את הדירה הראשונה שלה בשכונת מעוז אביב, בעברו הצפוני של נחל הירקון, עיצבה מעצבת הפנים טל בהיר גוטהילף לפני כעשור, עבור לא אחר מהאקס שלה ואבי שלושת ילדיה. "מעטפת הדירות מאוד דומה בשכונה, עם הרבה קירות בטון, אבל אני בחרתי לעצב משהו מקורי ואחר", היא מספרת. פתיחת הדירה לקהל הרחב במסגרת פרויקט "בתים מבפנים" פתחה בפני המעצבת גם את ההזדמנות לעצב למעלה משלושים דירות – כולן בשכונה הצפון תל אביבית.
את הפרויקט שבתמונות, דירה בת ארבעה חדרים – גם היא בשכונת מעוז אביב – עיצבה בהיר גוטהילף עבור בני זוג בשנות ה-40 לחייהם, שלהם בת מתבגרת, תינוקת וארנבת בשם נאווה. "היא מעצבת תפאורה, הוא עובד בהייטק, שניהם מאוד אמנותיים ולשניהם היה חשוב במיוחד שהדיירת ההולכת על ארבע תרגיש נעים ונוח", היא מספרת ל-ynet בחיוך. "ממש הוקסמתי מזה. זה הדליק אותי, ובתהליך העיצוב – אל תצחקי – חשבתי איך הייתי מרגישה ואיך היה לי נעים לו הייתי ארנבת".
והצלחת?
"לגמרי. הרעיון היה ליצור עבורה מעברים פנויים וחופשיים, ששום אזור לא יהיה סגור בפניה. זה לא כמו כלב שאפשר לשחרר החוצה, היא צריכה מרחב פתוח ואת המקום הקבוע שלה בבית. בעלי הבית עובדים מחוץ לבית, כך שהיה צורך שיהיה לארנבת מקום שתוכל להתנהל בו בנעימים, שיכיל גם את האוכל והמים שלה. לכן תכננתי בעבורה מעבר ייעודי מארונות המטבח למקומות האלה".
לא עושה סטיילינג
הדירה שגודלה 114 מ"ר (שכוללים גם מרפסת), נרכשה בתקופת הקורונה בידי בני הזוג, שעד אז חיו בשכירות. "קרה משהו בקורונה שגרם לאנשים לחפש סביבות ירוקות יותר ובתים גדולים יותר. זו הייתה גם הזדמנות פז, כי המחירים אז היו סבירים", מציינת המעצבת.
כיאה לדירות בשכונה, גם בדירה הנוכחית היו שני כיווני אוויר בלבד, מצפון ומדרום, וקורות בטון שחוצות את הדירה. "הדירה כנראה הייתה מחולקת בעברה, והיה צורך להרוס אותה מבפנים לחלוטין, ולתכנן מחדש, בצורה נקייה", היא אומרת. השיפוצים כללו את הרס הקירות בדירה, למעט קירות הבטון, וקורת בטון נוספת, שנהרסה בליוויו של קונסטרקטור. בנוסף, גם החלונות ותשתיות החשמל והאינסטלציה הוחלפו וחודשו.
"אני מאוד אוהבת לשבור מוסכמות, ולשמור על ראש פתוח. כמובן שהדבר פשוט יותר כשזוהי נקודת הפתיחה גם של בעלי הבית", היא אומרת. "אני תמיד מתחילה ואומרת שאין ממה לפחד. בסופו של דבר הם אלה שיכריעו, אבל רצוי להימנע מקיבעון. גם אני הרבה פעמים לא יודעת לאן הדברים יובילו. בעלי הבית מנגנים, אז היה צורך למקם במרחב פסנתר. הם אוהבים לקרוא, לצייר, לארח, ומתכננים להביא עוד ילדים, ולכן את כל אלה היה צריך לקחת בחשבון בתכנון. וגם את נאווה, כמובן".
יש משהו שהמלצת להם להשאיר מאחור?
"בשלב התכנון אני אומרת תמיד שאם זה רהיט של איקאה, אז הוא לגמרי יכול ללכת ואין סיבה שיגביל אותנו. זה לא פריט שאין לו תחליף או עם ערך סנטימנטלי. מכיוון שאני לא עושה סטיילינג ולא מסתובבת עם הלקוחות בחנויות, אז אני מייעצת להם מה כדאי להם לקחת איתם, או לחילופין, מה יתאים לחלל – האם ספת שזלונג, או ספה ארוכה, איזה שטיח לשים והיכן למקם, כאלה דברים".
מעצבת שלא עושה את הסטיילינג הסופי בחלל? יש חיה כזו?
