ביקור בשירותים ציבוריים לא נחשב לחוויה נעימה במיוחד, אם בכלל ניתן לכנות את הדבר "חוויה". בין שמדובר בשירותים בקניון גדול, בפארק ציבורי או במגדל משרדים יוקרתי, רוב האנשים ירצו לקצר את השהייה בהם עד כמה שניתן. הסיבות לכך נובעות בעיקר מסוגיות של ניקיון והיגיינה, אך לצידן כדאי לציין גם את העיצוב, או יותר נכון אי-העיצוב של הפונקציה הזו.
אך לא כך בכל העולם. ישנם אדריכלים מוכרים וזוכי פרסים שלוקחים את משימת התכנון של שירותים ציבוריים למחוזות מרתקים ויצירתיים במיוחד. מהצד זה עשוי להישמע מגוחך, אך כשמסירים את מחסום הציניות נזכרים שמדובר בפעולה אנושית בסיסית שמשותפת לכל בני האדם ללא כל הבדל, וגם כאן - בעזרת העיצוב הנכון אפשר להפוך את המקום שרובנו נוטים לא לייחס לו חשיבות לדבר נעים ואולי אפילו מעורר השראה.
השירותים של אשף העץ היפני
כשמדברים על עיצוב חדרי שירותים ציבוריים, יפן היא אחת מהמדינות הבולטות שבהן קיים דגש על החלל השנוי במחלוקת. שניים מהם תוכננו בידיו של האדריכל הנודע קנגו קומה (Kengo Kuma), מי שחתום על תכנון אצטדיון האולימפיאדה האחרונה שנערכה בטוקיו, ולו קריירה ענפה וארוכת שנים המבוססת על התמחות דקדקנית בשיטות בנייה מסורתיות, בדגש על עץ.
את הידע הטכני הרב שלו, לצד השראה מנופי מולדתו, תרגם קומה לשירותים הציבוריים שנחנכו לאחרונה ברובע שיבויה בטוקיו, המכונים "טיול ביער" (A Walk in the Woods). מדובר למעשה בחמישה תאי שירותים הנמצאים במרחק מה אחד משני, כולם מחופים חתיכות מוארכות של עצי ארז באופן שמזכיר את היער שסביבם. העיצוב הנוכחי הוא חלק מפרויקט השירותים של טוקיו – שיתוף פעולה בין קרן ניפון (The Nippon Foundation) לממשל העירוני בשיבויה, שבמסגרתו הוזמנו אדריכלים יפנים בעלי שם לתכנן שירותים ברחבי הרובע.
במשרד האדריכלים של קומה מסבירים כי ניסו לייצר "כפר שירותים ציבוריים". כל חדר שירותים קיבל מאפיינים ייחודיים משלו והותאם למשתמשים כמו ילדים או בעלי מוגבלות. מוטיב העץ שנוכח מאוד בחיפוי החיצוני, ממשיך גם בפנים. דוגמה אחת היא בולי עץ שמעטרים את הקיר בשירותי הנכים וביחד עם התקרה הירוקה מעביר אולי במעט את קסמו של היער שבחוץ.
פרויקט נוסף של קומה מושפע גם הוא מהנוף היפני, אם כי הפעם מדובר בהר פוג'י המפורסם. לא קשה לזהות שהשירותים שממוקמים בפארק Oath Hill ומשקיפים אל ההר הגבוה במדינה שואבים ממנו השראה במראם החיצוני. הפרויקט מורכב משני פביליונים צנועים במידותיהם: הראשון הוא סככה שמקדמת את הכניסה לבית השימוש והשני הוא השירותים עצמם.
הגגות הלבנים והאלכסוניים של ביתני השירותים מהדהדים את צורת קו הרכס של פוג'י. בדומה לפרויקט הקודם ובהמשך לקו העיצובי של קומה, גם כאן החומר הדומיננטי הוא העץ. בעוד שבשירותים בטוקיו החומר שימש בעיקר כקישוט, כאן קורות העץ בשילוב טבעות פלדה מהוות השלד של הגג שעטוף בממברנה לבנה שתורמת להגנה מפני מזג האוויר.
קוביית בטון מרחפת
עדיין בארץ השמש העולה אך בסגנון אדריכלי שונה לגמרי, השירותים האלו שבטוקיו תוכננו כתיבת בטון מרחפת באוויר הבולטת בדרמטיות במרחב הציבורי. על תכנון המבנה המינימליסטי אחראי סטודיו יפני בשם Suppose Design Office. למרות המיקום הלא אטרקטיבי שלו בין כניסה לתחנת רכבת לכביש מהיר, בסטודיו הצליחו לנצל את פיסת הקרקע הצנועה ולייצר אמירה אדריכלית מסקרנת.
"חשבנו איך ליצור אימפקט בצורה פשוטה מבחינה ארכיטקטונית, ומתוך כמה דרכים בחרנו להשתמש בגובה", הסבירו בראיון לאתר Dezeen. "רצינו לייצר תחושת אי נוחות בעיר על ידי כך שגוש בטון, שהוא בדרך כלל כבד, יראה כאילו הוא צף, וכך ייהפך לאמנות בפני עצמה".
