דירה בשטח של 100 מ"ר, הממוקמת במבנה תעשייתי ישן שהוסב למגורים בדרום תל-אביב, הייתה בבסיסה חלל לופט, עם תקרה בגובה של 3.3 מטרים. החלל, במבנה טרפזי, הוסב לדירה מוארכת עם קורות תמיכה החוצות את החלל. בני זוג עם ילדה קטנה רכשו את הנכס וביקשו להתאים אותו בעבורם.
"כשבני הזוג פנו אליי, הם הגדירו כמה דברים שחשובים להם", מספרת האדריכלית ומעצבת הפנים גילי הרמולין. "ראשית, הם רצו לשמור על תחושת הלופט. מבחינתם חשוב לחיות בחלל פתוח ואין צורך בסגירות ומחיצות. עם זאת, חשוב היה להם, שכל חלל יוגדר באופן ברור ונוח מבחינת תפקוד.
"שנית, הלקוחה מינימליסטית מאוד בתפיסתה, והיא לא אוהבת לאגור. בן זוגה לעומתה, הוא אספן זיכרונות, ויש לו אוספים וחפצים המלווים אותו וחשובים לו, כך שחשוב היה לתת מקום לאוספים שלו תוך שמירה על סדר בחלל.
"שלישית, הזוג ובתם חזרו מטיול ביפן כשהם מלאים בהשראה ובחוויות, בדגש על חדרי הרחצה המסורתיים שם. המסע הזה היווה בסיס והשראה לתכנון חללים רטובים בדירה בהמשך".
עם שלוש הבקשות המעניינות האלה החלו הרמולין ובני הזוג לתכנן את השיפוץ, שעלה כ-600 אלף שקל.
בטון ומפלסים
מה היו האתגרים בהפיכת הבית מחלל לופט תעשייתי לדירת מגורים?
"הדירה נמצאת בבניין תעשייתי שכולו עשוי בטון", מסבירה המעצבת, "מה שאומר שאין מילוי ברצפה או בלוקים בקירות. היה אתגר גדול בהעברת מערכות ותשתיות במעטפת שכזאת. אי-אפשר, למשל, לחצוב כדי לשלב תאורה אלא רק להוסיף תשתית על גבי הקירות והתקרה.
"המבנה המקורי כולל עמודים וקורות בקירות, כך שנוצרה מעין חלוקה טבעית של מקצבים שונים בחלל המרכזי. אין בדירה הנמכות גבס, אך יש הבדלי גבהים ברצפה באזורים מסוימים, עדות לגלגולו הקודם של המבנה. המטבח, למשל, נמצא באזור המוגבה, כמו גם האזור המשמש את הילדה.
"כדי להתמודד עם האתגר נבחר פרקט שדומה לעץ שבו השתמשו בעבודות הנגרות בדירה, כמו למשל בספרייה הענפה. זה יוצר תחושה כאילו האי צומח מתוך הרצפה. בסופו של דבר, האי במטבח הוא האלמנט שמקשר בין הגבהים השונים של מפלסי הבית", מסבירה האדריכלית.
"מלבד הבדלי הגבהים ברצפה מדובר בחלל צר וארוך, וחלונות יש רק בחזיתות הצרות. האתגר היה לוודא שיש כניסת אור ואוויר לכל האזורים.
"אחרי העיצוב הבית לא מחולק לחדרים באופן מסורתי, אלא יש בו אזורים – אזור לעבודה, אזור שינה לילדה ואזור שינה להורים. אין חדרים מוגדרים ממש", אומרת המעצבת.
איך נבחרו הצבעים והחומרים?
"מהתחלה היה ברור שפלטת החומרים תהיה קשורה לאזור ולסגנון המבנה התעשייתי, בשילוב עם החוויה של הלקוחות מהטיול ביפן. לכן בחלל המרכזי התקנו רצפת בטון חשוף, המטבח בגמר נירוסטה, כולל משטח נירוסטה תעשייתי, אלומיניום שחור, תעלות חשמל ופסי צבירה חיצוניים, שהם חלק מהאילוץ של מבנה הבטון שמקשה על חציבה בתוכו.
"עוד בולטת באזור המטבח תעלת אוויר אנכית בצבע כחול, שנועדה להתמודד עם ריחות הבישול והטיגון במטבח, שאינו קרוב לחלון.
"לחומרים התעשייתיים הוספנו עץ כדי ליצור אווירה ביתית. בחדרי הרחצה שילבנו חומרים חמים עם מרקמים וטקסטורות, ליצירת חוויית שימוש נעימה לבני המשפחה".
