לפני כשנה פנו בני זוג לאדריכלית נטלי רויזין ולמעצבת הפנים עדי הנפלד וסיפרו שהם עומדים לחזור לארץ אחרי תקופה של מגורים בחו"ל ומבקשים לשפץ את ביתם הוותיק שבמרכז הארץ. לבני הזוג יש שלושה בנים ובת צעירה (בני 15, 13, 11 ושש) ובמסעותיהם בעולם הם אספו הרבה מאוד פריטים נוסטלגיים שהיה להם חשוב למצוא להם מקום של כבוד בעיצוב החדש של ביתם, וכן להתאים את העיצוב שלו לשלב הנוכחי בחייהם.
"המבנה המקורי של הבית, כ-400 מ"ר בנוי על מגרש חצי דונם ועל פני שלוש קומות, היה סטנדרטי למדי", מספרות רויזין והנפלד, "עם מטבח קרוב לכניסה ואחריו סלון גדול שדרכו גם יוצאים לחצר. קומת הכניסה כללה חדר שינה לאורחים, בקומה העליונה היו סוויטת הורים ועוד שלושה חדרי ילדים שלהם היה הול משותף. והמרתף היה ללא שימוש".
משיחה טרנס אטלנטית עם הדיירים הבינו רויזין והנפלד שהם כמעט לא מבלים בסלון, אלא במטבח ובפינת האוכל, שם הם מרבים לארח. "בהתאם החלטנו לשנות את התכנון של הבית, הזזנו והגדלנו את המטבח ומיקמנו את היציאה לגינה דווקא בפינת האוכל. זה מתאים לאופי של המשפחה וגם חסך לנו את הצורך לוותר על חלק מהוויטרינה לטובת מקום לטלוויזיה, כפי שקורה לא פעם כשהיציאה לגינה ממוקמת, כמקובל, בסלון", הן מספרות.
ספרייה מפרידה: מעז יצא מתוק
הכניסה לבית נעשית דרך המפלס העליון מתוך שניים שנמצאים בקומת הקרקע. המפלס הזה, המחופה כולו בפרקט, מכיל את הסלון, פינת קריאה קטנה וחדר שינה לאורחים עם שירותים ומקלחת פרטיים. המעצבות מסבירות שהחדר הזה, שהיה קיים בבית גם בתכנון הקודם שלו אבל עבר מקום, נועד לשרת שתי מטרות. "היום הוא משמש את אביה של בעלת הבית, שמתגורר בחו"ל ומרבה לבוא לבקר ולשהות אצל בתו ואצל משפחתה. בעתיד הוא יכול להפוך ליחידה לילד מתבגר", הן מפרטות.
"במרכז החלל בסלון נשארו עמוד קונסטרוקטיבי וקורה בתקרה שאי אפשר היה להוריד. כדי להסתיר אותם יצרנו את הספרייה הדו-צדדית"
הסלון האינטימי, שהמעצבות מכנות אותו פינת משפחה, מחולק לשני חלקים על ידי ספריית עץ וברזל גדולה שנבנתה ב-Kitchen art. מצידה האחד של הספרייה פינת קריאה נעימה, מוקפת חלונות. מהצד השני נמצא הסלון ובו ספת עור גדולה, כיסא קש והפתעה קלילה וצעירה בצורת נדנדה תלויה מהתקרה. "היה מאתגר למצוא לה חיזוקים בתקרה, אבל יצא חמוד", משתפות המעצבות.
ספריית הברזל נולדה מתוך כורח. "במרכז החלל בסלון נשארו עמוד קונסטרוקטיבי וקורה בתקרה שאי אפשר היה להוריד", מסבירה רויזין, "כדי להסתיר אותם יצרנו את הספרייה הדו-צדדית. בצד שפונה לפינת הקריאה יש לה לוח מגנטי גדול ובצד שפונה לסלון טלוויזיה ומדפים שמציגים את הפריטים הנוסטלגיים שבני המשפחה הביאו מטיולים בעולם ורצו לשמור ולהראות".
בהמשך החלל הציבורי יורדים בשלוש מדרגות למפלס נמוך יותר, בגובה זהה לזה של החצר. כאן הוחלף הריצוף באריחי גרניט פורצלן אפור שמחפים את המפלס וממשיכים החוצה לחצר כדי ליצור חיבור בין הפנים לחוץ. החיבור הזה הכתיב גם החלפה של פתחי החלונות ושימוש בפרופילים מברזל (שנקנו אצל עוז גלעדי) ואפשרו למעצבות ליצור חלוקה מינימלית של הוויטרינות ביחס לשימוש באלומיניום. "מקסימום זכוכית ומינימום חומר אטום", הן אומרות על הבחירה.
