קבוצת מדענים ומעצבים בין-לאומית בהובלה ישראלית מציגה בביאנלה לעיצוב בלונדון שלל תוצרים בשלבי פיתוח שונים, שמאתגרים את דרכי העיצוב ואת שיטות הייצור הנהוגות בתחום. קבוצת Automorph חוקרת ומפתחת חומרים המתעצבים מתוך עצמם, בדומה לתהליכים המתרחשים סביבנו בטבע. בתערוכה Creative Differences מציגה הקבוצה האינטרדיסציפלינרית, בפעם הראשונה בזירת העיצוב, תוצרי מחקר מדעי מתמשך שהחל באוניברסיטה העברית לפני כשני עשורים ונמשך עד היום.
השנה נערכת בלונדון המהדורה הרביעית של הביאנלה הבין-לאומית לעיצוב תחת הכותרת "The Global Game: Remapping Collaborations" (תוצג עד 25 ביוני ב-Somerset House). ברוח זו הביתן הישראלי מציג שיתוף פעולה בינלאומי בהובלה ישראלית.
הקבוצה נוסדה על ידי פרופ' ערן שרון ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית, ועל ידי ד"ר אריאל בלונדר מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. בקבוצה חברים חוקרים ויוצרים מתחומי האדריכלות, פיזיקה, עיצוב, הנדסה, מתמטיקה ועוד שפועלים באוניברסיטאות ובמכוני מחקר מובילים בעולם.
לחקות את הטבע ולחסוך אנרגיה
נקודת המוצא של קבוצת המחקר הייתה שהדרך בה בני האדם עושים שימוש בחומרים היא בזבזנית באנרגיה ובחומר. כמעט כל ייצור של מוצר כרוך בהפעלה מסיבית של אנרגיה על החומר כדי לשנות אותו ולהפוך אותו למוצר הרצוי. בדרך זו, בתהליך העיבוד, נגרע חומר רב שהופך לפסולת. טכניקות מקובלות כמו יציקה, שיוף וכירסום משאירות אחריהן הררים של פסולת. למעשה, דרך "חסכונית" בהרבה של עיצוב נמצאת סביבנו, הטבע על שלל מופעיו מציע דרך אחרת של עיצוב.
הטבע מורכב מאינסוף צורת מגוונות שנוצרות מטבעו של החומר שממנו הן עשויות ללא הפעלה של אנרגיה מיותרת. חברי קבוצת Automorph מתחקים אחרי ההיגיון הזה ועושים שימוש ייחודי בחומרים כך שטבעו הצורני של החומר עצמו מנחה את העיצוב הסופי. בניגוד לשלל אסכולות עיצוב מאז יוון העתיקה והאורדר הקורינטי המעוטר בעלי הצמח אקנטוס, עבור באר-דקו המודרני ועד תכנון פרמטרי אורגני עכשווי, לא מדובר בהשראה מצורות טבעיות ואורגניות אלא אימוץ המנגנון מהאופן שבו פועל הטבע, מעין הצצה אל מאחורי הקלעים של התהליך הטבעי.
13 צפייה בגלריה
משטחים מסיבי זכוכית. שימוש בתכונות של החומר עצמו, הסיבים, הצורה והחוזק
(צילום: ליהיא ברגר)
חום: משטחים ואריחי קרמיקה
התערוכה מחולקת לשלוש סביבות, כל סביבה מאגדת מוצגים שפעולת העיצוב העצמי שלהם מונעת על ידי טריגר משותף: חום, לחות ואוויר. את החדר המרכזי בתערוכה, שמוקדש לעיצוב עצמי בעזרת חום, חוצה ממחיצה דקה ומעוקלת, עשויה סיבי זכוכית המזכירים פרספקס. תכנון המחיצה התחיל ממשוואות שפיתח שרון, שבעזרתן מתוכננים משטחי הזכוכית כך שכיוון הסיבים ועובי החומר ייצור את הצורה הסופית המבוקשת. כשהמשטח מוכנס לתנור הוא מקבל צורה מעוקלת בדיוק כפי שתכננו החוקרים מראש. כך שימוש מורכב בתכונות של החומר עצמו יוצר משטחים וצורות מורכבות ללא יצירת תבניות או בזבוז של חומר. המשטח במורכב שהתקבל יכול לשמש לשלל שימושים בתעשייה, בעיצוב ובאדריכלות. אמנם לא מדובר עדיין במוצר מוכן לשימוש, אך במעבדת המחקר עובדים על יישומים שלו בתעשייה.
שימוש דומה בתכונות החומר ככלי עיצובי מוצג בסדרה של אריחי קרמיקה שנוצקו על גבי חומר בשם זומיה, תכונות ההתפשטות השונות של החומרים גרמו לאריחים להתעוות ולקבל צורה גלית. סדרת האריחים מציגה שלל צורות שהתקבלו משינויים קטנים שנעשו במינון של החומרים ובצורת ההנחה שלהם, כל זאת ללא גריעה של חומר או בזבוז של אנרגיה מיוצרת בתהליך הייצור.
"העיקרון פשוט", מסביר שרון שנמנה על הצד התיאורטי של הקבוצה, "הכל מתחיל בחומר בעל מבנה לא אחיד: כשחלקים ביריעת חומר מתכווצים או מתנפחים בשיעורים שונים, בתגובה לשינוי סביבתי כמו לחות או חום, היריעה תקבל צורה תלת ממדית. התורה הפיזיקלית מאפשרת תכנון ושליטה בהתכווצויות ובהתנפחויות כך שתתקבל הצורה התלת הממדית הרצויה". פשוט או לא, את הפרשנות הזאת נשאיר למבקרים. מה שאפשר לראות בוודאות בעת הביקור בביתן הישראלי הוא שהחיבור בין מדע לבין עיצוב אכן מוליד סוג של קסם.
