חנוכה מסמל אחדות, ניצחון ואור גדול. אולם עכשיו, כשאנחנו נמצאים באחת התקופות האפלות ביותר שידעה ישראל וכולנו מייחלים לניסים שיגיעו ולאור שיגרש את החושך, החנוכיות שנדליק השנה הן תולדה של המצב. מעצבים ואמנים ישראלים בהם גם תושבי עוטף עזה והנגב המערבי עיצבו ויצרו חנוכיות בהשראת המלחמה. אפשר לומר בוודאות כי חנוכה 2023 לא ייראה כמו קודמיו.
חנוכייה בהשראת נתיב העשרה: 8 תושבים וחייל
ג'ני ניצן, בת 77, נשואה, אמא לחמישה ילדים וסבתא ל-14 נכדים, בעבר עסקה כאחות, היא תושבת נתיב העשרה. ב-7 באוקטובר חדרו מחבלים ליישוב ורצחו 20 מתושביו. "באותה השבת שחורה יצאתי ב-6:00 בבוקר לצעידה כמו שאני תמיד רגילה, בזמן שבעלי נשאר בבית והבן שלי ומשפחתו שגם גרים ביישוב היו בבית. בזמן שצעדתי, התחיל גיהינום – נשמע צבע אדום ללא הפסקה ויריות. אני מתגוררת ביישוב 42 שנה ומעולם לא חוויתי דבר כזה. התחבאתי בתוך תעלה וחיכיתי שהאזעקה תיפסק, והיא לא הפסיקה. רצתי עד שהגעתי ליישוב והתחבאתי בתוך מיגונית שהיו בה קיני צרעות. ב-8:30 בבוקר קיבלתי הודעה מחברה שחדרו מחבלים לנתיב העשרה. חיכיתי ארבע וחצי שעות ולא הבנתי למה הצבא לא מגיע. הייתי צמאה והבנתי שאני לא יכולה להישאר שם אז רצתי והגעתי לבית של רופא ילדים ביישוב. פתאום שמענו אנשים מדברים בערבית. המחבלים ניסו להיכנס לבית - הם שברו את חלון הזכוכית בדלת, אבל כשראו את כלב הפיטבול של המשפחה, הם נבהלו וברחו עד שחברי כיתת הכוננות תפסה אותם. בנס כל המשפחה שלי ניצלה", מספרת ניצן.
ג'ני ניצן, תושבת נתיב העשרהצילום באדיבות המצולמתבעקבות המלחמה ומה שעברה במהלכה, החליטה ניצן ליצור חנוכייה בהשראת תושבי נתיב העשרה. "אני עוסקת כמה שנים בקרמיקה ומאוד מתחברת לזה. אחרי מה שקרה הרגשתי שאני צריכה ליצור משהו שיעזור לי לנפש אז עיצבתי חנוכייה מקרמיקה. תשעת הקנים מעוצבים כדמויות. שמונה בהשראת תושבי היישוב, ואחד הוא חייל. החנוכייה הזאת מסמלת תקומה עבורי. היישוב שלנו פונה ואני ובעלי נמצאים עכשיו במלון בתל אביב. זאת פעם שנייה שאנחנו מפונים – לפני שנתיב העשרה הוקם בעוטף, גרנו ביישוב נתיב העשרה בסיני עד שהוחלט להחזיר את סיני ולפנות את היישוב. אני לא מפחדת לחזור לעוטף, ואם היו מאפשרים לנו - היינו חוזרים לשם עכשיו. זה הבית שלנו. אני מייחלת לרגע שנוכל לשבת כל המשפחה בבית בנתיב העשרה מסביב לחנוכייה", היא אומרת.
חנוכייה על שמות היישובים בעוטף: להכניס אור במקום זה שנלקח
הדר מלאך, בת 39, נשואה ואמא לשתי בנות מכפר יונה, היא מעצבת היוצרת כלי קרמיקה לבית. בעקבות האירועים הטרגיים היא החליטה ליצור חנוכיות על שם היישובים שנפגעו. "אני מכנה את הכלים שלי תכשיטים לבית. מעבר לאסתטיות, חשוב לי שהכלים יהיו חכמים ופונקציונליים עם חשיבה על אחסון ושימוש. לפני שלוש שנים יצרתי סדרה של שש חנוכיות פרקטיות, שטוחות, ששוכבות ולא עומדות, ובעלות מראה מינימליסטי. האחסון של החנוכייה נוח, ובזכות העיצוב שלה אפשר לנקות אותה בקלות ולהכניס אותה למדיח", היא מספרת.
