לקוחות חוזרים הם בגדר המחמאה האולטימטיבית עבור מעצבי המרחב הביתי. במקרה שלפנינו בחרו בני המשפחה במעצבת ובבן זוגה האדריכל, שעיצבו עבורם את דירתם לפני יותר מעשור. הפעם, "מתוגברים" בשלושה ילדים, רכשו בני הזוג דירת גג בגודל של 165 מ"ר באותה שכונת מגורים בצפון הישן בתל אביב. "הבניין נבנה בשנות ה-70, והדירה הזו עברה שיפוץ כעשור לאחר מכן", מסבירה מעצבת הפנים מירב טולדו-ליפשיץ שעבדה עם האדריכל אריאל ליפשיץ. "מכיוון שהייתה בבעלות אישה שלא גרה בארץ, היא נשתמרה כמו קפסולה בזמן, אך עם חדר רחצה סגול, כיור סגול, מטבח ירוק... הכל שמור בסגנון של האייטיז".
ובזמן שהקפסולה נשתמרה, סגנונם של בעלי הבית התפתח. "לעומת הבית הקודם, שתוכנן בסגנון מאוד מודרני ומינימליסטי – הלקוחות הגיעו לבית הזה בוגרים ומגובשים יותר, וביקשו בית פחות מודרני יותר צבעוני", אומרת המעצבת. "ההבדל ביניהם כזוג רווקים לעומת הורים לשלושה ילדים שמבקשים יותר מרחב וצבע – ניכר בתהליך השיפוץ הנוכחי".
המעצבת דאגה להפוך את הדירה לרלוונטית גם מהפן השימושי, לחדש את התשתיות, להוסיף אחסון ושאר חידושים נוחים. עם זאת תוכננו החללים מתוך כבוד לעבר, והתוצאה היא דירה נעימה, הרמונית ואוורירית, עם הבלחות צבע וחמימות ביתית נוסטלגית.
הדירה שחוברה ושומרה
טולדו-ליפשיץ ובן זוגה, שעובדים בשיתוף פעולה בסטודיו משנת 2012, שילבו כוחות גם הפעם. האתגר הראשון היה לגשר על העבודה כי הדירה מורכבת משתי דירות שאוחדו לאחת. "קיבלנו לידינו אוצר בלום", אומרת טולדו-ליפשיץ. "מבחינת הלקוחות מדובר באוצר כפול ומכופל: גם דירה בשכונה שלהם וגם כזו שמתפרסת על מפלס אחד, בעלת שטח נדיב של שתי דירות למעשה".
המעצבת מוסיפה כי מכיוון שהלקוחות לא היו מודעים לתוכניות תמ"א עתידיות, הם לא היו בטוחים שירצו לעשות את "מהפכת חייהם" בדירה. דבר, שלדבריה הסתדר עם תפיסת עולמה, כאחת שמאוד מחוברת לפן האקולוגי. "בזכות זה שהדירה הייתה שמורה היטב, נתנו דגש לשימור, בהתערבות מינימלית". בהתאם, החליטו המעצבת והאדריכל להשאיר את תכנון הדירה כפי שהוא: צד אחד שמכיל את החללים המשותפים ואת סוויטת ההורים, והשני אגף הילדים עם שלושה חדרי ילדים וחדר רחצה. "למעשה, מלבד חיפוי פרקט והחלפת תשתיות נחוצות, לא נגענו בקירות", מסבירה המעצבת.
קריאת התרנגול
כל חללי הדירה, למעט חדרי הרחצה, חופו בפרקט אלון בדוגמת פישבון, באופן שמעניק להם חמימות ואחידות. אחד החללים שזכה למטמורפוזה של ממש ולמעין מסע בזמן, הוא המטבח. "מעבר לפונקציונליות של מטבח עכשווי לעומת מטבח משנות ה-80, היה לנו חשוב לשנות את המהות, וליצור יותר פתיחות ואווריריות", מציינת המעצבת. "כמקובל בשנות ה-80, המטבח היה סגור מאחורי דלת, כשמאחוריו חדר כביסה שמסתיר את החלון הרחב. ההחלטה הראשונה שלנו הייתה לפתוח אותו, ולתת לחלונות הגדולים שבהם מסתור כביסה להאיר את החלל". את חדר השירות הם בחרו למקם מחדש לצד המטבח, מאחורי ארונות השירות שבכניסה לבית.