אוויר: מדוזות מסיליקון
בחדר השני שמוקדש לחומר שמקבל את צורתן בעזרת האוויר מוצגים תוצאות המחקר של החלק הצרפתי בקבוצה. במרכז החדר מוצב מעמד עגול עליו תלויים שלל מדוזות ויצורי ים אחרים עשויים מסיליקון. המדוזות משנות את צורתן, זזות בעדינות וכמו מרחפות בחלל, ונראה שהסיליקון קיבל חיים. המדוזות מוזנות בעזרת צינורות אוויר זעירים שממלאים אותם באוויר. תעלות אוויר זעירות נוצרו במדוזות הסיליקון מעבירות את האוויר לכל חלקי המדוזה ויוצרים את התנועה העדינה. התחושה המתקבלת היא כשל צלילה למעמקי הים ופגישה עם יצורים מופלאים.
13 צפייה בגלריה
תעלות אוויר זעירות נוצרו במדוזות הסיליקון מעבירות את האוויר לכל חלקיה
(צילום: ליהיא ברגר)
תקרת החדר עם האלמוגים עשויה יריעות ניילון שבמבט ראשון נראה פשוט וחסר ייחוד, אבל מיריעה דו ממדית הוא מקבלת צורה תלת ממדית. יריעת הניילון מורכבת משתי יריעות שהולחמו זו לזו בעזרת cnc שבקצהו הותקן מלחם. ההלחמה נעשתה בצורות אורגניות ותעלות נוצרו בין חיבורי היריעות. צינור אוויר מוזן לתעלות האוויר והיריעה מתנפחת ומקבל את צורה תלת ממדית. גם במקרה הזה לא מדובר במוצר, אבל בעזרת עבודת פיתוח נוספת אפשר להגיע ליישומים מרתקים.
13 צפייה בגלריה
מנשאים הזרעים עשויים מרצועות עץ דקיקות שמאורגנות בצורת ספירלה ומחקים את המנגנון של זרע
(צילום: ליהיא ברגר)
לחות: מנשא זרעים לטובת החקלאות
הגורם המפעיל השלישי – לחות - מקבל ביטוי מרהיב במנשאי הזרעים שפיתחה פרופ' לינינג יאו מאוניברסיטת קרנגי מלון בפנסילבניה, ארצות הברית. המנשאים העשויים מרצועות עץ דקיקות שמאורגנות בצורת ספירלה ומחקים את המנגנון של זרע. במפגש עם מים או לחות הם משנים את צורתם ו"קודחים" את עצמם לתוך האדמה, וכך משפרים משמעותית את הסיכוי של הזרע להיקלט באדמה. המנשאים עם הזרע יכולים להיות מושלכים מרחפן ולסייע בשתילה באזורים נרחבים כמו יערות שהגישה אליהם מוגבלת. לצד מנשא הזרעים מוצג בדרך מקורית הזרע עצמו, בעזרת בקרה קפדנית על הלחות מושגת שליטה על תנועתו שמסתלסל סביב עצמו, נסגר, ואז מתחיל שוב את תהליך הפתיחה, וחוזר חלילה.
13 צפייה בגלריה
המנשאים עם הזרע יכולים להיות מושלכים מרחפן ולסייע בשתילה באזורים נרחבים
(צילום: ליהיא ברגר)
"המטרה היא ליצור אלטרנטיבה"
אחת ממטרות הקבוצה היא יצירת קהילה של מדענים ויוצרים מדיסציפלינות שונות, העוסקים בתחום החומרים המתעצבים מעצמם. הקבוצה שואפת לייצר שיתופי פעולה נרחבים ולשלב פעילות של סטודנטים לאורך הדרך ולהגדיל את קהל המתעניינים בתחום. בין חברי הקהילה בצד הישראלי אפשר למצוא קבוצה מכובדת של בוגרים טריים וסטודנטים לתארים מתקדמים של האוניברסיטה העברית, הטכניון, ובצלאל.
את הפרויקט הובילו ראשי המעבדות הישראליות, פרופ׳ שרון וד"ר בלונדר, ולצידם צוות אינטרדיסציפלינרי ישראלי רחב שפיתח, עיצב, ייצר והקים מוצגים בתערוכה, בהם הפיזיקאים עמרי כהן ועמרי שאלתיאל, האדריכליות נגה זייפמן וגל קפון, המהנדסים להב בגריש וטלי פלמון והמעצבות עופרי דר והגר אופק. את התערוכה אצרה בלונדר ועיצבה דר. ליהיא ברגר הופקדה על ניהול הקריאייטיב, עומר דולב יוצר ועורך וידיאו, הילה מאיר ייעצה בתאורה ואלון פרץ עיצב את פס הקול המקורי.
ב-1 ביוני נפתחה הביאנלה לעיצוב של לונדון בפעם הרביעית. זהו אמנם אירוע צעיר אך כזה שמנסה להתייצב בקו הראשון של אירועי העיצוב בעולם. בתערוכות מציגים יותר מ-40 מיצבים של צוותי עיצוב מרחבי העולם. הביאנלה נאצרה השנה תחת התמה "המשחק הגלובלי: מיפוי מחדש של שיתופי הפעולה" ולדברי האוצר הראשי, "הביאנלה נועדה לעשות בדיוק את זה - ליצור אלטרנטיבה, גוף גיאופוליטי המונע לא על ידי תחרות או סכסוך, אלא על ידי שיתופי פעולה. כולנו יודעים כי אתגרים גלובליים דורשים שיתוף פעולה גלובלי. זה קל יותר לומר מאשר לעשות. אנחנו מקווים ששיתופי פעולה בינלאומיים אמיתיים יצמחו מהביאנלה הזו".
