עונת תערוכות הגמר של בתי הספר לאמנות ולעיצוב בעיצומה, וכעת הגיע תורם של בוגרי סמינר הקיבוצים, המרכז האקדמי ויצו חיפה והמכללה האקדמית הדסה ירושלים, שיציגו את עבודות הגמר שלהן השבוע לציבור. התערוכות המגוונות ומעוררות המחשבה מציעות הצצה לנקודת מבטם של המעצבים, האמנים והאדריכלים של העתיד בסצנה הישראלית. ככאלה, הן עוסקות בנושאים המדוברים לא מעט בעולם העיצוב ומחוצה לו - בינה מלאכותית, יוקר המחייה, משבר האקלים וסוגיות בוערות בחברה הישראלית.
חלק גדול מהעבודות המוצגות מציע חוויה אינטראקטיבית למבקרים – מבוגרים וילדים כאחד – עם עושר רחב של צבעים, חומרים, פרויקטים שמעלים חיוך ורעיונות מעוררי מחשבה. כמה מהעבודות הבולטות שאספנו כאן, ועוד רבות אחרות, אפשר לראות בשבועות הקרובים לצד תערוכות גמר נוספות במוסדות ברחבי הארץ (הכניסה לכולן חופשית).
המעצב בחברה: משבר האקלים ויוקר המחייה
כיצד יגיב עולם העיצוב לשינויים בחברה בשנים הקרובות – בין התפתחויות טכנולוגיות שמחוללות בו מהפכה ובין מהפכות פוליטיות דרמטיות לא פחות? על השאלות האלה מנסים לענות בוגרי בתי הספר לעיצוב ולאמנות מדי שנה. בתערוכות שלהם מציגים יחד בוגרי המחלקות השונות פרויקטים העוסקים באופן אקטיבי במקומו של המעצב בחברה – גם כמתבונן וככוח מניע.
כך למשל מציגה יובל ינאי, בוגרת בית הספר לעיצוב של סמינר הקיבוצים, בפרויקט שלה ״עושר-עד״: מרחב גלריה שלם המציג קולקציות של מוצרים בסיסיים – טמפונים, דלק, חשמל – שאותם הפכה ינאי למוצרי יוקרה נוצצים ומשובצי אבנים. בתוך המרחב הייחודי שיצרה ינאי, המוצרים הבסיסיים מוצגים על פודיומים ותיבות זכוכית ולכן אי אפשר לגעת בהם. ״המוצגים שבחרתי לייצג נוגעים בנושאים שונים של יוקר המחייה: דיור, מזון, חשמל, היגיינה, חינוך ודלק״, כתבה ינאי על עבודתה, ״הפרויקט הוא ההפגנה הקטנה שלי״.
לצד הביקורת הברורה על יוקר המחייה, הפרויקט של ינאי מציג בצורה חכמה ואירונית את היכולת של עיצוב לשנות את תדמיתם של חפצים בסיסיים באמצעות אריזה. כך למשל, סדרת בקבוקי זכוכית הנראים כמו בקבוקי משקאות חריפים מלאים בנוזלים צהובים, משתמשים באייקון עיצובי שמשדר סמל סטטוס יוקרתי. הנוזל בפנים, לעומת זאת, הוא דלק, לא משקה מפתה במיוחד.
את הפרויקט של ינאי מהדהדות עבודותיה של מאי נבו, בוגרת בית הספר לאמנות של סמינר הקיבוצים, המוצגות בצד השני של הקומה. התערוכה ״שמרי על איזונים״ מציגה סדרה של עבודות נייר שאותן הכינה נבו מערימות הניירת שאספה בשנים האחרונות: תלושי השכר, חשבונות המים, קבלות הקניות ופירוטי האשראי נקרעו, נגרסו והפכו לעיסת נייר ולבסוף לעבודות אמנות. ״בשנה האחרונה הפכתי למפעל פרטי לייצור ניירות ממוחזרים״, כתבה נבו על עבודתה, ״הפרויקט הוא הדרך שלי להתבונן בעיניים לאתגרים שבחיים, בזמן שהמצב הכלכלי הקשה רק מתגבר ואיתו גדלות גם הדאגות״. התוצאה משעשעת ומקורית.
חמדת רוזינצקי, בוגרת התוכנית לעיצוב תעשייתי מכליל במכללה האקדמית הדסה ירושלים, מציגה פרויקט שלא מסתפק בלהתבונן על בעיה חברתית אלא מבקש להציע לה פתרון. FUNGHI מתייחס למשבר המזון העולמי הצפוי להחמיר בשנים הקרובות עקב משבר האקלים, על ידי מערכת שמאפשרת גידול ביתי עצמאי של פטריות באופן פשוט ואינטואיטיבי.
המערכת מורכבת משלד עשוי חבלים שעליו אפשר למקם את שקיות הגידול של הפטריות, וממיכל מים המספק להן לחות. במקביל לנשיאת השקיות, החבלים מספקים לפטריות את הלחות הנדרשת לגידולן על ידי טיפוס המים במעלה החבלים. המערכת מודולרית וניתנת להתאמה במגוון גדלים ואורכים לפי צורכי המשתמש והבית שבו היא מוצבת.