סלון קטן, פינת אוכל ענקית
במפלס הזה נמצאים המטבח ופינת האוכל, שבה שולחן גדול במיוחד. "בבית אחר שולחן גדול כל כך שעומד פתוח באופן קבוע היה עלול להיות בזבוז של מקום", אומרת הנפלד, "אבל כאן מדובר במשפחה גדולה שמארחת המון. למעשה תכננו את המיקום של פינת האוכל כך שמצד אחד שלה נמצא האי במטבח ומצידה השני פינת הישיבה שבחצר, ככה שבמקרה של אירוח רב משתתפים אפשר יהיה ליעד פינות שונות לאורחים בגילים שונים".
הצבעים והחומרים של השולחן, הכיסאות וגוף התאורה שמעליהם מתכתבים עם אלה של ספריית הברזל והריהוט שבסלון. ארונות המטבח, לעומת זאת, מוסיפים אלמנט נוסף של צבעוניות שחוזר בהמשך במקומות נוספים בבית – גוונים כחולים מעושנים. "זה כמו ג'ינס", אומרת רויזין, "מתאים להכול". המטבח בנוי בצורת ח' גדול שבמרכזו אי עם משטח עץ שסביבו שישה כיסאות בר מעץ גולמי. הארונות ופרזולי הזהב נבנו בחברת פשטות, והמעצבות הוסיפו להם מעט מדפים פתוחים קטנים להשלמת המראה מלא האופי.
גוף תאורה מרכזי עשוי עץ וחבל תלוי מעל לאי, ומעל לשני הפסים של הארונות הנמוכים תלוי קו ארוך של ספוטים. "רצינו לייצר אווירה וינטג'ית בתאורה", מסבירות המעצבות, "אבל גופי תאורה בסגנון הזה מספקים הרבה פעמים כמות נמוכה יחסית של אור, ולכן שילבנו לצידם גופי תאורה פונקציונליים. את שני הסוגים של גופי התאורה בחרנו בלייט אין".
קומה אחת – 7 דלתות
בקצהו של פס הארונות הגבוהים של המטבח נמצאת ספריית ברזל צרה וגבוהה שמשמשת גם כמעקה למדרגות היורדות למרתף, שם נמצא חדרו של הבן הגדול. "אחת השאלות שהטרידה אותנו במהלך התכנון הייתה איך לארגן את החדרים לילדים", מספרות המעצבות. "אחרי הרבה מחשבה הוחלט להקדיש לבכור יחידה עצמאית במרתף, ואילו בקומה העליונה לשנות את המבנה שכלל הול משותף לשלושת חדרי הילדים וליצור פריסה חדשה".
כעת, לאחר שעולים בגרם המדרגות העשוי עץ, מגיעים לחלל קטן שממנו יוצאות ארבע דלתות. אחת מובילה לחדר ההורים, אחת לחדרה של הבת הקטנה וזו שמולה מובילה לחדר רחצה שמשרת את הבת ואחריו נמצא חדר כביסה גדול במיוחד, שתוכנן בהתאם לבקשתם של בעלי הבית.
הדלת הרביעית היא דלת אסם בצבע כחול מעושן שמובילה להול משותף לשני הבנים האמצעיים, שבו מוקמה עמדת משחקי מחשב בשבילם. מההול הזה נפתחות שלוש דלתות נוספות, אחת לחדרו של כל ילד ואחת לחדר הרחצה המשותף לשניהם.
"העיצוב של חדרי הרחצה בבית עובד על פי עיקרון די דומה - רצפה דומיננטית וקירות שקטים", מסבירות המעצבות. בכולם הריצוף מורכב מאריחים מצוירים קטנים במיוחד (15X15 ס"מ) והקירות מחופים בצבע אחיד בשילוב של אריחים וטיח מינרלי שמתאים לחדרי רחצה. לארונות באמבט נבחרו צבעים שונים – כחול ג'ינס באמבט המשותף של הבנים ועץ טבעי אצל ההורים, ולכולם יש משטח עליון מעץ טבעי, כיור מונח וברזים שמתכתבים עם חיבתה של בעלת הבית לגלגלים. בחדר הרחצה של ההורים ובשירותי האורחים שולבו כיורי אבן טבעית שנקנו בקנה קש.
בחדר ההורים ניצבת מיטה ולצידה שידות לילה וכורסה מעץ שמקבלים תוספת של צבעוניות מהשטיח הגדול ועבודות האמנות התלויות על הקירות. לפני השיפוץ הובילו מכאן שתי דלתות לשני חדרים נפרדים, חדר הארונות וחדר הרחצה, אבל רויזין והנפלד שינו את החלוקה כך שכעת הכניסה לחדר הרחצה נעשית דרך חדר הארונות הגדול שכולו ארונות שקופים. "צריך להיות מאוד מסודר כדי לבחור ארונות כאלה, ובני הבית הם אכן אנשים מסודרים", מסכמת הנפלד.
במרתף, שהיה שלא בשימוש כשבני המשפחה עזבו את הבית, נמצא כעת חדר שינה נוסף עבור הבן הבכור והוא מעוצב בהתאם לטעמו האישי, כולל עמדת גיימינג נוחה.