"זה דבר שקשה לאנשים לעכל, אבל האמת היא שאני לא אוהבת את זה. אין לזה התחלה ולא סוף, וזה ממש גורם לי לסבל להסתובב בחנויות. אבל בסופו של דבר אני מאוד מעורבת. מההתחלה ועד הסוף. אנחנו בונים ביחד את פלטת הגוונים, בוחרים את הרהיטים, אני מכינה תוכנית העמדה עם הרהיטים בקנה מידה מדויק, והלקוחות גם מתייעצים איתי בנוגע לאמנות שעל הקיר. בסופו של דבר אני גם עוזרת לסדר ולתלות את הדברים".
לזרום על הכתום
בפרויקט הנוכחי המליצה בהיר גוטהילף לבעלי הבית לנצל את הרוח הנעימה ואת הנוף שנשקף מדירתם, ולשלבם במרחב הציבורי. בנוסף, היא המליצה להצמיד את המטבח למרפסת במקום הנטייה הרווחת להצמיד אליה את הסלון. "מניסיון, כשהסלון צמוד למרפסת הוא הופך למעבר, ומכיוון שלזוג יש ילדה מתבגרת, הסברתי להם שיהיה להם נעים יותר לשבת בסלון בשקט, ושהזירה השוקקת יותר תהיה המטבח", היא מסבירה.
בני הזוג חלמו על בר משקאות, שאותו מיקמה המעצבת בפנייה מהמטבח אל החלל הפרטי. היא הציעה שלבר ייבחר גוון בורדו מבריק, כדי להוסיף ייחודיות לחלל. "לשמחתי הם הסכימו", היא אומרת. צבע נוסף ומיוחד שבו בחרו הוא חרדל עבור הפרופילים הבלגיים בדירה, שבאופן מסורתי צבועים בשחור או בלבן.
גם הכתום בחדר הרחצה הכללי הוא בחירה שלך?
"ממש לא. זו הייתה בחירה שלהם לגמרי. ואני ממש לא דוחפת בקטע הזה, ומעדיפה לזרום איתם לגבי הגוונים שהם אוהבים. כמעצבת אני לא אפסול את האהבה שלהם לגוון כזה או אחר".
את הכתום הזה, באופן ספציפי, אהבת?
"אני מודה שהייתי קצת בהלם בהתחלה. לא הייתי חושבת להכניס כזה גוון (צוחקת). אפילו אמרתי להם שאין סיכוי שאני מצלמת את זה, אין מצב (צוחקת). אבל בגלל שהם אנשים עם טעם זרמתי איתם. במקביל שכנעתי אותם לעשות שם רצפה אפורה, שתטפס עד לגובה של 1.2 מטר, עד מיכל האסלה, כי משם היה נראה לי יותר נכון להתחיל את הגוון הכתום, והם הקשיבו לי. בסופו של דבר יצא ממש מגניב בעיניי".
התכנון לפרטי פרטים כלל עבודות נגרות מותאמות אישית, אחת מהן מקבלת את פני הבאים בכניסה, בדמות מגירת אחסון ברוחב נישה קטנה, עבור פריטים קטנים, מתחתיה מדפים עבור אחסון הנעליים והתיקים. ממול, משני צידי קירות בטון נבנתה ספריית מדפים מלוחות עץ אלון, שבולטים מעט החוצה, וכמו עוטפים את עמוד הבטון שבמרכז. לצדו נתלה כן ציור שעליו הונח פרי יצירה של בעלת הבית.
"הרעיון לתלות באופן כזה את כן הציור היה לגמרי שלהם. אני 'עפתי' על זה", אומרת המעצבת בהתלהבות. חדר המגורים, מצד ימין, חתום בוויטרינות רחבות, שבהן שולב צלון חשמלי עדין לטובת ממד של פרטיות, מתחתן שילבה בהיר גוטהילף ספסל עץ פינתי שימושי במיוחד. "בחרתי שלא לבנות קיר, ומכיוון שהיה לנו מקום, תכננתי ספסל פרקטי", מסבירה המעצבת. "הוא בגודל שנעים לשבת עליו, בחלקו משמש לאחסון מזרוני יוגה, ונפתח מלמעלה, בחלקו האחר הוא משמש כמדף לתקליטים, ובפינה יש מקום עבור הפטיפון.
הספסל משמש כרהיט דו צדדי שנכנס, בחלקו, אל תוך חדר עבודה, שם הוא מחובר לחשמל. הכניסה לחדר העבודה היא באמצעות דלת הזזה שנכנסת אל תוך חריץ שנקבע בקיר. "רוב הזמן בעלי הבית משאירים את הדלת פתוחה, אבל יש אפשרות לסגור את הדלת, למי שרוצה קצת יותר פרטיות", היא מסבירה.
