בנייתו של פרויקט מגורים ייחודי הסתיימה לפני כשנה וחצי – הקומונה של תנועת דרור ישראל בשכונת שפירא בתל אביב ואותנו סקרן לראות איך חיות כמה משפחות גרעיניות וגם רווקים ביחד בבניין אחד עם הרבה חללים משותפים וחיי קהילה השזורים זה בזה. המבנה זכה בפרס אות האדריכלות לשנת 2022.
עוד בעיצוב ואדריכלות:
המבנה כולל 1,560 מ"ר בנוי על פני חמש קומות עם כ-40 חדרים בגדלים שונים, בממוצע של תשעה חדרים בקומה ובהם גרים סך הכל כ-90 אנשים. הסגנון שנבחר הוא באוהאוס מודרני הכולל צבע לבן בחוץ, מרפסות ארוכות הנמתחות לאורך המבנה ומשחק של גגונים והצללות כשכל האלמנטים פונקציונליים. "בחרנו בסגנון של מבנה שיושב על הקרקע בלי עמודים וחף מקישוטים כדי שיתאים לסביבה שלו ולהיסטוריה של העיר וגם כי הוא מתאים לצניעות ולערכי העבודה של הדיירים, הסגנון מתאים לרוח האנשים שחיים בו", מסביר בר ומוסיף כי תכנון במנה ברחוב בעל העקידה נעשה בהשראת האדריכל שמואל מסטצ'קין שתכנן את בניין המטה של תנועת הנוער העובד והלומד בקיבוץ גלויות שבתל אביב.
"אני עובד עם תנועת דרור ישראל המון שנים", אומר אדריכל עדן בר, ממשרד בר לוי אדריכלים ומתכנני ערים, "זה פרויקט שונה מכל מה שעשינו. אלו חבר'ה שבחרו להעביר את החיים כקבוצה, ממש כמו משפחה מורחבת. הם פועלים כמו קיבוץ אידאולוגי, ממש קבוצת המשך לרעיון הקיבוצי בישראל".
קיבוץ בתל אביב?
"החברים עוסקים בחינוך בלתי פורמלי בבתי ספר, הם עוסקים בחינוך לחשיבה יצירתית ולעבודה, תוך כדי חוויה, והם בחרו לעבוד באזורים שצריכים את זה, במוקדים שיש בהם בני נוער במצבים פחות טובים עם פחות הזדמנויות. לכן בחרו בשכונת שפירא בתל אביב. זו קבוצה ערכית של חברים שעיקר עיסוקה הוא בחינוך, במנהיגות ובשליחות חברתית".
איך גרים ביחד בקומונה בבניין?
"עשינו עבור התנועה מבנים גם בקיבוצים אך הפעם נדרשנו לבנות פרויקט מאפס בעיר וזה היה מאתגר יותר. האתגר היה לקחת מבנה אחד משותף שנרכש ביחד על ידי החברים במשכנתא משותפת במקום לשכור דירות נפרדות ומפוזרות ולשלם שכר דירה עליהן. גם עיריית תל אביב עזרה. הרעיון בחיים ביחד הוא למצוא איזון בין הפונקציות והצרכים".
הבניין מחולק ולא חלל אחד פתוח
בר מסביר כי הרעיון שהנחה את האדריכלים היה לבנות מבנה עם טוויסט קהילתי. "המגרש הוא בגדול של חצי דונם והחלטנו על בנייה צנועה. זה מתבטא בדברים הקטנים, מבחירת החומרים ועד הריהוט, הכל פשוט", אומר בר, "מבחינת חלוקת הפנים, מבנה קומונה זה לא אומר חלל אחד משותף ושקוף אלא יצירת חלוקה שתאזן בין ביחד לבין פרטי. חלק מהחברים נשואים עם ילדים, חלק רק זוג וחלק רווקים כך שלכל אחד יש חדר פרטי ולמשפחות יש חדר פרטי גם עבור הילדים. המהות של החלל היא גמישות".
"המגרש הוא בגדול של חצי דונם והחלטנו על בנייה צנועה. זה מתבטא בדברים הקטנים, מבחירת החומרים ועד הריהוט, הכל פשוט. מבחינת חלוקת הפנים, מבנה קומונה זה לא אומר חלל אחד משותף ושקוף אלא יצירת חלוקה שתאזן בין ביחד לבין פרטי"
הצוות תכנן את הלובי של הקומות, בקרבת המעלית והמדרגות, כחלל משותף שממשיך לחדרי משחק משותפים לילדים, חלקם אף נפתחים למרפסת עם חלון ויטרינה כך שהחלל הופך לגדול יותר. את אזור החנייה של הבניין הפכו לחלל שיתופי נוסף וממנה יש יציאה לגינה ירוקה עם צמחי תבלין ועם עצי פרי.
עוד אלמנט שהנחה את המתכננים הוא החללים שבהם ייערכו המפגשים כי הקומונה מתנהלת סביב משימות שוטפות משותפות. "לפעמים שני אנשים צריכים להיפגש, לפעמים יותר ולפעמים כולם לכן תכננו מעין פינות ישיבה אינטימיות ולא רק חלל מרכזי אחד. מה שמאפשר גם פעילויות שונות במקביל", מסביר בר, "מבחינת התכנון ניצלנו כל ס"מ פנוי, כל פינה וכל מסדרון".
בדירת הגג נמתחו הגבולות ויש בה סלון ענק עם שולחן ישיבות מרכזי וכיסאות, מרפסת גדולה וכמה חדרי שינה, כשהרעיון הוא שהסלון מאפשר אירועים, הרצאות ומפגשים רבי משתתפים שיכולים לגלוש גם למרפסת המקיפה אותו. הריצוף המאויר בשחור-אפור-לבן שבפנים ממשיך גם החוצה ויוצר המשכיות ויזואלית.
מה כולל עיצוב הפנים?
"עיצוב הפנים צנוע מאוד הן מבחינה כלכלית והן מבחינה חומרית. השתמשנו בחומרים פשוטים כמו בטון חשוף שיטפס לאורך הבניין אבל בסגנון ישראלי ולא ברוטליסטי, הריצוף הוא אריחים עם איורים והריהוט שבחרו החברים לשלב הוא אקלקטי ופשוט מאוד שלוקט מכמה מקורות כדי שיתאים לתקציב ולאורח החיים שלהם", הוא אומר.
מאפיין בולט בבניין הוא הגגונים מעל המרפסות הצרות והארוכות שמלוות את המבנה – נפערו בהם חורים עגולים כדי מצד אחד להחדיר אור ומצד שני ללכוד קצת צל. אמנם מדובר באלמנט אדריכלי אך הוא מוסיף מעין קישוט ייחודי לבניין הפשוט המתאפיין בעיקר בקווים ישרים ונקיים.