לאחר ניסיונות שונים החליטה המעצבת למקם את חלל הרחצה באופן שמחלק את החלל בצורה הנוחה ביותר, גב אל גב למטבח ועם פתח מאזור השינה של ההורים ומאזור השינה של הילדה.
וילון מחליף קיר ודלת
נכנסים לבית בפאה הצרה ומיד נחשפים לחלל המרכזי, ובו המטבח, פינת האוכל, הסלון והמרפסת, שיצרה הרמולין. כשמתקדמים פנימה נחשפים לאזור העבודה, שפתוח לסלון וגובל במרפסת ובמרחב השינה הסמוך. בזמן ישיבה במרפסת אפשר לראות כמעט את כל החלל, כולל את אזור השינה ועד הכניסה.
מרחב השינה תחום על ידי ארון קיר דו-צדדי, המשמש תצוגה לאוספים של אב המשפחה, מכיוון החלל הציבורי וכגב המיטה הזוגית באזור השינה. בתוכו תכננה הרמולין נישות שמשמשות בתור שידות לילה משני צידי המיטה.
בין אזור השינה לעמדת העבודה מפריד רק וילון, למקרה שנדרשת מעט פרטיות. בצד השני של אזור השינה של ההורים יש כניסה לחדר הרחצה. הציר הזה מאפשר להורים לחצות לאזור השינה והמשחקים של הילדה דרך חדר הרחצה באופן ישיר, בלי לעבור בחלל המרכזי בבית.
"באופן הזה שמרתי על תנועה מעגלית, על חיבור בין חללים והגדרה שלהם ללא שימוש בדלתות, למעט בחללים הרטובים – המקלחת והשירותים", מסבירה האדריכלית. "זה מאפשר להם לחיות ביומיום בתחושה של חלל פתוח ולופטי, כפי שהיה במקור, אך לקבל את דרגות הפרטיות הנדרשות להם במגוון מצבים. כך, למרות שיש לבית מעט מאוד פתחים, הוא בכל זאת נהנה מאור ששוטף אותו ומזרימת האוויר טובה".
מימין לכניסה לדירה, במעין מובלעת, נמצא האזור של הילדה. "כדי ליצור חלל משחקים ושינה לילדה נאלצנו לבצע הגבהה לטובת מעבר תקין של אינסטלציה", מסבירה הרמולין. "לאזור נבחרה רצפת פרקט עץ, כהמשך לפלטת החומרים שמתאימה לסגנון המבנה המקורי, ועליה הצבנו את הרהיטים המשמשים אותה לשינה, ליצירה ולמשחק".
בהשראת המסע ליפן
חדר הרחצה עוצב בהשראת חדר רחצה יפני, כפי שביקשו בני המשפחה. "יצרתי חלל שלמעשה כולל בתוכו שלושה חללים מופרדים: חלל הכניסה – כולל ארון כיור משולב עם ארון שירות למכונת כביסה; חלל נוסף – עם אמבטיה קטנה בגודל 140 על 70 ס"מ, וצמוד אליה מקלחון, הסגורים בדלתות זכוכית גבוהות; ובחלל השלישי – תא שירותים נפרד.
"החלוקה בצורה הזו מאפשרת שימוש במקביל של החללים, עם מקסימום פרטיות. כך למשל, אפשר לעשות אמבטיה לילדה ובמקביל להשתמש בשירותים.
"בנוסף, יש גם תא שירותי אורחים נפרד, וכך למעשה קומפלקס הרחצה מחולק לארבעה תאים", מסבירה האדריכלית. גם הסגנון שמאפיין אותם – חיפויים עם טקסטורה מחוספסת ושימוש בעץ אלון טבעי, באריחים בגוון אפור כהה לצד מחיצות זכוכית פסים שיוצרות הפרדה – מזכיר את ההשראה לעיצוב.
החמימות ברחבי הבית הושגה בעזרת שילוב שטיחים, אוספים, אמנות ופריטי וינטג'. למשל, כורסת העור בצבע בורדו באזור העבודה, תריס ירוק ישן התלוי על הקיר במרפסת, שטיחים אתניים עם נגיעות של צבעים חמים ואפילו כלוב ציפורים המשתלשל מהתקרה במרכז הסלון. אליהם יצקו בני הבית את הפריטים הרבים שאספו במהל חייהם ומסעותיהם בעולם. התוצאה היא מעטפת לופטית תעשייתית עם סגנון אקלקטי.
