מעצבת הפנים לילך צוריאל עברה לאחרונה להתגורר בבית צמוד קרקע בשכונה שקטה בהרצליה, יחד עם בן זוגה, בתם בת החמש ושישה חתולים. כיוון שהסנדלרית לא צועדת יחפה, התרחש המעבר אחרי שיפוץ יסודי והחלפת כל התשתיות של הבית הוותיק והמיושן. המבנה הוא חלק מרביעיית בתים מחוברים (קוטג' טורי) שנבנו באמצע שנות ה־70, עם מאפייני התקופה הקלאסיים: שפריץ חיצוני (טמבורטקס) בצבע בז', מטבח חצי סגור, גרם מדרגות כלוא וחשוך, אריחים חומים עם עיטורים בחדר הרחצה ועוד אלמנטים מיושנים.
הפרויקט נמשך עשרה חודשים וסגנון העיצוב שצוריאל בחרה לביתה הוא Coastal Living, שנפוץ מאוד באוסטרליה ובעיירות חוף אמריקאיות כמו המפטונס ומליבו. "הסגנון הזה מתאפיין בווייב רגוע, קליל, בהיר ופשוט יחסית, עם שימוש נרחב בחומרים ובאלמנטים טבעיים", אומרת צוריאל, "בפרויקטים שלי אני תמיד משלבת בין סגנונות, וגם כאן יש אלמנטים מודרניים, כפריים וקווים נקיים. כיוון שרצינו להרגיש בחופשה כל ימות השנה, הייתה זו בחירה קלה וטבעית. לא חיפשתי דרמה עיצובית. יש מספיק ממנה בחיים עצמם. בית לתפיסתי אמור להיות מַטְעֵן רגשי ואנרגטי ומקום המפלט שלנו מהעולם המשוגע שבחוץ, וכך בדיוק תכננתי ועיצבתי את הבית שלנו".
הבית של מעצבת הפנים לילך צוריאל בהרצליה
(צילום ועריכה: פבל דיברוב)
15 צפייה בגלריה
לקוטג' הטורי היה פוטנציאל והוחלט להיכנס לשיפוץ מסיבי
(צילום: אורית ארנון, סטיילינג לצילומים: מאיה לבנת הרוש)
15 צפייה בגלריה
200 מ"ר בנוי על פני שתי קומות, על מגרש של כ-300 מ"ר
(צילום: קרין רבנה, סטיילינג לצילומים: מאיה לבנת הרוש)
אתגר החיזוקים, התמיכות ופינוי האזבסט
"לבית הייתה אנרגיה נהדרת מהרגע הראשון - הרגשתי שהמשפחה הקודמת שגרה בו חייתה בבית באהבה ובהרמוניה. השאיפה המרכזית שלי הייתה לפתוח את כל החללים הקטנים והכלואים, לאוורר, להכניס מקסימום אור פנימה ולממש את הפוטנציאל הגולמי של הבית. רציתי לטשטש את הגבולות בין פנים לחוץ ושהגינה תהיה המשך של החלל הפנימי עם תקרה אינסופית", אומרת המעצבת-דיירת.
שטחו של הבית הוא כ־200 מ"ר בנוי על מגרש בשטח של כ־300 מ"ר. בקומת הכניסה יש חלל משותף הכולל סלון, מטבח, פינת אוכל, שירותי אורחים, ממ"ד ויציאה לגינה, ובקומה השנייה יש חדר שינה להורים, חדר לילדה, הסטודיו של צוריאל, שאליו צמודה מרפסת ושני חדרי רחצה.
בעת תהליך העבודה התמודדה המעצבת עם כמה אתגרים: "האתגר המרכזי הראשון היה דרך הגישה לבית במהלך השיפוץ. הבית נמצא בתוך סמטה וכדי ליצור גישה עבור מכולות פינוי פסולת בניין ומשאיות עם חומרי בניה וגמר היינו צריכים לקבל את רשותם של השכנים לפרק את גגוני החנייה הישנים העשויים אסבסט (מה שנעשה על ידי קבלן אסבסט מורשה) וכן להתחייב להתקין עבורם גגונים חדשים לגמרי מפח גלי בתום השיפוץ".
15 צפייה בגלריה
החיזוקים בדמות עמודים תומכים וקורות שולבו בעיצוב הפנים החדש
(צילום: קרין רבנה, סטיילינג לצילומים: מאיה לבנת הרוש)
15 צפייה בגלריה
סגנון קליל, בהיר וטבעי, בשילוב נגיעות מורדניות וכפריות
(צילום: קרין רבנה, סטיילינג לצילומים: מאיה לבנת הרוש)
אתגר נוסף ומורכב אף יותר היה החיזוקים הקונסטרוקטיביים למבנה. "הבית נבנה לפני גיבוש התקן הישראלי לעמידות מבנים ברעידות אדמה. על פי דרישות הקונסטרוקטור, בקומת הכניסה נדרשו תוספות של שני עמודי פלדה לחיזוק עמודי הבטון הדקים הקיימים, כדי לוודא שהתקרה לא תקרוס במקרה של זעזוע קרקע מסיבי. הצלחנו להסתיר עמוד אחד בתוך קיר הארונות הגבוהים של המטבח, ואת העמוד בסלון עטפנו בלוחות גבס כדי לשוות לו מראה חלק ופרופורציונלי יותר לחלל", מסבירה המעצבת.