במשך השנים יצרה מלאך חנוכיות נטולות שם, עד שבעקבות המלחמה החליטה לקרוא להן בשמות של יישובי העוטף – אורים, בארי, ניר עוז, כיסופים, חולית וגם חנוכיית נובה על שם המסיבה. "הרגשתי שזאת הדרך שלי להנציח ולהכניס אור במקום שבו הוא נלקח. כל חנוכייה היא בצבע שונה – בארי היא בצבע קרם, כיסופים ורודה, ניר עוז לבנה, אורים לבנה עם זהב, חולית בצבע חול ים, ונובה בצבע תכלת כמו הצמיד של המסיבה. כשהייתי ילדה גרתי בקיבוץ גברעם ולמדתי בכיתה עם ילדים מיישובי העוטף, אז אני מרגישה נגיעה אישית לאזור. דווקא בעקבות המלחמה יש לי רצון לחזור לגור שם. הלב שלי אומר ששם אני צריכה לגור", אומרת מלאך. ברכישה של אחת החנוכיות מקבלים נרות חנוכה במתנה בצבעי כחול, לבן וורוד.
חנוכיית מגן דוד: בסיס חזק כמו של עם ישראל
אלירן אלגלי, בן 33, נשוי, אבא לארבעה ילדים, תושב חריש, הוא בעל סטודיו "ארגמן - עבודות עץ". לאור המצב הוא החליט ליצור חנוכייה בצורת מגן דוד. "אני מאוד נהנה לעבוד עם עץ – אני אוהב את החום, החמימות והריח שלו. אני מייצר בעיקר פרגולות ודקים", הוא מספר, "הפעם יצרתי חנוכייה גדולה בצורת מגן דוד, בגובה 1.6 מטרים וברוחב 80 ס"מ. חנוכה הוא חג של ניצחון ושל אור שגובר על החושך. בשמחת תורה ניסו לכבות את האור שלנו, אבל אנחנו עדיין פה, חיים וקיימים, מאוחדים ומאירים. כדי ליצור אור גדול ושכולם יוכלו לראות, יצרתי מעץ אורן חנוכייה גדולה המיועדת לחצר. בחרתי בצורת מגן דוד שהוא הסמל של עם ישראל. לחנוכייה יש בסיס חזק ויציב ממש כמו הבסיס של עם ישראל. החנוכייה מתאימה מאוד לבתי כנסת, למפעלים ולמשרדים. חוויתי אובדן במלחמה - הבת של חבר שלי, תפארת לפידות ז"ל, נרצחה ב-7 באוקטובר, וחבר שלי, ידידיה אליהו ז"ל, נפל בקרב. למרות הכל אני מרגיש שהאור מגרש את החושך ובעזרת השם ננצח". לחצו להזמנת החנוכייה.
חנוכייה "ביחד ננצח": מטראומה לתקווה
מורן לסקוב, בן 46, נשוי, אב לארבעה ילדים, מכפר ורדים, הוא בעל סטודיו לאמנות הנושא את שמו. "אני עוסק באמנות כבר 13 שנה ומתמחה באמנות פלסטית – מפיסול בחמר ועד פיסול בתלת-ממד. בנוסף, אני מייצר תבניות מסיליקון למודלים שאני מייצר וכן עוסק ביציקה של חומרים שונים כמו בטון, גבס, פוליאוריתן כדי ליצור מוצר סופי לבקשת הלקוח. אני מציע מוצרי יודאיקה, בתי מזוזות, חמסות וחנוכיות", הוא מספר.
לקראת חנוכה ובהשראת המלחמה יצר לסקוב חנוכייה עם הכיתוב "ביחד ננצח". "מה שעוזר לי להתגבר על כל מה שקרה זאת היצירה. זה כלי תרפויטי משמעותי עבורי. החנוכייה נועדה לתת תחושת של תקווה ואחדות. חווינו טראומה קשה וכולנו נמצאים בחשיכה. חג חנוכה מסמל את העם היהודי המיוחד והחזק שיכול להתגבר על דבר שקרה לו לאורך ההיסטוריה. החנוכייה שיצרתי מזכירה לנו שרק ביחד ננצח ושרק אם נהיה מאוחדים נצליח להאיר את החושך. אם לא נהיה תלויים אחד בשני, נהיה תלויים אחד ליד השני. החנוכייה מיוצרת בשלושה צבעים שונים – חנוכייה עשויה מבטון בצבע אפור כהה, חנוכייה עשויה מבטון בצבע אפור בהיר וחנוכייה מגבס פולימרי מחוזק בצבע לבן. האפור הכהה מסמל את הטראומה, האפור הבהיר מסמל את ההתאוששות והצבע הלבן מסמל את התקווה. הייחוד של החנוכייה הוא שבתחתית החנוכייה נחשף הבטון הגולמי עם הבועות של חוסר האסתטיות, ומעליה יש משטח חלק, יפה ואסתטי. זה גם סימבולי – מכל הדברים הקשים שעברנו, אנחנו נצמח", אומר לסקוב. לחצו להזמנת החנוכייה.
