בשנים האחרונות התגוררה בעלת הדירה שבתמונות, מורה למוזיקה בתחילת שנות ה-40 לחייה, עם הוריה. זאת בשל התמודדות עם מחלה קשה וצורך בעזרה תכופה. כשהרגישה חזקה מספיק לגור לבדה, עברה לדירה בת 100 מ"ר בכפר סבא שנמצאת בבעלות המשפחה ועד כה הושכרה. שם היא ביקשה ליצור לעצמה מרחב נעים משלה, חלל חמים שיטיב עם תהליך ההחלמה שלה.
כדי לפתוח דף חדש, החליטה לערוך בדירה שיפוץ מחדש ולעצב אותה מאפס. היא פנתה לצורך כל לשתי מעצבות הפנים דניאל ברכאל ולילך צוריאל, שתיהן בעלות סטודיו לתכנון ועיצוב פנים. ברכאל, בעלת סטודיו בקריית טבעון, הייתה אמונה על התכנון ובחירת גומרי הגמר, וצוריאל, בעלת סטודיו בהרצליה, ליוותה את הפרויקט בזמן הביצוע והייתה אמונה על ההלבשה והסטיילינג.
השתיים מאמינות כי לעיצוב הבית יתרונות תרפויטיים, ולא רק אסתטיים. "חומרים, צבעים, תאורה וצורניות יכולים לייצר רגשות ותחושות בחלל, ולהביא ערך מוסף של ריפוי", אומרת ברכאל. "תכנון ועיצובים יכולים לחולל שינוי מהותי בחיים, ולהשפיע גם על תחומי חיים נוספים". צוריאל מצטרפת לדבריה: "מרחב הוליסטי והומאני הוא מרחב שמציב את האדם במרכז ומחזק תחושת רוחה. אני מקפידה להשתמש בחומרים טבעיים ואקולוגיים כחלק מגישה שאני קוראת לה 'עיצוב חיובי', המשלבת בין עקרונות הגישה הביופילית ועיצוב טבעוני".
במקרה הזה, מספרות המעצבות כי בעלת הדירה רצתה בית שיהיה נוח, אסתטי ונגיש. עקב מצבה הבריאותי, אחת מהדרישות שלה הייתה שהבית כולו יהיה נגיש לכיסא גלגלים, למקרה שבעתיד תזדקק לכך. לכן, המעצבות וידאו שכל המעברים והדלתות רחבים מספיק, וששני חדרי הרחצה מותאמים לכיסא גלגלים. "התכנון כולו סבב סביב הרצון לייצר בית שיתמוך בבריאות של בעלת הדירה, ויעזור לה להשתקם ולהבריא", מספרת ברכאל. "רציתי ליצור חלל שיאפשר לה להרגיש נקייה, רעננה, ושייצר לה שמחה בלב. מרחב שיתמוך ב-Well Being שלה. כאשר לילך הצטרפה לפרויקט, היא התחברה מיד לחזון ואף מינפה אותו קדימה באמצעות ההלבשה והסטיילינג".
להרחיב את המרחב
האתגר העיקרי בפרויקט היה התקציב. בעקבות הקורונה הייתה עלייה במחירי חומרי הגלם שנדרשו לשיפוץ, והלקוחה נאלצה לפרוץ את התקציב שתוכנן מראש. התקציב הראשוני עמד על כ-200,000 שקל, ולבסוף הגיע לכ-350,000 שקל. הפרויקט ארך כ-8 חודשים מתחילת התכנון עד סיום הביצוע. הסלון, המטבח, חדר השינה ושני חדרי הרחצה עברו שיפוץ טוטאלי. הכל בהם השתנה, לבד מהריצוף - בחלקו אבן טבעית, ובחלקו טרצו "של פעם". בשל אהבתה של בעלת הדירה לריצוף הקיים, הוחלט להשאירו את כמו שהוא.
בדירה המקורית, המטבח והסלון היו מופרדים זה מזה בקיר. "הדבר הראשון שהיה ברור לנו שצריך לעשות, הוא להוריד את הקיר על מנת לפתוח את החלל וליצור תחושת מרחב ואווריריות", משתפות המעצבות. "בסלון תוכננה ספריית נגרות גדולה לאורך הקיר כולו, המשלבת ארון כניסה למעילים, תיקים וחפצים שונים, וכן משמשת פונקציות שונות: מדפים פתוחים לספרים ואביזרי נוי, ארונות סגורים לאחסון, עמדת עבודה מובנית, ויש אפילו מקום ייעודי במיוחד למטאטא ומגב.
הספרייה מרשימה ומייצרת תחושת עומק ומרחב בעיצוב הבית, ונותנת מענה לצרכים פונקציונאליים רבים. המטבח גם הוא תוכנן מחדש בצורה פונקציונאלית שתתן מענה לכל הצרכים האישיים של בעלת הדירה. כך למשל, הוא כולל מקום להנבטות, תוספי מזון ולשלל סוגי חליטות תה. במטבח תוכנן דלפק אכילה שמיועד לארוחות היומיומיות. עיצוב המטבח בפורניר עץ אלון יוצר עוגן של תחושה חמה וטבעית בבית. חדר השינה נצבע כולו בירוק - צבע החיות והצמיחה. למיטה הקיימת של הלקוחה, הוספנו גב מיטה מבמבוק. בחדר יש תחושה רעננה ומרגיעה, והוא עושה חשק לנוע".
חיים חדשים
שני חדרי הרחצה שופצו באופן מלא ותוכננו מחדש על מנת לתת מענה עתידי במידת הצורך לכיסא גלגלים. לדברי המעצבות, אריחי הטרצו ושילובם עם חיפוי הטיח המינרלי העדין, נבחרו בקפידה על מנת לייצר תחושה צעירה וחיה, אך גם מרגיעה: "הרעיון היה לייצר תחושה טבעית, פשוטה ושלווה. לא רק חדר רחצה, אלא חדר טהרה והירגעות שיזכיר ספא".
בתהליך ההלבשה והסטיילינג התבססנו על עקרונות הגישה הביופילית, אשר מעודדת רוחה נפשית ופיזית באמצעות שימוש נרחב באלמנטים מהטבע. רהיטי עץ, חבל, במבוק, ראטן, בדי פשתן, אבן טבעית, חימר ואפילו ענפים שונים ואצטרובלים המשמשים כדקורציה, וכמובן, המון צמחייה. כל אלה מייצרים מרחבים בריאים וחיוביים, על-זמניים, אלגנטיים ומרחיבי נפש, שיש בהם אמירה אישית ואנושית".
הטפט הבוטני בקיר פינת האוכל יוצר בעיצוב והזמנה אישית, על פי טעמה של בעלת הבית, והוא מהווה ניגוד משלים לקווים הישרים של הספרייה הסמוכה, בהיותו אורגני ואמורפי: "יחד עם שאר האלמנטים הצומחים בבית ובמרפסת, נוצרת אווירה מלאת חיים, פריחה ושגשוג בבית".
כשבעלת הדירה חזתה בחלל החדש אחרי שזה קרם עור וגידים, היא הרגישה שהשינוי גדול יותר משתיארה לעצמה. "אני עוברת בדלת ומשהו משתנה", היא מספרת. "אני נמצאת בבית ומרגישה שהקירות אוהבים אותי. כשהתחלתי את הפרויקט רציתי לעשות שיפוץ, ולא חשבתי שאסחף למקום של למידה והתפתחות. תהליך התכנון והשיפוץ היה עבורי תהליך תרפויטי, והבית החדש היה אחד המרכיבים המשמעותיים שתמכו בשיפור מצבי".