עולם העיצוב עבר לא מעט תהפוכות בשנים האחרונות. פיתוחים טכנולוגיים המציאו מחדש פרקטיקות מלאכה בעלות מסורות של אלפי שנים, כשבמקביל המודעות הגוברת למשבר האקלים ולאחריות סביבתית הביאו חומרים חדשניים ושיטות ייצור מהפכניות לזירת העיצוב. לקלחת הצטרפה גם כניסתה של הבינה המלאכותית למיינסטרים. יחד, מעלים האלמנטים הללו את השאלה – איך ייראה מקצוע העיצוב התעשייתי בשנים הקרובות?
במבט לאחור על השנה החולפת, אחרי שנתיים של מגפה, התחילה 2022 בחוסר יציבות ברחבי העולם. חודשי הסגרים והעבודה מהבית השפיעו עמוקות על דרך החיים ובהתאמה, גם על החללים שבהם אנו חיים. המציאות בלתי צפויה הובילה למגמות עומק בעולם העיצוב שהפכו לטרנדים בכל ענף – מעיצוב רהיטים ועד לתעשיית האופנה. 2022 התאפיינה בצבעים ניטרליים, חומרים רכים ומכרבלים, ומינימליזם שמקדש רוגע ושקט נפשי.
אך ככל שהתקדמה השנה, השערים הלכו ונפתחו. ערים התעוררו מחדש, הרחובות התמלאו שוב באנשים, ואנחנו התחלנו להשיל מעלינו את הטרנינג. ההתעוררות הזו מתורגמת גם לעולם העיצוב. צבעים עזים, צורות מופשטות, אינדיבידואליזם והומור החלו לככב יותר ויותר בין הספות הלבנות והריהוט המינימליסטי ולכבוש את תשומת לבם של מעצבים ברחבי העולם, ושל אירועי עיצוב ממיאמי ועד מילאנו.
תחזיות טרנדים הולכות והופכות קשות יותר לניבוי בעולם עמוס המידע והתוכן של שנת 2023. ובכל זאת, יש מילה אחת שיכולה לתאר את אחת המגמות הבולטות ביותר בתעשיית העיצוב לשנה הקרובה: יותר. יותר רעש. יותר פופ. יותר צבע. יותר צורה. ובעיקר, קצת יותר כיף. השקט המינימליסטי והמודרניזם הקר מתחילים לתפוס את הכיסא האחורי ולפנות את מקומם ליצירה מתפרצת, חדשנית, ואינדיבידואלית.
הצבע חוזר ללחיים
בחודש דצמבר האחרון הכריזה חברת הצבע פנטון על הצבע PANTONE 18-1750, Viva Magenta, בתור צבע השנה. "גוון אדום ובלתי קונבנציונלי לזמנים בלתי קונבנציונלים", הצהירה פנטון על הוורוד הסמוק שצפוי על פי החברה להיות בכל מקום בשנה הקרובה. "הוא אסרטיבי אבל לא אגרסיבי. אמיץ וחסר פחד, ומקדם אופטימיות ושמחה".
9 צפייה בגלריה
מלון "טוגל" ביפן עוצב ורוהט כולו בצבע המג'נטה של פנטון
(צילום: Shingo Nakashima, מאתר klein-dytham.com)
ההכרזה על המג'נטה בתור צבע השנה מהדהדת את אחת מהמגמות הבולטות בעולם העיצוב בחודשים האחרונים: חזרתו של הצבע, ובגדול. אחרי שנים שבהן פלטות הצבעים הניטרליים שלטו בעולם העיצוב העולמי – מריהוט דרך גופי תאורה ואפילו קרמיקה – צבעים עזים מתחילים להפר מעט את הדממה.
בירידי העיצוב ברחבי העולם בחודשים האחרונים יותר ויותר מעצבים בחרו בצבעים חמים ובלתי צפויים: כתומים עזים, צהובים ואדומים החלו להפציע בכל מקום. כך למשל קולקציית הכורסאות של הסטודיו הבריטי Holloway Li שבלטה בפסטיבל העיצוב בלונדון בספטמבר, והציגה כסאות מעוגלים עשויים זכוכית סיבית (פיברגלס) בהשראת תרבות הפופ של שנות ה-90 בצבעי כתום, צהוב, ואפרסק.
החזרה של הצבע ללחיים של עולם העיצוב מביאה עמה תת-מגמה נוספת – כניסה של חומרי גלם תעשייתיים נוספים, בהם זכוכית סיבית, שרף, וביו-פלסטיק גם אל עולם הריהוט. מדובר בחומרים שלא מזוהים בהכרח עם ריהוט, אך הגמישות שלהם מאפשרת משחק של שקיפות, צבע וצורה שמחזיר ניחוח של פופ-ארט וצבעוניות פסיכדלית הישר משנות השבעים למאה ה-21. כך, באחד הדוכנים הבולטים ביותר בשבוע העיצוב האחרון במיאמי של גלריית העיצוב הניו-יורקית Tuleste Factory, הוצג לראווה חלל שלם שרוהט לגמרי ברהיטים עשויים משרף צבוע בכחול עז.
