החודש נפתחו שני מבנים ציבוריים שמציגים תפיסה חדשה ביחס לאופן שבו מוגדר המרחב הציבורי וגם ביחס לאדריכלות אקלימית. מרכז הספורט הימי בתל אביב-יפו ומבנה הכניסה של המדבריום בבאר שבע מציעים פתרונות יצירתיים להתמודדות עם החום הישראלי בלי לסגור את המבנים.
שני המבנים מבוססים במידה רבה על פתרונות הצללה, ולכן רוב שטחם מוקדש לפרגולה – מצללה – שנחשפת כעת לציבור בשתי שפות עיצוביות שונות. האחת פרגולה לבנה דקה מפלדה, המרחפת מעל מרכז הספורט הימי שתוכנן על ידי ציונוב-ויתקון אדריכלים, והשנייה, פרגולת הבטון החשוף שתוכננה על ידי א. לרמן אדריכלים כחלק מפרויקט פארק החיות המדברי. כך, מרכיב הצללה שמהווה בדרך כלל תוספת חיצונית הפך למבנה עצמו.
ההתמודדות עם תנאי האקלים מספקת את אחד האתגרים עבור האדריכלות, שנדרשת לשלב את התשתיות והחדרים הטכניים למערכות החשמל ומיזוג האוויר. במקרים רבים אלה באים על חשבון האסתטיקה העיצובית או במקום האפשרות לפתוח את המבנה כלפי חוץ. לפני מערכות המיזוג והזכוכית המבודדת כלל תהליך התכנון גם פתרונות מקומיים לסינון אור השמש. בשנות ה-30, למשל, מרפסות רבות של מבני המגורים קיבלו סגירה עליונה, שכונתה אז "סינר", מעל המעקה, ובשנות ה-50 שולבו הרפפות האנכיות, המכונות בריסוליי, והיו לחלק בלתי נפרד מהמבנים.
15 צפייה בגלריה
ההתמודדות עם תנאי האקלים מספקת את אחד האתגרים עבור האדריכלים. מרכז הספורט הימי על חורבות הדולפינריום
(צילום: נמרוד לוי)
"מבנה שמבקש להיות כמה שיותר צנוע ושקוף"
מרכז הספורט הימי מציע הצללה כמבנה פתוח, שמגדיר מחדש מקום שלא היה זמין לציבור מאז 2018. המרכז נבנה על חלק משטחו של מתחם הדולפינריום בקצה הטיילת הנמשכת לאורך חופי תל אביב-יפו ומצפון לפארק צ'ארלס קלור, שעתיד אף הוא לעבור שדרוג. "המיקום האסטרטגי על חוף הים הוביל אותנו לתכנן מבנה שמבקש להיות כמה שיותר צנוע ושקוף", מספר האדריכל ליאור ציונוב. על כן, רוב מרכז הספורט שכולל אזור התכנסות, מחסני גלשנים ומלתחות נמצא מתחת למפלס הרחוב. במפלס הרחוב מעליו תוכננו על פני שטח קטן בהרבה אזור קבלה ומסעדה, וביניהם יש מרפסת מוצלת שצופה לחוף החדש שנוצר.
החוף החדש שהוקם למרגלות המבנה היווה פרויקט בפני עצמו. "מרצועה צרה ומצומצמת שהייתה בעיקר שובר גלים, זה הפך לחוף רחצה ושטח פתוח ונגיש לכולם – לקהילת הגולשים, למתרחצים ולכל אחד אחר שמגיע לבלות במקום", אומר ציונוב. העבודה הצמודה עם יועץ ימי כללה, בין היתר, תכנון מדוקדק של צורת החוף ובחירת סוג האגרגט (תערובת חצץ ואבנים) של החול שהובא אל המקום.
