"גלידה", "מגהץ", "שמשיה" ו-"אקדח". מתי בפעם האחרונה חשבתם על הצלילים והתמונות שנגזרים מהמילים שאנחנו כל כך מורגלים בהן ביום יום? בתערוכה "האלפבית של אליעזר בן יהודה" מציגים 13 מאיירות ומאיירים את התוצרים של המשימה שלקחו על עצמם: לאייר בצורה ובצבע את הישויות הקטנטנות והכמעט מובנות מאליהן שמתגלגלות על שפתינו.
התערוכה מוצגת במסגרת שנתו השישית של פסטיבל אאוטליין הירושלמי לאיור, שייפתח מחר (17.8), ומתרחש במלוא 100 שנה לפטירתו של אליעזר בן יהודה, הדמות המזוהה ביותר עם החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל. בן יהודה (נולד בליטא בשם אליעזר יצחק פרלמן ב-1858) היה רק בן 21 כשהגה ממוחו הקודח את המילה "מילון" - חידוש לשוני לצירוף "ספר מילים". בחייו, יצק משמעות חדשה בלמעלה מ-200 מילים שמקורן בתנ"ך. 130 מהמילים המחודשות הפכו מוכרות ושימושיות בשפה המדוברת, ואחרות, בהן "בדורה" (עגבניה), "אבחמץ" (חמצן) ו-"מדלק" (גפרור), לא נקלטו, ונשארו נחלתן של בחינות הפסיכומטרי.
"כל המאיירות והמאיירים קיבלו בריף דומה: לבחור אחת מ-130 המילים שחודשו בידיו של בן יהודה, ולהפיח בהן חיים חדשים, ויזואליים הפעם, ממש כמו שעשה בן יהודה", מספר ל-ynet אוצר התערוכה, הטיפוגרף והמעצב אברהם קורנפלד. התוצאה היא 13 עבודות צבעוניות ומתובלות נוסטלגיה, שמזמינות, כמעט כמו ביצירה של סלבדור דאלי, לזהות את כל המרכיבים החבויים בהן.
"חלק מהמאיירים בחרו לעצב את האותיות בעצמם, וחלקם נשענו על פונטים קיימים שאותם עיבדו מחדש", מסביר קורנפלד. "טליה דריגס, לדוגמה, איירה את אליעזר נשען על פסנתר, ומעליו אותיות ממוסגרות בפונטים שונים, מעשן מקטרת, ועשן בצורת האות אל"ף בפונט 'מוגרבי' שעבר עיבוד. לעומתה יש את אלון ברייאר שבחר בכיוון חופשי יותר, עיצב אותיות שמרכיבות את המילה 'שמשיה' והפך אותן לשמנמנות ולמנופחות, באופן שנותן תחושה קיצית, צעירה ומרעננת. הן כאילו מזכירות בלונים או כדורי ים".
בשונה מהמשמעות המילולית שיצק בן יהודה אל תוך המילים, המאיירים בתערוכה יוצקים את האישיות ונקודת המבט שלהם אל המילים, וכמו צובעים את המילה במשמעות לפי בחירתם. "בראייר היה יכול לאייר את המילה 'שמשיה' אחרת לגמרי", מסביר קורנפלד. "הוא היה יכול לבחור, לחלופין, לאייר סבתא שיושבת מתחת לשמשייה, ולבחור בפונט קלאסי יותר, כמו DAVID, מה שהיה נותן למילה תחושה אחרת לגמרי. בסופו של דבר כל אחד מהמעצבים לקח את המילה שבחר למרחב האישי שלו. אין ספק שאם היינו נותנים לכולם את אותה המילה, היינו מקבלים 13 עבודות שונות לגמרי".
התמונות שבמילים
"לכל מילה שאנחנו משתמשים בה יש קונטקסט אישי", אומר קורנפלד. "אנחנו מתקשרים באמצעותן ולוקחים אותן כמובנות מאליהן ביום יום, אבל מה שאנחנו לא תמיד חושבים עליו הוא מה מילים מעלות בנו, בכל אחד, לפי עולם הדימויים האישי שלנו. אלו הן הדקויות שהתערוכה מבקשת לחשוף, ורואים את זה בפרשנות של כל כרזה. לדוגמה אלעד אורן אייר את המילה 'מוז', בננה, ובחר להשתמש בבננות טרופיות מהקאריביים. מישהו אחר היה מדמיין רסק בננות, סלט פירות, או בננות ישראליות מאזור הכינרת ויוצר משהו אחר לגמרי".
כך למשל, בכרזת המילה "אופנה", שיצרה בעבודת יד מגזרות נייר ודיו המעצבת עדן אופיר (26), "הולבשו" האותיות והפכו לגופים שלובשים בגדים. "אני מאוד אוהבת את תחום האופנה, וכשהייתי קטנה חלמתי להיות מעצבת אופנה, אז המילה שמייצגת את הנושא הזה הייתה בול בשבילי", היא מספרת.
"חקרתי ודשתי במילה. מה המילה אומרת, ממה היא מורכבת. שיחקתי במשמעות - אופנה, אופן, ובהתאם המסר שלי התמקד בבסיס, ובאופן שבו אנחנו בוחרים לומר משהו, לספר סיפור קטן דרך מה שבחרנו ללבוש. היה לי חשוב שהמילים יבטאו את מלוא המשמעות, גם באופן שבו הבגדים נלבשים וגם מעצם בחירת טכניקת הביצוע - בעבודת קראפט ידנית, עם חומריות שאני מאוד אוהבת".
