כבר כמה שנים שיפו חווה תנופת בנייה מסיבית הכוללת פרויקטים חדשים למגורים, תהליכי שימור והתחדשות באזורים שונים ושינויים רבים המשפיעים על הנראות שלה. אחד השינויים הבולטים היה פתיחת הקו האדום של הרכבת הקלה, ששינה את האזור כולו באופן ניכר וחידד את הפוטנציאל הרב שלו. למרות הקשיים הרבים שחוו התושבים המקומיים בעקבות השיפוצים והחפירות, מאז פתיחתו חוזר האזור לעצמו, ומספר התושבים ביפו צפוי לעבור את ה-70 אלף עד סוף שנת 2024.
כעת, שני פרויקטים חדשים בתחום האקדמיה המתוכננים בה – במכללה האקדמית תל אביב-יפו ובמרכז העיר – צפויים להפוך אותה למוקד משמעותי עבור סטודנטים מכל רחבי הארץ. בנוסף נערך בימים אלה שיפוץ ושימור של מבנה תיאטרון הסימטה, שצפוי עם סיומו למשוך קהל שוחר תרבות ופנאי.
11 צפייה בגלריה
הרחבה משמעותית של קמפוס המכללה האקדמית תל אביב-יפו
(הדמיה באדיבות ציונוב ויתקון אדריכלים)
הקמפוס יוכפל והחניון יהיה תת-קרקעי
הפרויקט המרכזי הוא הרחבה משמעותית של קמפוס המכללה האקדמית תל אביב-יפו ובניית כמה מבני אקדמיה חדשים בשטחו. הקמפוס ממוקם במזרח יפו, בשכונת יפו א' הנקראת גם שכונת דקר, בין רחוב עזה לציר המרכזי ברחוב היינריך היינה. שטח הקמפוס הוא 55 דונם, עם זכויות בנייה של יותר מ-100 אלף מ"ר, כשעד היום נוצלו קצת יותר משליש מהן. כיום הקמפוס כולל שלושה בניינים מרכזיים שבהם נמצאות כיתות הלימוד, המעבדות וההנהלה. בצידו השני של הקמפוס, בפינת הרחובות עזה וחבר הלאומים, הוקם בשנת 2019 מבנה מעונות לסטודנטים. שאר שטח הקמפוס אינו מפותח וכולל מגרש חנייה גדול. אף על פי שהמכללה הוקמה רק לפני 20 שנה, היא נהפכה בשנים האחרונות לאחת המכללות הגדולות בארץ ומונה אלפי סטודנטים ושישה בתי ספר.
כחלק ממגמת הגידול של המכללה והצורך בבניית תשתיות חדשות, הצעד הראשון הוא תכנון תוכנית חדשה לכלל שטח הקמפוס העתידי. התוכנית החדשה מתבססת על תוכנית-אב שנערכה לפני כמה שנים על ידי משרד האדריכלים קולקר-קולקר-אפשטיין. תוכנית העיצוב החדשה מספקת פתרון לגידול העתידי של האקדמיה, הן בציפוף הבינוי והן בזכויות בנייה עתידיות, ויוצרת שפה עיצובית אחידה לכל מבני העתיד שייבנו בקמפוס. על פי התוכניות, שטח הקמפוס עתיד להכפיל את עצמו ולכלול כשמונה מבני אקדמיה חדשים ושטחים ירוקים פתוחים. החניון צפוי לרדת אל מתחת לאדמה, כשמעליו ייבנו חלק מהמבנים החדשים והשטחים הציבוריים.
"המכללה האקדמית תל אביב-יפו היא אחת המוסדות האקדמיים היחידים בישראל שאינם מנותקים מהקהילות ומהמרחבים העירוניים שבהם הם פועלים", מציין בריאיון אלי מרזל, מנכ"ל המכללה. "אחת המטרות המרכזיות שלנו היא לקדם את הקשר בין האקדמיה ובין הקהילה המקומית. כחלק מהתוכנית אנחנו מתכוונים לייצר מערך תנועה פנימי וקשר עם המרחב העירוני בסביבת הקמפוס. בנוסף, מתוכננים להיבנות במבנה החדש פונקציות ספציפיות המיועדות גם לקהילה המקומית כמו קליניקה סיעודית לצורכי הציבור ואודיטוריום שישמש גם לאירועי תרבות לתושבי השכונה".
