מלבד המסעדות, בתי הקפה, המוזיאונים והפארקים – לישראלים רבים שמטיילים בערים האירופאיות יש תחביב שמתאים לתושבי ארצנו המאותגרת-תחבורתית: ביקור בתחנות מטרו. המקומות האלה, שמהווים תחנות מעבר עבור הרכבות התחתיות רחבות ההיקף – לעיתים קרובות משמשים כאתרי תיירות מעניינים בפני עצמם.
7 צפייה בגלריה
הפחתת פליטות הפחמן הדו-חמצני ב-81 אחוז: תחנת המטרו Enghave Brygge
(הדמיה: JAJA Architects)
בימים אלה תחנת מטרו חדשה ומסקרנת נבנית בקופנהגן שבדנמרק. אך במקום פסלים יוצאי דופן, ארכיטקטורה מיוחדת או מדרגות נעות שגורמות לישראלית הממוצעת להסתחרר – בתחנה הזאת הושם דגש אחר: היא תיבנה באופן ידידותי לסביבה וחסכוני במשאבים, בעזרת שימוש בעץ ובחומרים ממוחזרים, ועם ניצול של האור הטבעי מהרחוב. לפי משרד האדריכלים שמתכנן את התחנה, כל אלה עתידים להפחית את פליטות הפחמן הדו-חמצני של האתר ב-81 אחוז, לעומת אתרים מקבילים. האם מתישהו נזכה לראות תחנה דומה גם אצלנו?
מטרו מספר 1
מאז פתיחתו ב-2002 המטרו בקופנהגן נחשב להצלחה תחבורתית, חברתית וסביבתית בשל נוחותו וכמות הנוסעים שמשתמשים בו מדי יום: המטרו עובד 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, ובתדירות גבוהה מאוד (בשעות השיא הרכבות מגיעות לתחנות בכל 2 דקות). הוא אף זכה כמה פעמים בפרס "המטרו הטוב בעולם". התחנה החדשה (שתיקרא Enghave Brygge), מתוכננת על ידי משרד האדריכלים המקומי JAJA Architects, ונמצאת בימים אלה בשלבי בנייה. הקמתה היא חלק מתוכנית הארכה של אחד מקווי המטרו של קופנהגן, כדי שיגיע לשכונת Vesterbro Syd, שבדרום-מערב העיר. אזור זה נמצא בפיתוח נרחב בשנים האחרונות, והתחנה החדשה, שעתידה להיפתח ב-2024, תחבר אותו למרכז ולשאר שכונות העיר.
הבנייה הירוקה של התחנה החדשה תתמקד בשלושה מרכיבים מרכזיים: חומרים סביבתיים, מרכז ניידות וקמפיין להעלאת מודעות. ההיבט הראשון, והמשמעותי ביותר, מתואר על ידי משרד האדריכלים המקומי כ"פחות זה יותר" – שימוש בכמות הפחותה ביותר של חומרים (ובשל כך, ויתור על אלמנטים עיצוביים שונים), דגש על שימוש חוזר, צמצום בשימוש בבטון ודגש על עץ כחומר גלם – שנחשב מזהם פחות.
בנוסף, מבנה התחנה יאפשר לכמות גדולה ככל האפשר של אור שמש להיכנס לתחנה – בשונה מתחנות תת-קרקעיות דומות ברחבי העולם. כאמור, לפי משרד האדריכלים שאמון על תכנונה, הבחירות הירוקות הללו עשויות להפחית כ-81 אחוז מפליטות הפחמן הדו-חמצני של התחנה (בהשוואה לתחנות מטרו אחרות בעיר).
בנוסף, התכנון כולל בנייה במפלס הרחוב, שבו – חוץ מבתי קפה ואתרים נוספים – יוקם גם מרכז ניידות שבו תתאפשר השכרת אופניים וקורקינטים, ושיהיו בו גם חניות עבור אותם כלים דו-גלגליים. בנוסף, במפלס זה יוצגו תחזיות מזג אוויר על גבי שלטי חוצות ויתבצע פרסום של יוזמות שנוגעות למשבר האקלים; זאת במטרה להעלות את מודעות הנוסעים למצב.