מול דלת הכניסה שנצבעה בירוק נתלתה יצירת אמנות של פריט נוסטלגי עם קריצה – בדמות סוכריית תרנגול אדומה. "זו תמונה שהגיעה עם הלקוחות והייתה נקודת הצבע היחידה בביתם הקודם", אומרת טולדו-ליפשיץ. "בבית החדש נתנו לה המון הדהודי צבע משלימים ותואמים, כמו הגוון הירוק המשלים של דלת הכניסה, כזה שגם הכנסנו לשירותי האורחים, וגם הבלחות תואמות כמו גוף תאורה אדום של המעצב אסף וינברום שהוצב על עמוד קונסטרוקטיבי, או מוט ברזל אדום בספרייה".
בהמשך הקיר, מצד שמאל, תוכנן ארון שירות רחב שקצהו מעוגל, מוטיב שחוזר על עצמו בעבודות נגרות רבות בבית ומהדהד נוסטלגיה לסגנון של הסבנטיז. "יצרנו ארון כניסה שמכיל הרבה. אנחנו נוהגים לעשות כזה ארון במרבית הבתים שאנחנו מעצבים, ומתכננים אותו באופן שיכיל את היומיום ואת כל מה שצריך כשיוצאים וחוזרים: נעליים, מעילים, תיקים, מטריות ועוד", מסבירה המעצבת.
מעגלים פינות
המטבח, בגלגולו החדש מעוצב בקו נוסטלגי ונעים, תוך התאמות לאורח החיים המודרני. בפרשנות המחודשת הפך גוון הפורמייקה הנוסטלגי של ירוק-אבוקדו לגוון ירוק מעושן מודרני, ואזכור לחזיתות הארונות המעוגלות נעשה בדמות חיפויים בגימור מעוגל במשטח הדלפק ועל הקיר. המטבח תוכנן בצורת האות ח', עם ארונות תחתונים בלבד, בחיפוי מחורץ טקסטורלי, שמעניק חזות נקייה ולא עמוסה. "אני מאוד אוהבת לתכנן מטבחים, והפעם אתגרתי את חברת פשטות, שיוצרת מטבחים כפריים, עם עיצוב ותכנון שלי", מסבירה טולדו-ליפשיץ. "הלקוחות עברו איתנו כברת דרך והטעם שלהם השתנה במהלך השנים מאולטרה-מודרני למודרני לייט עם נגיעות של צבע והרבה חמימות. מכאן הגיע הרעיון לערוך התאמה בין הסגנון הכפרי למודרני, ולשמור על חלק מהאלמנטים שמגדירים את הפן הכפרי, כמו החזיתות המחורצות".
צינור המים שהיה בחדר השירות נותר חשוף במטבח החדש וחופה בפח לבן בצורה מעוגלת, ובנישה שנותרה - ממנו ועד סוף הקיר - נתלו מדפים דקורטיביים, מותקנים מעל כדורים מוזהבים. "העדפתי להוסיף פן קישוטי במקום לבחור בתלייה נסתרת, וזה רעיון שנהגה תוך כדי דיאלוג פורה עם חברת המטבחים", אומרת טולדו-ליפשיץ. מדף נוסף, ששתי דפנותיו מעוגלות, נתלה מעל משטח העבודה, ועליו עציץ, תבלינים וספרי בישול.
מול המטבח נפרש החלל הציבורי כשרק עמוד מבני אחד נותר חוצץ בין הסלון לשאר החלל. עליו הותקן גוף תאורה מינימליסטי דו-כדורי, בדומה לאלה שהותקנו בחדרי הרחצה.
פינת האוכל, בסמוך לוויטרינה רחבה, עוצבה כפנינה נוסטלגית עם שולחן עץ מלבני וכיסאות אוכל תואמים עם מסעד מרושת. שידת עץ וקונסולה דקיקת רגליים המשמשים לאחסון, הוצבו באלגנטיות משני צדי החלון.
בהמשך החלל מתפרס הסלון שמוקף וילונות רכים, כמו אלה שבפינת האוכל, שמחפים באלגנטיות את הוויטרינה הרחבה. זוג ספות ניצבות זו מול זו, לצידן ספת עץ בריפוד תכלת מעושן, ואילו את מזנון הטלוויזיה המסורתי מחליף ספסל עץ עתיק. מצד ימין תכננו האדריכל והמעצבת פינת ספרייה, שמורכבת מארון רחב עם פינות מעוגלות, במרכזו נישה עבור פסנתר עץ בהיר מאוד. משמאל ניצבת ספריית מדפים מינימליסטית, עם מוט ברזל אדום שעובר לאורכם. חיפוי גיאומטרי מעטר את דלתות הארונות התחתונים ומאחד את העיצוב של שתי הספריות. מסדרון קצר ביניהן מוביל לשירותי האורחים ולחדר השינה של הזוג.