דוגמה נוספת ומשעשעת במיוחד היא הכרזה שנושאת את המילה "מגהץ" שיצר המעצב עומר קמחי (28), שמספר שהוא ניגש לפרויקט מתוך הרצון ליצור משהו כיפי שיעלה חיוך על פני הצופה. "עברתי על המילים וניסיתי לחשוב מה יהיה מעניין טיפוגרפית, ובאיזו מילה טמון פוטנציאל שיכול להתממש מבחינת דימוי וטקסט", הוא מסביר.
"כשהגעתי למילה 'מגהץ' הרגשתי שהיא מאוד מעניינת מבחינת הצורה ושאוכל לתת לה חיים חדשים. חשבתי מה מתקשר למילה - חוטי כביסה, אדים - והרעיון היה לשלב את כל העולמות ולהישאר נאמן לפן הטיפוגרפי. רציתי לסקרן את הצופה לפני שהוא מגלה את המילה בעיניים, ולגרום לו לגלות פתאום שיש שם מילה, ולא רק איור". את האותיות, שנראות כמו הבל פה "קומיקסי" שפולט המגהץ יצר בטכניקת "לטרינג" ידנית, מבלי להתבסס על פונט קיים.
14 צפייה בגלריה
כרזות התערוכה בכיכר ספרא בירושלים נתלות לרגל פסטיבל אאוטליין
(צילום: באדיבות אאוטליין)
הרצון של קמחי להעלות חיוך על שפתי הצופה גרם לו להוסיף שורה מתוך שיר מעל לחבל הכביסה. "אני מאוד אוהב את השיר So Fresh, So Clean של הראפרים Outkast. אז תרגמתי את השורה והוספתי אותה כחלק מהמשחק של אותיות על חבל כביסה, לשעשע ולהעלות חיוך על פני מי שמכיר את השיר. אני חושב שלמילים יש הרבה כוח ואפשר להשתמש בהן בהרבה דרכים כדי להעביר נושאים שונים, מורכבים או פשוטים, באופן גלוי או סמוי", הוא מסביר.
להפוך עברית למגניבה שוב
הרבה קרה לשפה העברית ב-100 השנים שעברו מאז הלך לעולמו בן יהודה, ונראה שבעידן הגלילה המהירה בסמארטפון, מתן תשומת הלב לנראות ולאופי של כל מילה ומילה, שמור בעיקר לתערוכות בפסטיבלים. אך עבור קורנפלד, בן לאב חרדי שהיה סופר סת"ם, ומייסד סטודיו "אאא" לטיפוגרפיה עברית, המתח בין מהירות הקליטה לאיטיות היצירה הוא עולם ומלואו.
"בתור ילד, אבא שלי הזמין אותי לראות איך הוא עובד. הוא כתב על מגילות ומזוזות עם קולמוס, והראה לי איך כותבים כל אות, עד שלמדתי הכל. זו לא הייתה עבודת עיצוב אלא עבודה טכנית לגמרי. צריך לברך לפני שניגשים למלאכה, ואם יש טעות מוחקים אותה בחומר מיוחד שמתאים לקלף. אלה הם רק חלק קטנטן מהחוקים", הוא מספר. "כשהייתי בן 14 נכנס אלינו לראשונה מחשב הביתה, והתחלתי ללמד את עצמי עיצוב גרפי. שנים אחר כך, כשהתחלתי ללמוד תקשורת חזותית בשנקר, חזרתי למקום הזה והתחלתי להתעסק באותיות מהכיוון הגרפי. התחלתי בעבודה ידנית, ואז שילבתי עם מחשב, ולאט לאט שיפרתי, עברתי על כל עיקול וזווית עד שהגעתי לסגנון מושלם שהייתי מרוצה ממנו".
עד היום עיצב קורנפלד למעלה מ-30 טיפוסי-אות (או "פונטים" בלעז), ולתפישתו, עבודתו היא עבודת שימור השפה העברית. "אני מאמין שהמטרה של עיצוב גרפי היא להעביר אינפורמציה בצורה בהירה ומזמינה, כמו פרסומת או חלון ראווה. היום אנשים כבר לא עוצרים ליד לוחות מודעות בשטח הציבורי, והפורמט ההוא, זה שמוצג למשל בתערוכת המילים של בן יהודה, הוא יותר נוסטלגי ומתאים יותר לתערוכות עם גוון אמנותי. עם זאת, למרות שהוא השתנה, הכוח הזה עדיין נמצא כאן. באינטרנט יש יותר עומס, אנשים גוללים במהירות ומעצב צריך לגרום להם לעצור. לכן אני מאמין שצריך להיות יותר נועזים, לשבור את הפורמט, לחדש, ולעשות משהו שלא עשו קודם. כמו באופנה, גם פונטים נשחקים.
"אני לא עוסק רק בפונטים, אלא בשפה העברית ובשימור שלה. בסטודיו שלי אנחנו אמנם לא עוסקים בבלשנות ובמשמעות, אבל ההיבט האסתטי חשוב לא פחות מכך. אותיות צריכות להיות יפות, קריאות, ברורות. אם לא נעשה את זה, ואני לא מדבר רק עלינו כמובן, ולא ניתן דגש ובולטות לשפה העברית, היא תלך איבוד. כבר הרבה שנים שאנחנו עדים ל'פלישה' לועזית, ברוח האמריקניות הדומיננטית, ובסופו של דבר המטרה שלנו היא להפוך עברית למגניבה. MAKE HEBREW COOL AGAIN. וברצינות, להפוך את השפה העברית לשימושית, לכבד אותה, ולהאדיר אותה. זה חלק גדול מהעשייה שלנו, ובעיניי זו ממש שליחות".
"פסטיבל אאוטליין - איור ומילים בירושלים". מ-17 עד 23 באוגוסט.
