים ו-2,000 חדרי מלון.
"כל הכניסה לעיר תשנה את פניה. זה מתחיל מהתחנה המרכזית ומממשיך מזרחה למרכז העיר. כל האזור יקבל העצמה רצינית של בנייה עם רשת מגדלים ועירוב שימושים", מסביר איציק חממי, מנכ"ל מידטאון ירושלים. על תכנון המגדלים בפרויקט של קנדה ישראל, כמו גם על עיצוב מלון הבוטיק בשערי צדק, אחראי האדריכל רפאל דה לה פונטיין, שותף במשרד האדריכלים DBLK, בשיתוף עם משרד אדריכלים סטודיו יגאל לוי וסולר אדריכלים.
17 צפייה בגלריה
ארבעה גורדי שחקים במרכז ירושלים: פרויקט מידטאון ובלבו שערי צדק
(הדמייה: משרד DBLK אדריכלים)
השניים מספרים שבתחתית המגדלים יקום פארק ירוק, וקומת הרחוב של המגדלים תוקדש לשימושים ציבוריים כמו אקדמיה, גני ילדים, בית ספר ואולם ספורט עירוני. "הדבר המרכזי בתכנון הארכיטקטוני הוא שהמתחם יעבוד 24/7. זה המוטו המרכזי שלנו", מצהיר חממי. דה לה פונטיין מוסיף: "המרחב הציבורי ומפלס הולכי הרגל יהיו לב ליבו של התכנון. כפי שקיים היסטורית בירושלים, התוכנית מייצרת סמטאות וכיכרות נגישים ופתוחים לציבור".
ירושלים של מגדלים
המחשבה על מגדלים בירושלים יכולה לעורר ספקות וחשדנות. אחת השאלות המתבקשות היא האם מה שמזוהה לרוב עם תל אביב יכול להתאים גם לאופייה המיוחד של עיר הבירה? "בירושלים עדיין לבניין של שמונה קומות קוראים 'מגדל'", מתבדח סולר כשנשאל על הקשר בין שערי צדק ההיסטורי למגדלים שייבנו לצידו. "תמיד נשאלת השאלה מה המשמעות של שימור מבנה בן שתי קומות כשלידו רבי קומות, אבל יהיה מסביבו שטח פתוח די גדול הוא לא 'ייחנק'".
האם ניתן לייצר מגדל ברוח ירושלמית? דה לה פונטיין מאמין שכן. "אנחנו רואים במתחם כמשהו שלם, ורוצים לייצר שפה אחידה בבניינים הנמוכים ובמגדלים, לצד זאת לתת מקום לאקראיות והאורגניות שאנו מכירים בירושלים. אחת המטרות העיקריות הייתה השילוב של השפה הירושלמית, על שלל תכונותיה הייחודיות, תוך התייחסות לחזון האורבני. בניגוד לתכנון מגדלים בערי המרכז, המגדלים מתפארים בשפה המקומית ובשימוש נרחב וייחודי של אלמנטים מאבן ירושלמית בחזית, המחברים את הפרויקט להיסטוריה המקומית, בעוד שהעיצוב המודרני מצהיר על החדשנות של העיר". לצד הרוח הירושלמית, חממי מבטיח שלמקום יהיה ניחוח בינלאומי. "המקום יהיה ברוח המידטאון של תל אביב, טוקיו, מנהטן וכל מידטאון אחר בעולם".
בשלב זה הפרויקט נמצא בתכנון סופי ובין היתר נדונים השינויים שיבוצעו במבנה שערי צדק הישן על מנת להתאים אותו לייעוד החדש. במסגרת התכנון בורות המים שנחשפו מתוכננים להיפתח לציבור. עד שהמבנה ההיסטורי ייהפך למלון בוטיק שלרבים לא תהיה גישה אליו, ניתן כיום לבקר בו באופן ספונטני. חברת קנדה ישראל נתנה זמנית את המקום ל"רוח חדשה", תנועת צעירים שמתעסקת בתרבות, פנאי ויזמות חברתית-קהילתית.
הפסטיבל האורבני ״בתים מבפנים – ירושלים" יכלול מאות סיורים מרתקים ופעילויות ברחבי ירושלים בלמעלה מ-130 אתרים בעיר. ״בתים מבפנים״ יתקיים ב-18-19-20 בנובמבר