מעל המבנה ניצבת הפרגולה – גודלה פי שישה מכל פרגולה מוכרת מעץ הנמצאת לאורך חופי תל אביב והיא חולשת על פני שטח של 1,200 מ"ר. "הפרגולה מנותקת מהמבנה ומתפקדת באופן עצמאי כמעין סוכך שמרחף מעל", מתאר ציונוב. כאמור, הפרגולה עשויה מפלדה לבנה שאפשרה את עובייה הדק למראה. הרפפות שמרכיבות את הפרגולה מוטות כלפי כיוון השמש, ונוסף על ההצללה שהן מספקות, הן גם מתפקדות כלוחות סולריים באמצעות מדבקות פוטו-וולטאיות המונחות מעל ומייצרות חשמל. "באמצעות שלושה חומרים בלבד שנבחרו עבור המבנה – זכוכית, בטון חשוף ופלדה בצבעים מונוכרומטיים של לבן ואפור – נוצרה סכמה פשוטה וברורה ומכאן חוזקו", מסביר האדריכל.
15 צפייה בגלריה
בלב הטיילת: זכוכית, בטון חשוף ופלדה בצבעים מונוכרומטיים של לבן ואפור
(צילום: נמרוד לוי)
חלק מהטיילת, חלק מההיסטוריה
"ההישג הגדול הוא הפיכתו של המבנה לחלק בלתי נפרד מהטיילת ולא לאובייקט שעומד בדרכם של הבאים לחוף", מדגיש יואב דוד, אדריכל העיר תל אביב-יפו. ואכן, המבנה מקשר בין מפלס הרחוב אל החוף אם דרך הרמפה בצידו הצפוני של המבנה, דרך טריבונות מדרום או דרך המבנה עצמו. נוסף על החיבור בין הרחוב לים, השאיפה של המתכננים היא גם לחבר את הטיילת לאורך החוף מצפון העיר אל המשך פיתוחה דרומה, כשטיילת החוף מתפצלת דרך המבנה לשתיים – אחת ממשיכה עם הכביש והשנייה עם רצועת החוף.
"זה מוקד מאוד משמעותי לאורך החוף המרכזי שבמשך עשרות שנים עמד בו מבנה שמצבו הידרדר עם השנים והפך למפגע ברצף הטיילת", מוסיף דוד. כל שאר השטח שעליו עמד בעבר הדולפינריום תוכנן על ידי ברוידא-מעוז אדריכלות נוף כפארק פתוח המתחבר לפארק צ'ארלס קלור מדרום. שם ייפתח בהמשך גם אזור עם מתקני משחק וקארבר-פארק, מעין סקייט-פארק שמדמה גלישת גלים. בין שני הפארקים ובקצה המזח נמצאת רחבה בתכנונם של האדריכלים לזכר 21 הנערים והנערות שנהרגו בפיגוע הרצחני במועדון הדולפי ביוני 2001. האנדרטה – וגם כל שנותר מהדולפינריום – עברה תהליך שימור והועתקה אל הרחבה, ובה נשתלו גם 21 עצים לזכר הנרצחים.
15 צפייה בגלריה
במבנה ניצב בנקודה רווית היסטוריה כואבת בעקבות הפיגוע שבו נרצחו 21 נערות ונערים
(צילום: נמרוד לוי)
התהליך שאיפשר את הקמת המבנה הפתוח והפארק לטובת כלל הציבור ספג ביקורת רבה לאורך השנים. רוב הביקורת הופנתה כלפי העסקה השנויה במחלוקת להעברת זכויות הבנייה שהיו לאורך החוף אל מעבר לכביש לטובת פרויקט יזמי שיכלול הקמת שני מגדלים למגורים ומלונאות וכלפי הזנחת מתחם הדולפינריום עד להריסתו, שהוסיפה שכבה נוספת של חורבות במקום ההיסטורי. עם זאת, התוצאה והגישה החדשה כלפי המרחב הציבורי הפתוח מהווה בשורה לתושבי העיר כיום.
בבאר שבע בלי מיזוג בכלל
פרויקט מדבריום לוקח את התכנון האקלימי צעד נוסף קדימה גם מבחינת היקף הפרגולה המתפרסת על פני 1,800 מ"ר וגם בכך שהמבנה אינו נשען על מערכות מיזוג כלל. הגיאומטריה של הגג מנתבת את זרימת האוויר לתוך הבניין דרך פתחים גדולים בדופן אחת של הבניין אל חרכים צרים בדופן השנייה שיוצרים מעין יניקה של האוויר. "בסביבה מדברית, ללא לחות, הצל מספיק בשביל שיהיה נעים לשהות שם גם בקיץ", מסביר האדריכל אסף לרמן ומדגיש את החשיבות שהוא רואה בקידום אדריכלות שנשענת על צל ועל רוח ולא על מיזוג אוויר.