משחק ילדים: מעצבים מחברים בין משחק ועיצוב
אחד הנושאים האהובים ביותר על מעצבים תעשייתיים לדורותיהם הוא עיצוב עבור ילדים. מדי שנה מציגים הבוגרים לעיצוב תעשייתי פרויקטים צבעוניים וייחודיים המשלבים בין אלמנטים שונים בחינוך ובין סט הכלים הייחודי של המעצב התעשייתי, הכולל יצירת משחקים וחפצים אינטראקטיביים ופונקציונליים. חלק ממציאים מחדש את המשחקים האהובים על הילדים, ואחרים מדמיינים דרכים חדשות לרגש, לטפח ולחנך ילדים.
בוגרת התוכנית המכללה האקדמית הדסה ירושלים מוריה אביישר למשל, הציגה מערכת כלי הקשה הבנויה מחמישה כלים המפיקים צלילים שונים, ומיועדת לטיפול קבוצתי בילדים על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה. בעיצוב הכלים ניתן דגש על היבטים תחושתיים בהתאמה לקהל היעד. על מנת לעורר גירוי חושי, כל כלי הוא בעל טקסטורה שונה. בנוסף, הצלילים המופקים מגוונים ואינם חזקים או צורמים מדי, כדי לא ליצור מצב של גירוי יתר. הכלים מאפשרים לילדים, בהכוונת מטפלים, לייצר אינטראקציות מוזיקליות שונות, ובכך לעודד יצירת קשרים בתוך הקבוצה.
גם יוני בכר, בוגרת בית הספר לעיצוב של סמינר הקיבוצים, בחרה לעסוק בצלילים בפרויקט הגמר שלה. ״מעבדת צלילים״ משלב בין חינוך לבין עיצוב על ידי מרחב משחקי שבו יכולים ילדים להתנסות בחקר ובגילוי של צלילים. חשיפתו של הילד לעולם הצלילי הסובב אותנו, באמצעות פעילויות והתנסויות מוסיקליות מאפשרת פיתוח של כשרים קוגניטיביים, רגשיים וחברתיים.
הפרויקט Noom² של איתי גרובר, בוגר התוכנית המכללה האקדמית הדסה ירושלים, עוסק בסוגיית האכילה הבררנית והפרעת אכילה בילדים (PFD). ילדים רבים מאובחנים ב-PFD מסיבות כמו רגישות חושית, טראומה, פחד, התפתחות מוטורית לקויה והיעדר הנאה מאכילה. NoomNoom הוא משחק ההופך את שיטות הטיפול באכילה בררנית המקובלות לחוויה מרגשת ואינטראקטיבית, לפי עקרונות של המתאימה לקצב הילדים בעידן המודרני. המשחק, מבוסס טכנולוגיות זיהוי תמונה, חיישנים שונים, ועלילה מעניינת בתלת-ממד. המשחק מדמה הרפתקה ב"מעבדת המזון בחלל", הכוללת אתגרים חינוכיים, הקשורים באוכל האמיתי שעל המשטח החכם. בזמן המשחק, בסביבה תומכת, הילדים מנסים מזונות חדשים או כאלה שהם סולדים מהם, מה שמביא לירידה בהתנגדותם אליהם לאחר התמדה.
משחק נוסף ומעניין מזווית קצת אחרת הציגה קארין מזרחי, בוגרת סמינר הקיבוצים, עם ״משחק זיכרון״. בפרויקט עוסקת מזרחי בנושא אבל וזיכרון ובוחנת דרך חלופית להנצחה בעזרת משחק שיאפשר שיח על אדם שהלך לעולמו. מזרחי איבדה את אחיה בתאונת דרכים בבוליביה ב-2008 כשהייתה בת 12 ומשחק זיכרון הוא פרויקט שנוצר בהשראתו. משחק הקופסה מכיל בתוכו קלפים מסוגים שונים שמפעילים רגש, מחשבה ופעולה, לוח משחק, מקום אחסון וירטואלי ואריזה, בפרויקט שמהווה אמצעי ליצירת תקשורת מחברת ומקרבת בין בני המשפחה וגם בין חברים.
מהגליל העליון עד לערבה: בוגרי אדריכלות ויצו
המחלקה לאדריכלות של המרכז האקדמי ויצו חיפה מציגה גם היא את עבודות הגמר במסגרת תערוכת הבוגרים שנפתחה השבוע, ובה כמה פרויקטים מרתקים המשלבים טכנולוגיות מתקדמות עם טכניקות מסורתיות ומדמיינים מחדש את המרחב הבנוי שבו אנחנו חיים.