"תכנון כזה מייצר סטנדרט חדשני ומראה שאפשר לבנות תשתית תחבורה ציבורית מחומרים שמזיקים פחות לסביבה, ועם כניסה של אור טבעי למרחב", נותן דעתו על התחנה החדשה האדריכל ארז אלה, ממשרד "HQ אדריכלים" שאמון על תכנון של חלק מתחנות המטרו העתידיות בגוש דן.
מטרו ישראלי זה לא אוקסימורון
אחרי שנים ארוכות של רגשי נחיתות תחבורתיים, בישראל מתבצע מהלך שעשוי ליישר קו עם מדינות אירופה: מיזם המטרו בגוש דן, שבימים אלה נמצא בתהליכי תכנון מתקדמים ושנחשב לאחד הפרויקטים המורכבים והיקרים ביותר שתוכננו כאן, כולל שלושה קווים תת-קרקעיים שיחברו ערים ופרברים ברחבי גוש דן – למרכזי תעסוקה בתל אביב. אורכם של קווי המטרו יהיה כ-150 קילומטר ועלות הבנייה תגיע לכ-150 מיליארד שקל. מתי המטרו יפתח לשימושנו? על פי ההערכות חלק מהקווים עתידים להתחיל לפעול ב-2034. מה משמעויותיו של המיזם המדובר?
"המטרו בגוש דן הוא צעד אקולוגי", אומר אלה. "המטרו היא תשתית תחבורתית שתוכל לנייד כמות גדולה מאוד של אנשים במעט זמן, תפחית את השימוש במכוניות פרטיות ובכך את צריכת האנרגיה של אותם נוסעים". ואכן, נסיעה במטרו חוסכת כ-85 אחוז מפליטות גזי החממה, בהשוואה לנסיעה ברכב ישראלי ממוצע. בנוסף, לדברי אלה, שימוש במטרו ייצר ציפוף של הערים וכך השטחים הפתוחים ייפגעו פחות.
"בתהליך הבנייה אומנם מתרחש זיהום ומתבצע שימוש באנרגיה רבה, אבל לטווח הארוך מדובר במהלך משתלם מבחינה סביבתית, שיהפוך אותנו למקום אקולוגי יותר"
"בתהליך הבנייה אומנם מתרחש זיהום ומתבצע שימוש באנרגיה רבה, אבל לטווח הארוך מדובר במהלך משתלם מבחינה סביבתית, שיהפוך אותנו למקום אקולוגי יותר", אומר אלה. לדבריו, במהלך הזה טמון פוטנציאל רחב יותר לשינוי תכנוני. "יש כאן הזדמנות לבצע צעדים משמעותיים ולהפוך את הסביבה העל-קרקעית לידידותית יותר לסביבה: החל מציפוף הבנייה סביב התחנות, דרך תכנון עם דגש על הולכי רגל ועל תחבורה רכה (אופניים, קורקינטים ועוד – א"ד) ועד יצירת שטחים ירוקים ונעימים יותר", הוא מסביר.
לדברי אלה, למטרו גם יתרונות חברתיים – שהם חשובים לא פחות מאלה הסביבתיים. "כשאנחנו מאפשרים לתושבים שאין ביכולתם להחזיק רכב להגיע מהר למוקדי תעסוקה – אנחנו מגדילים את שוויון ההזדמנויות", הוא אומר. "בעיניי, סביבה היא מושג רחב, שכולל בתוכו אנרגיה – וגם עקרונות חברתיים".
אז האם אנחנו עתידים לראות כאן את האח הקטן של המטרו הדני? לדברי אלה, התחנה שנבנתה בקופנהגן עשויה לעורר שינוי גם כאן. "כשנתכנן בישראל את תחנות המטרו יהיה לנו כבר מקור ודוגמה שנוכל להציג למקבלי החלטות, וכך להראות להם שניתן להקים את התחנות האלה באופן אקולוגי יותר", הוא מסכם.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