המדבריום, פארק החיות על שם ג'ק ג'וזף ומורטון מנדל בבאר שבע, נבנה לאחר סגירת הנגב ZOO ונרקם כ"פרויקט אמביציוזי שמגדיר מחדש מה זה פארק חיות וכולל כיום גם מרכז חינוך ושימור של הטבע", אומר לרמן, שהיה אחראי על תכנון ועיצוב המבנים של הפארק לצד האדריכל ההולנדי ומומחה בעיצוב גני חיות, אריק ואן ווילט (Eric Van Vliet), והמשרד המקומי צור וולף אדריכלי נוף.
15 צפייה בגלריה
פרויקט אמביציוזי שמגדיר מחדש מה זה פארק חיות וכולל גם מרכז חינוך ושימור של הטבע
(צילום: נמרוד לוי)
נבטי, בדואי, ברוטליסטי
האדריכל מוסיף כי דרך תכנון המבנים הוא חיפש שפה אדריכלית שמעוגנת במקום ובתנאים הייחודיים שלו: מצד אחד התנאים האקלימיים במדבר ומצד שני המורשת ההיסטורית הבנויה של המקום הכוללת גם אדריכלות נבטית ובדואית ומבוססת על זרימת רוח, הצללות וגגות כפולים, וגם אופי בנייה ברוטליסטי האופייני לבאר שבע. ואכן, הבטון החשוף שממנו עשוי המבנה וההצללה מאפיין את האדריכלות הברוטליסטית ויוצר טקסטורה אוורירית באמצעות האור החודר דרך צורות המשולשים של קורות הבטון הגלויות, מעין משרבייה מודרנית.
בשנות ה-60 וה-70 הוגדרה באר שבע בירת הנגב וכללה ריכוז מסיבי של בנייה ממשלתית. מבני השיכונים ומוסדות הציבור הוקמו בה בקצב על ידי אדריכלים בולטים באותה תקופה שביקשו לשקף כלפי חוץ את השלד המבני ולחשוף את חומרי הבנייה. בין המבנים אפשר למנות את בית העירייה, מרכז הנגב, שיכון ה' ומגדל המגירות. כך הפכה בירת הנגב גם לבירת הברוטליזם. ההשקעה הציבורית במבנים הובילה לניסיונות מגוונים של האדריכלים להתמודד עם האקלים המדברי.
מבנה הכניסה של מדבריום הוא מעין מחווה לעבר, אך הוא גם בעל תפיסה רדיקלית ביחס להווה בגישתו הישנה-חדשה לגבי האקלים. לרמן מוסיף כי מדובר בפרגולת הבטון הגדולה ביותר במזרח התיכון, ולטובת הפרויקט גויס גם המהנדס רפי בט, ומשרדו לביא-בט הנדסת בניין, שתכנן את הקונסטרוקציה של חלק מהמבנים האיקוניים בעיר.
הפרגולה שהם תכננו ניצבת בחזית מבנה הכניסה למדבריום ומובילה את המבקרים פנימה, דרך רחבה גדולה ומוצלת שנועדה לשמש כ"פלטפורמה לפעילות ציבורית אזרחית", מתאר לרמן את העיקרון שהוביל ליצירתה. יחד עם תפקידה כמבואת כניסה, שזורות לאורך הרחבה גם פינות ישיבה, ויש אמפיתיאטרון שישמש גם ככיתת חוץ. המבנה שצמוד לפרגולה כולל 1,200 מ"ר נוספים ובהם מרכז חינוך, כיתות ומשרדי ההנהלה.
נוסף על הצל שנוצר מתחת לקירוי הבטון, הוויתור על מערכות המיזוג איפשר יצירה של מבנה פתוח – ללא הפרדה בין חוץ לפנים, או בין הנוף למבנה. "יחד עם הרוח, גם החלל זורם דרך הבניין", מסכם לרמן במשפט שיכול לתאר את שני המבנים החדשים שקמו לאחרונה: מבנים ציבוריים שלא מגדירים את שטחם ואת הפעילות בהם באמצעות סגירה של החלל, אלא באמצעות קירוי ופתיחתו כלפי המרחב.