ידיים (אנושיות) עובדות
חשיפתם של יישומי בינה מלאכותית (AI) כמו DALL-E ו-MidJourney יצרו הד חסר תקדים בעולמות העיצוב והאמנות. שאלות כמו מהי יצירתיות, מה מקומו של האדם כמעצב ויוצר בעולם החדש, וכיצד יראה התחום כולו בעוד כמה עשורים, הפכו לשיחת היום ולא נראה שהשיחה הזו קרובה לסיום. למרות ההייפ, ואולי דווקא בגללו, בעולם העיצוב התעשייתי נרשמת עדנה מחודשת למלאכה ועבודת היד.
גם בקרב מעצבים וגם בקרב צרכנים, יותר ויותר עיצובים מחזירים לעולם טכניקות מסורתיות שנזנחו, חומרים אורגניים טבעיים, ומדיומים ששמים את המלאכה במרכז. גם בישראל נרשם עניין הולך וגובר בעיצוב המקומי, כמו שנראה באירועים כמו יום העיצוב הישראלי שזכה לעשרות מבקרים בחללי סטודיו של מעצבים ואמני מלאכה.
הכמיהה לעיצוב בעבודת יד מתכתבת עם מגמת הקיימות בעולם העיצוב, שבולטת בשיח העולמי לא פחות בשנים האחרונות. "עידן ה׳בלינג׳ נגמר", אמרה החודש אנה סטארמר, מייסדת מגזין תחזיות הטרנדים Luminary, בריאיון למגזין Architectural Digest. "פריטים טרנדיים מדי, באיכות נמוכה, או שעשויים מחומרים מזהמים מבוססי פטרוליום כמו פלסטיק, מרגישים לגמרי לא נכונים בעידן הנוכחי".
בהקשר הזה, עבודת היד לא רק שמה את המעצב האנושי במרכז, אלא גם את הקהילה שנמצאת סביבה. מלאכה מקומית מזינה את תעשיית הייצור המקומית וחוסכת זיהום סביבתי אדיר של אריזה, שינוע ושליחה מעבר לים.
מתכת כבדה
בשנת 1952 חשף המעצב והפסל האיטלקי הארי ברטויה את אחד מהעיצובים האייקוניים ביותר בהיסטוריה של העיצוב עד היום. כיסא היהלום, שעיצב עבור חברת הרהיטים הגרמנית Knoll, עשוי מיציקת ברזל מכופפת ומרושתת. הכיסא הפך למזוהה ביותר סגנון ה"מיד-סנטורי מודרן" של אמצע המאה ה-20 באירופה ובארצות הברית. החזרה המאסיבית לעיצובים בולטים ונועזים מהתקופה הביאה איתה גם את המתכת כחומר גלם בולט, שעובר מהשוליים הקישוטיים לקדמת הבמה.
בשבועות העיצוב של 2022 בלטו לא מעט רהיטי ברזל, אלומיניום ופלדה שהשתמשו ואף הבליטו את תכונותיו הטבעיות של החומרים הללו: הקור הטבעי שלהם, המשקל הכבד, וכמובן הרפלקטיביות שלהם. כך למשל, אחד מעיצובי השנה של Architectural Diges משבוע העיצוב האחרון במילאנו היה כסאות הרשת של המעצבת הבלגית הצעירה שאנל קפיטנז׳ שהציגה פרפרזה מודרנית ובועטת לעיצוב האייקוני של ברטויה.
המעצב ההולנדי פול קואנן הציג באחד מהדוכנים הבולטים ביותר בשבוע העיצוב האחרון של הולנד באיינדהובן קולקציה שלמה של ריהוט עשוי פלדה. הקולקציה, ששמה את פלדת האל-חלד במרכז, הציגה כסאות, ספסלים ושולחנות עשויים ממתכת מכופפת ללא הסחות דעת של צבע, ציפוי, או אפילו מחברים חיצוניים. רהיטי המתכת בגלגולם הנוכחי לא מזכירים את המתכת החשופה של סגנון העיצוב התעשייתי הטרנדי או המודרניזם הקר. נוכחותם של הברזל, הפלדה, האלומיניום והנחושת הופכים לסוג של פסלים במרחב ומשתמשים בתכונות הטבעיות של החומר כדי לייצר הצהרה חזקה של אינבידואליזם ונוכחות בחלל.
פנייה רכה
אחרי שנים שבהם קווים ישרים וזוויות חדות, בהשראת מודרניזם המאה ה-20, היו הנורמה המקובלת בעולם עיצוב הרהיטים, והיו מילה נרדפת לסטייל עכשווי, נראה שגם במובן הזה עולם העיצוב תופס כיוון חדש. מספיק לגלול כמה דקות בפיד של האינסטגרם ומיד אפשר לשים לב – הזוויות התעגלו, הקווים התקמרו, והסגנון הולך לכיוון ההפוך.