חללי הבית כולם, למעט חדרי הרחצה, חופו בפרקט עץ אלון חמים למראה, שמעניק מראה הומוגני בחלל. בחלל הסלון אורגנו מחדש פריטי הריהוט שהביאו איתם בעלי הבית מדירתם הקודמת. שטיח שחור לבן של איקאה נפרס במרכזו, להגדרת החלל, אשר נבחר בעצה אחת עם המעצבת, מתוך מבחר השטיחים שהיו ברשותם. במרכזו הוצב שולחן שיש, ומולו, בסמוך לקיר, הוצבה הספה, לצדה כורסת פוף. בצד השני מוקם הפסנתר, ובפינה נוספת כורסת עור עם הדום תואם. בעלי הבית ביקשו להוציא את הטלוויזיה ובחרו מקרן במקומה. זה הוסתר בתקרה, בין שני עמודי בטון, ויורד מתוך חריץ ייעודי בלחיצת כפתור.
מיני בר ומחילת ארנבת
במעברי הבית השונים שילבה המעצבת ארונות שירות לנוחותם של בעלי הבית. אחד מהם, משמאל לכניסה, הוא ארון דו צדדי, ומולו בר המשקאות הקבוע בתוך נישה. מעל הבר מוקם מדף זכוכית מואר שעליו כוסות, ועוד שני מדפי עץ, עבור הבקבוקים. משמאל לנישה ממוקם המטבח, ובו ארונות בגוון ירוק שבין מנטה למרווה, לאורכו של הקיר שגובל במרפסת. בתחתיתם תכננה המעצבת את הפתח המיוחד עבור נאווה הארנבת, שמוביל למרפסת, מצד שמאל, וישר, לעבר מחסן אחורי, שם נמצא גם האוכל שלה.
20 צפייה בגלריה
ארונות המטבח בגוון ירוק, ובצדם השמאלי התחתון המחילה של נאווה הארנבת
(צילום: רועי דורי)
"אני לא אוהבת ארונות גבוהים במטבח", מסבירה המעצבת, ששילבה ארון תלוי בגוון אלון טבעי מחופה בלכה במרכז, ולצידו מדפים לראווה. על הקיר שממול תכננה ארונות שירות, מרצפה ועד תקרה, שכוללים גם את מוצרי החשמל כמו המקרר והתנור, אלה גוונו בגוון הקיר, כדי להחליש ולמתן את נוכחותם בחלל. "ניסיתי להתנגד כמיטב יכולתי להתקנת קולט אדים, אבל לבסוף הלקוחות בחרו לשלב אחד במטבח", היא אומרת.
"מה שהיה חסר לי זה שטיח, לתוספת חמימות, אז בחרתי באחד השטיחים שהיו להם, ופרסנו אותו בכניסה למטבח". המעצבת מציינת כי ביקשה לשלב גם תמונה, לצד כל האביזרים המשלימים. "אני בעד לתלות דברים יפים שאוהבים. מטבח לא חייב להיות 'מטבחי' בהגדרה, אלא בהחלט ככל חללי הבית", היא מוסיפה. בפינת המטבח שולב סט של שולחן, ספסל וכיסאות שכבר היו בבעלותם של בני הזוג.
מקום של רוגע
לפני השיפוץ, החלון בסוויטת ההורים נפתח אל מפרסת מסתור נטולת גישה למנועי המזגנים. בתכנון המחודש, הסבה המעצבת את החלל למרפסת אינטימית עבור ההורים, שאליה מובילות דלתות זכוכית. הריהוט בחדר הגיע ביחד עם בעלי הבית מביתם הקודם. המיטה הזוגית הוצבה במרכז החלל, מעליה מדף ארוך בעבודת נגרות, שלדברי המעצבת מוסיף עומק לחלל. "אני לא אוהבת שידות לצד מיטה, פחות בעניין של סטים", היא מסבירה. "מעדיפה שכל אחד ישים שולחן צד, כיסא, את מה שנוח לו לצד המיטה".
ארונות האחסון בחדר השינה תוכננו בשני עומקים שונים, ליצירת מעבר נאות בכניסה לחדר. הם נצבעו בגוון כהה מעט יותר מגוון הקיר בחדר, ועדיין משרים אווירה רגועה ונקייה בחדר השינה. בחדר הרחצה הסמוך, אריחי משושים בירוק-חום, שמבליטים את ארון האמבטיה שעשוי עץ בשני גוונים: הדלתות מעץ אגוז בגוון עמוק, והמשטח העליון מבוק רב שכבתי ("חומר יקר ומטורף"). הידיות המוזהבות, לעומת זאת, הוזמנו בעלי אקספרס.
"אני אוהבת להשתמש בחומרים משובחים בחללי הבית, כאלה שלא מנקרי עיניים, אבל מי שמבין, מבין", מסכמת בהיר גוטהילף. "מבחינתי פריטי ריהוט ואביזרים משלימים משמעותיים פחות, הכי חשוב שהבסיס יהיה איכותי".
