מאז הקמת הפירמידות לא נראה במצרים פרויקט בנייה כה גדול וגרנדיוזי. לאחר יותר מ־20 שנה של תכנון, בנייה, עיצוב ולאחר אינסוף עיכובים, נפתח להרצה בקהיר המוזיאון המצרי הגדול (The Grand Egyptian Museum), המוקדש לציוויליזציה הפרעונית של מצרים. מדובר באחד המוזיאונים הגדולים בעולם, הכולל אוסף של עשרות אלפי ממצאים ארכאולוגיים נדירים, ובהם קברו של המלך תות ענח' אמון.
10 צפייה בגלריה
קבר תות ענח' אמון. האטרקציה הארכיאולוגית הפופולרית ביותר במצרים
(צילום: Stringer/epa)
העלות המקורית של הפרויקט עמדה על כ־500 מיליון דולר, אך בשל עיכובים, שינויים וגורמים אחרים תג המחיר הסופי של המתחם הגיע ליותר ממיליארד דולר. על פי ההערכות של מנהלי המוזיאון, הוא צפוי לארח כ־15,000 מבקרים ביום וכחמישה מיליון מבקרים בשנה.
לא מדובר במוזיאון חדש, אלא במבנה חדש – במיקום משמעותי ומנומק. משכנו הישן של המוזיאון היה בכיכר תחריר המפורסמת במרכז קהיר, ובמתכונתו הנוכחית הוא נמצא במתחם בקרבת הפירמידות של גיזה, כ־20 קילומטרים דרוםְְ־מערבית לבירה. הוא ללא ספק עתיד להיות אחד האייקונים הבולטים של העיר ומוקד משיכה לתיירים ולחובבי אדריכלות, היסטוריה וארכיאולוגיה.
לא בכדי הוא נקרא "המוזיאון המצרי הגדול": הוא תוכנן בהשראת הפירמידות של גיזה – מראש, נקודת פתיחה מונומנטלית - וכולל חללי תצוגה מגוונים ורחבת כניסה יוצאת דופן. שטחו של המבנה הוא 90 אלף מ"ר. לפני שנמהר להכתיר אותו בתואר "המוזיאון הגדול ביותר" יש לשאול כיצד מודדים גודל של מוזיאון. האם הוא נמדד לפי השטח הפיזי של המבנה או שמא על פי כמות חפצי האמנות שהוא מכיל? אם הקריטריון הוא הגודל הפיזי, אז ללא ספק המוזיאון המצרי החדש זוכה בתואר הגדול ביותר, נכון לשנת 2024. לצורך השוואה, שטחו של מוזיאון הלובר בפריז הוא 73 אלף מ"ר בנוי. אם הקריטריון הוא מספר חפצי האמנות, הרי שהלובר בכל זאת נמצא במקום הראשון עם יותר מ־380 אלף חפצי אמנות וארכיאולוגיה לעומת 100 אלף פריטים שעתיד להכיל המוזיאון המצרי.
10 צפייה בגלריה
90 אלף מ"ר בנוי על 120 דונם מ"ר ובפנים יותר מ-100 אלף מוצגים
(צילום באדיבות Grand Egyptian Museum)
10 צפייה בגלריה
מחאת "האביב הערבי" והקורונה עיכבו את העבודות. ברקע הפירמידות
(צילום באדיבות Grand Egyptian Museum)
פרויקט שנמשך יותר משלושה עשורים
הרעיון להקמת המוזיאון התחיל להתגבש פחות או יותר לפני שלושה עשורים. בשנת 1992 הכריז נשיא מצרים דאז, חוסני מובארכ, על היוזמה להקמתו. עשור לאחר מכן, בשנת 2002, יצאה לדרך תחרות אדריכלים בינלאומית, ושנה לאחר מכן נבחר משרד האדריכלים האירי הנגהאן פנג (Heneghan Peng Architects) לתכנון הפרויקט השאפתני. הפורטפוליו המרשים של המשרד האירי כולל לא מעט מוסדות מוזיאליים ברחבי העולם, ובהם גם מוזיאון פלסטין בביר זית שנפתח בשנת 2016. תכנון המוזיאון בקהיר ארך כמה שנים, והבנייה בפועל החלה בשנת 2005 והייתה אמורה להסתיים עד שנת 2013, אבל אירועים בלתי צפויים בקנה מידה גלובלי כמו המשבר הכלכלי העולמי, מחאת "האביב הערבי" ומגפת הקורונה עיכבו את העבודות. כעת, עם תום הבנייה, פתוח המוזיאון להרצה ועל פי לוח הזמנים הוא עתיד להיפתח לקהל הרחב באופן רשמי במהלך החודש הקרוב.
בין הפריטים שיוצגו במוזיאון יהיו כ־4,500 ממצאים ארכיאולוגיים מקברו של פרעה תות ענח' אמון ובנוסף יהיו בו כ־20 אלף חפצים נוספים שטרם נחשפו עד כה לציבור הרחב. קברו של פרעה תות ענח' אמון הוא אחד הפריטים הבולטים שיוצגו במוזיאון: קברו של השליט בן ה־19, שמלך על מצרים העתיקה עד שנת 1323 לפני הספירה למשך תשע שנים, התגלה בשנת 1922 על ידי הארכיאולוג האנגלי הווארד קרטר, ומאז הפך לאטרקציה הארכיאולוגית הפופולרית ביותר במצרים. כל אוסף האוצרות של המלך יוצג יחדיו במוזיאון, לצד חפצים נוספים מתקופות פרה־היסטוריות, מאלפי שנות הציוויליזציה הפרעונית של מצרים ועד לתקופות היווניות והרומיות בהיסטוריה המצרית.