11 צפייה בגלריה
המטרה לחזק את הקשר בין האקדמיה ובין הקהילה המקומית
(הדמיה באדיבות ציונוב ויתקון אדריכלים)
שער חדש ושקוף, בלי גדרות
מתוך התוכנית הגדולה של הקמפוס מתוכננת בימים אלה הקמה של החלק הראשון שהוא מבנה בית הספר למקצועות הבריאות ושער הכניסה החדש לקמפוס. את המבנה מתכננים משרד האדריכלים ציונוב-ויתקון בהובלת ליאור ציונוב וליאור ויתקון, שזכו בתכנון הפרויקט לאחר תחרות אדריכלים בהשתתפות כמה משרדי אדריכלים מכל הארץ. המבנה נמצא בימים אלה בתהליכי תכנון ורישוי ועתיד להיפתח עד סוף שנת 2028. "התכנון של הבניין המוצע שואף ליצור מרחב אנושי, מזמין ומכיל. בניין הכניסה החדש מהווה הזדמנות להתחדשות הקמפוס ולארגון המרחב הכולל, תוך התאמה לצורכי המקום ולהתפתחויות העתיד", אומר ויתקון.
המבנה החדש מחולק לשתי מסות עיקריות המחוברות יחד באמצעות גג שטוח וחלק המשמש גם כשער הכניסה. החלקים הנמוכים של המבנה מעוצבים באופן פתוח ושקוף עם עמודים דקים וקירות זכוכית. החלק המרכזי של הבניין יכלול את כיתות הלימוד וחדרי הסימולציה וכן משרדים לסגל האקדמי. קומת הקרקע תשמש כמעין שער ראשי לבית הספר ותכלול פונקציות ציבוריות, בהן אודיטוריום, המכון לחקר יפו ומרפאה קהילתית. "היה לנו חשוב למזער את מראה הגדרות שאנחנו מכירים בדרך כלל במוסדות חינוך וליצור חיבור אינטגרלי לעיר מתוך רחבה מקורה המייצרת שפה עיצובית אחידה ומרחבי שהייה נעימים", מסביר ויתקון.
תכנון המבנה שם דגש גם על חוויית הסטודנט ועל הלמידה. בתוך המבנה יוקמו מעבדת סימולציות מודרנית עבור בית הספר לסיעוד וכן כיתות חכמות שישלבו את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר בתחום ההוראה והלמידה לצד חללי למידה משותפים. "אחת המטרות שלנו היא להעניק לסטודנטים שלנו חוויה סטודנטיאלית משמעותית גם בכיתות עצמן וגם במרחב הפתוח של הקמפוס", מסכם מרזל.
אלי מרזל, מנכ"ל המכללה האקדמית תל אביב יפוצילום: אייל וייס11 צפייה בגלריה
החלקים הנמוכים מעוצבים באופן פתוח עם עמודים דקים וקירות זכוכית
(הדמיה באדיבות ציונוב ויתקון אדריכלים)
11 צפייה בגלריה
יוקמו מעבדת סימולציות מודרנית עבור בית הספר לסיעוד וכן כיתות חכמות
(הדמיה באדיבות ציונוב ויתקון אדריכלים)
לקדם מפגש ישראלי-ערבי
בתוך הבניין החדש עתיד לפעול גם מכון מחקר ומדיניות חדש שיעסוק בהיסטוריה של יפו ויקדם מחקר עליה ועל סביבתה. מטרתו של המכון החדש היא לחקור ולהנגיש את יפו כמרכז מפגש בין התרבות הישראלית לפלסטינית, תוך קיום תוכניות אקדמיות, סיורים ברחבי השכונות, תערוכות בנושא יפו ואיסוף מידע. המכון יאפשר פרשנות, הצגה ועידוד דיאלוג סביב יפו בהקשר היסטורי, סוציולוגי ותיירותי. "המכון למחקר ופיתוח יפו יהווה מרכז ידע ייחודי, שיאפשר הבנה מעמיקה יותר של התרבות והחברה ביפו. באמצעות פעילותו הרב-תחומית יתרום המכון רבות לחיזוק הקשר בין המכללה האקדמית לקהילה המקומית, ויהווה גורם מוביל בקידום יפו כעיר רב-תרבותית בעלת עומק היסטורי", אומר פרופ' דניאל מונטרסקו, אנתרופולוג אורבני, יליד יפו וחוקר מוביל שלה, שיעמוד בראש המכון.