הריהוט המעוגל תפס תאוצה כבר בשנה שעברה, והוא ממשיך איתנו גם לשנת 2023. רהיטים עגולים עם זוויות מרוככות וקשתות, שעד לא מזמן זוהו עם שנות ה-70 ונחשבו מיושנים, מככבים בכל מקום, ממגזיני העיצוב ועד בתיהם של משפיענים ברחבי העולם. הטרנד שהחל בתור כמיהה לעיצוב נוסטלגי וחזרתו האגרסיבית של סגנון שנות השבעים יעמיק ב-2023 למקום חדשני הרבה יותר, עם צורות מופשטות שמאמצות את הצורניות הייחודית של הקו העגול.
את הטרנד הזו מסבירים מומחי העיצוב כמגמה עמוקה יותר ממה שנדמה: חזרתו של הכיף לעולם העיצוב. הקימורים והזוויות העגולות, לצד צורות מופשטות ובלתי צפויות, מביאים איתם רוך נעים ומתקתק. עם לא מעט הומור וחדשנות הם מצליחים לשקף את הצורך המתגבר של המעצבים והצרכנים להחזרת האופטימיות לעולם העיצוב ולחלל הבית. מגזין ווג הבריטי הגדירו את הטרנד הזה כ-puffy furniture, "רהיטים נפוחים", והשם עצמו מרמז על האנרגיה שהוא מביא – כיפית, נעימה, מרוככת, שלא לוקחת את עצמה יותר מדי ברצינות.
אתנחתא קומית
אופטימיות, נועזות ומקסימליזם הפכו להיות המילים הבולטות ביותר בעולם העיצוב. אחד הטרנדים שיזקקו אותן יותר מכל ב-2023 הוא הריהוט ההומוריסטי. עיצוב שלא לוקח את עצמו ברצינות, שמעלה חיוך, אבל באמת, ולעתים לוקח אותנו למחוזות האבסורד והקיטש לגמרי בכוונה.
דוגמה טובה לכך הוא שיתוף הפעולה של מותג העיצוב השבדי Byredo והמעצבת והשפית המצרית ליילה גוהר, שיצר לכבוד עונת החגים קולקצייה של פמוטים ופריטים דקורטיביים בצורת תפוחי אדמה מקרמיקה. מיותר לציין שהמוצרים אזלו לגמרי בתוך ימים ספורים. גם חברת האבן והשיש Arca, שאירחה את אחד מהמיצגים הגדולים ביותר בשבוע העיצוב האחרון במיאמי, שברה את התבנית המוכרת בשיתוף פעולה עם האמנית הפולנייה אליז'ה קווייד שחשפה חלל חיצוני עם פסלי ענק שנראים כמו כדורי גלידה צבעוניים שנמסים תחת השמש הקופחת של פלורידה.
בשני המקרים, באמצעות ההומור הצליחו האמניות להעביר גם סוג של ביקורת על עולם העיצוב. "כשביקשו ממני להשתתף במיצג במיאמי, רציתי לעשות משהו אירוני וציני", אמרה קווייד בריאיון ל-Architectural Digest בחודש שעבר. "מצד אחד הפסלים נראים כמו כדורי גלידה, ומצד שני הם נמסים. הם משקפים את החיים שלנו, את האופן שבו אנחנו צורכים בעולם הקפיטליסטי. אבל הם לא מאבדים מהיופי, ההומור והצבע שלהם. אנשים נהנים להסתכל עליהם".
משחק והומור הם לא דברים חדשים בהיסטוריה של העיצוב. מעצבים, אמנים, ובעלי מלאכה השתמשו במשך שנים בהומור כדי ליצור דברים שהפונקציה שלהם היא קודם כל להעביר מסר הומוריסטי, לא אופטימי בהכרח. נכון, כורסה אולי לא חייבת להיות מצחיקה, אבל היא בהחלט יכולה להיות. ובעידן שבו אנחנו מוצפים במידע מבאס, ההומור הזה יכול לשנות את החלל שלנו לגמרי.
הטרנד הזה קורץ לזרמים מוכרים גם באמנות המודרנית, מהפופ-ארט ועד הדאדא. שימוש באייקוני תרבות בהקשרים לא צפויים, איורים מצחיקים ואף גרוטסקיים, וגם עיצובים על גבול האבסורד כמו קרמיקה בצורה של תפוחי אדמה. בעולם העיצוב המודרני הרציני, המעצב שמרשה לעצמו להיות קצת טיפשי הופך להיות כמעט פוליטי, כשהוא מטיל ספק בנורמות המקובלות של מה ראוי ומה לא ראוי להיחשב עיצוב עכשווי איכותי.
