עיצוב תאורה תמיד היה אחד התחומים הבולטים בעולם העיצוב, והוא הפך בשנים האחרונות לאחד היצירתיים והפופולריים ביותר בסצנה המקומית. מעצבים ישראלים משחקים, מפרקים ומתכננים מחדש את גופי התאורה המסורתיים ומחפשים לחדש, וגם הצרכן הישראלי מחפש יותר ויותר אחר גופי תאורה מיוחדים ובולטים שישדרגו את החלל. נקודות התאורה המובנות של הבית המודרני כבר לא מספיקות: במקום מראה קר ומשרדי, גופי תאורה מעוצבים, גדולים או קטנים, מצליחים להכניס חמימות וטאץ' עיצובי פנימה, או במילים אחרות – לא עוד מוצר פונקציונלי שמטרתו להאיר אלא גם אלמנט קישוטי דומיננטי לכל דבר.
השפע רב ומתחיל מאמנים ומעצבים שיוצרים פריטי תאורה כחול־לבן במהדורות קטנות, דרך מותגי תאורה אירופאיים מסוגננים ועד יבוא מאסיבי מסין. לפעמים קשה לדעת מאיפה להתחיל כשמחפשים משהו חדש ומיוחד. אספנו כמה מגופי התאורה המרגשים והמעניינים ביותר שהושקו לאחרונה מבית היוצר של מעצבים ישראלים מובילים.
קולקציית גופי התאורה LightMass
(יעל מר ושי אלקלעי, raw edges)
סטודיו Raw Edges: פסל מודרני ללא משקל
הסטודיו Raw Edges אמנם לונדוני, אך הוקם ומנוהל בניצוחם של זוג המעצבים הישראלים יעל מר ושי אלקלעי. הוא כבר רשם מאחוריו עשרות פרויקטים מצליחים בקנה מידה בינלאומי, שיתופי פעולה עם המותגים המובילים בעולם, ובהם לואי ויטון, סטלה מקרטני ו־Airbnb – וזו רשימה חלקית בלבד. רק לאחרונה השיקו זוג המעצבים לראשונה תחת הסטודיו קולקציה מלאה של גופי תאורה בעיצובם.
קולקציית LightMass מציעה גופי תאורה קלי משקל, מינימליסטיים אך מלאי נוכחות. הגופים מציעים שני חידושים מרכזיים: ראשית, הם מיוצרים בטכניקה של הדפסת תלת־ממד במבנה ייחודי של רשתות ביו־פלסטיק המתקפלות ומתחברות אחת לשנייה ומאפשרות מגוון אדיר של צורות. שנית, לא מדובר באהילים. כלומר, גופי התאורה לא מכסים בית מנורה או נקודת אור, אלא מוארים דווקא מלמעלה.
"הפרויקט הזה התחיל מהמחשבה שתאורה עכשווית היום מבחינה אדריכלית היא בעיקר ספוטים שקועים בתקרה. כלומר, המקום של האהיל נעלם", אומר אלקלעי בריאיון. "עיצבנו גוף תאורה שתלוי מהספוט עצמו, כך שנקודת האור לא נמצאת בתוך אהיל אלא הספוט מאיר אותו. זה מעין פסל מודרני, ללא משקל".
שיטת ההדפסה של הגופים היא חדשנית בפני עצמה; מר ואלקלעי עיצבו יריעות שטוחות עם נקודות חיבור שמתחברות לעצמן. כך נוצר למעשה פרויקט ללא פסולת: המדפסות מדפיסות רק את מה שמתחבר לגוף התאורה. מבחינה אסתטית, התוצאה מזכירה מעין כלובי ציפורים מודרניסטיים וגדולים, המשלבים בין אסתטיקה מינימליסטית וצורות רומנטיות מסורגות. כשהאור כבוי, מדובר באובייקט כמעט שקוף, מעין מובייל. כשהאור דולק, הוא ממלא את האובייקט לגמרי וגורם לו לזהור בחלל.
"יצרנו סוג של ניתוק בין האהיל ובין הנורה. זה כמו שהולכים למועדון ויש עשן – אם לא הייתה תאורה לא היו רואים את העשן, ולהפך, אם לא היה עשן לא היית רואה את האור", מסבירה מר. "אפשר לחשוב גם על ירח, עצם חללי בשמיים שחורים והוא לא מפיץ אור. אבל התאורה של השמש גורמת לו לזהור. ככה יצרנו מערכת יחסים בין האלומה ובין הגוף עצמו".
