אחרי שילדיהם בגרו ועזבו את הבית, החליטו בני זוג בשנות ה-50 לחייהם לשפץ ולהתאים את ביתם שבהרצליה לצורכיהם החדשים. לבית הם עברו 30 שנים קודם לכן, והמבנה שלו היה מותאם למקובל בעבר, עם חלונות קטנים, מטבח קטן ונפרד וקיר שחצץ בין הכניסה לסלון, כך שקומת הקרקע כולה הייתה חשוכה למדי ומחולקת לחללים קטנים יחסית שיצרו בה תחושה דחוסה. עם זאת, כדי לרכז את המאמצים הם החליטו להשקיע רק בקומת הכניסה.
"מדובר בזוג שמארח הרבה", מספרת מעצבת הפנים ניל תורג'מן, "והבית ממש לא תאם את הצרכים שלהם. המטבח היה קטן ולא היה בו די מקום במקרר, ולכן היו מקררים נוספים בחדרים אחרים, ובעלת הבית – שמאוד אוהבת לבשל ולארח – הייתה מתרוצצת בין הקומות. השיש היה עמוס בכלים כי לא היה די מקום אחסון. יש לה המון כלי אירוח וסרוויסים שונים ופשוט לא היה לה איפה להניח אותם.
"בגלל כל אלה היה להם חשוב להתחיל כבר בשיפוצים, ומפני שמדובר בשיפוץ רציני ראשון אחרי 30 שנה של מגורים בבית, היו להם המון חלומות להגשים. כדי לא להתפשר על הפרטים הם החליטו לשפץ רק את קומת הכניסה ואת מכון היופי של בעלת הבית שנמצא במרתף, ואת שיפוץ הקומה העליונה הם דחו למועד אחר".
מטבח בגוון חולי עם אי בצבע חלודה
כשעוברים בדלת הכניסה של הבית נכנסים לחלל ציבורי פתוח בצורת האות ר', שבמהלך השיפוץ בוצעו בו כמה שינויים מבניים מהותיים בסיוע קונסטרוקטור. הקירות שהפרידו קודם בין הפונקציות השונות במרחב הוסרו. שניים מהקירות הארוכים הפונים לחצר הוחלפו בוויטרינות מרצפה עד תקרה עם פרופיל בלגי שחור מבית עוז גלעדי.
נוסף על כך אוחד גובה הרצפה בחלל שקודם היה דו-מפלסי. תורג'מן מספרת שהחלוקה למפלסים הכבידה על בעלי הבית והקשתה על אירוח רב משתתפים בחגים, ולכן היה חשוב ליצור אחידות בגובה. בחלל שנוצר מעל המפלס שהיה קודם לכן נמוך יותר הוסתרו יחידות המיזוג, מה שתרם לתחושת הניקיון בחלל.
המטבח, שהוגדל משמעותית במהלך השיפוץ, נמצא מימין לכניסה. בעלת הבית, מספרת תורג'מן, רצתה בהתחלה מטבח לבן. "אבל מדובר באנשים עם אופי ייחודי וגישה לסטיילינג, והיה לי ברור שלא מתאים להם משהו כל כך רגיל", היא אומרת. התוצאה: ארונות מטבח של רגבה בגוון בז' חולי עם אי בצבע שוקולד שחופה במשטח דקטון בגוון חלודה כהה. שפע מקומות האחסון מסייע לארגון ויוצר מראה נקי במטבח, שכאמור היה קודם לכן עמוס ומבולגן. בתוספת פרקט העץ של "מודי" שבו חופתה הרצפה בכל הקומה ועמודים שהבטון שלהם נחשף והודגש – מתקבל חלל מודרני ומואר, כזה שיש בו גם נגיעה של חמימות טבעית.
בסמוך למטבח ובניצב לאי נמצא שולחן אוכל גדול שנקנה ב"פרימיטיב" וסביבו שובצו כיסאות מ"עד עיצובים". גוף תאורה מתכתי מ"כלי אור" משלים את הנראות המודרנית של פינת האוכל.
לפעמים כדאי לבחור ביפה על פני פרקטי
אחריה נמצא הסלון ובו ספת עור גדולה שנבחרה ב"סיאם". "בעלת הבית התאהבה בה עוד לפני השיפוץ, כשרק התחילה לדמיין את הבית החדש", מספרת המעצבת, "והרבה מהבחירות האחרות של הריהוט והצבעוניות נקבעו בהתאם לספה הזאת. באופן כללי חיפשנו ריהוט שמשדר משהו יוקרתי ובוגר ומשקף את הגיל והמצב שלהם – הגוזלים כבר עזבו את הקן, ואין בעיה לבחור פריטים שאולי לא מתאימים לזוגות צעירים, למשל שולחנות הסלון מזכוכית שמצאנו בטולמנ'ס ובעלת הבית התעלפה עליהם. זה לא משהו שהייתי מציבה בבית של זוג צעיר, אבל פה זה יכול לעבוד. התנהלו בינינו שיחות רבות שהנושא שלהן מתי בוחרים משהו פונקציונלי ומתי הולכים לפי הנראות, וכאן החלטנו שכדי להגשים את החלום שווה להתפשר קצת על העניין המעשי ולבחור בשולחנות האלה, למרות שהם מאוד כבדים וקשים להזזה".
עוד בסלון מוקמו ספריית מתכת גדולה עם ספרים וחפצי נוי, שטיח ושולחן צד שנקנו ב"טולמנ'ס", גופי תאורה מ"תומס תאורה" ויצירות אמנות שהגיעו מאוסף פרטי של חבר של בני הזוג.
השוואת מפלסים בחצר ושדרוג הקליניקה במרתף
תורג'מן מספרת שכמו קומת הקרקע, גם החצר הייתה מחולקת לפני השיפוץ לשני מפלסים שהקשו על השימוש בה. עיקר העבודה במהלך השיפוץ כאן, היא מסבירה, הייתה השוואת הגובה של המפלסים והחלפת הריצוף לכזה שמאפשר חלחול כדי להתמודד עם בעיה קבועה של הצפות שממנה סובל הרחוב כולו. את הריהוט השאירו כפי שהיה לפני השיפוץ, אבל ביטול המפלסים לצד הגדלת פתחי היציאה לחצר הופכים אותה לשימושית הרבה יותר.
מוקד נוסף של השיפוץ היה מכון הקוסמטיקה של בעלת הבית, שנמצא בקומת המרתף. "קודם הקומה הייתה חשוכה מאוד והחלל לא נוצל כמו שצריך", מספרת תורג'מן. במהלך השיפוץ הורחבה החצר האנגלית שהייתה במקום קודם לכן, והמכון נפתח אליה כך שכעת הפנים והחוץ מתקשרים זה עם זה, אור נכנס והמקום נראה אחרת לגמרי. "הבית הוא מרכז החיים של בעלת הבית", מסכמת תורג'מן, "היא עובדת בתוכו וגם מאוד אוהבת לארח בו, והיה חשוב במיוחד שהשיפוץ יאפשר לה לעשות את שני אלה על הצד הטוב ביותר".