שירותי אורחים כמו בבית קפה
"שירותי האורחים מנקזים את כל הרעיונות של הבית בחלל אחד קטן", אומרת המעצבת. "מצד אחד שילבנו בהם שני צבעים משלימים: ירוק ואדום יין; האדום מזכיר את סוכריית התרנגול מהתמונה בכניסה. מצד שני, שימרנו את המראה הנוסטלגי הפשוט של מראה וכיור, כמו זה שהיה לפני השיפוץ". לדבריה, הלקוחות ביקשו ליצור חלל שיגרום לבאים להרגיש כאילו נכנסו לשירותים מעוצבים בבית קפה, ופחות לשירותים של בית.
בחדר השינה הזוגי יצרו מראה אוורירי הכולל אזור השינה, אזור לבגדים ומקלחת מפנקת. "גם החלל הזה שונה מהיסוד", מסבירה טולדו-ליפשיץ, "החלוקה הקודמת הייתה של שלושה חדרים שונים, שלא באמת היו חדרים, אלא יותר כוכים: חדר רחצה, חדר שינה וחדר עבודה. מהם יצרנו מאסטר שמשלב חדר רחצה ובו הפרדה אלגנטית לחדר ארונות".
בצידו האחד של החדר הותקנו ארונות ומצידו השני חלון רחב מחופה בווילון רך שמשתפל מרצפה ועד תקרה. בסמוך לקיר הוצבה המיטה הזוגית, שלה מראשות מעץ, ועליה הותקנו שידות מגירה מרחפות. במרכז החלל תוכנן קיר חוצץ בעבודת נגרות, שחציו עשוי מעץ בגוון אגוז, התואם את שאר פריטי הריהוט ומסגרות התמונות, וחציו השני צבוע בתנור בצבע לבן צח. "האלמנט הזה חוצץ בין הפונקציות השונות ומהווה אלמנט דקורטיבי שמשמש גם לאחסון ספרים ואביזרים משלימים ואפילו לישיבה, כאזור שמהווה פינת עבודה ואיפור", מסבירה המעצבת.
זיכרון מהעבר ועתיד ורוד לילדים
מהחלל המרכזי בבית היתמר גרם מדרגות ישן שתוכנן ועוצב מחדש והוא מוביל לחדר על הגג שמתפקד כמשרד ולמרפסת. "הגרם תוכנן בצורה לא תקנית וכלל מעלון צר. העיצוב המחודש היה בהשראת זיכרון של הלקוחה על מעקה עץ מבית ילדותה. אנחנו ערכנו התאמות נחוצות כדי להפוך אותו לבר-ביצוע, הן מבחינת המחיר וגם מבחינת צמצום המסיביות, וכך יצרנו אותו מברזל, תוך שמירה על המוטיבים מפעם", מסבירה טולדו-ליפשיץ. "היה לנו חשוב לשמור על הסיפור שלה, ולכן בחרנו לפשט אותו ולהוסיף דקורציות, בדמות חיפוי גיאומטרי. זה היה חלק מהותי בהכנסת ממד נוסטלגי לעיצוב הנקי".
המסדרון לאגף הילדים, מצד ימין לכניסה, נצבע בגוון ורוד, שכמו נדגם מרקע תמונת סוכריית התרנגול.
גוון פודרה מעודן נבחר גם עבור חדר הרחצה של הילדים. "הלקוחה רצתה לשמר את הקרמיקה המקורית בבית, אבל מכיוון שהיה צריך לשדרג את התשתיות – היא הבינה שזה בלתי אפשרי", אומרת המעצבת. עם זאת, עיצוב החללים הרטובים בבית נעשה תוך שימור הקונספט הישן, בעזרת אריחי לבנים תואמי גוון הארון, מרצפות סומסום, מראות מעוגלות, גופי תאורה כדוריים וארונות מעוגלים בהתאמה אישית.
חדר הילדים עוצב בצורה פשוטה ונקייה, וכשכל החפצים נסתרים בארונות. מיטת קומתיים מרכזית ומיטת חבר הופכות לאזור לינה עבור שלושת הילדים יחד, ומותירים את החדרים הנוספים פנויים למשחקים. "ההורים ביקשו לבצע את המעבר עבור הילדים באופן הדרגתי", מסבירה המעצבת. "לכן הכנסנו את כולם לחדר אחד, ובהמשך כל אחד מהחדרים יעוצב בהתאם לדייר הצעיר".