חנוכייה מסורתית עם טוויסט עכשווי: "שעד חנוכה ישובו כל החטופים"
ליאל קצב, בת 35, נשואה ואם לשניים, תושבת רמת השרון, היא מעצבת תעשייתית ובעלת סטודיו משו. "אני מייצרת ומעצבת מוצרים להלבשת הבית בסגנון מינימליסטי מודרני. כל המוצרים שלי נעשים בעבודת יד קפדנית ומחומרים איכותיים וידידותיים לסביבה", היא מסבירה.
לקראת חג חנוכה, יצרה קצב חנוכייה מבטון בעלת מראה מסורתי עם טוויסט עכשווי: "החנוכייה מסמלת חוסן ותקווה באמצעות שימור מראה המנורה המסורתי והמקראי. כדי להתאים אותה לבית, יצרתי הקשתה של החנוכייה שנתנה לה טוויסט עדכני. העיצוב של החנוכייה התחיל מבניית מודל תלת-ממד במחשב ולאחר מכן יצרתי תבנית שאליה יצקתי את חומרי הגלם. המטרה שלה להאיר ולתת תקווה בחנוכה וגם לאורך כל השנה - אפשר לקשט איתה את הבית גם אחרי חנוכה. אני מקווה שבחג הזה נאיר כמה שיותר בתים ואני מקווה שעד חנוכה ישובו כל החטופים". בכל הזמנה של החנוכייה מקבלים סט כוסיות שמן למאור ומגש או קערית להנחת הגפרורים.
חנוכיית מפת ארץ ישראל
חננאל עמר, בן 38, גרוש, אב לשניים, תושב נתיבות, מחלק את זמנו בין עבודה באגף הביטחון בעיריית נתיבות לבין ניהול עסק עצמאי של עבודות נגרות ואמנות מעץ. "מגיל צעיר אני נהנה להתעסק בעץ. אבא שלי היה נגר וממנו ירשתי את המשיכה לתחום. אני יוצר שולחנות בעיצוב לא שגרתי, ספריות המשולבות עם אלמנטים של ברזל, אלומיניום ואבן ועוד", הוא מספר.
בהשראת המלחמה, יצר עמר חנוכייה מעץ בצורת מפת ארץ ישראל. "בעקבות האחדות שנוצרה בעם אחרי 7 באוקטובר החלטתי ליצור חנוכייה סמלית המתאימה לרוח התקופה – מפת ישראל שמוארת בנרות חנוכה. השמש של החנוכייה ממוקם בצפון הארץ, הנרות נמצאים בכיוון הים התיכון, על גבי החנוכייה מופיע מגן דוד. הגיעו הזמנות מכל הארץ לחנוכייה ואני בהלם מהביקוש. מאז המלחמה, אני מאבטח את העיר ופועל לביטחון התושבים. כדי לנקות את הראש מהמצב, אני מתעסק בעץ ומרגיש שיצירת החנוכייה הייתה תרפיה בשבילי", הוא אומר. לחצו להזמנת החנוכייה.
אמניות יוצרות חנוכיות בהשראת המלחמה
טליה כהן אבוטבול, מעצבת פנים ותאורה בעלת סטודיו לגופי תאורה במודיעין, הזמינה אמניות מכל הארץ להציג ולמכור חנוכיות שהן מייצרות. "אמא לחייל אמרה לי שבזכות המכירה היא קמה מהמיטה מהדיכאון שבו הייתה וזה עשה לה חשק ליצור וקצת להתנתק מהדאגות", מספרת כהן אבוטבול, "ואמנית אחרת שאמרה שזו ההכנסה היחידה שלה מאז שהחלה המלחמה".
לדבריה, עסקים קטנים נפגעו מאוד ולקראת חנוכה יש הזדמנות לפרגן לעיצוב ישראלי מקורי ולרכוש חנוכיות שהכינו אמניות. "המכירה אצלי בסטודיו זכתה בשם 'מנצחים את החושך' ובמסגרתה מציגות תשע אמניות חנוכיות מחומרים שונים, בהם קרמיקה, ברזל, עץ ומתכת", מוסיפה כהן אבוטבול.
המכירה בשדרות הרכס 13 במודיעין תמשיך עד 7.12 וביום האחרון של המכירה אפשר לפגוש ולהכיר מקרוב את היוצרות.