אמנם במוזיאונים הגדולים באירופה, כמו הלובר והמוזיאון הבריטי, מוצגים חפצי ארכיאולוגיה רבים ממצרים, אך נסיבות הגעתם לאירופה מפוקפקות במקרה הטוב, ולמעשה הן לרוב עונות לתיאור "שוד" או "ביזה" במקרים הבוטים יותר. בעשור האחרון מתקיימים דיונים בין מצרים למדינות המערב, בעיקר אנגליה וצרפת, בנוגע להחזרת העתיקות הגנובות. המוזיאונים כמובן אינם ממהרים להחזיר את הפריטים המהווים מקור משיכה אדיר למבקרים רבים שמכניסים לקופות המוזיאונים ממון רב. במשך השנים הטענה העיקרית של מנהלי המוזיאונים מול הדרישה להחזיר את החפצים העתיקים למצרים הייתה שהם מבקשים להגן עליהם ולספק להם את תנאי התצוגה והשימור הטובים ביותר, תנאים שהמוזיאונים במצרים אינם יכולים לספק. כעת, עם פתיחתו של ההיכל החדש, לטענה הזאת כבר לא יהיה תוקף ומן הסתם היא תזרז את החזרתם של חפצים מסוימים, או לפחות את השיח על אודות החזרתם.
10 צפייה בגלריה
הכניסה הראשית למוזיאון מעוצבת בצורת פירמידה בחיפוי מוזהב
(צילום באדיבות Grand Egyptian Museum)
10 צפייה בגלריה
בכניסה ניצב פסל של פרעה רעמסס השני מלפני יותר מ־3,200 שנה
(צילום באדיבות Grand Egyptian Museum)
10 צפייה בגלריה
המיקום האסטרטגי מייצר מעין קשר ויזואלי הפירמידות לעיר גיזה
(צילום באדיבות Grand Egyptian Museum)
אדריכלות עכשווית עם נגיעות עתיקות
המוזיאון ממוקם בשטח ענק המשתרע על פני 120 דונם ברמה המדברית הראשונה שבין הפירמידות הגדולות של גיזה ובין קהיר. המיקום האסטרטגי מייצר מעין קשר ויזואלי בין האתר הארכיאולוגי העתיק לשאר העיר. כדי להיכנס למוזיאון יש לעבור דרך כיכר מונומנטלית הבנויה מעשרות טראסות עם עצי דקל המובילה לאטריום ענק שבו ממוקם פסל של פרעה רעמסס השני, שמשקלו 83 טון, גובהו 11 מטר והוא מתוארך ללפני יותר מ־3,200 שנה. זהו אחד הפסלים הראשונים שהועברו למוזיאון, עוד כשהיה בתהליך בנייה. בעבר הוא מוקם באמצע מעגל תנועה בקהיר המכונה "כיכר רעמסס", והממשלה החליטה להעביר אותו לשטח המוזיאון גם אם בנייתו לא הושלמה, במטרה לשמור עליו מפני זיהום האוויר שאפף אותו.
10 צפייה בגלריה
בין היתר מחכה למיליוני המבקרים חוויה אימרסיבית של מסע בזמן
(צילום באדיבות Grand Egyptian Museum)
10 צפייה בגלריה
אירוע מרגש עבור חובבי הארכיאולוגיה והתרבות המצרית העתיקה
(צילום באדיבות Grand Egyptian Museum)
העיצוב האדריכלי של המבנה משלב בין אדריכלות עכשווית ונקייה עם נגיעות של סמלים מצריים עתיקים. הכניסה הראשית למוזיאון מעוצבת, איך לא, בצורת פירמידה העשויה מחיפוי מוזהב המדמה את אבני הפירמידות ויוצרת מעין דיאלוג ויזואלי בין העכשווי לעתיק. המבנה תוכנן כך שהבניין מיושר עם הפירמידות וכך למעשה מתכתב איתן. גג המוזיאון בנוי מזכוכיות בצורת משולשים המכניסות אור טבעי למבנה וכך חוסכות בחשמל, ובנוסף, שטחי הגג מכוסים בפאנלים סולאריים המפיקים חשמל באופן נקי וסביבתי. המוזיאון כולל כשש גלריות מרכזיות, שיכילו את רוב חפצי האמנות והארכיאולוגיה, לצד שני אולמות תצוגה לתערוכות מתחלפות, גלריה מיוחדת לילדים, ספרייה, בית קולנוע, אודיטוריום, חנויות מוזיאון, חללי עבודה, בתי קפה ומסעדות.
פתיחת המוזיאון היא ללא ספק אירוע מרגש עבור חובבי הארכיאולוגיה והתרבות המצרית העתיקה, אבל מעבר לכך היא מסקרנת גם מבחינת ההשפעה האפשרית של המוזיאון על הדיון בדבר החזרת יצירות אמנות למקורן.