אלקלעי מוסיף: "המהות של הסטודיו שלנו היא חיפוש אחרי רעיונות, היה לנו חשוב האלמנט ההמצאתי. פיצחנו פה משהו אחר, מבחינה פונקציונלית ואמנותית".
סטודיו Knob: מנורה המשלבת בטון, פליז, חבל ועור
פרויקט התאורה האחרון של סטודיו Knob מציג גם הוא את אותה נועזות וכיפיות שמדברות עליהן צורף ואקשטיין. הסטודיו, בניצוחם של בני הזוג עדי עזר ויותם שפרוני, התפרסם לראשונה בזכות החבלים המוארים האייקוניים שהתפרסמו והוצגו ברחבי העולם. בשני גופי התאורה האחרונים שהשיק הסטודיו השתמשו המעצבים שוב באלמנט החבל ויצרו את "אהוי" ו"קא", צמד גופי תאורה ייחודיים שמדברים באותה השפה.
"אנחנו אוהבים להסתכל על הדברים המוכרים והטריוויאליים ולתת להם מבט רענן ופרשנות חדשה", אומר שפרוני. שתי המנורות מספקות שתי וריאציות שונות למשחק עם החבל: "אהוי" היא מנורה שולחנית שבה החבל סגור בפקעת המחקה קשר ימאים. "קא" היא מנורה עומדת המציעה פתרון אינטראקטיבי יותר, בדמות חבל שמונח באופן משוחרר על מתלה ומזכיר מעין נחש. את נחש התאורה הזה אפשר להזיז ולשנות.
שני הגופים ניצבים על יציקות בטון בתחתית. "עבור הצורה של הבסיס שאבנו השראה מהנוף העירוני הישראלי – הבאוהאוס והברוטליזם", אומר שפרוני, "רצינו להתייחס למקומי בחומריות ובצורניות".
עזר מוסיפה: "בגופי התאורה האלה עשינו שילוב של חומרים שלא עשינו אף פעם, שזה בטון, פליז, חבל ועור. לקח לנו הרבה מאוד זמן להגיע לתוצאה שאנחנו מרוצים ממנה, ואנחנו גאים בה מאוד".
סטודיו זינגלר: בהשראת חיי הלילה ביפן
לצד המעצבים הוותיקים בסצנה, גם מעצבים צעירים מביאים איתם חידושים מעניינים וייחודיים לתחום שלא מפסיק להתפתח. דניאל זינגלר, שהקים את סטודיו זינגלר ובחר ללכת בדרך עצמאית, השיק את קולקציית התאורה הראשונה שלו לפני כמה חודשים ומציג עיצובים ייחודיים בהדפסת תלת־ממד, שמצליחים להביא טעם חדש וצבעוני לענף. "כל החיים עסקתי בעיצוב וביצירה ואת רוב הידע הטכני שלי הבאתי מהבית", מספר זינגלר, שלמד את רזי העיצוב בעצמו ולא יצא מאחת מהאקדמיות לעיצוב בישראל. "לפני כמה שנים התחלתי ללמוד את עולם המדפסות, עיצבתי בעיקר בשביל עצמי, אבל פתאום התחיל ביקוש", הוא אומר.
גופי התאורה של זינגלר מודפסים בביו־פלסטיק ובולטים בהם משחקים עם צבעים עזים ונפחים מיוחדים. המנורות נוצרו בהשראת חיי הלילה ביפן, עם אווירת וינטג' פאנקית ובעלת נוכחות. כך למשל גוף התאורה Kōge מציג צורה עגלגלה שמאירה באור סגול עז ו־Bubble tea היא מנורה ירוקה ועגולה. בשתי המנורות ניכרת גם הייחודיות הטכנולוגית שמצליחה לחדש את המראה המוכר של מדפסות התלת־ממד ולהגיע איתו לצורות עיצוביות קלאסיות. הוא מוכר את גופי האורה באופן ישיר, ללא שיתוף פעולה עם חנויות או חדרי תצוגה, לפחות בשלב זה.