"בקומת החדרים, נדרשו חיזוקים לתקרת רביץ (שכבת טיח שמיישמים על רשת שנמתחת על קורות העץ, מ"ב) כיוון שהסרנו קיר תומך בשביל ליצור חדר רחצה נוסף ביחידת ההורים. הקונסטרוקטור הכתיב שתי קורות פלדה מאונכות זו לזו, כשאת אחת מהן הסווינו בתוך הנמכת גבס מעל ארון הכיור, ולשנייה – הארוכה יותר - בנינו תיבת עץ שעברה גיוון והעניקה לחדר אופי וטוויסט ייחודי", מספרת צוריאל.
15 צפייה בגלריה
מפְתַּח היציאה מהסלון לגינה הוגדל למקסימום האפשרי
(צילום: קרין רבנה, סטיילינג לצילומים: מאיה לבנת הרוש)
15 צפייה בגלריה
פינת האוכל עם ספסל הישיבה והאחסון
(צילום: קרין רבנה, סטיילינג לצילומים: מאיה לבנת הרוש)
בלי עור ונוצות ובהשראת עיירות חוף בעולם
צוריאל חרתה על דגלה בעבודתה את אג'נדת Vegan Design, ובפרויקטים שלה, כולל בפרויקט האישי, היא לא עושה שימוש בחומרים מהחי כמו עור, צמר, נוצות, פלומה וכדומה. גם בתכנון חזית הבית הייתה חשיבה על איכות הסביבה: "את מרבית חזיתות הבית חיפינו בלוחות Weathertex - פלאנקים אקולוגיים בתצורה מרועפת מאוזנת שנצבעו בלבן, כשאזור הכניסה חופה בלוחות ורטיקליים צרים יותר שנצבעו באפור פחם". כל החלונות בבית הוחלפו לחלונות בלגיים מברזל צבוע בלבן כדי להתאים לקו העיצובי. גם לכל דלתות החוץ, למעט דלת הכניסה, נבחרו דלתות ברזל מפרופיל בלגי דק גזרה.
בקומת הכניסה הוחלף הריצוף בפרקט אלון תלת־שכבתי, למעט במטבח, שם נבחרו אריחי פורצלן בהירים גדולים בדוגמת טרצו אפרפר. כמו כן, רוצפו שירותי האורחים בלבני אבן טבעית בגוני גרייז' (שילוב של אפור ובז') ביישום פישבון.
המטבח נפתח לחלוטין והוסר קיר העץ שהפריד אותו מיתר החלל בתכנון המקורי. "קיר העץ חנק והחשיך את המטבח, אז בחרנו להסיר אותו. תכננתי את המטבח בצורת ח', כשאת הכיור מיקמתי מול החלון ואת הכיריים בצלע הארוכה יותר. למשטח העבודה בחרתי במשטח קוורציט מושלם שהתאהבתי בו ברגע שהנחתי עליו את עיניי במחסן האבן ודאגתי שמיד תישמר עבורי הפלטה הספציפית שראיתי. כיוון שאני פחות מחבבת חיפוי קיר במטבח, עליתי עם הקוורציט 10 ס"מ בלבד מעל משטח העבודה", מסבירה המעצבת. בפינת האוכל היא תכננה ספסל ישיבה מתחת לחלון, שבו תאים נפתחים להפרדת פסולת למיחזור.
גם גרם המדרגות החשוך והכלוא קיבל חיים חדשים. "נפטרנו מחדרון האחסון סטייל הארי פוטר מתחת למדרגות ויצרנו שם פינת משחק ויצירה עבור בתי הקטנה. את המדרגות בנינו מחדש וחיפינו באבן טבעית בהירה עם התזת חול עדינה למניעת החלקה", היא מספרת.
בסלון הוחלט להפוך את כיוון הישיבה, ונבנה קיר מעובה עבור קמין הגז שהמעצבת חלמה עליו במשך שנים. מִפְתַּח היציאה לגינה הוגדל למקסימום האפשרי, כדי להכניס כמה שיותר מהחוץ פנימה. בהמשכו של קיר הקמין נמצאת קונסולת הכניסה העשויה עץ ממוחזר שנרכשה בחנות בגדים שעמדה להיסגר. מעליה תלויה יצירה תלת־ממדית ממוסגרת מפיסות עץ.
ביציאה לגינה יש אזור מרוצף. הריצוף שנבחר הוא ריצוף חוץ מודולרי ובחלק המקורה נתלה כיסא נדנדה והונח פוף ענק עמיד לחוץ. לדברי המעצבת, אחד השיקולים לרכוש את הבית היה הגינה. "הלהיב אותנו שהגינה תחומה מכל הכיוונים על ידי בתים שכנים וכך החתולים שלנו יכולים לצאת אליה בחופשיות. הקמנו את הגינה מאפס, כשרוב שטח הגינה חופה בדשא סינתטי, עם ערוגה היקפית לשתילות", היא אומרת.