אחד מהפרויקטים הללו הוא ״חוסן מגדרי״ של נועם חיימוביץ׳, העוסק בבנייה אקלימית בסביבה מדברית. הפרויקט מתכנן מחדש את מדרשת בן גוריון תוך שימוש בטכניקות בנייה עתיקות וחדשות יחד, כגון אדמה נגוחה ומערכות בקרת אקלים חכמות, כדי ליצור מבנה המשתלב בהרמוניה בתוך הטבע ולא על חשבונו. הפרויקט מורכב מארבע מסות שמקבלות את צורתן באופן אורגני מתהליך חפירת האדמה באתר ויצירת יובלים מובילים. מסה אחת מכילה את מכון המחקר ומגורי החוקרים; ושלושת המסות האחרות מהוות את מרכז המבקרים כשיחד הן יוצרות את המגוון הצורני והפונקציונלי של בנייה אקלימית והתמודדות עם תנאי אקלים וסביבה מאתגרים.
האזור שבו בנוי הפרויקט, מצוק הצינים, סובל משחיקת מצוקים. זאת משום שהוא עשוי מסלע חוואר וקירטון הנשחקים במהירות ומהווים סכנה לטיילת הסמוכה למצוק ולאזור כולו. ״הקמת הפרויקט במיקום הספציפי הזה ובעזרת שיטות הבניה שהשתמשתי בהן – הקמת קירות תומכים ויציבים ובנייה קונסטרוקטיבית מתאימה לסביבה – מאפשרת לעגן את המצוק ובכך למנוע את שחיקתו״, אומר חיימוביץ׳. המבנה ממוקם על גבי הטיילת העוטפת את המדרשה, ובעצם מהווה חלק מה״טבעת״ החיצונית של המדרשה המכילה פונקציות ציבוריות רבות בדגש על אחוזת הקבר ומכון המורשת של דוד בן גוריון הסמוכה לאתר וכן בית ספר שדה.
פרויקט נוסף ומסקרן שמוצג בתערוכה הוא ״כאן נולדתי״ של ג׳סלין האשול. משפחתה של האשול חיה בעבר בכפר בירעם שבגליל העליון, שפונה לפני 75 שנים ומאז תושביו מנהלים מאבק משפטי משותף עם עקורי הכפר איקרית, במטרה לשוב לאדמותיהם. הפרויקט של האשול עוסק בהחזרת בירעם לתושביה תוך החייאת הכפר וחיבורו לאנשיו, לעבר, להווה ולסביבתו.
16 צפייה בגלריה
עבודה של ג׳סלין האשול, איקרית ובירעם בתכנון עכשווי, בתערוכת ויצו חיפה
(צילום באדיבות ג׳סלין האשול)
16 צפייה בגלריה
עבודה של ג׳סלין האשול, איקרית ובירעם בתכנון עכשווי, בתערוכת ויצו חיפה
(צילום באדיבות ג׳סלין האשול)
16 צפייה בגלריה
עבודה של ג׳סלין האשול, איקרית ובירעם בתכנון עכשווי, בתערוכת ויצו חיפה
(צילום באדיבות ג׳סלין האשול)
מבחינה היסטורית, כפר בירעם אופיין בחקלאיות משגשגת, בפעילות תעשייתית ובפיתוח עירוני. כיום, צמחייה רבה עוטפת את הכפר עד שאי אפשר לזהות אותו, כשאחד השרידים הבולטים ביותר הוא אזור הכנסייה העטוף במבני מגורים. כאן עדיין אפשר להבחין בשלדים של בתים, בחלוקת החדרים ובחצרות. "אני רואה חשיבות עליונה לשימור מהותו ואופיו של הדימוי המקורי של בירעם, ובה בעת לגשר על פער הזמן באמצעות יצירת קשר חדש בין הכפר המסורתי הישן לצרכים העכשוויים של תקופתנו, ובין הבנוי לבין הטבע״, אומרת האשול. תוכנית הבנייה כוללת ציר מרכזי המחבר בין מבני ציבור, אזור שרידים, בנייה חדשה ואזורי תעסוקה, לצד אתרי תצפית בכפר. זאת, תוך יישום עקרונות תכנוניים המאפשרים גידול של 150% בזכויות הבנייה, המתפרסות על פני שלוש קומות ועם פרופורציות רחבות ידיים. ״גישה זו מבטיחה כי בירעם תוכל לשגשג תוך שמירה על המורשת הפנימית שלה", מוסיפה האשול.
זמני התערוכות:
תערוכת הבוגרים של המרכז האקדמי ויצו חיפה תוצג עד 8.8 ברח' הגנים 21, חיפה, ובה יוצגו פרויקטים של בוגרי המחלקות ארכיטקטורה וחינוך, אמנויות הצילום והמסך, תקשורת חזותית ועיצוב גרפי ועיצוב אופנה.
תערוכת הבוגרים של התוכנית לתואר ראשון בעיצוב תעשייתי מכליל, במכללה האקדמית הדסה ירושלים תוצג בגלריה ע"ש עזריאלי ירושלים, קמפוס המכללה האקדמית הדסה עד 4.8
תערוכת בוגרים 2023 הפקולטה לאמנויות - סמינר הקיבוצים תוצג עד 6.8 ברחוב אחד העם 9, תל אביב, הכניסה מרחוב השחר 5