"המדפסות הגיעו ליכולות האלה רק לאחרונה, אחרי הרבה שנים שלא היה נוח כל כך לעבוד איתן", אומר זינגלר. "זו חוויה מדהימה לצייר משהו בתוכנה, ללחוץ על כפתור ואז לראות אותו קם לחיים. העבודה שלי עם המכונות מאוד אינטואיטיבית וספונטנית".
עדות נוספת לעוצמה של תחום התאורה בארץ אפשר למצוא בהחלטה הטרייה של אסף וינברום, המעצב גופי תאורה בעבודת יד, על יציאה לדרך עצמאית לגמרי. אף שחנויות העיצוב, הגדולות והקטנות הן מרכיב חשוב בתעשייה המקומית, יש מעצבים הבוחרים להישאר עצמאיים – גם בנקודת המכירה. כך למשל וינברום הודיע לאחרונה כי יעבור לעבודה עצמאית לחלוטין, רק מהסטודיו הפרטי שלו, ללא שלוחות נוספות. "אחרי הרבה שנים שאנחנו עובדים עם חנויות וספקים חיצוניים החלטנו לעשות שינוי ולחזור לדרך שבה עבדנו בתחילת דרכנו, קשר ישיר ואישי עם המעצבים והלקוחות והכרת כל פרויקט לעומקו. זה אומר שמ-1.11 לא נציג את גופי התאורה שלנו בחנויות באזור המרכז, המכירה תהיה בשואורום שלנו או באתר", כתב בעמוד הפייסבוק של הסטודיו.
סאגה ותומאס: טבעי לצד הדפסות תלת־ממד
תחום עיצוב התאורה בישראל התפתח בתנופה אדירה בשנים האחרונות. עשרות מעצבים מקומיים הכניסו לסצנה עיצובים חדשניים, צבעוניים ומקוריים והצרכן הישראלי התאהב. "תאורה היא התחום הכי מוביל אצלנו, גם מבחינת הפופולריות של הצרכנים וגם מבחינת ההיצע", אומרת לוטוס צורף, מנהלת גלריית SAGA לעיצוב ישראלי. "מעצבים ישראלים הבינו שגופי תאורה מצליחים לענות על צורך שהוא גם פונקציונלי וגם עיצובי. כך אפשר להכניס את הייחודיות העיצובית ועדיין להצליח להגיע לקהל".
שני אקשטיין, המעצבת הראשית של "תומס תאורה", מוסיפה: "הקהל הישראלי הרבה יותר מודע לעיצוב והרבה יותר נועז בשנים האחרונות". בחלל התצוגה המרכזי של תומס תאורה בכפר סבא מוקדש חלק נרחב מהקומה המרכזית למעצבים ישראלים. "כל מעצב מקבל חלקה ושם הוא מציג את החזון שלו. קידום של מעצבים ישראלים הפך בשנה האחרונה לאחת ממטרות־העל שלנו, להשאיר את הכסף כמה שיותר מקומי ולעזור לעסקים להתפרנס", אומרת אקשטיין. "המעצבים הישראלים לא נופלים ממותגים אירופאיים, עם רמת גימור גבוהה מאוד".
16 צפייה בגלריה
מנורות "פרינגלס" בעיצוב חן זלקינד. תלויות בחלל שעיצב האדריכל שלומי זלקינד. סטיילינג: רעות פרידמן ברוכי
(צילום: אורן עמוס)
אז מה הטרנדים המובילים היום בקרב הצרכנים הישראלים? לפי אקשטיין שתי מגמות בתחום התאורה הפכו פופולריות ביותר על אף שהן עומדות בשני קצוות מנוגדים של הספקטרום: שימוש בחומרים טבעיים למול הדפסות תלת־ממד. "מצד אחד אנחנו רואים המון שימוש בחומרים טבעיים לגמרי, כמו קרמיקה למשל. מהצד השני, העולם של התלת־ממד, עם יצירתיות חדשנית מאוד. שני הקצוות האלה ממש עובדים וממש פופולריים".
צורף מוסיפה: "שמתי לב שלאחרונה גוונים צבעוניים ומשמחים שמושכים את העין הפכו פופולריים מאוד. אנשים מחפשים גוונים ירוקים, ורודים, צבעים שמכניסים קצת אופטימיות, כיף וטבע הביתה, כמו למשל גופי התאורה של נועה ראזר".