15 צפייה בגלריה
הגינה מוקפת מכל הכיוונים, מה שמאפשר לחתולים לבלות בה בחופשיות
(צילום: קרין רבנה, סטיילינג לצילומים: מאיה לבנת הרוש)
15 צפייה בגלריה
נגיעות עץ גולמי גם ביצירות האמנות
(צילום: קרין רבנה, סטיילינג לצילומים: מאיה לבנת הרוש)
בין ריזורט טרופי לאיי יוון
השינוי התכנוני המשמעותי ביותר בוצע בסוויטת ההורים שבקומה השנייה. צוריאל חיברה בין שני חדרים ליצירת מאסטר עם חדר רחצה צמוד ומפנק. התוצאה שהתקבלה היא חדר רחב ידיים, שטוף אור ומלא ירוק מסביב, שלדבריה ממש מרגיש כמו חדר בריזורט טרופי.
חדר הרחצה של בני הזוג רוצף בפסיפס אבן, והקירות חופו באריחים תואמים בפריסה ייחודית שתואמת את מבנה החדר, וכוללת גם סטריפים אנכיים של אריחי דקור מסורקים ליצירת עניין וטקסטורה בחלל. "ארון הכיור הוא למעשה שידת וינטג' מקורית משופצת שהתאימה בול במידות – מצאתי אותה בדרך נס בקבוצת פייסבוק", מספרת צוריאל, "על השידה הונח משטח פורצלן לבן עם גידים אפורים ושני כיורים – שלי ושל בן זוגי".
15 צפייה בגלריה
שני חדרים חוברו ליצירת חדר שינה זוגי גדול ומפנק
(צילום: קרין רבנה, סטיילינג לצילומים: מאיה לבנת הרוש)
15 צפייה בגלריה
מציאה מהפסייבוק: שידת וינטג' מקורית שהתאימה בול במידות
(צילום: קרין רבנה, סטיילינג לצילומים: מאיה לבנת הרוש)
במקלחת הותקן ראש גשם ענק בסגנון וינטג' בגימור זהב מט ובמקום להמשיך עם חיפוי הקיר בתוך נישת הסבונים, הוחלט ליצור מעין קופסה פתוחה עם מסגרת.
בקומה נמצא חדר רחצה נוסף המשמש את בתם של בני הזוג. הוא מאופיין בתקרה נמוכה במיוחד – 205 ס"מ בשל אילוץ קיים של מבנה הגג, וכדי להתגבר על התחושה הקלסטרופובית, החלון הורחב והקירות חופו לכל הגובה באריחים ריבועיים בגימור מבריק, עם משחק עדין של גוני לבן ביניהם.
אותו ריצוף פישבון של שירותי האורחים נמשך גם בתוך המקלחת. "חדר הרחצה הזה ישמש את הבת שלנו למשך שנים קדימה, ורציתי לשלב בו נגיעת צבע משמחת, אבל לא ילדותית מדי. לכן בחרתי עבור ארון הכיור את גוון הטורקיז המעושן, שיוצר אצל נגר ומכיל גם מגירת כביסה מובנית. אביזרי האמבטיה כאן הם מאותה סדרה של חדר הרחצה של המאסטר, בגוון גרפיט", היא מסבירה.
הסטודיו של צוריאל שוכן בחדר שאליו צמודה מרפסת. "אחד הרעיונות הטובים שעלו לי בזמן התכנון היה לשלב בו מטבחון קטן ואני מאוד מרוצה. כשמגיעים לקוחות לפגישות אני מכינה להם קפה במקום וזה חוסך לי המון ריצות מעלה ומטה במדרגות", היא אומרת.
15 צפייה בגלריה
המטבחון בסטודיו של צוריאל בקומה השנייה
(צילום: קרין רבנה, סטיילינג לצילומים: מאיה לבנת הרוש)
הקיר שמאחורי הכיור חופה בשאריות אריחים מחדר הרחצה והוחלט להשאיר אותם במכוון בלי רובה. במרפסת הסטודיו נמצא גם ארון עם מכונת כביסה ומייבש וכך הם לא תופסים מקום בתוך הבית. עבור רצפת המרפסת נבחרו אריחים מצוירים בדוגמה עדינה המזכירה את הסגנון הרווח באיי יוון. הקיר המשותף עם השכנים חופה באותם לוחות ורטיקליים צרים של קיר הכניסה לבית כדי ליצור המשכיות, ועליו הותקנו שני גופי תאורה קטנים מפליז.
"את הבית עיצבתי מהבטן, מהקישקע ממש. לא בדקתי שילובי חומרים וגוונים בהדמיות או בלוחות חומרים - כמו שאני בדרך כלל עושה עבור לקוחות שלי. כל הבחירות היו מאוד מאוד אינטואיטיביות, ולמרבה השמחה, הכול התחבר יחד בצורה הרמונית, הוליסטית ושלמה. התוצאה הסופית התעלתה לחלוטין מעל כל הציפיות שלנו", אומרת צוריאל לסיום.