בניין היברידי של ישן וחדש
בנוסף לכל הפרויקטים המתוכננים במכללה האקדמית תל אביב-יפו, מתוכנן בימים אלה גם הקמת בניין מעונות סטודנטים נוסף במרכז יפו, ברחוב אבינרי, כ-500 מטר מקמפוס המכללה. הפרויקט ייבנה על מגרש סמוך לחורשת עצים, על קרקע המוגדרת בתוכנית המתאר החדשה של תל-אביב כאזור המיועד למוסדות ציבור עירוניים. מבנה המעונות עתיד לכלול כ-200 יחידות דיור קטנות להשכרה לסטודנטים, רובן חדרי סטודיו יחידים וכמה דירות לשותפים. הבניין יחולק לשני מבנים עם שש קומות מגורים כל אחד וקומת קרקע עם שימושים ציבוריים כמו בית קפה, מועדון סטודנטים, מכבסה שיתופית ועוד.
האדריכלים ניצה ויונתן פיקצילום: עדי אקשטייןהפרויקט הוא תוצאה של שיתוף פעולה בין העירייה לחברת היזמות תינהב, שתממן ותבנה אותו. משרד פיק אדריכלים בהובלת ניצה ויונתן פיק נבחר לתכנן את הפרויקט, והשניים ציינו כי "הבניין הוא היבריד של בין ישן לחדש. מצד אחד, הטיפולוגיה שלו היא 'שיכונית' ולכן מתאימה לתכנון מעונות, ומצד שני מיושמים בו אלמנטים יפואיים כמו מרפסות זיזיות, פתחים גבוהים ומשרביות". עלות הפרויקט מוערכת בכ-50 מיליון שקל, והוא נמצא בשלב אישור תוכנית עיצוב מול העירייה, עם צפי לתחילת בנייה בעוד כשנתיים.
תיאטרון הסימטה עובר שימור ומתיחת פנים
פרויקט מסקרן נוסף שנמצא בימים אלה בתהליכי שיפוץ אינטנסיביים ביפו הוא שימור של מבנה תיאטרון הסימטה הממוקם בסמטאות העתיקות. תיאטרון הפרינג' הוותיק, שנוסד בשנת 1982, עובר בימים אלה שיפוץ נרחב בהובלת אורי פדן אדריכלים שבמסגרתו מתבצעים שימור חלל הפנים של המבנה ושימור החזיתות והקשתות. במסגרת השיפוץ מתוכננת גם הנגשה של קומות המבנה, הקמה של מבואה חדשה עם בית קפה, שימור מרפסת הגג הצופה לים והוספת ציוד במה מתקדם לצורכי התיאטרון.
הפרויקט מקודם וממומן כולו על ידי עיריית תל אביב-יפו בהשקעה של 15 מיליון שקל, והמתחם עתיד להיפתח מחדש בעוד כשנה, בספטמבר 2025. בסיום עבודות השימור וחידושו תשוב למבנה הייחודי פעילות התיאטרון להצגות ולמופעים בשלושה אולמות שונים עם טכנולוגיות במה מתקדמות.
מבנה התיאטרון הוקם בראשית המאה ה-18, עוד בתקופה העות'מאנית. המבנה הוא חלק מהמסה העירונית הבנויה ששרדה ביפו העתיקה והיה במקור חלק מרצף מול חומות העיר העתיקה. המבנה נכלל בתוכנית השיקום והפיתוח של יפו העתיקה מהמאה הקודמת, וכיום הוא חלק ממרקם פעיל הכולל, בין השאר, את מוזיאון אילנה גור הנמצא במבנה סמוך ואת מוזיאון אורי גלר הנמצא בקומה התחתונה שלו. המבנה עשוי אבן כורכר חשופה, וחללי הפנים בנויים עם קמרונות מצולבים. עבודות השימור הנרחבות מתבצעות בליווי מחלקת השימור של העירייה ובפיקוח רשות העתיקות, ומועסקים בו בעלי מקצוע המתמחים בעבודות הייחודיות, שכן מדובר במבנה עתיק שנבנה בטכנולוגיות בנייה הנדסית פשוטה אך חכמה.