הבחירה בבטון מושפעת מהחומרים שנמצאים מסביב למבנה השירותים - שכן גם הכניסה לתחנה וגם הגשר עליו נוסעות המכוניות עשויים ממנו. בלוק השירותים מתנשא לגובה שבעה וחצי מטר, פי שניים מביתן הכניסה, והריחוף של תיבת הבטון מתאפשר הודות לשני עמודים מאסיביים שנמצאים במרכז הבלוק ומייצבים אותה באוויר. המרווח בין הקיר למדרכה מאפשר כניסה של אור ואוורור ובמקביל מספק מראה די משעשע, כשבחוץ רואים רק את הרגליים המתרוצצות של באי השירותים. מלבד האור שחודר מהרצפה, בחלל הפנים ניתן למצוא ניסיונות נוספים ליצירת מתח בין אור וצל, כמו למשל הפתח בתקרה שנוצר כתוצאה מהמרווח בין העמודים התומכים למעטפת הבטון.
בסטודיו היפני מסבירים כי הם רצו להעניק חוויה של בית מלון יוקרתי על אף שמדובר בשירותים ציבוריים שפתוחים לכולם. כדי לעשות זאת הם השתמשו בעץ אקויה כהה עבור חיפוי התאים לצד שילוט פליז שמוטמע על הקירות. "שאפנו לייצר ארכיטקטורה שתאפשר לאנשים לחוות את החלל כיותר מסתם שירותים ציבוריים, אלא כמתקן שהופך את הסביבה לגלויה לעין".
שירותים שקופים בטוקיו
מבטון אטום לזכוכית שקופה: כך נראים השירותים שעיצב האדריכל היפני זוכה פרס הפריצקר שיגרו באן (Shigeru Ban), גם הם חלק מ"פרויקט השירותים של טוקיו". באן עיצב שני מבנים, כל אחד בפארק אחר במחוז שיבויה, כשהקירות של השניים מורכבים מזכוכיות צבעוניות. אל חשש, בזמן השימוש הזכוכית נאטמת ולא ניתן לראות את מי שבפנים.
באתר "פרויקט השירותים של טוקיו" מסביר באן את שני העקרונות שהובילו אותו לעיצוב הלא שגרתי. "ישנם שני דברים שאנו מודאגים מהם כשנכנסים לשירותים ציבוריים, במיוחד אלה שנמצאים בפארק. הראשון הוא ניקיון, והשני הוא האם מישהו בפנים. באמצעות הטכנולוגיה העדכנית ביותר, הזכוכית החיצונית הופכת אטומה כאשר התא נעול. זה מאפשר למשתמשים לבדוק את הניקיון והאם מישהו משתמש בשירותים מבחוץ".
קשה שלא להעריך את החשיבה היצירתית של באן, שבוחנת את ההתנהגות האנושית ומעצבת את התוצר הסופי לפיה. גם אם אולי קצת מטריד לראות תא שירותים חשוף מאחורי זכוכית, נראה שהזכוכית הצבעונית מוסיפה עניין ואופטימיות למרחב הציבורי. בנוסף, בלילה תאי השירותים מאירים את המרחב החשוך כמו פנס ותורמים במידת מה לתחושת הביטחון בזמן הליכה לילית בפארק.
פסל סביבתי ממתכת בטקסס
מבנה השירותים שתכנן משרד האדריכלים "מירו ריברה" (Miro Rivera) מוכיח שאפשר להפוך כל פונקציה פשוטה ומשעממת לאובייקט פיסולי במרחב. ביתן השירותים הזה נמצא בפארק באוסטין, טקסס, בסמוך לשבילי אופניים וריצה, ובדומה להם מעוצב כשביל המורכב מ-49 לוחות פלדת קורטן - פלדה שמחלידה רק בשכבה החיצונית שלה וכך מוגנת מפני קורוזיה.
"שירותי השביל נוצר כפסל בפארק, אובייקט דינאמי לאורך השבילים הפעילים", מסבירים באתר הסטודיו על המבנה שאפילו זכה בפרס לפרויקט בקנה מידה קטן מאגודת האדריכלים האמריקאית (AIA). לוחות הפלדה בגוונים וגבהים שונים והשביל מתעקל ויוצר את קירותיו של התא. גג השירותים, עשוי מפלדת קורטן אף הוא, מתוכנן בצורת חבצלת מים ומאפשר חדירה של אור פנימה.
שירותים עם נוף לאגם
השירותים האלו בסין אמנם נראים פשוטים מבחינה צורנית, אך למעשה הם די מתוחכמים ביחס ליתר המבנים שהוצגו כאן. משרד האדריכלות הסיני שתכנן אותם, Hexia Architects, הסתמך על צורתו של מכשיר הפריסקופ שניתן למצוא לרוב בצוללות וכלים צבאיים נוספים. המכשיר האופטי מורכב מצינור בתוכו שתי מראות מקבילות שמופנות זו אל זו בזווית 45 מעלות. בדרך זו מתאפשרת זווית ראייה חדשה ממקום שהגישה אליו לא נגישה.
כל אחד מחמשת תאי השירותים מעוצב כפריסקופ שמשקף את נוף האגם לתוך החלל הקטן. בזמן שאדם משתמש בשירותים הוא יכול להביט בנוף דרך המראה. כל פריסקופ מעוצב בגובה שונה ופונה לכיוון אחר, וכך בכל תא מתקבל מראה אחר. במשרד האדריכלות הסיני מסבירים את הקונספט: "זה עידן של מידע ומרחב מקוטעים. אנשים יכולים להעביר את עצמם בין הספירה הפרטית למרחב הציבורי דרך הסצנה הווירטואלית של האינטרנט. עם זאת פתיחות ופרטיות סותרות לעיתים קרובות בנוף האמיתי. אנחנו רוצים לפתור את הסתירה בין פתיחות לפרטיות במרחב הפיזי: ללכת לשירותים לאורך אגם כל כך יפה, אנשים צריכים להיות מסוגלים להנות מהרוח והנוף היפה".