אתר מרכז הסחר העולמי במנהטן עובר ב-20 השנים האחרונות שיחזור ופיתוח מחדש, לאחר שנחרב כליל בפיגועי 11 בספטמבר. בניצוחו של האדריכל המפורסם דניאל ליבסקינד, על חורבות מגדלי התאומים קמו מוזיאון ואנדרטה למתקפת הטרור, תחנת רכבת תחתית מרשימה, קניון ובנייני משרדים. התוספת האחרונה למתחם היא כנסיית סנט ניקולס המחודשת, שנפתחה לציבור בשבועות האחרונים.
הכנסייה המחודשת, שנבנתה במקומה של כנסייה יוונית-אורתודוקסית שנוסדה ב-1916, תוכננה ועוצבה בידי האדריכל ומהנדס העל הספרדי סנטיאגו קלטרווה, שתכנן מבני ציבור וגשרים מפורסמים ברחבי העולם, בהם גם האצטדיון האולימפי באתונה וגשר המיתרים בירושלים. זהו המבנה השני שתכנן קלטרווה במרכז הסחר העולמי המחודש, כאשר הראשון היה תחנת הרכבת התחתית שבמקום, בגינה ספג ביקורת בעיקר בשל תג המחיר הגבוה יחסית של הקמתה – 2.2 מיליארד דולר.
גם הכנסייה החדשה שתכנן במרכז הסחר העולמי אינה חפה ממחלוקות. בנייתה החלה בסוף שנת 2014, אך נפסקה ב-2016 בגלל חריגה מהתקציב המיועד. החריגה הובילה את הארכיבישוף היווני-אורתודוקסי של אמריקה להפסיק את מימון הפרויקט, עד שבשנת 2020, בעיצומה של מגפת הקורונה, התחדשה הבנייה בעקבות תמיכה כלכלית של עמותה בשם "החברים של סנט ניקולס". לבסוף, הסתכמו עלויות הבנייה ב-85 מיליון דולר.
מגדלור רוחני
כנסיית סנט ניקולס נהרסה כליל בפיגועי 11 בספטמבר בגלל קריסת המגדל הדרומי של מרכז הסחר העולמי. הכנסייה הייתה מבנה הדת היחידי שנפגע בפיגוע, ומלבד למספר חפצי קדושה, לא נותר כל זיכרון ממשי ממנה. לדבריו של קלטרווה, הכנסייה שהחלה להבנות כמעט לפי עשור, תוכננה במטרה להוות "מגדלור רוחני" של תקווה ולידה מחדש עבור הקהילה והעיר הסובבת אותה. החזון מתבטא בבניית הכנסייה על גבי במה של כשבעה מטרים מעל למפלס הרחוב, שצופה אל אנדרטת נספי אסון התאומים. לדבריו, מן הראוי שהמבנה הדתי היחידי שנמצא באתר המשוחזר ימוקם במקום גבוה ובולט.
ההשראות העיקריות למבנה הגיעו מהאדריכלות הביזנטית ומהאדריכלות היוונית העתיקה. הדבר מתבטא בשימוש הנרחב בשיש פנטלי - אותו השיש שממנו בנוי מקדש הפרתנון באתונה. הכנסייה בנויה מארבעה מגדלים מצופים באבן התומכים בכיפה מרכזית גדולה, שמבחינה צורנית מושפעת באופן מובהק ממסגד "איה סופיה" באיסטנבול, שמהווה דוגמה מפורסמת לאדריכלות הביזנטית.
קירות הכיפה המרכזית, המחופים ביריעות דקות של שיש פנטלי, מוארים בלילה ובולטים מתוך ארבעת המגדלים המקיפים אותו, שעשויים מאבן אטומה, ומשרים למקום מראה של מבנה אבן כבד. הכיפה עצמה מחולקת ל-40 "צלעות" שיוצרות בחלקה הפנימי מעין נישות מצוירות, זהו למעשה תרגום ישיר של הכיפה במסגד איה סופיה. בתכנונו, קלטרווה שם דגש על הקשר שבין האדריכלות הביזנטית למספרים ולסימטריה, דבר שבא לידי ביטוי גם בחלוקת הפנים של המבנה.
9 צפייה בגלריה
כנסיית סנט ניקולס שנהרסה בפיגועי 11 בספטמבר
(צילום: the Library of Congress, ויקיפדיה האנגלית)
"אני מקווה לראות את המבנה משרת את ייעודו, אבל גם כמקום להרהר ולחשוב על האסון שהתרחש וכיצד ניו יורק מתקדמת ומתפתחת. אדריכלות לדעתי יכולה להעביר מסר באמצעות סמליות, שאינה בהכרח מתבטאת באופן מילולי אלא בצורה מופשטת", אמר קלטרווה בראיון לאתר Design boom.
מקומי או זר?
עושה רושם שההשראות הרבות שבהן קלטרווה השתמש בתהליך התכנון רחוקות גם מבחינה גיאוגרפית וגם מבחינה תרבותית מהמקום שבו ממוקמת הכנסייה במנהטן. שימוש בחומרים וצורות מתוך מבנים יווניים וביזנטיים אייקונים, מייצר חוויה שמרגישה מעט לא מקומית ואולי אפילו מנותקת מהמרחב האורבני. מצד אחד השימוש בשיש לוקח את הדמיון למחוזות המקוריים של המקדשים היווניים, ובמובן מסוים גם אל ההיסטוריה של העם היווני, אבל בהסתכלות על הסביבה הבנויה ועל קהילת היוונים האורתודוקסים החיים בניו יורק כיום, קשה לקשר בין החומר לבין התכנון והעיצוב.
9 צפייה בגלריה
משטחי שיש והדהוד של כנסיות יווניות: מבט מבפנים אל כנסיית סנט ניקולס
(צילום מאתר calatrava.com)
עם זאת, קשה להתעלם מהמבנה המרשים ומהעובדה שזוהי התרומה האחרונה של קלטרווה לאתר ההנצחה של מרכז הסחר העולמי. כתוספת למבני ההנצחה והזיכרון, כנסיית סנט ניקולס החדשה מעניקה סיבה נוספת לבקר באיזור, ולא רק בגלל גורדי השחקים.
